יום ראשון, 4 בספטמבר 2011

"דמות במחול": זיקות לשיר-השירים והרהורים אישיים



יותם מיכאל בן משה, אמירים, האוניברסיטה העברית

א. תרגום שירו של עזרא פאונד Dance Figure
ב. הזיקות לשיר-השירים
ג. הרהורים על מלאכת השיר
ד. Ezra Pound: Dance Figure

א. תרגום השיר



ב. הזיקות לשיר-השירים
בבית הראשון מהדהד שיר השולמית הרוקדת מפרק ז בשיר-השירים. הבית השני מרמז לפרק ג, בו הכלה מחפשת את אהובה בחשכת הליל, והאוהלים שנזכרים בתחילת הבית מזכירים את האוהלים בפרק א. חלקו השני של הבית מזכיר כמובן את סיפורי האבות, המוצאים את כלותיהם אצל הבארות, וזו, מלבד טעמי המשקל, הסיבה שבחרתי להתייחס אל "השואבות", כהרמז לבראשית כד. גם בהמשך השיר של פאונד הרבה מהתוכן מזכיר את שיר השירים: הבית החמישי מזכיר את תיאור מיטת שלמה בפרק ג (ולכן בחרתי לתרגם "מיטה"); הקישור בין האהבה לבין שמירה מזכיר את הכלה הנוטרת על הכרמים בפרק א, את האחים החרדים לאחותם בפרק ח ואת "מלך אסור ברהטים" בפרק ז, אליו בחרתי אני להתייחס. ניתן להוסיף כי כמו שיר השירים, שירו של פאונד נפתח בניגוד שחור-לבן, בין העיניים לסנדלים. אבל הדמיון הבולט ביותר הוא באופי הכללי: פאונד מתאר חלקי גוף בשורה של דימויים, ערוכים בתקבולות, וחלק מדימוייו נועזים למדי - פנים כנהר, נועז לא פחות משדיים כעופרים.

ג. הרהורים על מלאכת השיר
התיאורים של פאונד עקיפים יותר מאלה בשיר השירים ובהם אני רואה את החן של השיר. דימוי האהובה למים, בדרכים שונות, הוא עיקר הכוח הלירי שלו. אני אוהב את ההתקרבות אל האהובה: ממבט על המחול בבית הראשון, לגישושים בבית השני, להפשטה בשני דימויים מבריקים בין הבתים השלישי והרביעי. המהלך נמשך בדילוג קליל על פני המכשול בבית הרביעי בדמות הסריסים והסורגים ועובר לחדר המיטות; שם הכלה מכסה טפח בחלוק שהיא לא ממש לובשת, רק אוספת סביב גופה, מחווה מוכרת היטב מפיסול יווני ורומי; משם הוא מגיע למגע קצר ומחשמל וחוזר באמצעות דימוי מקסים של הנחל והחלוקים בחזרה אל הריקוד, ולכל האורך הכלה נותרת לא לגמרי מושגת, ספק חלום. עם זאת, הקפיצה אל הסריסים ומשם לחדר המיטות לא חלקה, לטעמי, ואני חושב שהשיר לוקה בחוסר אחידות מסוים. גם קשה לי בחירת החלוקה לבתים, מבחינה תוכנית. 
בנוסף אני מאוד לא אוהב את הניסיון לעורר אקזוטיקה מצרית מעורפלת, באוהלים, סריסים וגומא. בעיקר פסול בעיניי השימוש בשם "Nathat-Ikanaie", שפאונד מספק לו "תרגום" אבל הוא חסר משמעות לחלוטין עד כמה שהצלחתי לברר, כלומר כל מטרתו להיראות מסתורי. כשבורחס עושה את זה, הוא רוצה לדבר על שפות ללא תרגום ועל תרבויות שנסתרות מאחורי המילים. כשטולקין עושה את זה, אנחנו יודעים שהוא גם טרח לפרט תרבויות, דקדוקים ומילונים לשפות שלו. כשלבקרפט בודה שמות שאינם ניתנים להגייה זה חלק מניסיון כולל לעורר בקורא תחושת חוסר אונים וחוסר הבנה. אבל השימוש של פאונד דומה לסופר פנטזיה שמפזר גרשים בשמות כדי לגרום להם להיראות מעניינים. 

פאונד העריך את השיר בעיקר בגלל המשקל שלו. השתדלתי לשמור עליו כמיטב יכולתי. יש כמה מקומות שבהם הניסוח נראה כאילו הוא שונה לטובת המשקל. הצירוף של "נהר עם אורות", כמעט-מסורבל, כמעט-פשטני, בלי סימון ברור של הקשר בין הרכיבים, דווקא מעלה ניצוצות, אבל הבית החמישי, למשל, צורם לי. נדמה לי שפאונד רומז לסגנון של התרגומים הקלאסיים לאנגלית מיוונית ולטינית, שנתקלתי בהם בסרבול כזה. אין לי מספיק היכרות עם תרגומי התנ"ך לאנגלית כדי לקבוע בוודאות. אבל על כל פנים זה לא ממש מוצא חן בעיניי.

ד. Ezra Pound: Dance Figure


Dance Figure
For the Marriage in Cana of Galilee

Dark-eyed,
O woman of my dreams,
Ivory sandalled,
There is none like thee among the dancers,
None with swift feet.

I have not found thee in the tents,
In the broken darkness.
I have not found thee at the well-head
Among the women with pitchers.

Thine arms are as a young sapling under the bark;
Thy face as a river with lights.

White as an almond are thy shoulders;
As new almonds stripped from the husk.
They guard thee not with eunuchs;
Not with bars of copper.

Gilt turquoise and silver are in the place of thy rest.
A brown robe, with threads of gold woven in patterns, hast thou gathered about thee,
O Nathat-Ikanaie, 'Tree-at-the-river'.

As a rillet among the sedge are thy hands upon me;
Thy fingers a frosted stream.

Thy maidens are white like pebbles;
Their music about thee!

There is none like thee among the dancers;
None with swift feet. 

– Ezra Pound, 1913


ראו גם: יותם מיכאל בן משה, צבעי האהבה בשיר-השירים
תמונה: שטיח שיר-השירים

Textile: [85.35.51] "Song of Songs" rug, by the Bezalel School of Art and Crafts, Marvadia Studio in Jerusalem. 1920s
Wool on cotton warp
Hebrew inscriptions relate to “The Song of Songs.” This rug is a fine example of an eastern craft combined with an original Bezalel motif.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה