יום רביעי, 28 בספטמבר 2011

כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלם

ד“ר אדולפו רויטמן, מנהל היכל הספר והאוצר של מגילות מדבר יהודה

מהפכה בחקר המגילות
אחרי חצי שנה של עבודה מאומצת מצד מהנדסי תוכנה, אנשי מדיה, עורכים ואנשי מדע, הועלו לפני יומיים חמש מגילות שבאוסף של היכל הספר (מגילת ישעיהו השלמה, מגילת סרך היחד, מגילת פשר חבקוק, מגילת סרך המלחמה ומגילת המקדש) ברשת האינטרנט, במסגרת פרוייקט משותף של מוזיאון ישראל, ירושלים, וחברת גוגל. בעזרת הטכנולוגיה הדיגיטלית, כל אדם על הגלובוס שברשותו מחשב או אפילו טלפון סלולרי של הדור החדש יוכל עכשיו לקרוא את המגילות בקלות יתירה, להגדיל את הטקסט, למצוא במהירות קטע מסוים, ואף לקבל מידע בסיסי על המגילות וכת קומראן. לאלה שהם לא דוברי השפה העברית (רוב העולם) העמדנו אפשרות נוספת. כל קוראי מגילת ישעיהו השלמה (מסתבר שכבר ב24 השעות הראשונות, כ150,000 אנשים נכנסו לאתר המוזיאון כדי להסתכל במיוחד על אותה מגילה) יוכלו לקרוא את תרגום הטקסט של מגילת ישעיהו על פי נוסח המסורה [JPS Electronic Edition]). אולם מאחר ואין זהות מושלמת בין נוסח המסורה לבין נוסח המגילה, אף העלנו לרשת את תרגומם לאנגלית של הפרקים הראשונים של מגילת ישעיהו שנעשה על-ידי אחד מגדולי החוקרים בימינו, פרופ' פיטר פלינט מTrinity Western University, שבקנדה, מתוך מטרה שהקוראים יוכלו בעצמם להתרשם מההבדלים הקיימים שבין נוסח המסורה של ספר ישעיהו לבין נוסח המגילה. לפי תכניות הפיתוח של האתר בעתיד, יש בכוונתנו לצרף תרגומים סמכותיים של המגילות האחרות בשפות השונות, ואף להוסיף מידע רב נוסף על עולם המגילות.

מן הכד אל המרשתת: "ככול הנגלה עת בעת" (סרך היחד ממערה 1 ח, טו)

ד"ר יונתן בן-דב, אוניברסיטת חיפה

עוד רבה הדרך
הזדמן לי השנה לקרוא פפירוסים ביוונית ממצרים העתיקה. האמת היא שרציתי לבדוק אם יש להם – לפפירולוגים – טריקים חדשים שאנחנו, חוקרי המגילות, איננו מכירים. ובכן... אין להם. הם מביטים בתמונות, משבצים את הפרגמנטים ומשחזרים את צורות האותיות בדיוק כמונו. להוציא הבדל אחד: כל קוראי הפפירוסים מצויידים בתמונות צבעוניות באיכות גבוהה, שניתן בקלות להזין אותם לפוטושופ ולעבד אותם במגוון אדיר של אפשרויות. השפע הזה נמצא באתרים כמו Duke Databank of Documentary Papyri (http://www.papyri.info) ואתרים רבים אחרים, מפוארים ומשופעים במידע, שלינקים אליהם מופיעים בעמוד הראשי של האתר הנ"ל. החוקר של מצרים הרומית ימצא באינטרנט חינם תמונות באיכות גבוהה, ולצידן גם כל הכלים הנחוצים לו למחקר. כך למשל, באתרים Perseus  ו TLG (בתשלום סביר דרך האוניברסיטה) הוא ימצא קונקורדנציה מקיפה ומשוכללת לכל הספרות הקלסית, וכן חיפוש במילון LSJ. באתרים אחרים יש שפע של מידע על כל פפירוס, כולל המקום המדויק שבו נמצא, הפפירוסים שנמצאו יחד איתו, תיארוך ורקע היסטורי, ביבליוגרפיה, וכמובן תעתיק של הטקסט, והכל בלחיצת כפתור. סמינרים לתלמידים מתקדמים בפפירולוגיה מתנהלים בחדר עם מקרן, שבו האתר מוצג על הקיר והכיתה מעצבת את הצילום כדי לקרוא טוב יותר את הקטעים.

יום שלישי, 27 בספטמבר 2011

על חשיבותן העצומה של מגילות מדבר יהודה

פרופ' רחל אליאור, האוניברסיטה העברית

אין ערוך לחשיבות המגילות
מגילות מדבר יהודה הן התגלית הארכיאולוגית החשובה ביותר שנמצאה בארץ ישראל במאה העשרים שכן הן מגלות לנו עולם שלם שטבע בתהום הנשייה ונעלם בתהפוכות ההיסטוריה. אלף קטעי מגילות מדבר יהודה זורות אור חדש על העבר של העולם המקראי, על התפתחות השפה העברית, על מחשבת ישראל לדורותיה ועל ראשית המיסטיקה היהודית. המגילות מאירות פינות לא ידועות בהיסטוריה של המאות האחרונות לפני הספירה, וזורות אור על חילופי הגמוניות בשלהי העת העתיקה, על עריכת המקרא בשלביו השונים, על שאלות של קאנון וצנזורה, על מקומם של כוהנים ומלאכים ביצירה המיסטית, ועל מגוון רחב של היבטים הקשורים לחקר המקרא ולהיסטוריה היהודית בארץ ישראל. המגילות כולן הן כתבי קודש שנכתבו בשפה העברית או בשפה הארמית בחוגים שונים לאורך האלף הראשון לפני הספירה והועתקו ונוצרו בחלקן במאות האחרונות לפני הספירה בקרב חוגים שקראו לעצמם "הכוהנים לבית צדוק ואנשי בריתם".

יפה מאוד, מרגש, אבל אינטרנט זה לא הכל

עדיין זקוקים לספרים המודפסים
פרופ' עמנואל טוב, לשעבר עורך כללי, פרוייקט פרסום מגילות מדבר יהודה
תגובה ראשונה, שעה אחרי פרסום המידע על פרסום צילומי המגילות של היכל הספר באינטרנט.

מגילות באינטרנט זה דבר גדול, מקסים ומרגש. עצם המראה של המגילות הזכיר לי את ההרגשה שהיתה להרבה אנשים לפני שלושים שנה כשנוסח המקרא הופיע בפעם הראשונה על גבי צגי המחשבים. ברם, עם שוך ההתרגשות לאט לאט הבינו הבריות שההתקדמות יפה וטובה לאנושות אבל יש לעשות משהו עם נוסח זה כדי לקדם את הכרת המקרא ובמיוחד את חקר המקרא. אז נרתמו אנשים שונים למשימות של חקר המקרא הממוחשב.
הוא הדין למצב הנוכחי. כותבים לי ממקומות שונים בעולם בהתרגשות שאפשר לראות את המגילות באינטרנט. איכרי סין יוכלו עכשיו לראות את המגילות באייפון שלהם בשדות האורז. ברם, קודם כל, אלה לא כל המגילות, כי אם המגילות השלמות והיפות ביותר, שחלקן מוצגות בהיכל הספר. הצילומים יפים ואפשר להגדיל אותם, אפשר לשחק איתן. עכשיו הקהל הרחב יוכל לקרוא בהן, אפילו ילדי ישראל שיגלו כי קל לקרוא את מגילת המקדש, ושיש כתיבים משונים במגילת ישעיהו הגדולה כמו כיא, רואש, זות וכיו"ב.

