יום ראשון, 2 באוקטובר 2011

מגילות ים המלח מגיעות לעולם הדיגיטלי באתר אינטראקטיבי - פרויקט משותף למוזיאון ישראל ולחברת Google

פול סולומון, דובר, גוגל ישראל

תמונות באיכות גבוהה וטכנולוגיה של Google מאפשרות לגולשים ברחבי העולם לבחון טוב מאי פעם את כתבי היד המקראיים העתיקים ביותר שנתגלו.

הפרויקט התחיל לפני כחצי שנה במרכז המו"פ של גוגל בישראל (בשיתוף מוזיאון ישראל), כחלק ממטרה יותר רחבה של גוגל, להפוך את הידע השמור בארכיונים היסטוריים ובאוספים נגיש לכול.

26 בספטמבר, 2011 – מוזיאון ישראל חונך היום את "מגילות ים המלח – הפרויקט הדיגיטלי", המאפשר לגולשים לבחון ולחקור את כתבי היד העתיקים האלה מתקופת בית שני ברזולוציה גבוהה. האתר פותח בשיתוף חברת Google והוא מנגיש בטעינה מהירה דימויים מהמגילות באיכות גבוהה כולל אפשרות חיפוש ושיתוף, וכן קטעי וידאו וטקסט המספקים הסברים מלווים לכתבי היד הללו ולהיסטוריה שלהם. מגילות ים המלח, שהן כתבי היד העתיקים ביותר של התנ"ך שנתגלו, מאפשרות התבוננות מעמיקה בחברה היהודית בארץ-ישראל בימי הבית השני, הם ימי התַנאים וגם תקופת ערש הנצרות. חמש מגילות שלמות הועלו לרשת בשלב זה וניתן להגיע אליהן בכתובת dss.collections.imj.org.il.

ג'יימס סניידר, מנכ"ל מוזיאון ישראל, אמר: "זכות גדולה היא לנו לשכן בהיכל הספר שבמוזיאון ישראל את המגילות שנשתמרו במצב הטוב ביותר והשלמות שאי פעם נתגלו. המגילות הן בין הממצאים החשובים ביותר שנמצאו מתרבות העולם המונותאיסטי והן מייצגות מבחר ייחודי של חפצים השמורים באוסף האנציקלופדי של המוזיאון. כעת, באמצעות השותפות עם Google, אנו יכולים להביאן לקהל רחב ככל האפשר".

חמש המגילות שעברו דיגיטציה עד כה הן מגילת ישעיהו השלמה, מגילת סרך המלחמה, מגילת המקדש, מגילת סרך היחד ומגילת פשר חבקוק. כל החמש ניתנות לתקריב (זום-אין), כך שאפשר לבחון את הפרטים מקרוב במדויק. ארדון בר-חמא צילם את המגילות במצלמה דיגיטלית ברזולוציה גבוהה במיוחד של עד 1200 מגה פיקסל, כמעט פי 200 מבמצלמה ביתית סטנדרטית; כך אפשר להבחין בפרטים שאינם נראים לעין לא מזוינת. הצילום הזה נעשה במבזק (פלאש) עם הגנה מקרניים על-סגולות בחשיפה של 1/4000 לשנייה, כדי למזער את הנזק שעלול להיגרם לכתבי היד הרגישים הללו. ניתן לנווט במגילת ישעיה על-פי עמודה, פרק או פסוק. בנוסף קיים כלי שמאפשר לקבל תרגום של הטקסט לאנגלית וכלי נוסף שמאפשר לגולשים להוסיף תרגום בשפות אחרות.

פרופ' יוסי מטיאס, מנכ"ל, מרכז המחקר והפיתוח של Google בישראל, אמר: "פרויקט מגילות ים המלח עם מוזיאון ישראל מעשיר ומשמר חלק חשוב מהמורשת העולמית בהפיכתה לנגישה לכול. בפרויקטים דומים שהיינו מעורבים בהם בעבר, ובהם Art Project , אוסף יד ושם ואוסף מוזיאון הפראדו במדריד, ראינו כיצד אנשים מרחיבים את ידיעותיהם ואת הבנתם באירועים מכוננים בהיסטוריה באמצעות גישה מקוונת אל מסמכים ואל אוספים. אנו מקווים להפוך את הידע השמור בארכיונים היסטוריים ובאוספים נגיש לכול, ובכלל זה לסייע בהעלאת חלקים נוספים מהמגילות לרשת".

"מגילות ים המלח – הפרויקט הדיגיטלי" התבצע בתמיכת ג'ורג' בלומנטל והמרכז המקוון ללימודים יהודיים; הקמת מסגרת שתנגיש את כתבי היד לחוקרים ולקהל הרחב כאחד היתה חזון של המרכז. ד"ר אדולפו רויטמן, אוצר מגילות מדבר יהודה ע"ש ליזבת וג'ורג' קרופ ומנהל היכל הספר, וד"ר סוזן חזן, אוצרת למולטימדיה, ניהלו את המיזם מטעם מוזיאון ישראל, בשיתוף עם אייל פינק, מהנדס תוכנה, ואייל מילר, מנהל פיתוח עסקי, ממרכז המחקר והפיתוח של Google בישראל.

על המגילות
המגילות, שמקורן מן המאה ה-3 לפני הספירה ועד המאה ה-1 לספירה, נתגלו בשנים 1956-1947 ב-11 מערות לחופיו הצפון-מערביים של ים המלח. נהוג לייחס אותן  לכת יהודית מבודדת, המכונה במגילות "עדת היחד", שהתיישבה בקומרן שבמדבר יהודה. 

מוזיאון ישראל הוא משכנן של המגילות מיום פתיחתו בשנת 1965. המגילות רגישות לאור ומוחזקות ומוצגות בהיכל הספר, המבנה המיוחד שעיצבו להן ארמנד ברטוס ופרדריך קיסלר – בכיפתו מהדהדים מכסי הכדים שבתוכם נמצאו המגילות.

ואלה 5 המגילות שהועלו לרשת:
  • מגילת ישעיהו השלמה - נכתבה בשנת 125 לפני הספירה בקירוב והיא היחידה מכל המגילות המקראיות שנשתמרה בשלמותה.
  • מגילת סרך המלחמה – נכתבה בין המאה ה-1 לפני הספירה למאה ה-1 לספירה ומתארת את מלחמת "בני האור" ב"בני החושך", שתימשך 49 שנים שבסופן יגברו בני האור על יריביהם ויוכלו לחזור לירושלים ולקיים את עבודת האלוהים כהלכתה במקדש העתידי, שיעמוד בדרישותיהם ההלכתיות המחמירות. 
  • מגילת המקדש – מראשית המאה ה-1 לפני הספירה. המגילה עוסקת בפרטי הדברים הקשורים לבניין בית-המקדש ולעבודה בו, ומציעה תכנית של מקדש עתידי, דמיוני. המגילה כתובה על קלף בעובי עשירית המילימטר, והיא המגילה הדקיקה ביותר שנמצאה.
  • מגילת סרך היחד – חיבור מפתח בהבנת אורח-חייה של העדה, שכן נידונים בה נושאים כגון קבלת חברים חדשים, כללי התנהגות בסעודות המשותפות, ואף עקרונות תאולוגיים. 
  • מגילת פשר חבקוק – פרשנות לשני הפרקים הראשונים בספר חבקוק בסגנון ייחודי שהופך את המגילה למקור חשוב של ידע על אודות חיי הרוח של כת קומרן המבודדת  ושופך אור על תפיסת הקהילה את עצמה.
ראו גם:
הספריה המקוונת של מגילות מדבר יהודה
עמנואל טוב, אינטרנט זה לא הכל
אדולפו רויטמן, כי מציון תצא תורה
רחל אליאור, על חשיבות המגילות
יונתן בן דוב, מן הכד אל המרשתת

תגובה 1:

  1. אני מאוד מקווה שהחג הזה יהיה לי את הזמן לשבת ולקרוא את המגילות. זה נשמע מעניין מאוד. לפי מה שהבנתי זה כבר שבר כמה וכמה שיאי צפייה בעולם בתוך כמה ימים בלבד. תודה אבה על הכתבה.

    השבמחק