יום חמישי, 11 באוגוסט 2011

"קול קורא במדבר": לקראת שבת נחמו


בשלוש השבתות שלפני תשעה באב, שהוא יום הצום לזכר חורבן בית המקדש, מפטירים שלוש הפטרות שעניינן בדברי פורענות וחורבן ("תלתא דפורענותא"). בשבת שלאחר תשעה באב מתחילה סידרה של שבע שבתות - שזמנן עד לראש השנה - שבהן נוהגים להפטיר בכל מנהגי העדות בנבואות נחמה מחלקו השני של ספר ישעיה (פרקים מ ואילך). מנהג זה של "שבע דנחמתא" מקנה לשבתות אלה חגיגיות נוספת.
ראשונה ל"שבע דנחמתא" היא ההפטרה הפותחת במילים "נחמו נחמו עמי" (ישעיה מ, א-כו), והעוסקת במסע הגולים השבים לארצם דרך המדבר, כשבראשם צועד ה'. חזון העתיד הזה רומז ליציאת ישראל ממצרים ולמסעם במדבר, אלא שהפעם לא ישובו סבלות העבר וההליכה לא תקשה על הצועדים בעקבות ה': "קול קורא: במדבר פנו דרך ה', ישרו בערבה מסילה לאלוהינו. כל גיא ינשא וכל הר וגבעה ישפלו, והיה העקוב למישור והרכסים לבקעה" (פסוקים ג-ד).
נוסחו של פסוק ג שונה בתרגום היווני, תרגום השבעים: "קול קורא במדבר: פנו דרך ה', ישרו מסילה לאלוהינו". המילה "בערבה", שהיא נרדפתה של המילה "במדבר", הושמטה במכוון כדי לשנות את תיפקודה של המילה "במדבר". בכתוב המקורי ניכרת תקבולת ברורה בין "במדבר" לבין "בערבה", וטעמי המקרא אף דורשים השתהות קצרה בין "קול קורא" לבין "במדבר". 

"קול קורא:
במדבר פנו דרך ה' / ישרו בערבה מסילה אלוהינו". 
אך מי שהשמיט את "בערבה" גרם להוצאת המילה "במדבר" מן התקבולת: 
"פנו דרך ה' / ישרו מסילה לאלוהינו",
והמלה "במדבר" מצטרפת אל מה שלפניה, אל הצירוף "קול קורא במדבר", ומשמשת מעתה לשם תיאור המקום שבו מושמעת הקריאה. 
דומה כי בנוסח הכתוב המשתקף בתרגום השבעים הוכנס שינוי בשעה שהוא הופקע מאבותיו היהודים ועבר עיבוד נוצרי. הכתוב בדמותו החדשה הולם את ציטוטו ופירושו אשר ניתנו לו בברית החדשה כמכוון לבשורה שבישר במדבר יוחנן המטביל את הופעתו של ישוע הנוצרי: "בימים ההם בא יוחנן המטביל ויהי קורא במדבר יהודה לאמור: שובו כי מלכות השמים הגיעה. הלא זה הוא אשר ניבא עליו ישעיהו הנביא לאמור 'קול קורא במדבר: פנו דרך ה' ישרו מסילותיו'" (מתי ג, א-ג). סיפור יוחנן המטביל ובו ציטוטם של דברי ישעיהו עם השינוי שהוטל בהם מופיע גם בשאר הבשורות: הבשורה על פי מרקוס (א, א-ג), הבשורה על פי לוקס (ג, א-ט) והבשורה על פי יוחנן (א, יט-כח). 
הנה כי כן, בעלי הברית החדשה, אשר ביקשו לשכנע את ציבור קוראיהם כי ישוע המחיש בחייו את נבואותיהם של נביאי ישראל, נאלצו פה ושם להכניס שינויים בפסוקי המקרא, ושינויים אלו נתנו את אותותם גם בעיבוד נוצרי של תרגום השבעים, והכול כדי ליצור התאמה מלאה בין נוסח הכתוב המקראי לבין נוסחו המעובד בספרי הבשורות. 
כיום אנו שומעים לא אחת את הניב "קול קורא במדבר" שמטרתו להצביע על קריאת שווא, על דיבורים שאינם עושים רושם על איש. שימוש זה, ההופך על פיה את משמעות הדברים ומקנה להם אופי שלילי, קרוב יותר לנוסח הפסוק כהשתקפותו בתרגום השבעים מאשר לקריאה שמציעים טעמי המקרא. 

מתוך: א' שנאן (עורך), י' זקוביץ וד' פרוינד, נהרדעה - דפי פרשת השבוע של האוניברסיטה העברית בירושלים, ואתחנן (תשס"א 2001)

‏אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה