יום ראשון, 30 באוקטובר 2011

מדוע הם כבר לא מתלהבים מהתנ"ך ?

עופר דובר, בית ספר 'הרצוג' - בית חשמונאי

עופר דובר
אני משוכנע כי למקרא הכותרת הזו כבר קמים עלי כמה וכמה מורים בחמת זעם ומתרעמים, ודאי, על לשון ההכללה שנקטתי כאן. והרי כולנו מורים מוכשרים, כולנו טובים, כולנו אוהבים את תלמידינו והם אף אוהבים אותנו, ודאי וודאי שהשיעורים שלנו בנויים לתלפיות ותלמידינו רק מחכים להיכנס בשערי כיתות התנ"ך שלנו... ובכל זאת, אנו חייבים להודות כי חל כרסום במעמדו של התנ"ך בחברה הישראלית, קל וחומר – במעמדו של התנ"ך בקרב התלמידים. הנה, פעמים רבות אתה מוצא מורה נלהב ומתלהב מפסוק כזה או אחר ותלמידיו בוחנים אותו בעיניים מצועפות ולא מבינים מה הרבותא. אותו מורה, מצדו, בוחן את תלמידיו ושואל את עצמו בצער -  מדוע הם לא יכולים להיות כמותו, נלהבים מיפי הפסוק?! (אולי בהשראת שאלתו המפורסמת של פרופ' היגינס: ??Why Can't a Woman Be More Like a Man)

יום שני, 17 באוקטובר 2011

על "אנשי שוליים בתקופת המקרא" מאת נחום אברהם

אריאל סרי-לוי, מחנך, מורה והוגה דעות
אנשי שולים
ביקורת ספרים: על נחום אברהם, אנשי שוליים בתקופת המקרא: ריקים ופוחזים, מצורעים, הומוסקסואלים, זונות וקדשות (ספריית האנציקלופדיה המקראית, כז), ירושלים: מוסד ביאליק תשע"א, 199 עמודים.

ספרות המקרא מתארת את התהוותו של עם ישראל, והיא מוסרת בפירוט את תולדותיהם של אבות האומה, את דברי הנביאים, את חוקי הכוהנים ואת מעשי השופטים והמלכים שהעמידה. תשומת לב מועטה מוקדשת בה למי שנדחק, בכוונה תחילה או מבלי משים, אל קצה החברה או אל מחוצה לה: העניים, החולים, פורעי החוק, פורצי הנורמות המיניות. גם חוקרי המקרא לא הטו אוזן לקולם של אותם אנשי שוליים, על אף הפוטנציאל העשיר שנושא זה טומן בחובו – הן מבחינת תרומתו האפשרית להבנת החברה הישראלית הקדומה, הן מבחינת הערך התרבותי שבעצם הניסיון לחתור נגד הזרם המרכזי והרשמי ולפנות אל האחר ואל החלש באשר הם.

יום רביעי, 12 באוקטובר 2011

על שד"ל, המחלקה לתנ"ך בבר-אילן, "פרקי היום בתנ"ך" ועוד: שיחה עם פרופ' שמואל ורגון

פרופ' שמואל ורגון
ד"ר לאה מזור משוחחת עם פרופ' שמואל ורגון

ברצוני לברך אותך על הופעתו של ספר היובל לכבודך ”מנחות ידידות והוקרה לשמואל ורגון“ (עיוני מקרא ופרשנות. כרך י) בעריכת משה גרסיאל, רימון כשר, עמוס פריש ודוד אלגביש. הופעת הספר היא הזדמנות נעימה לשוחח אתך על מחקר המקרא ודרכך המקצועית.



בשנים האחרונות אתה מתרכז בחקירת שיטת שמואל דוד לוצאטו (שד“ל) בחקר המקרא ובפרשנותו. מה מאפיין אותה? 
נקודת הכובד של פעילותו המדעית הייתה הפרשנות למקרא. בה ניתן לראות את המפתח לאיש ולפועלו. את עקרונות היהדות כולם מעמיד שד"ל על יסוד דברי התנ"ך. התנ"ך לשד"ל מהווה fons et origo [המקור והמסד] של כל מושגי היהדות. אמונות ודעות שאינן מתאימות לדברי התנ"ך, צריכות להיות מורחקות בתור תפיסות שאינן מתאימות ליהדות, שהיא גילוי רצון עליון. פרשנותו לכתבי-הקודש מלכדת את מגוון הדרכים שבהן תרם לחקר מדעי היהדות. עטו הפורה שָׁפע כתיבה בתחומים שונים, העשויים להיתפס כנבדלים זה מזה, ואולם עשייתו הפרשנית ליכדה אותם לפסיפס אחיד, שמורכבותו נדירה ביופיה.

יום ראשון, 9 באוקטובר 2011

אולם כדורסל מלא ארגזים

יחזקאל הלל, מורה ומחנך

לפעמים כשאני מלמד בכיתה, מחלק דף עבודה וכל תלמיד עומד בפני עצמו, מתחילה להתקהל מקהלה של קול אחד: "יחזקאל", קורא תלמיד אחד ואז עוד "יחזקאל" קוראת תלמידה שניה והמקהלה מתגברת: "אני לא מבין, תבוא לעזור לי, אני לא עושה את הדף הזה, מה זה, בכלל לא למדנו את זה..." ועוד יחזקאל ועוד יחזקאל ואז כל הכיתה נעלמת ואני נמצא בחדר ילודים עם טורים טורים של עריסות ובכולן בוכים תינוקות: "תראה אותי, תראה את הקושי שלי, תראה את הצרכים שלי, תראה אותי...".
יש בנו איזו ציפיה שתלמידינו מרגע היכנסם בשער בית ספר יפרדו מכל העולמות שמהם הם באים, מכל הפנים שמהם הם מורכבים, יחבשו את כובע התלמיד ויבואו מכוונים ללמידה. כן ללמידה. לשתות בצמא, בסקרנות ובשקיקה את הנוסחא המתמטית, הפסוק, האירוע ההיסטורי או הראייה החדשה והמהפכנית במחשבת ישראל שאותם אנחנו מלמדים. אנחנו והם. ויעדיפו את המאורות הנשגבים האלו, את עתידם ואושרם העתידי על פני תהפוכות ההווה שלהם, על פני האהבות, הכעסים, האכזבות, המצוקות וההצלחות שלהם כרגע כאנשים. כי ברור לעין כל שהשיא שקבעת בפרוט נינג'ה לא משתווה כהוא זה למשפט פיתגורס האלמותי. ואם זה לא עוזר אז רק שתדעו שזה לבגרות!!!

יום שני, 3 באוקטובר 2011

אתר חדש של המגילות בנוסח דיגיטלי

התרגשות דתית בעולם
פרופ' גרשון ברין, אוניברסיטת תל אביב

בימים אלה לאחר עבודות הכנה של חודשים אחדים הופיעו באתר מוזיאון ישראל והיכל הספר בשיתוף פעולה עם גוגל דפי המגילות הגנוזות. http://dss.collections.imj.org.il/
באתר נתפרסמו לפי שעה חמש המגילות הגדולות: מגילת ישעיהו השלמה, פשר חבקוק, מגילת העדה, מגילת מלחמת בני אור בבני חושך, מגילת המקדש. ההנחה היא שמפעם לפעם יעלו לאתר עוד מגילות ואומנם ההכנה לכך ממשיכה והולכת. אין ספק שזה יום חג לשוחרי תרבות ישראל העתיקה, ודברים שהיו נחלת החוקרים מזה שנים, נפתחו כאן ובחינם לכל המתעניינים. הפרסום באתר הוא ברמת רזולוציה גבוהה ביותר. ניתן לראות את המגילות בצורתן העתיקה והמקורית והקורא המעיין יכול לבחור קטע לעיון כרצונו, וגם לראותו לפי הפרמטרים שיבחר. באופן כזה ניתן לראות צורות ורמזים לסימנים שבאמצעים הרגילים לא היה ניתן לראותם.

יום ראשון, 2 באוקטובר 2011

'וכתתו חרבותם לאיתים' במגילת ישעיהו באינטרנט

ישעיה ב 4 בפרוייקט המגילות של מוזיאון ישראל וגוגל
באדיבות פול סולומון, דובר, גוגל ישראל

מגילות ים המלח מגיעות לעולם הדיגיטלי באתר אינטראקטיבי - פרויקט משותף למוזיאון ישראל ולחברת Google

פול סולומון, דובר, גוגל ישראל

תמונות באיכות גבוהה וטכנולוגיה של Google מאפשרות לגולשים ברחבי העולם לבחון טוב מאי פעם את כתבי היד המקראיים העתיקים ביותר שנתגלו.

הפרויקט התחיל לפני כחצי שנה במרכז המו"פ של גוגל בישראל (בשיתוף מוזיאון ישראל), כחלק ממטרה יותר רחבה של גוגל, להפוך את הידע השמור בארכיונים היסטוריים ובאוספים נגיש לכול.

26 בספטמבר, 2011 – מוזיאון ישראל חונך היום את "מגילות ים המלח – הפרויקט הדיגיטלי", המאפשר לגולשים לבחון ולחקור את כתבי היד העתיקים האלה מתקופת בית שני ברזולוציה גבוהה. האתר פותח בשיתוף חברת Google והוא מנגיש בטעינה מהירה דימויים מהמגילות באיכות גבוהה כולל אפשרות חיפוש ושיתוף, וכן קטעי וידאו וטקסט המספקים הסברים מלווים לכתבי היד הללו ולהיסטוריה שלהם. מגילות ים המלח, שהן כתבי היד העתיקים ביותר של התנ"ך שנתגלו, מאפשרות התבוננות מעמיקה בחברה היהודית בארץ-ישראל בימי הבית השני, הם ימי התַנאים וגם תקופת ערש הנצרות. חמש מגילות שלמות הועלו לרשת בשלב זה וניתן להגיע אליהן בכתובת dss.collections.imj.org.il.