יום חמישי, 24 בפברואר 2011

דמשק אליעזר

פוסין, אליעזר ורבקה

בברית בין הבתרים מציג אברהם את "דמשק אליעזר" כ"בן משק ביתי" (בראשית טו, ב) או "בן ביתי" (פסוק ג), אשר אמור לרשת אותו לאחר מותו, בהעדר צאצאים. מן המזרח הקדום יודעים אנו על המנהג, שאדם חשוך ילדים היה מאמץ לו בחייו אדם אחר – בדרך כלל עבד שהוא משחרר לצורך כך – אשר ישמש אותו בחייו, יקבור אותו לאחר מותו ואף יירש אותו. "בן בית" הוא אפוא עבד ששוחרר בתהליך של אימוץ כדי למלא את תפקידי הבן. 
מה פירוש השם המוזר "דמשק אליעזר"? יש הרואים בתיבת "דמשק" את שם העיר שממנה בא אליעזר (כאילו נאמר "אליעזר הדמשקאי"), עיר המצויה בדרכו של אברהם מחרן לארץ ישראל. אחרים רואים כאן שם כפול, כגון "תובל קין" (בראשית ד, כב), אולי שמו הראשון של העבד ("דמשק") והשם שהוסיף לו אברהם מששחרר אותו ועשאו ליורשו (ולשם שני זה משמעות ברורה: "האלהים בעזרי").
יש להדגיש כי אליעזר לא נזכר יותר בתורה, אף שהמסורת הפרשנית היהודית הקדומה (כגון התלמוד הבבלי, מסכת יומא כח ע"ב) זיהתה אותו עם העבד, "זקן ביתו [של אברהם] המושל בכל אשר לו", מי שהלך להביא מחרן את רבקה כדי שתינשא ליצחק (בראשית כד, ב). לזיהוי זה אי אפשר להביא הוכחה מן הסיפור המקראי, ולמעשה אף קשה לקבלו, כיוון שמודגש בתורה חזור והדגש, כי השליח לחרן היה "עבד", וקשה להניח שיהא יורשו האפשרי של אברהם, בן ביתו המכובד, קרוי בתואר זה. מכל מקום הקביעה שאת רבקה הביא דווקא אליעזר חדרה בעוצמה אל תודעת עם ישראל, ורבים יופתעו לגלות שאין היא אלא מדרש. ידועה היא מגמתו של המדרש לקרוא בשם לדמויות מקראיות אנונימיות (כגון הקביעה ש"המליץ", המתרגם, שעמד בין יוסף ואחיו [בראשית מב, כג] הוא מנשה בן יוסף, או קביעת שם אמו של שמשון ל"צללפונית").
הזכרה מעניינת אחרת של אליעזר מצויה במקורות העוסקים בסיפור מלחמת אברהם כנגד ארבעת המלכים ששבו את לוט, בן אחיו (בראשית יד). כשנודע לאברהם מפי "הפליט" (אשר המדרש זיהה אותו בעוג מלך הבשן אשר "נפלט" מדור המבול!) כי אחיינו נפל בשבי, הוא מזעיק את "חניכיו, ילידי ביתו, שמונה עשר ושלוש מאות" (פסוק יד) ויוצא לפדות את לוט. מספר הלוחמים שהוא לוקח עמו, 318, הוא מספר לא עגול, וכבר המדרש עמד על התופעה המפתיעה ששמו של אליעזר בגימטריא (א=1, ל=30, י=10, ע=70, ז=7, ר=200) הוא בדיוק 318! לפי התלמוד הבבלי (נדרים לב ע"ב), המצביע על גימטריא זו, נלחמו אברהם ואליעזר לבדם במלכים הפולשים, ללמדך על כוחם הפיסי הבלתי רגיל.
גם את השם "דמשק אליעזר" ביקש המדרש להסביר, והוא עשה זאת על ידי פירוק המילה "דמשק" לשתי מילים – טכניקה הקרויה בשם נוטריקון – והקניית משמעות חדשה לשם זה :"דולה ומשקה מתורתו  של רבו לאחרים" (תלמוד בבלי, יומא כח ע"ב), היינו: מי ששואב מתורת אברהם ומעבירה לאחרים. כך נעשה אליעזר של המדרש גם לתלמיד חכמים ולמפיץ תורת אברהם ברבים.

מתוך: א' שנאן (עורך), י' זקוביץ וד' פרוינד, נהרדעה - דפי פרשת השבוע של האוניברסיטה העברית בירושלים, לך לך (תשס"א 2000)

תמונה: אליעזר ורבקה על יד הבאר, ניקולס פוסין, 1660-1665

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה