יום שני, 13 בפברואר 2012

ש. שפרה ותרומתה להוראת המקרא ועולמו


ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

האל ניסרוך
ביום חמישי, 9 בפברואר 2012, הלכה לעולמה המתרגמת, המשוררת, הסופרת והחוקרת ש. שפרה (שם העט של שפרה שמואלביץ). תחומי השכלתה האקדמית הפורמלית בישרו על תחומי יצירתה העניפה לעתיד לבוא. היא למדה ספרות עברית, חינוך וקבלה (באוניברסיטה העברית, באוניברסיטת תל אביב ובמכללת לוינסקי) ושומרית ואכדית באוניברסיטת בר אילן. 
מפעלה המפורסם ביותר הוא הספר ’בימים הרחוקים ההם  - אנתולוגיה משירת המזרח הקדום‘ שהוא פרי שיתוף הפעולה בינה לבין האשורולוג פרופ‘ יעקב קליין מאוניברסיטת בר אילן . יחדיו הם עמלו במשך כתריסר שנה על תרגום לעברית של אפוסים, מיתוסים, מזמורים, תפילות, שירי אהבה, קינות, השבעות, לחשים, פתגמים ועוד מן המקורות השומריים והאכדיים. פרי עמלם ראה אור בשנת תשנ“ז 1996 בספר עב הכרס (744 עמודים) שכולל, בין השאר, את היצירות המונומנטליות אנומה אליש - סיפור הבריאה הבבלי, אתרח‘סיס - סיפור המבול הבבלי ועלילות גלגמש ולצידם יצירות כמו מחזור שירי דומוזי-תמוז - איננה-אשתר ושירי ערש (הוצאת עם עובד, המועצה הציבורית לתרבות ואמנות והמפעל לתרגומי מופת). הטקסטים המתורגמים מלווים במבואות ובהערות וכן בצילומים בשחור-לבן ובצבע של מבחר מוצגים ארכאולוגיים ממוזיאון הלובר בפריס, מהמוזיאון הבריטי בלונדון, ממוזיאון הפרגמון בברלין ועוד. את הספר חותם חיבור על הספרות המסופוטמית - ריקעה ההיסטורי והתרבותי, תולדותיה והפואטיקה שלה.
 על השאלה מדוע לתרגם לעברית ספרות מלפני אלפי שנים שנכתבה בשפות נשכחות היא נהגה להשיב שהתרגום חשוב וכדאי משום שהוא תורם להבנת ציוויליזציות עתיקות שבמרכזן עומד האדם על חרדותיו, חלומותיו ותקוותיו דבר שלא נשתנה במהותו מאז ועד היום הזה. הספרות המסופוטמית, היא אמרה, מתאפיינת בתפיסה דיאלקטית של התופעות במטרה לתת פשר לאדם ולעולם. כידוע, המקרא הושפע מאותן ציוויליזציות, במישרין או במיצוע התרבות הכנענית, בתחומי האמונות והדעות, הלשון והסגנון.
ש. שפרה קיימה סדרת הרצאות באוניברסיטה המשודרת של גלי צה“ל שממנה צמח הספר ’המילים ככישוף והכישוף שבמילים - שיחות על ספרות המזרח הקדום‘ שראה אור בשנת תשס“ח 2008 (הוצאת משרד הביטחון, האוניברסיטה המשודרת). היא דנה בו באשה, הדעת והמוות, בשאיפה האנושית לתווך בין הניגודים שבעולם, במיתוסי הבריאה, בדרכי ייצוג האלים וביופין הפואטי של היצירות. 
ש. שפרה היתה מורה מחוננת, מרצה, ואשת חינוך רבת פעלים: משקיענית, מסורה, אנרגטית וכריזמטית (אביה היה מראשוני המורים בארץ ישראל). הזמנתי אותה פעם להרצות לפני תלמידי רביבים ולא אשכח את הקסם ששפע ממנה וסחף את כולנו כשדברה על חשיבות שילוב טקסטים מהמזרח הקדום בהוראת המקרא בבית הספר. כדי לקרב את התלמידים אל העולם המסופטומי חיברה ש. שפרה את הספר ’מעלילות ראשית עד מלכים ונביאים - מקורות חוץ לתוכנית הלימודים החדשה במקרא‘ (תשס“ג 2003). בספר היא עוסקת בעלילות הראשית, באדם ובגורלו בספרות החכמה, בחוק ובחברה, במלכים ובנביאים. 
היא רצתה לקרב לספרות המסופטומית גם ילדים, בני נוער ומבוגרים אוהבי עלילות קדומים ולמענם היא חיברה בלשון קולחת ושובת לב את הספרים: ’עלילות גלגמש: סיפור הידידות בין גלגמש המלך וידידו אנכידו‘ עם רישומים של מנשה קדישמן על רקע ציוריה הנאיביים של אמו בלהה קדישמן (תש“ס 2000) ו’עלילות אנזו הנשר הגדול: שלושה סיפורים ממסופוטמיה‘ עם ציורים של כריסטינה קדמון (תשס“ט 2009). לפני ימים ספורים ראה אור ספרה החדש ’עלילות איננה- אישתר בשאול‘ (תשע“ב 2012). עלילות איננה-אישתר בשאול הוא סיפור אהבה טרגי בין איננה-אישתר, אלת האהבה והמלחמה, לבין אל הפריון, דומוזי-תמוז. 
אחתום את דברי על ש. שפרה, עם הליכתה מאתנו, בשתי שורות ממזמור אהבה אכדי, ’נבו ותשמתו‘, שהיא כה אהבה. במזמור אומרת תשמתו לנבו:

אלכה אל הגן, אל הגן, ואל [האדון], 
אלכה לבדי אל הגן היפהפה.

ש. שפרה הלכה מאתנו והותירה אחריה גן יפהפה.

יהי זכרה ברוך!

צילום: Assyrian God Nisroch- Anthony Dodd


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה