יום חמישי, 28 באפריל 2011

שני מסעות לשורשי


)
סיון (כהן)  בן ברוך - מחנכת

החלטתי להעלות כאן שתי נקודות שמלוות אותי משכבר בכל הקשור לנושא הזה. 
לפני כתשע שנים הצטרפתי למשלחת ביה"ס לפולין, במהלך ולאחר המסע כתבתי יומן מסע שעליו כתבתי "מסע שורשים לפולין". חברתי הטובה שסבתה היא ניצולת שואה ראתה שכך ציינתי את שמו של היומן והדגישה בפני שזהו לא מסע שורשים בשבילי !!! קשה לכתוב את התחושה שעברה עלי באותו רגע אבל הרגשתי שעשיתי משהו לא בסדר, לא הוגן כלפייה, אולי. המשפט הזה נחקק אצלי וליווה אותי לא מעט זמן. לקח לי זמן להבין את זה אבל היום זו בהחלט מסקנה חותכת עבורי - זהו מסע שורשים במלוא מובן המילה!!! זהו כאב אישי כמובן לאותן משפחות של ניצולי שואה אך בטח ובטח כאב של עם שלם. וזהו מסע לשורשי העם שלי.  

לפני כשנתיים זכיתי להצטרף למשלחת "עדים במדים" של צה"ל לפולין. משלחת עצומה של כמאתים וחמישים אנשי צבא וכוחות בטחון. העצמה שהיתה לתהלוכה צבאית  במדי צה"ל ייצוגיים, כומתות על הראשים וחצוצרות בראש ההולכים בכניסה לאושוויץ-בירקנאו, לא השאירה עין יבשה. בראש מורם הנפנו את דגל ישראל והלב התמלא גאווה על היותנו לובשי מדים של צבא ההגנה לישראל. אני זוכרת איך זלגו לי דמעות מהעיניים ולחשתי בלב: תחי מדינת ישראל, עם ישראל חי! 

 זו הייתה חוויה עצומה והרבה יותר משמעותית עבורי לעומת המפגש הקודם והחשיפה למחנות ההשמדה. אני רוצה לומר שאין לי ספק שמשלחות נוער לפולין הן חשובות מאין כמוהן, אבל אולי לא לכולם. צריכה להיות מידה של בגרות על מנת להפיק את המירב מהמסע הזה, ואני לא הייתי ממהרת לדחוף בני נוער שעושים זאת כי אבא ואמא משלמים, או כי זה מגניב לטוס עם הכיתה לחו"ל...

תגובה 1:

  1. מאת: ziporm moshe
    תאריך: 28 באפריל 2011 23:12
    נוגע ללב. אני עצמי איבדתי משפחה גדולה בטבח (המילה שואה" אינה לטעמי; שואה היא משהו שבא על האדם מבחוץ, כוח עליון, כמו צונאמי; אין בידו למנוע.אין אשמים): דודים, דודות וילדיהם, שאת רובם היכרתי.
    באשר למסע לפולין. יש אנשים שהייתי מעדיף שלא יסעו לשם: אלה שאחר כך אומרים: ואת מה שעשו לכם אתם עושים לפלשתינאים. או: אתם מתנהגים כמו הנאצים.
    בדיוק, בדיוק... אין שום הבדל, לא במעשים וגם לא ברקע.

    השבמחק