המגילות - ממדבר יהודה אל הרשת

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

מלמדים את את החזון של ישעיהו בן אמוץ על קץ המלחמות? רוצים להראות
לתלמידיכם את ’וכתתו חרבותם לאתים‘ במגילת ישעיהו השלמה? מעתה אין קל מזה. אין יותר צורך ללכת לספריות ולנבור בספרים כדי למצוא צילום שלה, ובוודאי ובוודאי שאין יותר צורך להגיע פיסית להיכל הספר בירושלים כדי לחזות במגילה המקורית (אם וכאשר היא תוצג לרבים. מה שרואים היום במרכז היכל הספר הוא העתק פקסמיליה שלה). צילום המגילה נמצא מעתה ב'ענן' והגישה אליו היא דרך המחשב. אתם נכנסים לאתר של היכל הספר שבמוזיאון ישראל, מגיעים למגילה מציינים את הפרק והפסוקים המבוקשים, והם יופיעו במסגרת אדומה על גבי המגילה. תוכלו להגדיל או להקטין את הכתוב על פי רצונכם ולבחון את הכתוב לפרטי פרטיו. מדובר בצילום צבע באיכות העולה על זו של כל צילום אחר של המגילה. הוא התבצע ברזולוציה גבוהה של 1200 מגה פיקסל (!) ומאפשר להבחין בפרטים שאינם ניתנים לראיה בעין בלתי מצויידת. אם תרצו תוכלו גם לקרוא את התרגום לאנגלית של הכתוב.

מגילות מדבר יהודה ברשת


יום רביעי, 21 בספטמבר 2011

בריאת האור ותאוריית המפץ הגדול - סיעור מוחות

ד“ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

באוקינוס המים האינסופי בחשכה המוחלטת נשמע לפתע קולה של רוח אלהים המרחפת על פני המים: ’יהי אור‘, והמרחב האפל הוצף באחת באור. זה היה הדיבור האלוהי הראשון, לפי בראשית א, והוא התחיל את שרשרת ארועי הבריאה. האור הזה לא זרח ממאורות השמים, שהרי הם טרם נבראו. מה הוא היה? האם לתאורית המפץ הגדול המקובלת במאה ה-21 יש מה לומר בקשר אליו? סוגיה זו שייכת לתחום ההגותי העוסק ביחס שבין אמונה למדע ואין מועד מתאים יותר להתעמק בה מאשר ראש השנה, שהרי נאמר ’בתשרי נברא העולם‘ (מסכת ראש השנה י ע"ב). להתעמקות בסוגיה יש השלכות להוראת התנ"ך בבתי הספר שהרי היא מציפה את תפיסות היסוד של הקורא לגבי מהותו של המקרא, מקורו, מטרתו ודרך פרשנותו. הגישה לסוגיית מקור אור היום הראשון יפה באופן עקרוני גם לשאלות אחרות מתחום היחס שבין אמונה למדע המתעוררות למקרא בראשית א, למשל היחס בינו לבין התפיסות האבולוציוניות והדרוויניסטיות אודות היווצרות הצומח, עולם החי, ומוצא האדם. 
שורה נכבדה של הוגים, חוקרים ורבנים, הוזמנה להתמודד עם טענתו של פרופ‘ נתן אביעזר

(1) חוכמת אנוש בעולמו של הקדוש ברוך הוא

הרב פרופ' יהוידע עמיר, היברו יוניון קולג'
החידה שמציב כפל בריאת האור שבסיפור הבריאה המקראי, העסיקה את הפרשנות

(2) תחומי ידע פרוגרסיביים וסטאטיים

ד“ר צחי וייס, מחשבת ישראל, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת תל-אביב ומרכז שלם

ישנם תחומי ידע שהם במהותם פרוגרסיביים, ובראשם המדעים המדויקים. הידע האנושי אודות תחומים אלו מצטבר ובניין הידע נבנה נדבך על גב נדבך. ישנם לעומתם תחומי עניין סטאטיים - אלו הם ענייני הרוח. נושאים אלו אינם מתבהרים עם הזמן וכל אדם בכל דור עשוי לבחון מחדש את אותן שאלות ובעיות.

(3) התנ"ך מעניק את עצמו לפרשנות בכל דור ודור

ד“ר יונתן בן-דוב, מקרא, אוניברסיטת חיפה

כוחו של התנ"ך, שעמד לו לאורך אלפי שנים, שהוא מעניק את עצמו לפרשנות ולעיצוב מחדש

(4) נצחיותה של התורה נמצאת בסמכותה הנורמטיבית

ד“ר ברוך יעקב שורץ, מקרא, האוניברסיטה העברית

לדעתי אין מקום לנסות ולתאם בין התפיסות המדעיות, הנובעות ממה שידוע כיום,

(5) התורה נכתבה בידי בני אדם לפני למעלה מאלפיים שנה

פרופ‘ יאיר הופמן, מקרא, אוניברסיטת תל-אביב

אני דוחה לחלוטין את גישת פרופ‘ אביעזר. מקורה באמונה שהתורה היא ספר אלוהי,

(6) תפיסת בראשית זהה לתפיסת איש המדע המודרני

הרב אביה הכהן

שאלת ההתאמה בין התאוריות המדעיות והכתוב בתורה כמעט ולא העסיקה אותי מעולם.

