יום שלישי, 15 בנובמבר 2011

בארה של מרים


על המקום החשוב שזכתה לו מרים, אחות משה, במסורת היהודית לדורותיה ניתן ללמוד גם מן המסורות העוסקות ב"בארה של מרים". בתוספתא, חיבור מן המאה השלישית, מונים את מרים יחד עם משה ואהרון כמי שבזכותם זכו בני ישראל במדבר למתנות שונות, כגון ירידת המן. בזכות מרים, אומרת התוספתא (סוטה יא, א) הילכה עם בני ישראל במסעותיהם באר פלאית אשר סיפקה להם מים. וממשיכה התוספתא (סוכה ג, יא) ומתארת את הבאר במילים אלה "היתה הבאר... דומה לסלע מלא כברה [=מנוקב], מפכפכת ועולה כמפי הפך הזה, עולה עמהן להרים ויורדת עמהן לגאיות ... נשיאי ישראל באין וסובבין אותה במקלותיהן ואומרין עליה את השירה 'עלי באר ענו לה, עלי באר ענו לה' [ראו במדבר כא, יז] והן מבעבעין ועולין כעמוד למעלה". 

יום שלישי, 8 בנובמבר 2011

האם משה מת?


בסוף ספר דברים מסופר על הברכה שבירך משה את עם ישראל קודם למותו וכן על יומו האחרון: משה מביט בפעם האחרונה מהר נבו על הארץ המובטחת, אשר לא זכה להיכנס אליה, ולאחר מכן הוא מת כשהוא בן "מאה ועשרים שנה" (לד, ז). סיפור אבלו של העם על מות משה והקביעה כי "לא קם נביא עוד בישראל כמשה ..." חותמים את התורה (לד, ז-יב).

ספר התורה חייב היה לספר על מיתתו של משה - מי שסיפור חייו מלידה (שמות א-ב) ועד מוות מקיף את סיפור שעבוד מצרים, היציאה ותקופת המדבר - וזאת בשל החשש מפני פולחן האישיות ובשל הרצון להימנע מהצגת דמותו כגיבור על-אנושי, מיתולוגי. סיום חיי משה עלי אדמות תוך מעבר אל חיי נצח, דבר העשוי להתבטא דרך משל בעלייה אל האלוהים השמיימה, כשם שסופר על אליהו הנביא (ואולי אף על חנוך [בראשית ה, כד]), היה בו כדי להפוך אותו לדמות כמו-אלוהית ולסכן את האמונה המונותיאיסטית הצעירה, המתגוננת על חייה בלב הים האלילי הסובב אותה ומאיים להטביעה.

יום ראשון, 30 באוקטובר 2011

מדוע הם כבר לא מתלהבים מהתנ"ך ?

עופר דובר, בית ספר 'הרצוג' - בית חשמונאי

עופר דובר
אני משוכנע כי למקרא הכותרת הזו כבר קמים עלי כמה וכמה מורים בחמת זעם ומתרעמים, ודאי, על לשון ההכללה שנקטתי כאן. והרי כולנו מורים מוכשרים, כולנו טובים, כולנו אוהבים את תלמידינו והם אף אוהבים אותנו, ודאי וודאי שהשיעורים שלנו בנויים לתלפיות ותלמידינו רק מחכים להיכנס בשערי כיתות התנ"ך שלנו... ובכל זאת, אנו חייבים להודות כי חל כרסום במעמדו של התנ"ך בחברה הישראלית, קל וחומר – במעמדו של התנ"ך בקרב התלמידים. הנה, פעמים רבות אתה מוצא מורה נלהב ומתלהב מפסוק כזה או אחר ותלמידיו בוחנים אותו בעיניים מצועפות ולא מבינים מה הרבותא. אותו מורה, מצדו, בוחן את תלמידיו ושואל את עצמו בצער -  מדוע הם לא יכולים להיות כמותו, נלהבים מיפי הפסוק?! (אולי בהשראת שאלתו המפורסמת של פרופ' היגינס: ??Why Can't a Woman Be More Like a Man)

יום שני, 17 באוקטובר 2011

על "אנשי שוליים בתקופת המקרא" מאת נחום אברהם

אריאל סרי-לוי, מחנך, מורה והוגה דעות
אנשי שולים
ביקורת ספרים: על נחום אברהם, אנשי שוליים בתקופת המקרא: ריקים ופוחזים, מצורעים, הומוסקסואלים, זונות וקדשות (ספריית האנציקלופדיה המקראית, כז), ירושלים: מוסד ביאליק תשע"א, 199 עמודים.

ספרות המקרא מתארת את התהוותו של עם ישראל, והיא מוסרת בפירוט את תולדותיהם של אבות האומה, את דברי הנביאים, את חוקי הכוהנים ואת מעשי השופטים והמלכים שהעמידה. תשומת לב מועטה מוקדשת בה למי שנדחק, בכוונה תחילה או מבלי משים, אל קצה החברה או אל מחוצה לה: העניים, החולים, פורעי החוק, פורצי הנורמות המיניות. גם חוקרי המקרא לא הטו אוזן לקולם של אותם אנשי שוליים, על אף הפוטנציאל העשיר שנושא זה טומן בחובו – הן מבחינת תרומתו האפשרית להבנת החברה הישראלית הקדומה, הן מבחינת הערך התרבותי שבעצם הניסיון לחתור נגד הזרם המרכזי והרשמי ולפנות אל האחר ואל החלש באשר הם.

יום רביעי, 12 באוקטובר 2011

על שד"ל, המחלקה לתנ"ך בבר-אילן, "פרקי היום בתנ"ך" ועוד: שיחה עם פרופ' שמואל ורגון

פרופ' שמואל ורגון
ד"ר לאה מזור משוחחת עם פרופ' שמואל ורגון

ברצוני לברך אותך על הופעתו של ספר היובל לכבודך ”מנחות ידידות והוקרה לשמואל ורגון“ (עיוני מקרא ופרשנות. כרך י) בעריכת משה גרסיאל, רימון כשר, עמוס פריש ודוד אלגביש. הופעת הספר היא הזדמנות נעימה לשוחח אתך על מחקר המקרא ודרכך המקצועית.



בשנים האחרונות אתה מתרכז בחקירת שיטת שמואל דוד לוצאטו (שד“ל) בחקר המקרא ובפרשנותו. מה מאפיין אותה? 
נקודת הכובד של פעילותו המדעית הייתה הפרשנות למקרא. בה ניתן לראות את המפתח לאיש ולפועלו. את עקרונות היהדות כולם מעמיד שד"ל על יסוד דברי התנ"ך. התנ"ך לשד"ל מהווה fons et origo [המקור והמסד] של כל מושגי היהדות. אמונות ודעות שאינן מתאימות לדברי התנ"ך, צריכות להיות מורחקות בתור תפיסות שאינן מתאימות ליהדות, שהיא גילוי רצון עליון. פרשנותו לכתבי-הקודש מלכדת את מגוון הדרכים שבהן תרם לחקר מדעי היהדות. עטו הפורה שָׁפע כתיבה בתחומים שונים, העשויים להיתפס כנבדלים זה מזה, ואולם עשייתו הפרשנית ליכדה אותם לפסיפס אחיד, שמורכבותו נדירה ביופיה.

יום ראשון, 9 באוקטובר 2011

אולם כדורסל מלא ארגזים

יחזקאל הלל, מורה ומחנך

לפעמים כשאני מלמד בכיתה, מחלק דף עבודה וכל תלמיד עומד בפני עצמו, מתחילה להתקהל מקהלה של קול אחד: "יחזקאל", קורא תלמיד אחד ואז עוד "יחזקאל" קוראת תלמידה שניה והמקהלה מתגברת: "אני לא מבין, תבוא לעזור לי, אני לא עושה את הדף הזה, מה זה, בכלל לא למדנו את זה..." ועוד יחזקאל ועוד יחזקאל ואז כל הכיתה נעלמת ואני נמצא בחדר ילודים עם טורים טורים של עריסות ובכולן בוכים תינוקות: "תראה אותי, תראה את הקושי שלי, תראה את הצרכים שלי, תראה אותי...".
יש בנו איזו ציפיה שתלמידינו מרגע היכנסם בשער בית ספר יפרדו מכל העולמות שמהם הם באים, מכל הפנים שמהם הם מורכבים, יחבשו את כובע התלמיד ויבואו מכוונים ללמידה. כן ללמידה. לשתות בצמא, בסקרנות ובשקיקה את הנוסחא המתמטית, הפסוק, האירוע ההיסטורי או הראייה החדשה והמהפכנית במחשבת ישראל שאותם אנחנו מלמדים. אנחנו והם. ויעדיפו את המאורות הנשגבים האלו, את עתידם ואושרם העתידי על פני תהפוכות ההווה שלהם, על פני האהבות, הכעסים, האכזבות, המצוקות וההצלחות שלהם כרגע כאנשים. כי ברור לעין כל שהשיא שקבעת בפרוט נינג'ה לא משתווה כהוא זה למשפט פיתגורס האלמותי. ואם זה לא עוזר אז רק שתדעו שזה לבגרות!!!

יום שני, 3 באוקטובר 2011

אתר חדש של המגילות בנוסח דיגיטלי

התרגשות דתית בעולם
פרופ' גרשון ברין, אוניברסיטת תל אביב

בימים אלה לאחר עבודות הכנה של חודשים אחדים הופיעו באתר מוזיאון ישראל והיכל הספר בשיתוף פעולה עם גוגל דפי המגילות הגנוזות. http://dss.collections.imj.org.il/
באתר נתפרסמו לפי שעה חמש המגילות הגדולות: מגילת ישעיהו השלמה, פשר חבקוק, מגילת העדה, מגילת מלחמת בני אור בבני חושך, מגילת המקדש. ההנחה היא שמפעם לפעם יעלו לאתר עוד מגילות ואומנם ההכנה לכך ממשיכה והולכת. אין ספק שזה יום חג לשוחרי תרבות ישראל העתיקה, ודברים שהיו נחלת החוקרים מזה שנים, נפתחו כאן ובחינם לכל המתעניינים. הפרסום באתר הוא ברמת רזולוציה גבוהה ביותר. ניתן לראות את המגילות בצורתן העתיקה והמקורית והקורא המעיין יכול לבחור קטע לעיון כרצונו, וגם לראותו לפי הפרמטרים שיבחר. באופן כזה ניתן לראות צורות ורמזים לסימנים שבאמצעים הרגילים לא היה ניתן לראותם.

