יום ראשון, 27 במרץ 2011

אז מהי באמת הצלע שממנה נוצרה האישה?


לוקאס קרנץ', אדם וחוה
נדב חרובי, מורה ומחנך

ושוב, בעניין חריג במקצת. בשנת 2001 התפרסם מכתב למערכת של כתב עת מדעי מכובד לרפואה גנטית בארצות הברית [1]. את המכתב שלחו סקוט פ. גילברט (Gilbert) וחוקר המקרא ציוני צביט (Zevit). גילברט הוא מגדולי החוקרים של מדע הגנטיקה בעולם. נושאו של המכתב הוא השערה מקורית ומעניינת אודות הצלע המפורסמת שנלקחה מהאדם ליצירתה של האשה בסיפור הבריאה המופיע בפרק ב של ספר בראשית. 
  החוקרים דוחים את האפשרות שהצלע המדוברת היא אחת מן הצלעות המוכרות לנו כיום בגוף האדם - שהרי, הם טוענים, הצלעות סימטריות לחלוטין ולא חסרה לנו אף צלע. למעשה, לגוף האדם יש את כל מה שהוא זקוק לו, ואת כל העצמות שהוא זקוק להן (ואפילו את עצם הזנב המיותרת). אה, למעט עצם אחת - עצם אחת שנמצאת אצל מרבית היונקים ואצל כל הפרימטים (משפחת הקופים) למעט קופי העכביש. זוהי העצם הזכרית ביותר, שאין לנקבות, והיא עצם הנמצאת באיבר המין הזכרי של היונק. מכיוון והמילה "צלע" בתנ"ך יכולה להופיע בתור עמוד תמיכה או משהו בעל משמעות הנדסית שכזו (ראו בתיאורי בית המקדש: מל“א ו 5, 15, 16) הרי הגיוני להשתמש בה לתיאור עצם שכזו, שתפקידה לתמוך בפין. המילה "צלע" לתיאור צלע האדם השתרשה בעיקר בזכות תרגום השבעים שתרגם את המילה ל-pleura שמשמעותה "צד" - ולכן קרובה יותר לתיאור הצלעות של ימינו שנמצאות בצידי הגוף. החוקרים אף מציעים לראות בסוף הפסוק בבראשית: "ויסגר בשר תחתנה", הסבר אטיולוגי לצורתו המשונה של הפין הגברי (הלא-נימול) שמזכירה איזו סגירה חפוזה של חור שנפער שם.

יום חמישי, 10 במרץ 2011

היכן הוא שער השמים?


יעקב כהן, סולם יעקב
פרופ' יאיר זקוביץ, האוניברסיטה העברית

פרשת "ויצא" מספרת את סיפור קורותיו של יעקב בחרן, אליה הוא בורח מפני זעמו של עשו אחיו, הכועס עליו בעקבות מעשה לקיחת הברכה (בראשית כז). יעקב יוצא מבאר שבע ובדרכו אל ארץ גלותו, הוא עוצר למנוחת לילה במקום העתיד להיקרא "בית אל" וחולם בו חלום. בחלומו "והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע שמימה, והנה מלאכי אלוהים עולים ויורדים בו" (בראשית כח, יב). לאחר מכן מתגלה אליו ה' ומבטיח להגן עליו בכל אשר ילך, וכן את "הארץ אשר אתה שוכב עליה" (פסוק יג) ואף ריבוי של צאצאים: "והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה..." (פסוק יד). בהמשך הסיפור נאמר: "וייקץ יעקב משנתו ויאמר אכן יש ה' במקום הזה ואנכי לא ידעתי. ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה, אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים" (פסוקים טז-יז).
אפיון גובהו של הסולם שרואה יעקב, "וראשו מגיע השמימה", מעורר את זכר אפיונו של מגדל בבל בפני  בוניו: "נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמים" (בראשית יא, ד).

יום שלישי, 8 במרץ 2011

העימות בין השולמית ואחיה – ביקורת חברתית על תופעת ריבוי הנשים

הנצו הרמונים
ארז וסילבסקי, האוניברסיטה העברית תכנית 'אמירים'

1. הצגת הנושא והטענה המרכזית
אף אהבה, סוחפת ככל שתהיה, אינה מתקיימת בריק. הקשר בין שני אוהבים נוצר במסגרת חברתית, מתעצב על ידיה וכנגדה וממלא בה תפקיד. היבט חברתי זה של האהבה הרומנטית לא נעלם מעיניהם של מחברי שיר השירים, והוא בא לידי ביטוי בהופעתן של כמה דמויות קיבוציות: בנות ירושלים, שומרי העיר ואחי השולמית. דמויות אלו מייצגות את החברה ואת מוסכמותיה, והעימות בינן לבין האוהבים מאפשר למחברי המגילה להאדיר את האוהבים ואת אהבתם ולהביע עמדה עקרונית בענייני אהבה. אולם מאחר שכאמור, האהבה אינה מתקיימת בריק, מתגלה לעתים הבעת עמדה בענייני אהבה כביקורת חברתית.

יום שני, 7 במרץ 2011

מדריך קצרצר וחלקי לשימוש בתוכנת Accordance


ליאור גוטליב
ליאור גוטליבּ, האוניברסיטה העברית


אין מדריך זה כולל אלא ראשי פרקים בלבד, ואף זאת רק לנושאים העיקריים בלבד לפי ראות עיני הכותב. לכן מומלץ לעיין במדריך המפורט (באנגלית) באתר הבית של התוכנה: www.accordancebible.com.

Accordance היא תוכנה לעיון ולחיפוש במקורות מקראיים ובתר-מקראיים הפועלת בסביבת Macintosh. התוכן הנכתב כאן מתיחס לגירסה 8 של התוכנה, כפי שמותקנת במחשבי האוניברסיטה העברית נכון למרץ 2011. היא מותקנת על מחשבי האוניברסיטה באמצעות תוכנת אמולציה בשם Basilisk II המדמה סביבת Macintosh במחשבי PC. לפתיחת Accordance יש לפתוח תחילה את תוכנת האמולציה משולחן העבודה של Windows. לאחר פתיחת שולחן עבודה חדש של Macintosh יש להקליק על האייקון של Accordance.

הפטרה מהי?



פירוש השם ’הפטרה‘ הוא ככל הנראה סיום, השלמה, חתימה, שכן עם קריאת ההפטרה מסיימים אותו חלק בתפילה המוקדש לקריאה ציבורית בכתבי הקודש, בתורה ובנביאים.
מתי באה הפטרה לעולם ומדוע הונהג להפטיר אחר קראת התורה בקטע מן הנביאים? ככל הידוע לנו החלו לעשות כך במהלך ימי הבית שני, בתקופת החשמונאים, כלומר באמצע המאה השנייה לפני הספירה. מקורותיו של מנהג זה לוטים בערפל. סבירה עם זאת ההנחה כי הפולמוס היהודי-שומרוני שימש גורם מכריע בהיוצרותו של המנהג. השומרונים - בני אותה כת שהתהוותה מעם ישראל במהלך ימי הבית השני - קידשו את התורה בלבד, וראו רק בה את דבר האל אל האדם. כתוצאה מכך הם ראו את דברי הנביאים כיצירות נעדרות כל קדושה, וככל הנראה כנגד דעה זו הונהג לקרוא בכל שבת גם מדברי הנביאים, ואף לברך לפני קריאה זו ולומר במפורש: ’ברוך אתה ה‘ אלהינו מלך העולם אשר בחר בנביאים טובים ורצה בדבריהם הנאמרים באמת. ברוך אתה ה‘ הבוחר בתורה ובמשה עבדו ובישראל עמו ובנביאי האמת וצדק‘. הנביאים נמנים כאן בנשימה אחת בצד התורה, משה ועם ישראל. קריאה ציבורית בתורה בלא קריאה בנביאים יכולה היתה אפוא לתמוך בהבחנה שאימצו להם השומרונים, וכנגדה נולד ככל הנראה מוסד ההפטרה.

יום ראשון, 6 במרץ 2011

מה זה בעצם להיות מורה לתנ"ך?


דניאל טופז
דניאל טופז, מורה ומחנך

לא באתי לכאן, כדי לספר לכם שכבר בגן, כשכולם רצו להיות שוטרים, טייסים וכבאים אני רציתי להיות מורה. ולא בגלל שאני חושש שלא תאמינו לי. אלא בגלל שזה יהיה פשוט שקר גס. אני חושב שנכון יהיה לומר שתחום החינוך בחר בי יותר ממה שאני בחרתי בו. את המסע שלי באקדמיה התחלתי בלימודי מדעי המחשב ואני מניח שרובכם יכולים להבין מדוע. לאחר שנה הרגשתי שאני לא מסוגל יותר לעשות שקר בנפשי וחיפשתי לי תחום אחר. אז הגיע לידיי עלון פרסום של תוכנית "רביבים". קראתי ואמרתי לעצמי מעניין!!! אבל מה להיות מורה? ועוד לתנ"ך? הגעתי למפגש ביום הפתוח כמוכם, והופתעתי לפגוש סביבי חבורת אנשים איכותיים ורציניים שיכולים להשתלב בקלות בכל תחום באקדמיה ובכל זאת בחרו להיות אנשי חינוך. פתאום התפתח שם שיח שלא מאפיין כלל את החברה הישראלית אותה הכרתי אני, לפחות עד לרגעים אלו. נזרקו לחלל החדר משפטים ומושגים כמו: ערכים, השינוי האמיתי מתחיל בחינוך, עיצוב זהות, עתיד החברה הישראלית, יהדות חילונית, יהדות כתרבות ותסלחו לי על הגסות אבל אני זוכר שמישהו אמר אפילו ציונות. וכך החלטתי להישאר בין חבורת ההוזים ויחד נרשמנו לתוכנית.

Debate in Schools

Raanan Eichler
Raanan Eichler, Hebrew University

The writer is a doctoral student of Bible at the Hebrew University and a former international debate champion. He has lectured on rhetoric at Hadassah Academic College and the Jerusalem College of Engineering.



"Hear, Heaven! And listen, Earth!" Isaiah opened with these words (Isaiah 1:2), and before going further we can already observe in them four rhetorical devices which the prophet used to intensify his message and ensure the attention of his audience. Two of these devices, parallelism and cadence, pleasant to the ear and conducive to memory, stand out immediately. The third device, allusion, recruits the authority of an earlier source to serve the new message. It finds expression in the entire opening, which brings to mind the beginning of an Israelite song that was already ancient by Isaiah's time, "Listen, Heaven, and let me speak; and let Earth hear the words of my mouth" (Deuteronomy 32:1). Furthermore, it appears that the phonetic similarity between the first two words (שמעו שמים), preserved in the translation "Hear, Heaven", is intentional, meaning the Seer of Jerusalem also made use of alliteration, our fourth device.