(7) פוטנציאל לקרע מאיים

אדוה הכהן, רביבים מחזור ט

מבעד לכאבי הסתירה בין תורה למדע ומאמצי הגישור ביניהם, בולטת שבריריות שמחת ההתאמה.

(8) אני חי בין שני הכיוונים

הרב יובל שרלו, ראש ישיבת ההסדר "אורות שאול" פתח תקוה

נקודת המוצא שלי היא שאת פרשת הבריאה אין אנו מסוגלים להבין. חוסר ההבנה

(9) סיפור הבריאה מבקש לכונן משמעות ודפוסי מחשבה

פרופ‘ רחל אליאור, מחשבת ישראל, האוניברסיטה העברית

סיפור הבריאה בספר בראשית לא התכוון להיות חלק מתיאוריה מדעית הניתנת לאישוש

(10) הטענה אינה עונה לעקרון של הינתנות להפרכה

הרב ד"ר דוד מיכאל אברהם, המכון הגבוה לתורה, אוניברסיטת בר-אילן

אני אישית לא מתעניין בשאלות אלה ודומותיהן, משתי סיבות: הן לא חשובות (אין להן

(11) גישת הבריאתנים

פרופ‘ אליה ליבוביץ, אסטרופיזיקה, אוניברסיטת תל אביב

פרקים רבים בתנ"ך, ביניהם ספר בראשית כולו, הם לדעתי מן היצירות הספרותיות הגדולות

יום ראשון, 11 בספטמבר 2011

ירמיהו א ואורות הכרך: תהליך חקר ויטלי ותנובתו הפרשנית


ד“ר יוספה רחמן, מכללת לוינסקי והמכללה האקדמית לחינוך גבעת ושינגטון

בהרצאה זו יוצג תהליך חקר ויטאלי שעבר עליי כשחקרתי את חזון ההקדשה של ירמיהו. התהליך כלל שלושה שלבים עיקריים: א. שלב הצמיחה של המחקר השגרתי. שלב זה דרש לא יותר מאשר חדר, ספרי עזר, נייר ועט. ב. שלב הדריכה במקום ופריצת "אורות הכרך" אל שדה התודעה. כשהמחקר דרך במקום,  המשיכה לפענוח יצירות ערקה מהבית אל שלטי הפרסומת המוארים שבכרך. באותה תקופה, הרצון של חברות הפרסום לצוד מה שיותר נפשות, הניב פרי, והן עברו מהפרסום החד פעמי לפרסום בהמשכים הבנוי על סדרה של תמונות  מתוך מגמה לרתק את המתבוננים. בתקופה הראשונה של מהפך תקשורתי זה, המתבונן הממוצע בתמונה הראשונה  שבסדרה, לא יכול היה לתפוס שמדובר בטכניקה שכזאת. במקרה הטוב הוא נותר תמה נוכח הפרסומת שדמתה יותר לתמונה במוזיאון מאשר לפרסום חוצות. ג. בשלב  האחרון, השלב הפילולוגי-חוויתי, השתלב חקר שלטי החוצות עם החקר הפילולוגי של ירמיהו, הפך אותו לחווייתי יותר והביאו לידי גמר.

יום ראשון, 4 בספטמבר 2011

"דמות במחול": זיקות לשיר-השירים והרהורים אישיים



יותם מיכאל בן משה, אמירים, האוניברסיטה העברית

א. תרגום שירו של עזרא פאונד Dance Figure
ב. הזיקות לשיר-השירים
ג. הרהורים על מלאכת השיר
ד. Ezra Pound: Dance Figure

א. תרגום השיר