מפתחות להקניית קריאה מושכלת של סיפור מקראי

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

 

מוקדש לזכרו המבורך של ד"ר שמעון בר-אפרת,
מורי לתנ"ך בתיכון ליד האוניברסיטה*

כל מורה טוב לתנ"ך רוצה להקנות לתלמידיו בבית הספר את התובנה שיש זיקה עמוקה בין דרכי עיצובו של סיפור מקראי לבין מסריו הרעיוניים. אך כיצד יעשה זאת? אילו עקרונות ירצה להקנות לתלמידיו כדי שאלה יפתחו רגישות לדרכי עיצובו של הסיפור המקראי? איזו רגישות תרצו אתם להקנות לתלמידיכם כדי שהם יוכלו בבוא היום לפענח בכוחות עצמם סיפורים מקראיים, גם כאלה שלא למדו או ילמדו בשיעוריכם (unseen)? הנה צרור מפתחות (תכניים, לשוניים וצורניים-מבניים) הפותח דלתות לעולמו של הסיפור מקראי. לגבי כל אחד מהם בנפרד ולגבי כולם כמכלול יש לשאול תמיד מהי תרומתו/תרומתם לחשיפת צפונותיו של הסיפור המסוים, מסריו ועמדותיו הערכיות. ברור שאין כל צורך להקנות לתלמידים את כל הצרור (שזו הרמה המחקרית האקדמית). לפעמים די במפתחות בודדים, ואפילו מפתח בודד עשוי להתגלות לפעמים כמפתח קסם הפותח צוהר לעולמות שלמים של משמעות. במתן המפתח(ות) יש להתחשב, כמו תמיד, בגילם של התלמידים, בכישוריהם, ברמתם ובידיעותיהם. 'ישמע חכם ויוסף לקח, ונבון תחבולות יקנה. להבין משל ומליצה, דברי חכמים וחידותם' (משלי א 5-6).

‮1. ‬תיחום הסיפור‮.‬

התיחום נקבע על פי צירוף של בחנים תכניים וצורניים‮. ‬

יש לברר אם ביצירה טמונה תבנית-על המגדירה את גבולותיו של הסיפור על פי התוכן‮ (‬נושא‮, דמויות‮, ‬מרחב‮, ‬זמן‮), ‬הסגנון‮, ‬שימושי לשון מיוחדים או סמנים צורניים כגון נוסחאות פתיחה‮ / ‬סיום‮, ‬מסגרת או 'מבנה טבעת' (‬הסיום ממין הפתיחה, אינקלוזיו), ‬חזרות‮, ‬תבניות מספריות (דגם המספר העולה, 'על שלושה וארבעה'), ‬סימטריות מילוליות‮, ‬מבנה קונצנטרי‮ (‬כיאסטי‮).‬

‮2. ‬הרכב הסיפור‮: רבדיו, מבנהוּ וקשרים תוכניים‮ / ‬אסוציאטיביים‮ / ‬צורניים בין חלקיו השונים‮. ‬

‮3. ‬קיום תופעות צורניות מיוחדות‮ (‬כגון תקבולת צלעות‮, ‬חריגה באורך המשפט‮: ‬קצר או ארוך במיוחד‮) ובירור תרומתן לעיצוב המסר‮. ‬

‮4. ‬בחירת המילים‮: ‬מילים יחידאיות‮, ‬נדירות‮, ‬ארכאיות‮, ‬פיוטיות‮, ‬מילים מנחות‮, ‬שדות סמנטיים‮, ‬זיקות לסוגות ספרותיות מסויימות‮ (‬למשל‮, ‬לספרות החכמה‮) שימוש בצמדי מילים, מדרשי שמות.

‮5. ‬הרובד המוסיקלי של השפה‮: ‬אונומטופיאה‮, ‬מצלולים‮, ‬אליטרציה, לשון נופל על לשון.‬

‮6. ‬מוטיבים‮: ‬מוטיבים חוזרים‮, ‬זיקה למוטיבים דומים/מנוגדים בחיבורים אחרים‮. ‬

‮7. ‬תחבולות ספרותיות כגון אירוניה‮, סטירה, הגזמה‮, ‬דימוי‮, ‬ייתור‮, ‬משל‮, ‬פתגם‮, ‬הדרגה‮, ‬חזרות‮ (‬מדוייקות או עם שינויים‮), ‬ניגודים‮, ‬פערים ודילוגים‮. דרכי הבעת הצדק הפואטי והמידה כנגד מידה.

‮8. דרכים להבעת פולמוסים גלויים וסמויים.

9. איפיוני הדמויות‮: ‬כינוייהן‮, ‬סדר הופעתן‮, ‬תיאור חיצוניותן‮, ‬הגדים ישירים/עקיפים על התנהגותן/אישיותן‮, ‬מפי המספר או מפי‮ ‬אחת הדמויות‮; ‬סדר הופעתן בסיפור‮; ‬מי שותקת‮, ‬מי ממעטת בדיבור‮, ‬מי מרבה בדיבור‮, ‬ולמי שמורה זכות‮ '‬המילה האחרונה‮'. ‬

10. ‬עיצוב הזמן‮: ‬מונחים לציון הזמן‮, ‬כיווץ וריווח הזמן‮, ‬הבטה לאחור‮, ‬הטרמה‮, ‬בו זמניות‮.‬

‮11. ‬עיצוב המרחב‮: ‬פרטים במרחב שהיצירה מתייחסת אליהם‮; ‬שינויים במקום ההתרחשות‮.‬

12. המספר: מספר מתערב, מספר כל יודע.

‮31. השיח: דיאלוגים, 'הדיאלוג הפנימי', נאומים.

14. זיקות לכתובים אחרים במקרא ומשמעותן‮: ‬קווי דמיון ושוני‮.‬

‮51. ‬רכיבים שאינם משתלבים בסיפור בצורה אורגנית‮. ‬תוספות/עיבודים‮. ‬מה מקורי‮, ‬מה משני‮, ‬ומה רצה הקורא-המוסיף להביע באמצעות הרובד שהוסיף לסיפור‮.‬

‮61. ‬קריאות שונות בעדי נוסח אחרים וטעמן‮. ‬

17. ‬השוואות לחיבורים רלוונטיים מתרבויות המזרח הקדום‮.

כבר אחרי תרגול והפנמה של כמה מהעקרונות הללו יגלו תלמידיכם שבידיהם מפתחות היפים לפענוח כל טקסט מקראי, פרוזאי ושירי כאחד.

בהצלחה!

* מצ״ב תצלומים של ד״ר שמעון בר-אפרת מליד״ה (נקרא אז ׳התיכון ליד האוניברסיטה׳). תודה למר מידד גוטליב שמסר לי בטובו את התצלומים. הוא כתב לי כך: ״את התמונות של בר אפרת שאני מבין שאת רוצה להעלות לבלוג שלחו דני אליאב ליאורית דניאל ומשה שטרמן״.

כנס מחזורים, 1999 עין חמד
צילום: מידד גוטליב