יום ראשון, 2 באוקטובר 2011

'וכתתו חרבותם לאיתים' במגילת ישעיהו באינטרנט

ישעיה ב 4 בפרוייקט המגילות של מוזיאון ישראל וגוגל
באדיבות פול סולומון, דובר, גוגל ישראל

מגילות ים המלח מגיעות לעולם הדיגיטלי באתר אינטראקטיבי - פרויקט משותף למוזיאון ישראל ולחברת Google

פול סולומון, דובר, גוגל ישראל

תמונות באיכות גבוהה וטכנולוגיה של Google מאפשרות לגולשים ברחבי העולם לבחון טוב מאי פעם את כתבי היד המקראיים העתיקים ביותר שנתגלו.

הפרויקט התחיל לפני כחצי שנה במרכז המו"פ של גוגל בישראל (בשיתוף מוזיאון ישראל), כחלק ממטרה יותר רחבה של גוגל, להפוך את הידע השמור בארכיונים היסטוריים ובאוספים נגיש לכול.

26 בספטמבר, 2011 – מוזיאון ישראל חונך היום את "מגילות ים המלח – הפרויקט הדיגיטלי", המאפשר לגולשים לבחון ולחקור את כתבי היד העתיקים האלה מתקופת בית שני ברזולוציה גבוהה. האתר פותח בשיתוף חברת Google והוא מנגיש בטעינה מהירה דימויים מהמגילות באיכות גבוהה כולל אפשרות חיפוש ושיתוף, וכן קטעי וידאו וטקסט המספקים הסברים מלווים לכתבי היד הללו ולהיסטוריה שלהם. מגילות ים המלח, שהן כתבי היד העתיקים ביותר של התנ"ך שנתגלו, מאפשרות התבוננות מעמיקה בחברה היהודית בארץ-ישראל בימי הבית השני, הם ימי התַנאים וגם תקופת ערש הנצרות. חמש מגילות שלמות הועלו לרשת בשלב זה וניתן להגיע אליהן בכתובת dss.collections.imj.org.il.

יום רביעי, 28 בספטמבר 2011

כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלם

ד“ר אדולפו רויטמן, מנהל היכל הספר והאוצר של מגילות מדבר יהודה

מהפכה בחקר המגילות
אחרי חצי שנה של עבודה מאומצת מצד מהנדסי תוכנה, אנשי מדיה, עורכים ואנשי מדע, הועלו לפני יומיים חמש מגילות שבאוסף של היכל הספר (מגילת ישעיהו השלמה, מגילת סרך היחד, מגילת פשר חבקוק, מגילת סרך המלחמה ומגילת המקדש) ברשת האינטרנט, במסגרת פרוייקט משותף של מוזיאון ישראל, ירושלים, וחברת גוגל. בעזרת הטכנולוגיה הדיגיטלית, כל אדם על הגלובוס שברשותו מחשב או אפילו טלפון סלולרי של הדור החדש יוכל עכשיו לקרוא את המגילות בקלות יתירה, להגדיל את הטקסט, למצוא במהירות קטע מסוים, ואף לקבל מידע בסיסי על המגילות וכת קומראן. לאלה שהם לא דוברי השפה העברית (רוב העולם) העמדנו אפשרות נוספת. כל קוראי מגילת ישעיהו השלמה (מסתבר שכבר ב24 השעות הראשונות, כ150,000 אנשים נכנסו לאתר המוזיאון כדי להסתכל במיוחד על אותה מגילה) יוכלו לקרוא את תרגום הטקסט של מגילת ישעיהו על פי נוסח המסורה [JPS Electronic Edition]). אולם מאחר ואין זהות מושלמת בין נוסח המסורה לבין נוסח המגילה, אף העלנו לרשת את תרגומם לאנגלית של הפרקים הראשונים של מגילת ישעיהו שנעשה על-ידי אחד מגדולי החוקרים בימינו, פרופ' פיטר פלינט מTrinity Western University, שבקנדה, מתוך מטרה שהקוראים יוכלו בעצמם להתרשם מההבדלים הקיימים שבין נוסח המסורה של ספר ישעיהו לבין נוסח המגילה. לפי תכניות הפיתוח של האתר בעתיד, יש בכוונתנו לצרף תרגומים סמכותיים של המגילות האחרות בשפות השונות, ואף להוסיף מידע רב נוסף על עולם המגילות.

מן הכד אל המרשתת: "ככול הנגלה עת בעת" (סרך היחד ממערה 1 ח, טו)

ד"ר יונתן בן-דב, אוניברסיטת חיפה

עוד רבה הדרך
הזדמן לי השנה לקרוא פפירוסים ביוונית ממצרים העתיקה. האמת היא שרציתי לבדוק אם יש להם – לפפירולוגים – טריקים חדשים שאנחנו, חוקרי המגילות, איננו מכירים. ובכן... אין להם. הם מביטים בתמונות, משבצים את הפרגמנטים ומשחזרים את צורות האותיות בדיוק כמונו. להוציא הבדל אחד: כל קוראי הפפירוסים מצויידים בתמונות צבעוניות באיכות גבוהה, שניתן בקלות להזין אותם לפוטושופ ולעבד אותם במגוון אדיר של אפשרויות. השפע הזה נמצא באתרים כמו Duke Databank of Documentary Papyri (http://www.papyri.info) ואתרים רבים אחרים, מפוארים ומשופעים במידע, שלינקים אליהם מופיעים בעמוד הראשי של האתר הנ"ל. החוקר של מצרים הרומית ימצא באינטרנט חינם תמונות באיכות גבוהה, ולצידן גם כל הכלים הנחוצים לו למחקר. כך למשל, באתרים Perseus  ו TLG (בתשלום סביר דרך האוניברסיטה) הוא ימצא קונקורדנציה מקיפה ומשוכללת לכל הספרות הקלסית, וכן חיפוש במילון LSJ. באתרים אחרים יש שפע של מידע על כל פפירוס, כולל המקום המדויק שבו נמצא, הפפירוסים שנמצאו יחד איתו, תיארוך ורקע היסטורי, ביבליוגרפיה, וכמובן תעתיק של הטקסט, והכל בלחיצת כפתור. סמינרים לתלמידים מתקדמים בפפירולוגיה מתנהלים בחדר עם מקרן, שבו האתר מוצג על הקיר והכיתה מעצבת את הצילום כדי לקרוא טוב יותר את הקטעים.

יום שלישי, 27 בספטמבר 2011

על חשיבותן העצומה של מגילות מדבר יהודה

פרופ' רחל אליאור, האוניברסיטה העברית

אין ערוך לחשיבות המגילות
מגילות מדבר יהודה הן התגלית הארכיאולוגית החשובה ביותר שנמצאה בארץ ישראל במאה העשרים שכן הן מגלות לנו עולם שלם שטבע בתהום הנשייה ונעלם בתהפוכות ההיסטוריה. אלף קטעי מגילות מדבר יהודה זורות אור חדש על העבר של העולם המקראי, על התפתחות השפה העברית, על מחשבת ישראל לדורותיה ועל ראשית המיסטיקה היהודית. המגילות מאירות פינות לא ידועות בהיסטוריה של המאות האחרונות לפני הספירה, וזורות אור על חילופי הגמוניות בשלהי העת העתיקה, על עריכת המקרא בשלביו השונים, על שאלות של קאנון וצנזורה, על מקומם של כוהנים ומלאכים ביצירה המיסטית, ועל מגוון רחב של היבטים הקשורים לחקר המקרא ולהיסטוריה היהודית בארץ ישראל. המגילות כולן הן כתבי קודש שנכתבו בשפה העברית או בשפה הארמית בחוגים שונים לאורך האלף הראשון לפני הספירה והועתקו ונוצרו בחלקן במאות האחרונות לפני הספירה בקרב חוגים שקראו לעצמם "הכוהנים לבית צדוק ואנשי בריתם".

יפה מאוד, מרגש, אבל אינטרנט זה לא הכל

עדיין זקוקים לספרים המודפסים
פרופ' עמנואל טוב, לשעבר עורך כללי, פרוייקט פרסום מגילות מדבר יהודה
תגובה ראשונה, שעה אחרי פרסום המידע על פרסום צילומי המגילות של היכל הספר באינטרנט.

מגילות באינטרנט זה דבר גדול, מקסים ומרגש. עצם המראה של המגילות הזכיר לי את ההרגשה שהיתה להרבה אנשים לפני שלושים שנה כשנוסח המקרא הופיע בפעם הראשונה על גבי צגי המחשבים. ברם, עם שוך ההתרגשות לאט לאט הבינו הבריות שההתקדמות יפה וטובה לאנושות אבל יש לעשות משהו עם נוסח זה כדי לקדם את הכרת המקרא ובמיוחד את חקר המקרא. אז נרתמו אנשים שונים למשימות של חקר המקרא הממוחשב.
הוא הדין למצב הנוכחי. כותבים לי ממקומות שונים בעולם בהתרגשות שאפשר לראות את המגילות באינטרנט. איכרי סין יוכלו עכשיו לראות את המגילות באייפון שלהם בשדות האורז. ברם, קודם כל, אלה לא כל המגילות, כי אם המגילות השלמות והיפות ביותר, שחלקן מוצגות בהיכל הספר. הצילומים יפים ואפשר להגדיל אותם, אפשר לשחק איתן. עכשיו הקהל הרחב יוכל לקרוא בהן, אפילו ילדי ישראל שיגלו כי קל לקרוא את מגילת המקדש, ושיש כתיבים משונים במגילת ישעיהו הגדולה כמו כיא, רואש, זות וכיו"ב.

המגילות - ממדבר יהודה אל הרשת

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

מלמדים את את החזון של ישעיהו בן אמוץ על קץ המלחמות? רוצים להראות
לתלמידיכם את ’וכתתו חרבותם לאתים‘ במגילת ישעיהו השלמה? מעתה אין קל מזה. אין יותר צורך ללכת לספריות ולנבור בספרים כדי למצוא צילום שלה, ובוודאי ובוודאי שאין יותר צורך להגיע פיסית להיכל הספר בירושלים כדי לחזות במגילה המקורית (אם וכאשר היא תוצג לרבים. מה שרואים היום במרכז היכל הספר הוא העתק פקסמיליה שלה). צילום המגילה נמצא מעתה ב'ענן' והגישה אליו היא דרך המחשב. אתם נכנסים לאתר של היכל הספר שבמוזיאון ישראל, מגיעים למגילה מציינים את הפרק והפסוקים המבוקשים, והם יופיעו במסגרת אדומה על גבי המגילה. תוכלו להגדיל או להקטין את הכתוב על פי רצונכם ולבחון את הכתוב לפרטי פרטיו. מדובר בצילום צבע באיכות העולה על זו של כל צילום אחר של המגילה. הוא התבצע ברזולוציה גבוהה של 1200 מגה פיקסל (!) ומאפשר להבחין בפרטים שאינם ניתנים לראיה בעין בלתי מצויידת. אם תרצו תוכלו גם לקרוא את התרגום לאנגלית של הכתוב.

מגילות מדבר יהודה ברשת


יום רביעי, 21 בספטמבר 2011

בריאת האור ותאוריית המפץ הגדול - סיעור מוחות

ד“ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

באוקינוס המים האינסופי בחשכה המוחלטת נשמע לפתע קולה של רוח אלהים המרחפת על פני המים: ’יהי אור‘, והמרחב האפל הוצף באחת באור. זה היה הדיבור האלוהי הראשון, לפי בראשית א, והוא התחיל את שרשרת ארועי הבריאה. האור הזה לא זרח ממאורות השמים, שהרי הם טרם נבראו. מה הוא היה? האם לתאורית המפץ הגדול המקובלת במאה ה-21 יש מה לומר בקשר אליו? סוגיה זו שייכת לתחום ההגותי העוסק ביחס שבין אמונה למדע ואין מועד מתאים יותר להתעמק בה מאשר ראש השנה, שהרי נאמר ’בתשרי נברא העולם‘ (מסכת ראש השנה י ע"ב). להתעמקות בסוגיה יש השלכות להוראת התנ"ך בבתי הספר שהרי היא מציפה את תפיסות היסוד של הקורא לגבי מהותו של המקרא, מקורו, מטרתו ודרך פרשנותו. הגישה לסוגיית מקור אור היום הראשון יפה באופן עקרוני גם לשאלות אחרות מתחום היחס שבין אמונה למדע המתעוררות למקרא בראשית א, למשל היחס בינו לבין התפיסות האבולוציוניות והדרוויניסטיות אודות היווצרות הצומח, עולם החי, ומוצא האדם. 
שורה נכבדה של הוגים, חוקרים ורבנים, הוזמנה להתמודד עם טענתו של פרופ‘ נתן אביעזר

(1) חוכמת אנוש בעולמו של הקדוש ברוך הוא

הרב פרופ' יהוידע עמיר, היברו יוניון קולג'
החידה שמציב כפל בריאת האור שבסיפור הבריאה המקראי, העסיקה את הפרשנות

(2) תחומי ידע פרוגרסיביים וסטאטיים

ד“ר צחי וייס, מחשבת ישראל, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת תל-אביב ומרכז שלם

ישנם תחומי ידע שהם במהותם פרוגרסיביים, ובראשם המדעים המדויקים. הידע האנושי אודות תחומים אלו מצטבר ובניין הידע נבנה נדבך על גב נדבך. ישנם לעומתם תחומי עניין סטאטיים - אלו הם ענייני הרוח. נושאים אלו אינם מתבהרים עם הזמן וכל אדם בכל דור עשוי לבחון מחדש את אותן שאלות ובעיות.

(3) התנ"ך מעניק את עצמו לפרשנות בכל דור ודור

ד“ר יונתן בן-דוב, מקרא, אוניברסיטת חיפה

כוחו של התנ"ך, שעמד לו לאורך אלפי שנים, שהוא מעניק את עצמו לפרשנות ולעיצוב מחדש

(4) נצחיותה של התורה נמצאת בסמכותה הנורמטיבית

ד“ר ברוך יעקב שורץ, מקרא, האוניברסיטה העברית

לדעתי אין מקום לנסות ולתאם בין התפיסות המדעיות, הנובעות ממה שידוע כיום,

(5) התורה נכתבה בידי בני אדם לפני למעלה מאלפיים שנה

פרופ‘ יאיר הופמן, מקרא, אוניברסיטת תל-אביב

אני דוחה לחלוטין את גישת פרופ‘ אביעזר. מקורה באמונה שהתורה היא ספר אלוהי,

(6) תפיסת בראשית זהה לתפיסת איש המדע המודרני

הרב אביה הכהן

שאלת ההתאמה בין התאוריות המדעיות והכתוב בתורה כמעט ולא העסיקה אותי מעולם.

(7) פוטנציאל לקרע מאיים

אדוה הכהן, רביבים מחזור ט

מבעד לכאבי הסתירה בין תורה למדע ומאמצי הגישור ביניהם, בולטת שבריריות שמחת ההתאמה.

(8) אני חי בין שני הכיוונים

הרב יובל שרלו, ראש ישיבת ההסדר "אורות שאול" פתח תקוה

נקודת המוצא שלי היא שאת פרשת הבריאה אין אנו מסוגלים להבין. חוסר ההבנה

(9) סיפור הבריאה מבקש לכונן משמעות ודפוסי מחשבה

פרופ‘ רחל אליאור, מחשבת ישראל, האוניברסיטה העברית

סיפור הבריאה בספר בראשית לא התכוון להיות חלק מתיאוריה מדעית הניתנת לאישוש

(10) הטענה אינה עונה לעקרון של הינתנות להפרכה

הרב ד"ר דוד מיכאל אברהם, המכון הגבוה לתורה, אוניברסיטת בר-אילן

אני אישית לא מתעניין בשאלות אלה ודומותיהן, משתי סיבות: הן לא חשובות (אין להן

(11) גישת הבריאתנים

פרופ‘ אליה ליבוביץ, אסטרופיזיקה, אוניברסיטת תל אביב

פרקים רבים בתנ"ך, ביניהם ספר בראשית כולו, הם לדעתי מן היצירות הספרותיות הגדולות

יום שלישי, 13 בספטמבר 2011

המאבק על הרוח

פרופ' רחל אליאור, האוניברסיטה העברית

על הקריאה, על החירות, על הדעת, על האמת והצדק ועל מקומם של מדעי הרוח


כשהגיעה בלומה לכלל חינוך היה אביה מושיבה על ידו וקורא עמה בספרים. 
אומר היה חיים נאכט, יודע אני בתי שאיני מנחיל לך עושר ונכסים, אבל 
אני מלמדך לקרות בספרים. בזמן שעולמו של אדם חשוך בעדו קורא בספר 
ורואה עולם אחר.
ש"י עגנון, סיפור פשוט, על כפות המנעול, ירושלים ותל-אביב תשל"ה,עמ' עא

לפני כאלפיים ושלוש מאות שנה הצביע המחזאי היווני מננדרוס, שחי בין השנים 291-342 לפסה"נ, על משמעותה של הקריאה ועל תכליתו של החינוך: "היודעים לקרוא גם ייטיבו כפליים לראות"; ואכן אין ספק שרוחב ראייה ועומק הבחנה, או רוחב אופקים ועומק הבנה, המסייעים בידינו להתמודד עם מורכבות המצב האנושי ולהיחלץ מכבלי הסטריאוטיפים המאפילים על המחשבה החופשית, מותנים בקריאה מחכימה המאירה את המוחש באורו של המופשט, מעמידה את שרירותו של ההווה ביחס למורכבותו של העבר, מעמיקה בהתבוננות בחיי האדם, מחלצת אותו מהגבולות המקריים והשרירותיים שלתוכם נולד ומעבירה אותו לעולמות רבים ומגוונים שמעולם לא היה בהם. [1] הקריאה, אולי יותר מכל תחום עשייה אנושי אחר, מלמדת את האדם לעמוד על הפער בין המצוי לרצוי, להרחיב את גבולות המובן מאליו ולשנות מושכלות ראשונים, ופותחת בפניו אפשרויות מחשבה חדשות בדבר הקשרים וגורמים, סיבות ומשמעויות, לצד התוודעויות מאלפות למרחבי הרוח האנושית על כל גילוייה הבלתי צפויים, המסתתרים מתחת לפני השטח של הוויות חברתיות ותרבותיות מוכרות לכאורה. דומה שמראשית החינוך, הקשורה בהנחלת הקריאה, בצירוף אות לאות ובפענוח הקשר בין הצליל לסימן, ובהפיכת השפה הכתובה לכלי לימוד, הבנה ויצירה, ועד פסגת החינוך האקדמי באוניברסיטאות, המכוונת לבחון את כל הנחות היסוד מחדש באמצעות שפות שונות ודרכי מחשבה ביקורתיות, לפרק את גבולות הידע ולצרף אותם מחדש בכוחו של מידע חדש, שאלה בלתי צפויה או תובנה חדשה, תוך בחינה מעמיקה של נורמות מקובלות, הכלל שטבע מננדרוס תקף: "היודעים לקרוא גם ייטיבו כפליים לראות". שנים רבות לאחר מכן, כתב ר' יצחק קנפנטון (1463-1360), מגדולי חכמי ספרד בדור שקדם לדור הגירוש, בספרו דרכי הגמרא, [2] דברים דומים על היחס בין היקף הקריאה לעומק החכמה: "מרבה ספרים מרבה חכמה ואין חכמתו של אדם מגעת אלא עד מקום שספריו מגיעים".

יום ראשון, 11 בספטמבר 2011

ירמיהו א ואורות הכרך: תהליך חקר ויטלי ותנובתו הפרשנית


ד“ר יוספה רחמן, מכללת לוינסקי והמכללה האקדמית לחינוך גבעת ושינגטון

בהרצאה זו יוצג תהליך חקר ויטאלי שעבר עליי כשחקרתי את חזון ההקדשה של ירמיהו. התהליך כלל שלושה שלבים עיקריים: א. שלב הצמיחה של המחקר השגרתי. שלב זה דרש לא יותר מאשר חדר, ספרי עזר, נייר ועט. ב. שלב הדריכה במקום ופריצת "אורות הכרך" אל שדה התודעה. כשהמחקר דרך במקום,  המשיכה לפענוח יצירות ערקה מהבית אל שלטי הפרסומת המוארים שבכרך. באותה תקופה, הרצון של חברות הפרסום לצוד מה שיותר נפשות, הניב פרי, והן עברו מהפרסום החד פעמי לפרסום בהמשכים הבנוי על סדרה של תמונות  מתוך מגמה לרתק את המתבוננים. בתקופה הראשונה של מהפך תקשורתי זה, המתבונן הממוצע בתמונה הראשונה  שבסדרה, לא יכול היה לתפוס שמדובר בטכניקה שכזאת. במקרה הטוב הוא נותר תמה נוכח הפרסומת שדמתה יותר לתמונה במוזיאון מאשר לפרסום חוצות. ג. בשלב  האחרון, השלב הפילולוגי-חוויתי, השתלב חקר שלטי החוצות עם החקר הפילולוגי של ירמיהו, הפך אותו לחווייתי יותר והביאו לידי גמר.

יום שלישי, 6 בספטמבר 2011

מקרא בגן הילדים

משה אילן, מנהל האגף לתכניות לימודים (עד 2001)

"אלישע בן אבויה אומר: הלומד ילד למה הוא דומה? – לדיו כתובה על נייר חדש.
 והלומד זקן למה הוא דומה? – לדיו הכתובה על נייר מחוק.
 יהודה בן תימא אומר: בן חמש למקרא | בן עשר למשנה, בן שלוש עשרה למצוות, בן חמש עשרה     
                               לתלמוד... |
ציטטתי דברי חז"ל אלו כדי לומר שכאשר אנו משלבים בתכניות הלימודים בישראל לימוד מקרא בגן הילדים איננו "מחדשים" אלא ממשיכים מסורת עתיקת יומין שנהגה בישראל, אנו יונקים ממנה ומהווים חוליה בשרשרת הדורות. אילו היינו מבטלים או מוותרים על עיסוק במקרא בגן הילדים כי אז היינו מואשמים בניתוק שלשלת הדורות.
אין אני מדבר מתוך נקודת מוצא דתית. המקרא איננו שייך למגזר זה או אחר, אלא הוא חלק מן התרבות הלאומית שלנו כעם. המקרא הוא ספרות שנוצרה בתקופה בה עוצב העם היהודי ובה עוצבה זהותו.  עובדה זו מקבעת את המקרא כחלק מהמיתוס של עם ישראל. מי שמוותר על המיתוסים המעצבים את השתייכותו הלאומית פוגע בבניית הזהות האישית של הילד כמשתייך לעם היהודי.

יום ראשון, 4 בספטמבר 2011

"דמות במחול": זיקות לשיר-השירים והרהורים אישיים



יותם מיכאל בן משה, אמירים, האוניברסיטה העברית

א. תרגום שירו של עזרא פאונד Dance Figure
ב. הזיקות לשיר-השירים
ג. הרהורים על מלאכת השיר
ד. Ezra Pound: Dance Figure

א. תרגום השיר

יום רביעי, 6 ביולי 2011

כבוד ה' ו"תיקוני סופרים"



בנבואת ירמיהו מוכיח האלהים את העם על התנהגותו הקלוקלת: "ותבואו ותטמאו את ארצי ונחלתי שמתם לתועבה, הכוהנים לא אמרו איה ה', ותופשי התורה לא ידעוני, והרועים פשעו בי, והנביאים ניבאו בבעל ... " (פסוקים ז-ח). בין השאר מתלונן ה', אף תמה, על בני ישראל, אשר עזבו אותו, שהוא "מקור מים חיים", ונהו אחר האלילים, שהם "בארות נשברים אשר לא יכילו המים" (פסוק יג). להתנהגות זו של בני ישראל אין אח ורע; שום עם אינו פונה עורף לאלהיו, ואפילו אלהיו אינו אלא אל שאין בו כל תועלת, ואילו ישראל עזבו את האל האחד והיחיד: "ההימיר גוי אלהים, והמה לא אלהים, ועמי המיר כבודו בלוא יועיל" (פסוק יא). כבר חז"ל הניחו (ספרי זוטא, יב), כי הקריאה המקורית היתה "כבודי" (תחת "כבודו"), שהרי ה' הוא המדבר, והכבוד הוא כבודו, כבוד ה' (השוו, לדוגמה, שמות טז, ז; ויקרא, ט, ו), והתיקון מ"כבודי" ל"כבודו" הוטל בכתוב בשל החשש לפגיעה בכבוד האלוהים.

יום שני, 27 ביוני 2011

יוסף בן מתתיהו


יוסף בן מתתיהו (בשמו הרומאי: יוספוס פלביוס), היסטוריון ומצביא יהודי, פעל במאה הראשונה לספירה. הוא נולד, לדבריו, למשפחת כהנים ירושלמית ובין אמו לבין משפחת החשמונאים שררה קרבת דם. כבר מגיל צעיר תפס עמדה בכירה ובגיל 26 הצטרף למשפחת שיצאה לפדות שבויים יהודיים מרומא. כאשר התכוננו היהודים בארץ ישראל ל"מרד הגדול" ברומאים, בשנות השישים של המאה הראשונה, מונה יוסף למפקד הגליל. היתה זו בחירה תמוהה, משום שהוא היה צעיר וחסר ניסיון, ואף נודע כבעל זיקה חיובית אל הרומאים. עם זאת ייתכן שדווקא זיקה זו היא שאפשרה את מינויו, משום שהיא תאמה את הקו המתון שרצתה הנהגת המרד הראשונה לנקוט. כמעט מיד בתחילת המרד, כאשר אספסיינוס הגיע עם צבאו לארץ ישראל, נפלו לפניו ערי הגליל המבוצרות. יוסף בן מתתיהו התבצר ביודפת ולאחר נפילתה ברח עם כארבעים איש למערה, שם החליטו לאבד עצמם לדעת והטילו גורל שעל פיו יוחלט מי יהיו האחרונים למות. יוסף בן מתתיהו נותר עם הלוחם האחרון ושכנע אותו ליפול בידי הרומאים, אשר השאירו אותו בחיים ואף הביאוהו בסופו של דבר לרומא. מדוע לא הרגו הרומאים את יוסף? כיצד נותר בחיים? האם אכן הנהיג את המרד באופן היעיל ביותר? על כל השאלות האלה ועל דומותיהן איננו יכולים להשיב, משום שכל הידוע על יוסף הם הדברים שכתב הוא עצמו.

יום שני, 20 ביוני 2011

על חידות ופתרונן


החידה היא מן הסוגים הספרותיים הנפוצים והאהובים ביותר בתולדות התרבות האנושית, ולה פנים רבות ומגוונות. זו של שמשון (המבקש לדעת למה כוונתו במשפט: "מהאוכל יצא מאכל ומעז יצא מתוק" [שופטים יד, יד]) מעמידה בפני שומעיה אתגר קשה ולמעשה כמעט בלתי אפשרי לפיצוח, כיון שיסודה באירוע שרק הוא ידע עליו ("עדת דבורים בגווית אריה ודבש“ [שם, פסוק ח]). 
היהודים באיטליה ובהולנד של המאות הט"ז-י"ט נהגו לשעשע את המשתתפים בחתונות או בשמחות אחרות על ידי הצגת חידות מיוחדות במינן. סביב החידות האלה גם נרקם הווי מיוחד במינו: דפים מיוחדים של החידה שחולקו בין המשתתפים, תקנונים וכללים שצריך היה לציית להם, שירים שחוברו כפתרון לחידה, וכל כיוצא באלה. חלק קבוע מן החידה היתה תמונה (הקרויה "צורת החידה" או "ציור החידה"), וזו לוותה בשיר שקול וחרוז, קצר או ארוך. לידינו הגיעו מאות חידות כאלה, חלקן בספרים מיוחדים שהוקדשו להן.

יום חמישי, 16 ביוני 2011

הרמב"ן



בית הכנסת של הרמב"ן (דגם)
רבי משה בן נחמן, הרמב"ן, נולד בגרונה שבספרד בשנת 1194 ונפטר בעכו בשנת 1270. הרמב"ן עסק במגוון של תחומים, ובעיקר בפרשנות המקרא והתלמוד, בפסיקת הלכה בחיבור פיוטים ובקבלה, בעוד שאת מחייתו מצא בעיקר מעבודתו כרופא. בצד פעילותו הספרותית פעל הרמב"ן גם בחיי הציבור היהודי וכנציגם בפני השלטון הזר. בשנת 1263 כפה מלך ארגוניה, יעקב הראשון, ויכוח פומבי על הרמב"ן כנגד יהודי מומר ושמו פבלו כריסטיאני. המומר ביקש להוכיח כי בספרות חז"ל ניתן למצוא, בצד דברי גידוף כנגד הנצרות ומשיחה, גם רמזים ואסמכתאות לאמיתותה של הנצרות וכן הודאה בכך שישו הוא המשיח שכבר בא לעולם. מול פבלו עמד הרמב"ן, אשר המלך הבטיח לו חופש דיבור מלא, והגן בגילוי לב ובעוצמה על האמונה היהודית, תוך שהוא דוחה אחת לאחת את טענותיו של פבלו. הויכוח נמשך ארבעה ימים והופסק בלא שהגיע לכלל סיום ברור. בעת הוויכוח נכחו במקום המלך וראשי המסדרים הפרנציסקאנים והדומיניקנים. בעקבות הוויכוח טענו הנזירים, אשר יזמו אותו מלכתחילה, כי הרמב"ן פגע בנצרות ובקודשיה והם הציגו בפני המלך מכתב מן האפיפיור, קלמנס הרביעי, שבו נדרש המלך להעניש את הרמב"ן. בשל כך נמלט הרמב"ן לארץ ישראל. תחילה ישב בעכו ולאחר מכן עלה לירושלים. את אכזבתו ממצבה הירוד של הקהילה היהודית שמצא בירושלים ביטא הרמב"ן באיגרת ששלח לבנו. כדי לסייע בשיקום הקהילה הירושלמית פתח בה הרמב"ן בית כנסת, וכנראה גם ישיבה, ולאחר מכן שב לעכו, שבה נפטר והוא בן 76 שנה. מסורות ספרותיות שונות הגיעו לידינו באשר למקום קבורתו, ועל כבוד זה מתחרות חיפה, עכו, חברון וירושלים. 

יום שישי, 10 ביוני 2011

נחש הנחושת במהלך הדורות


פסל נחש הנחושת, הר נבו, ירדן
רבים הם בתורה הסיפורים על תלונותיהם של בני ישראל בעת מסעם במדבר. להלן נעסוק באחרון שבהם, סיפור אשר העסיק מטעמים שונים את פרשני התורה – יהודים כנוכרים – במשך הדורות כולם. הוא מתרחש בשנה הארבעים ליציאת מצרים, בשעה שבני ישראל סבבו את ארץ אדום, וכמו בסיפורים אחרים מסופר גם בו על תלונת העם על קשי המסע, אשר בעקבותיה בא עליו עונש כבד: "... וישלח ה' בעם את הנחשים השרפים וינשכו את העם וימות עם רב מישראל. ויבוא העם אל משה ויאמרו חטאנו כי דיברנו בה' ובך, התפלל אל ה' ויסר מעלינו את הנחש. ויתפלל משה בעד העם. ויאמר ה' אל משה עשה לך שרף ושים אותו על נס, והיה כל הנשוך וראה אותו וחי. ויעש משה נחש נחושת וישימהו על הנס והיה אם נשך הנחש את איש והביט אל נחש הנחושת וחי" (במדבר כא, ו-ט).

יום שישי, 3 ביוני 2011

"בניך" או "בוניך"?


הנבואה בישעיה מט, יד – נא, ג מספרת על שיבת בניה של ירושלים מגלותם ועל בניית העיר לעתיד לבוא: "מיהרו בניך, מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו. שאי סביב עינייך וראי, כולם נקבצו באו לך ..." (מט, יז-יח). 

ניקודה של המילה המשמשת כנושא המשפט הראשון בפסק יז הוא "בָּנָיִך", והטעם לניקוד זה הוא בעיסוקה של הנבואה בשיבת הבנים אל ירושלים, וראה עוד בהמשך: "כה אמר אדני ה' הנה אשא אל גוים ידי ואל עמים ארים ניסי, והביאו בנייך בחוצן ובנותיך על כתף תנשאנה" (פסוק כב [ובדומה גם בפסוק כ]).
והנה, במגילת ישעיה השלמה, ממגילות מדבר יהודה, הגירסה היא "בוניכי" (וכן הקריאה בכמה מן התרגומים העתיקים), ויש טעם לקריאה זו: בוניה של ירושלים ממהרים לשוב אליה, בעוד שמהרסיה ומחריביה ממהרים לצאת ממנה.

יום חמישי, 2 ביוני 2011

היכל הספר במוזיאון ישראל



היכל הספר במוזיאון ישראל
היכל הספר במוזיאון ישראל

האדריכלים פרדריק קיסלר וארמונד ברטוס, 1965

היכל הספר במוזיאון ישראל בירושלים הוא משכנן של מגילות שנתגלו במערות שבמדבר יהודה. בשל חשיבות המגילות ובשל התנאים המיוחדים שנדרשו כדי לשמור עליהן, נבנה מבנה מיוחד המשקף משהו מתפיסת עולמם של בני כת מדבר יהודה והסביבה שבה חיו. בני הכת ציפו לגאולה באחרית הימים, אשר תבוא, על פי אמונתם, אחרי מלחמה ארוכה בין בני האור (הם בני הכת) לבני החושך, אויביהם. במסגרת קרב זה יסייעו בידי בני האור גם מלאכים רבים. פרטי הקרב מתוארים במגילה ממגילות הכת הקרויה בשם ”מלחמת בני אור בבני חושך“.
התיאור הציורי של בני הכת במגילה זו שימש השראה לאדריכלים האמריקאיים פרדריק קיסלר וארמונד ברטוס לשם עיצוב ”היכל הספר“. המבנה כולל כיפה לבנה, הדומה למכסה אופייני של כד שבו נטמנו המגילות, והיא מסמלת את בני האור, על רקע הקיר השחור המרמז למאבק בבני החושך. המבנה התת קרקעי והאפלולית השוררת בו (שני תנאים המסייעים לשימור המגילות) יוצרים גם תחושה של כניסה למערה, מעין המערות שבהן נתגלו המגילות.

יום שלישי, 24 במאי 2011

דברי אמת: על האמינות ההסטורית של המקרא

ניר עידן, האוניברסיטה העברית, תכנית 'אמירים'

האדם שחיבר בזמן שלטונו של יאשיהו מלך יהודה את היצירה המכונה 'ההיסטוריה הדויטרונומיסטית' עמד על קו התפר בין המיתוס הקדמון למדע ההיסטוריה. הוא לא עסק רק בעריכת המיתוסים הקדומים של ראשית האומה ולא רק בתיאור ביקורתי של מציאות ההווה בו חי. יצירתו הקיפה גם מיתוס וגם היסטוריה. תפקידו היה לחבר את שני החלקים יחדיו ולהעניק לעמו את החוליה המקשרת.

ראשית על זיהוי ההיסטוריה הדויטרונומיסטית עם תקופת יאשיהו. עמדה זו, עליה חוזרים חוקרים שונים כגון פינקלשטיין, נאמן וכוגן [1], נראית לי ההגיונית ביותר. זמן כתיבה מאוחר יותר מעלה בעיות לשוניות רבות [2] שניתן לפתור רק באמצעות ייחוסן לזיוף מכוון. זיוף שכזה דורש עורמה ותודעה היסטורית במידה שאיש לא העלה על הדעת אפילו אלף שנים מאוחר יותר, כשנכתבה 'מתנת קונסטנטינוס'. זמן כתיבה מוקדם יותר רק דורש עוד ועוד עריכות מאוחרות כדי להכניס את המידע החדש, דבר שאחידותו הרבה של הטקסט מצביעה נגדו. בנוסף, אם זה המקרה, אפשר פשוט להחליף את 'המחבר' מתקופת יאשיהו ב'עורך' מתקופה זו.

יום ראשון, 22 במאי 2011

בין קהלת לסוקרטס [1] – כיצד ניתן ללמוד ממורה כזה?

ניר עידן, האוניברסיטה העברית, תכנית 'אמירים'

פירוש שמו של קהלת, 'זה המדבר בקהל', ותיאורו בפסוקים החותמים את הספר כמי ש'למד-דעת את-העם' (יב 9) מציירים תמונה של מורה מכובד לו תלמידים רבים השועים לדבריו ומאמצים אותם לליבם. סגנונו של הספר מחזק רושם זה מכיוון שהוא דומה דמיון רב לסגנון ספרות החוכמה הדידאקטית-המעשית של המזרח הקדום, שנציגה המובהק במקרא הוא ספר משלי, ושמטרתה לכוון את האדם בדרך הנכונה באמצעות שפע ציוויי עשה ואל תעשה הנוגעים לכל תחומי החיים. גם הדמיון התוכני לספרות החוכמה העיונית 'הפילוסופית' תואם את דמות המורה, ובמובן זה מורה שלא רק מלמד כיצד יש לנהוג אלא מעניק גם תובנות מעמיקות יותר לגבי האדם ומקומו בעולם [2].
אבל הוראתו של קהלת רחוקה מרחק רב מהפשטות והישירות של ספרות החוכמה הדידאקטית. הספר מכיל אמירות רבות הסותרות זו את זו [3], ואינו מביע עמדה חד משמעית וברורה. דורות של פרשנים מסורתיים וחוקרי מקרא מודרניים ניסו באמצעות שיטות שונות ומגוונות ליישב סתירות אלו [4] במטרה להבין את כוונתו האמיתית של קהלת המסתתרת, כך הם האמינו, ביניהן. כתוצאה מדו המשמעות של הספר התגלעו בין המפרשים חילוקי דעות בסוגיות רבות כגון: כיצד צריך להבין את ההמלצה לדבוק בהנאות החומריות? מי עדיפה, החוכמה או הסכלות? האם הספר הינו יצירה פסימיסטית או אופטימיסטית?

יום חמישי, 19 במאי 2011

"עד מאה ועשרים"


האמור בחתימת התורה על גילו של משה ובריאותו הטובה בעת מותו, "ומשה בן מאה ועשרים שנה במותו לא כהתה עינו ולא נס ליחה" (דברים לד, ז), הוא הד מכוון לראשית התורה, לסיפור שבו קוצב ה' את היקף חייהם של בני האדם ושם לו גבול: "ויאמר ה' לא ידון רוחי באדם לעולם בשגם [לתיבה זו נשוב בהמשך!] הוא בשר, והיו ימיו מאה ועשרים שנה" (בראשית ו, ג).
הסיפור בבראשית ו, א-ד קורא תגר על המיתוס העתיק שעל פיו גיבורי ענק, הנפילים, צאצאיהם של זיווגים מעורבים, בני אלוהים ובנות אדם, זכו בהאלהה ובחיי נצח. מסורת שכזו מוכרת לנו מסיפורי עמים רבים, כגון מספרות אוגרית, עיר כנענית קדומה שארכיונה העשיר נתגלה במאה הקודמת. שם מסופר על אביהם של כל האלים אשר בא על שתי בנות אדם והוליד מהן את "שחר" ואת "שלם", שנעשו לאלים, יפים ונעימים, וחברים בפנתאון. דומה הוא מעשה לידת הגיבור היווני רב הכוח הרקולס, אשר אביו היה האל זאוס ואמו אלקמון, בת אנוש. אדרבא, ספר בראשית קובע, כי בני האלוהים (שהם, על פי תפיסת המקרא רק משרתיו של האלוהים, החברים בפמלייתו [וראו לדוגמה תהילים כט, א; איוב א, ו ועוד]) לא יעמידו בזיווגם עם בנות האדם צאצאים אלוהיים, גם אם מראם של אלה שונה ונשגב מדמותם של בני תמותה רגילים. אחרי הכול, גם ה"נפילים" הם בשר ודם וגם הם לא יחיו למעלה ממאה ועשרים שנה.
והנה, מעשה מות משה, המתמודד עם המסורת המיתית שעל פיה משה לא מת - כדרכם של בני תמותה הזוכים להאלהה), מבקש לומר: אכן, שונה הוא משה מכל אדם בשר ודם שעל פני האדמה, ואין קרוב ממנו אל האלוהים. זו הסיבה שהוא, ולא אחר, מגיע אל הגבול העליון של חיי האדם, מאה ועשרים שנה, בבריאות מושלמת, ואז נוטל ממנו אלוהים את נשמתו. מכאן ברור אפוא כי משה איננו לא אל ולא בן אל אלא אדם יחיד ומיוחד, שחסד אלוהיו שרה עליו מלידה ועד מוות.

יום ראשון, 15 במאי 2011

מגילת המקדש


קטע ממגילת המקדש

המגילות שנתגלו מאז שנת 1947 במדבר יהודה, והמכונות בשמות שונים כגון "מגילות מדבר יהודה", "מגילות כת ים המלח" ועוד, כוללות מספר גדול של קטעי טכסטים בעברית, ארמית ויונית, שנכתבו ברובם בין אמצע המאה השלישית לפנה"ס לבין שנת 70 לספירה. הקטעים מגוונים באופיים ובתכניהם: יש בהם קטעי מקרא וביאורים למקרא, תעודות היסטוריות, יצירות ספרותיות, תפילות והמנונות, נוהלי חיים ותקנונים, ספרי חכמה ועוד ועוד. בקומראן אשר לשפת ים מלח נתגלו מגילות באחת-עשרה מערות (הממוספרות על פי סדר גילויין מ-1 עד 11) ובהן מאות רבות של קטעים. גילוי המגילות הרחיב מאוד את ידיעותינו על התקופה, אנשיה, דעותיהם, וכיוצא באלה. מחקר ער נסב סביב שאלת זהותם של מחברי המגילות ורבים רואים בהם את כת האיסיים או כת יהודית אחרת שהיתה קרובה ברוחה ובתורתה אל הקבוצה החברתית שבתוכה צמחה בסופו של דבר הנצרות. 

יום שישי, 6 במאי 2011

יהושע של חז"ל



יהושע, המצביא והמנהיג, כובש ארץ כנען בסופה, מצטייר בספרות חז"ל, אם ניתן להכליל ספרות רחבת ממדים זו, באור שונה, רך הרבה יותר. חכמים אינם מתעלמים ממעשהו בכיבוש הארץ, אך מעדיפים להדגיש דווקא את מיקומו בשרשרת מסירת התורה שעל פה (כאמור בראש מסכת אבות שבמשנה: "משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים ...") ולהציגו בעיקר כתלמיד חכם, רב ומחוקק דתי (ראו הלכות שקבע על פי הבבלי, בבא קמא פ ע"ב - פא ע"א). אפשר להציע כמה הסברים למגמה זו של חכמים, אך נראה שהעיקרי שבהם הוא הרצון להמעיט בחשיבותו של הכוח הפיזי ולהדגיש במקומו את החוסן הדתי, את ההלכה, קיום המצוות ולימוד התורה. חז"ל, שהיו עדים לכישלון המרד הגדול ברומאים, לחורבן המקדש ולתוצאות המרות שהביא מרד בר כוכבא על עם ישראל, נוטים למעט בהדגשת כוחן הצבאי-מלחמתי של הדמויות המקראיות (כגון שמשון או דוד) ולהדגיש תחת זאת את אופיין כדמויות מופת דתיות.

יום רביעי, 4 במאי 2011

יהושע כמשה, משה כיהושע


בדברים פרק לא מצוּוה יהושע, תלמידו של משה: "חזק ואמץ כי אתה תביא את בני ישראל אל הארץ אשר נשבעתי להם ואנוכי אהיה עמך" (פסוק כג), ודברים דומים שב ומצווה ה' ליהושע בראש ספרו: " ... כאשר הייתי עם משה אהיה עמך, לא ארפך ולא אעזבך. חזק ואמץ כי אתה תנחיל את העם הזה את הארץ אשר נשבעתי לאבותם לתת להם" (א, ה-ו).
הבטחתו של ה' להיות עם יהושע כדרך שהיה עם משה עולה בקנה אחד עם ריבוי קווי המיתאר של דמות יהושע הגזורים על פי מידותיו של משה, בחינת "מעשה אבות/מנהיגים סימן לבנים/ממשיכיהם". כך, למשל, נס קריעת הירדן, החותם את מעשה יציאת מצרים ומבשר את הכניסה לארץ. בסיפור הנס הזה מהדהד מעשה קריעת ים סוף, הפותח את סיפור שחרורם של ישראל מעול המצרים. בסיום סיפור קריעת הירדן נאמר: "ביום ההוא גידל ה' את יהושע בעיני כל ישראל ויראו אותו כאשר יראו את משה כל ימי חייו" (יהושע ד, יד; השוו עוד ג, ז). דברים אלה מזכירים את האמור בעקבות קריעת ים סוף: "...וייראו העם את ה' ויאמינו בה' ובמשה עבדו "(שמות יד, לא). גם בתיאור עצירת הירדן, שבמהלכה "מי הירדן ... [עמדו] נֵד אחד" (יהושע ג, יג), מהדהדים דברי שירת הים אודות מי ים סוף ש"נצבו כמו נד" (שמות טו, ו).

יום חמישי, 28 באפריל 2011

שני מסעות לשורשי


)
סיון (כהן)  בן ברוך - מחנכת

החלטתי להעלות כאן שתי נקודות שמלוות אותי משכבר בכל הקשור לנושא הזה. 
לפני כתשע שנים הצטרפתי למשלחת ביה"ס לפולין, במהלך ולאחר המסע כתבתי יומן מסע שעליו כתבתי "מסע שורשים לפולין". חברתי הטובה שסבתה היא ניצולת שואה ראתה שכך ציינתי את שמו של היומן והדגישה בפני שזהו לא מסע שורשים בשבילי !!! קשה לכתוב את התחושה שעברה עלי באותו רגע אבל הרגשתי שעשיתי משהו לא בסדר, לא הוגן כלפייה, אולי. המשפט הזה נחקק אצלי וליווה אותי לא מעט זמן. לקח לי זמן להבין את זה אבל היום זו בהחלט מסקנה חותכת עבורי - זהו מסע שורשים במלוא מובן המילה!!! זהו כאב אישי כמובן לאותן משפחות של ניצולי שואה אך בטח ובטח כאב של עם שלם. וזהו מסע לשורשי העם שלי.  

לפני כשנתיים זכיתי להצטרף למשלחת "עדים במדים" של צה"ל לפולין. משלחת עצומה של כמאתים וחמישים אנשי צבא וכוחות בטחון. העצמה שהיתה לתהלוכה צבאית  במדי צה"ל ייצוגיים, כומתות על הראשים וחצוצרות בראש ההולכים בכניסה לאושוויץ-בירקנאו, לא השאירה עין יבשה. בראש מורם הנפנו את דגל ישראל והלב התמלא גאווה על היותנו לובשי מדים של צבא ההגנה לישראל. אני זוכרת איך זלגו לי דמעות מהעיניים ולחשתי בלב: תחי מדינת ישראל, עם ישראל חי! 

 זו הייתה חוויה עצומה והרבה יותר משמעותית עבורי לעומת המפגש הקודם והחשיפה למחנות ההשמדה. אני רוצה לומר שאין לי ספק שמשלחות נוער לפולין הן חשובות מאין כמוהן, אבל אולי לא לכולם. צריכה להיות מידה של בגרות על מנת להפיק את המירב מהמסע הזה, ואני לא הייתי ממהרת לדחוף בני נוער שעושים זאת כי אבא ואמא משלמים, או כי זה מגניב לטוס עם הכיתה לחו"ל...

יום שני, 25 באפריל 2011

דון יצחק אברבאנל

דון יצחק אברבאנל
דון יצחק אברבאנל - פרשן מקרא, הוגע דעות ואיש ציבור - נולד בפורטוגל בשנת 1437 ונפטר באיטליה בשנת 1508. הוא היה בקיא בפרשנות המקרא ובפילוסופיה היהודית, בכתבים הרומיים והיווניים, בדברי אבות הכנסייה הנוצרית ובתיאולוגיה הנוצרית, ובקיאות זו הפכה אותו לבן בית בעולם ההומניזם של ימי הביניים ולאיש רנסאנס מובהק. 
משנפטר אביו, ירש דון יצחק את מקומו כשר האוצר של מלך פורטוגל, אלפונסו החמישי. בזמן ששימש בתפקיד זה פיתח את כלכלת פורטוגל, תוך שהוא דואג גם לקהילה היהודית בעניינים שונים, כגון בתרומת כספים לשם פדיון שבויים. המלך חואן השני, אשר עלה למלוכה בפורטוגל לאחר מות אלפונסו החמישי (1481), ביקש לבטל את כוחם הפוליטי של האצילים השונים ולבסס מלוכה אבסולוטית. משום כך מרדו בו האצילים, אך המרד לא עלה יפה. דון יצק נחשד על שתמך במרד, נשפט שלא בפניו למוות, ונאלץ לברוח אל ספרד (1483). שם עבד בשירותם של המלך פרננדו והמלכה איזבלה. הוא עסק מטעמם בגביית מסים ואף הלווה להם סכומים אדירים. משפרסמו המלך והמלכה את הצו לגירוש היהודים מספרד (1492) ניסה דון יצחק לבטל את הגזירה, ואף מחק את חובות המלכים כלפיו, אך ללא הועיל. בזמן הגירוש יצא לנאפולי, ואף שם פעל בחצר המלוכה, עד אשר נכבשה העיר על ידי הצרפתים (1495) והוא נאלץ לגלות עם המלך אל העיר מסינה. את יתרת חייו עשה במקומות שונים באיטליה (קורפו, נפולי), נפטר בויניציאה ונקבר בפאדובה.

יום שני, 18 באפריל 2011

מהו 'אביב'?

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

יציאת מצרים התרחשה ב'חודש האביב'. כנאמר בשמות לד 18: ’את חג המצות תשמר שבעת ימים תאכל מצות אשר צויתך למועד חדש האביב, כי בחדש האביב יצאת ממצרים‘. 
מהו כאן 'האביב'? שם לעונת שנה? לא ולא! העדות הראשונה שהביא בן-יהודה במילונו ל'אביב' כעונת שנה היא מימי הביניים. המקרא מכיר שתי עונות שנה בלבד - קיץ וחורף והן מקבילות לתקופות החום והקור כנאמר בבראשית ח 22: ’וקר וחם וקיץ וחרף... לא ישבתו‘. זו החלוקה הטבעית לאקלים הארצישראלי שאינו מכיר עונות ביניים. בצדק כתבה נעמי שמר בשירה 'מצעד האביב':
    כי כאן האביב הוא בן יומיים,
    כאן האביב ימות צעיר.
 'כאן' הוא בניגוד לאירופה שבה יש ארבע עונות: קיץ, סתיו, חרף ואביב. 'אביב' במקרא הוא שם המציין את השיבולים כשהן בקנה ועודן ירוקות וגרעיניהן רכים. ראו הנאמר בתיאור מכת הברד בשמות ט 31: ’כי השערה אביב והפשתה גבעל‘. מנחת הביכורים היתה לפי ויקרא ב 14: ’אביב קלוי באש‘. רש"י ביאר בפירושו לשמות כג 15: 'חדש האביב - שהתבואה מתמלאת בו באביה. אביב, לשון אב, בכור וראשון לבשל פירות'.

יום שני, 11 באפריל 2011

שיחה עם הרב ד"ר שוקי רייס

הרב ד"ר שוקי רייס
תמיר סגל, האוניברסיטה העברית (מראיין)

הרב ד"ר שוקי רייס הוא בעל סמיכה לרבנות, בוגר ישיבת הר-עציון, בעל תואר ד"ר למקרא וראש החוג לתנ"ך במכללת יעקב הרצוג להכשרת מורים.

מה המיוחד בהכשרת המורים במכללה? מהם המטרות והאידיאלים שלכם?
המטרות הן כאלה: על התלמיד להיות קודם כל מחנך. אני רואה את עצמי קודם כל כמחנך ומטרתי לקדם את נושא החינוך. אידיאל זה קשור כמובן לתפיסה של מה הוא מורה. על מורה להיות תלמיד חכם על כל המרכיבים של החכמה: תרבות, מדע, מדעי היהדות וכו'.  

כך גם בתואר השני. הדבר העומד במקום הראשון הוא לא המחקר אלא התלמיד והכיתה. עם זאת, עדיין יהיה כמובן מקום למחקר. האתגר שלי בסוף הוא להעמיד תלמידים ועל כן בסוף השיעורים שלי אני כמעט דרך קבע דן על איך על החומר הזה להלמד בכיתה. 
באוניברסיטה באופן כללי אין אחריות על ההתמודדות החינוכית-אידיאולוגית, וכך צריך להיות. האקדמיה צריכה להשאר כמות שהיא. עם זאת, אחת הבעיות הקשות הקיימות במעבר מעולם האקדמיה לחינוך הוא יישום האקדמיה בחינוך. מלמדים את התנ"ך בפריזמה אקדמית.

יום רביעי, 6 באפריל 2011

ארבעת המצורעים והמשוררת רחל

רחל, רק על עצמי לספר ידעתי
המשוררת רחל (שמה המלא: רחל בלובשטיין-סלע) נולדה ברוסיה בשנת 1890, ובגיל 15 החלה לכתוב שירים ברוסית. בשנת 1909 עלתה לארץ והתיישבה ברחובות, וכעבור זמן-מה הצטרפה לחוות הלימוד לנערות בכינרת. בשנת 1913 נסעה לצרפת כדי ללמוד חקלאות וציור, אך מלחמת העולם הראשונה מנעה ממנה לשוב ארצה בתום לימודיה. היא נסעה לרוסיה, שם טיפלה בילדי פליטים יהודים. לאחר המלחמה חזרה לארץ והתיישבה בדגניה, שם נתברר שהיא חולה בשחפת. בשל כך נאלצה רחל לעזוב את הקיבוץ, ואת שארית ימיה עשתה בירושלים, בצפת ובפתח-תקווה. בשש שנותיה האחרונות גרה בתל-אביב, ובה כתבה את מרבית שיריה. רחל נפטרה בכ"ט בניסן תרצ"א (16.4.1931) ונקברה, על פי בקשתה, בבית הקברות של כינרת.

יום שני, 4 באפריל 2011

ארבעה מצורעים בשער שומרון

הפטרת הפרשות המחוברות "תזריע" ו"מצורע" היא ההפטרה של פרשת "מצורע"ריפוי נעמן מצרעתו בידי אלישע [מלכים-ב ה]).

כשהיא עומדת לבדה: סיפור על המצור על שומרון וחלקם של "ארבעה אנשים מצורעים"
בסיפור זה (מלכים-ב ז, ג-כ). אין צורך להרבות במילים כדי להבהיר את הקשר שבין הפרשה להפטרתה. (אגב נעיר, כי הפטרתה של פרשת "תזריע", כשהיא לעצמה, גם היא בסיפור שעניינו צרעת:
בשעת המצור הארמי הכבד על שומרון והרעב הנורא השורר בה, מפתיעה נבואת אלישע: "שמעו דבר ה': כה אמר ה', כעת מחר סאה סולת בשקל וסאתיים שעורים בשקל בשער שומרון“ (פסוק א). על ההבטחה הזו מגיב בלעג מר שלישו של המלך, "הנה ה' עושה ארובות בשמים? היהיה הדבר הזה?" (פסוק ב), והנביא מודיעו בקצרה, כי "הנכה רואה בעיניך ומשם לא תאכל" (שם). הכתוב הבא מעבירנו אל זירה אחרת, אל פתחו שער העיר, שם, בשטח ההפקר, שוהים ארבעה מצורעים, שאינם יכולים לדור בעיר פנימה. הארבעה סוקרים את האפשרויות העומדות בפניהם ומגלים כי המוות, הרעב, אורב להם בכל פינה, בעיר ומחוץ לה, אך מתברר כי דווקא להם, הניצבים מחוץ לחברה, בין העולמות, יש גם פתח תקווה: "לכו ונפלה על מחנה ארם, אם יחיונו נחיה ואם ימיתונו ומתנו“ (פסוק ד). משהם מגיעים אל קצה המחנה, בחשכת הלילה, מתברר להם כי עוד קודם לכן נסו משם הארמים בבהלה לשמע "קול רכב וקול סוס חיל גדול" (פסוק ו) ששילח בהם האלוהים, ואף הותירו אחריהם את כל רכושם.

יום שישי, 1 באפריל 2011

תכניות לימודים בזיקתן לאקדמיה

משה אילן, מנהל האגף לתכניות לימודים (עד 2001)

מאז ומתמיד היה שיתוף ומעורבות של אנשי האקדמיה והמוסדות להשכלה גבוהה במערכת החינוך בישראל, אולם התנופה החזקה לשיתוף בתכנון הלימודים ובפיתוח תכניות הלימודים, שהם הליבה של מערכת החינוך, הופיעה בסוף שנות השישים ובשנות השבעים, עם היווסדו של המרכז לתכניות לימודים במשרד החינוך. אחת מהנחות היסוד של המשרד, המבוטאת בהנחיות של ראשי המשרד עם הקמת המרכז לתכניות לימודים, הייתה פנייה ועידוד לשיתוף פעולה הדוק עם העולם האקדימי. כך כתב אהרן ידלין בעת היותו סגן שר החינוך (וברבות הימים שר החינוך) עם ייסוד האגף לתכניות לימודים: "מוסדות הקבע לפיתוח תכניות לימודים צריכים לכלול בתוכם בעבודה שיטתית ובמסגרת של שיתוף פעולה ממיטב אנשי המדע באוניברסיטאות ובמכוני המחקר". על תפקידם של אנשי המדע במסגרת זו הוא הוסיף: "תכנית הלימודים מצווה לשקוד על חידוד כושר ההבחנה בין שאלות מכריעות (קריטיות) לבין שאלות חסרות ערך (טריוויאליות) ועל הסברת מהותה של תיאוריה מדעית וטיב הקשרים בין התופעות האמפיריות והמסגרת התיאורטית".

יום ראשון, 27 במרץ 2011

אז מהי באמת הצלע שממנה נוצרה האישה?


לוקאס קרנץ', אדם וחוה
נדב חרובי, מורה ומחנך

ושוב, בעניין חריג במקצת. בשנת 2001 התפרסם מכתב למערכת של כתב עת מדעי מכובד לרפואה גנטית בארצות הברית [1]. את המכתב שלחו סקוט פ. גילברט (Gilbert) וחוקר המקרא ציוני צביט (Zevit). גילברט הוא מגדולי החוקרים של מדע הגנטיקה בעולם. נושאו של המכתב הוא השערה מקורית ומעניינת אודות הצלע המפורסמת שנלקחה מהאדם ליצירתה של האשה בסיפור הבריאה המופיע בפרק ב של ספר בראשית. 
  החוקרים דוחים את האפשרות שהצלע המדוברת היא אחת מן הצלעות המוכרות לנו כיום בגוף האדם - שהרי, הם טוענים, הצלעות סימטריות לחלוטין ולא חסרה לנו אף צלע. למעשה, לגוף האדם יש את כל מה שהוא זקוק לו, ואת כל העצמות שהוא זקוק להן (ואפילו את עצם הזנב המיותרת). אה, למעט עצם אחת - עצם אחת שנמצאת אצל מרבית היונקים ואצל כל הפרימטים (משפחת הקופים) למעט קופי העכביש. זוהי העצם הזכרית ביותר, שאין לנקבות, והיא עצם הנמצאת באיבר המין הזכרי של היונק. מכיוון והמילה "צלע" בתנ"ך יכולה להופיע בתור עמוד תמיכה או משהו בעל משמעות הנדסית שכזו (ראו בתיאורי בית המקדש: מל“א ו 5, 15, 16) הרי הגיוני להשתמש בה לתיאור עצם שכזו, שתפקידה לתמוך בפין. המילה "צלע" לתיאור צלע האדם השתרשה בעיקר בזכות תרגום השבעים שתרגם את המילה ל-pleura שמשמעותה "צד" - ולכן קרובה יותר לתיאור הצלעות של ימינו שנמצאות בצידי הגוף. החוקרים אף מציעים לראות בסוף הפסוק בבראשית: "ויסגר בשר תחתנה", הסבר אטיולוגי לצורתו המשונה של הפין הגברי (הלא-נימול) שמזכירה איזו סגירה חפוזה של חור שנפער שם.

יום חמישי, 10 במרץ 2011

היכן הוא שער השמים?


יעקב כהן, סולם יעקב
פרופ' יאיר זקוביץ, האוניברסיטה העברית

פרשת "ויצא" מספרת את סיפור קורותיו של יעקב בחרן, אליה הוא בורח מפני זעמו של עשו אחיו, הכועס עליו בעקבות מעשה לקיחת הברכה (בראשית כז). יעקב יוצא מבאר שבע ובדרכו אל ארץ גלותו, הוא עוצר למנוחת לילה במקום העתיד להיקרא "בית אל" וחולם בו חלום. בחלומו "והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע שמימה, והנה מלאכי אלוהים עולים ויורדים בו" (בראשית כח, יב). לאחר מכן מתגלה אליו ה' ומבטיח להגן עליו בכל אשר ילך, וכן את "הארץ אשר אתה שוכב עליה" (פסוק יג) ואף ריבוי של צאצאים: "והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה..." (פסוק יד). בהמשך הסיפור נאמר: "וייקץ יעקב משנתו ויאמר אכן יש ה' במקום הזה ואנכי לא ידעתי. ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה, אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים" (פסוקים טז-יז).
אפיון גובהו של הסולם שרואה יעקב, "וראשו מגיע השמימה", מעורר את זכר אפיונו של מגדל בבל בפני  בוניו: "נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמים" (בראשית יא, ד).

יום שלישי, 8 במרץ 2011

העימות בין השולמית ואחיה – ביקורת חברתית על תופעת ריבוי הנשים

הנצו הרמונים
ארז וסילבסקי, האוניברסיטה העברית תכנית 'אמירים'

1. הצגת הנושא והטענה המרכזית
אף אהבה, סוחפת ככל שתהיה, אינה מתקיימת בריק. הקשר בין שני אוהבים נוצר במסגרת חברתית, מתעצב על ידיה וכנגדה וממלא בה תפקיד. היבט חברתי זה של האהבה הרומנטית לא נעלם מעיניהם של מחברי שיר השירים, והוא בא לידי ביטוי בהופעתן של כמה דמויות קיבוציות: בנות ירושלים, שומרי העיר ואחי השולמית. דמויות אלו מייצגות את החברה ואת מוסכמותיה, והעימות בינן לבין האוהבים מאפשר למחברי המגילה להאדיר את האוהבים ואת אהבתם ולהביע עמדה עקרונית בענייני אהבה. אולם מאחר שכאמור, האהבה אינה מתקיימת בריק, מתגלה לעתים הבעת עמדה בענייני אהבה כביקורת חברתית.

יום שני, 7 במרץ 2011

מדריך קצרצר וחלקי לשימוש בתוכנת Accordance


ליאור גוטליב
ליאור גוטליבּ, האוניברסיטה העברית


אין מדריך זה כולל אלא ראשי פרקים בלבד, ואף זאת רק לנושאים העיקריים בלבד לפי ראות עיני הכותב. לכן מומלץ לעיין במדריך המפורט (באנגלית) באתר הבית של התוכנה: www.accordancebible.com.

Accordance היא תוכנה לעיון ולחיפוש במקורות מקראיים ובתר-מקראיים הפועלת בסביבת Macintosh. התוכן הנכתב כאן מתיחס לגירסה 8 של התוכנה, כפי שמותקנת במחשבי האוניברסיטה העברית נכון למרץ 2011. היא מותקנת על מחשבי האוניברסיטה באמצעות תוכנת אמולציה בשם Basilisk II המדמה סביבת Macintosh במחשבי PC. לפתיחת Accordance יש לפתוח תחילה את תוכנת האמולציה משולחן העבודה של Windows. לאחר פתיחת שולחן עבודה חדש של Macintosh יש להקליק על האייקון של Accordance.

הפטרה מהי?



פירוש השם ’הפטרה‘ הוא ככל הנראה סיום, השלמה, חתימה, שכן עם קריאת ההפטרה מסיימים אותו חלק בתפילה המוקדש לקריאה ציבורית בכתבי הקודש, בתורה ובנביאים.
מתי באה הפטרה לעולם ומדוע הונהג להפטיר אחר קראת התורה בקטע מן הנביאים? ככל הידוע לנו החלו לעשות כך במהלך ימי הבית שני, בתקופת החשמונאים, כלומר באמצע המאה השנייה לפני הספירה. מקורותיו של מנהג זה לוטים בערפל. סבירה עם זאת ההנחה כי הפולמוס היהודי-שומרוני שימש גורם מכריע בהיוצרותו של המנהג. השומרונים - בני אותה כת שהתהוותה מעם ישראל במהלך ימי הבית השני - קידשו את התורה בלבד, וראו רק בה את דבר האל אל האדם. כתוצאה מכך הם ראו את דברי הנביאים כיצירות נעדרות כל קדושה, וככל הנראה כנגד דעה זו הונהג לקרוא בכל שבת גם מדברי הנביאים, ואף לברך לפני קריאה זו ולומר במפורש: ’ברוך אתה ה‘ אלהינו מלך העולם אשר בחר בנביאים טובים ורצה בדבריהם הנאמרים באמת. ברוך אתה ה‘ הבוחר בתורה ובמשה עבדו ובישראל עמו ובנביאי האמת וצדק‘. הנביאים נמנים כאן בנשימה אחת בצד התורה, משה ועם ישראל. קריאה ציבורית בתורה בלא קריאה בנביאים יכולה היתה אפוא לתמוך בהבחנה שאימצו להם השומרונים, וכנגדה נולד ככל הנראה מוסד ההפטרה.

יום ראשון, 6 במרץ 2011

מה זה בעצם להיות מורה לתנ"ך?


דניאל טופז
דניאל טופז, מורה ומחנך

לא באתי לכאן, כדי לספר לכם שכבר בגן, כשכולם רצו להיות שוטרים, טייסים וכבאים אני רציתי להיות מורה. ולא בגלל שאני חושש שלא תאמינו לי. אלא בגלל שזה יהיה פשוט שקר גס. אני חושב שנכון יהיה לומר שתחום החינוך בחר בי יותר ממה שאני בחרתי בו. את המסע שלי באקדמיה התחלתי בלימודי מדעי המחשב ואני מניח שרובכם יכולים להבין מדוע. לאחר שנה הרגשתי שאני לא מסוגל יותר לעשות שקר בנפשי וחיפשתי לי תחום אחר. אז הגיע לידיי עלון פרסום של תוכנית "רביבים". קראתי ואמרתי לעצמי מעניין!!! אבל מה להיות מורה? ועוד לתנ"ך? הגעתי למפגש ביום הפתוח כמוכם, והופתעתי לפגוש סביבי חבורת אנשים איכותיים ורציניים שיכולים להשתלב בקלות בכל תחום באקדמיה ובכל זאת בחרו להיות אנשי חינוך. פתאום התפתח שם שיח שלא מאפיין כלל את החברה הישראלית אותה הכרתי אני, לפחות עד לרגעים אלו. נזרקו לחלל החדר משפטים ומושגים כמו: ערכים, השינוי האמיתי מתחיל בחינוך, עיצוב זהות, עתיד החברה הישראלית, יהדות חילונית, יהדות כתרבות ותסלחו לי על הגסות אבל אני זוכר שמישהו אמר אפילו ציונות. וכך החלטתי להישאר בין חבורת ההוזים ויחד נרשמנו לתוכנית.