יום שלישי, 12 בפברואר 2013

הורדוס מלך יהודה

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

הצבת דיוקן אוגוסטוס
הורדוס מלך ביהודה  בין השנים 37 ועד 4 לפנה"ס כמלך וסאל של רומא. הוא היה מהדמויות רבות הפנים והשנויות ביותר במחלוקת בתולדות עם ישראל ובתולדות האימפריה הרומית כאחד. הוא נודע במפעלי הבנייה האדירים שלו ששילבו מסורות וחומרי בנייה מקומיים עם טכנולוגיות וסגנונות רומיים. הוא ביצע מפעלי בניה גדולים בירושלים, בנה מחדש את בית המקדש והפכו למבנה מפואר, מקדשים פגאניים, ארמונות מבוצרים במצדה ובהרודיון והרחיב את מפעליו גם מחוץ לגבולות הארץ ובנה בדמשק ובאנטיוכיה. הורדוס העריץ את האימפריה הרומית. הוא תמך תחילה במרקוס אנטוניוס, אך אחרי שהוא הובס הוא העביר את נאמנותו לקיסר הראשון - אוגוסטוס. את נאמנותו להם הוא הביע באמצעות תמיכה פוליטית, צבאית וכלכלית. הוא גם הקדיש מקדשים וערים לכבוד הקיסר ולכבוד סגנו מרקוס אגריפס. הוא בנה את העיר שומרון ושינה את שמה לסבסטיאה וכן עיר נמל גדולה בקיסריה כדי להתחבב על אוגוסטוס פטרונו. הורדוס גונה בשל מוצאו האדומי  ובשל הבריתות הפוליטיות השנויות במחלוקת שכרת. הוא שלט בניגוד לרצון העם, רדף את בני בית חשמונאי ורצחם בזה אחר זה. יוספוס פלביוס מספר על אכזריותו הרבה. מעשי הזוועה שלו הופנו גם כלפי בני משפחתו. הוא הורה להוציא להורג את אשתו ושלושה מבניו.

היום נפתחה תערוכה גדולה עליו במוזיאון ישראל בירושלים שכוללת כ-250 ממצאים ארכאולוגיים שנתגלו לאחרונה בהרודיון, ביריחו ובאתרים נוספים. החפצים המוצגים עברו שחזור במעבדות השימור של מוזיאון ישראל. הם כוללים ציורי קיר מהרודיון, ארונות קבורה (סרקופגים) מקבר הורדוס, את האמבט הפרטי של הורדוס  מקיפרוס, אגן שיש מעוטר שהחוקרים סבורים שהורדוס קיבל במתנה מאוגוסטוס, וכן פריטי אבן מגולפים מהר הבית שלא הוצגו קודם לכן מעולם. 
Professor Ehud Netzer and Roi Porat in the Royal room of the theater at Herodium, at the end of the excavation








התערוכה עוסקת בהשפעתו של הורדוס על האדריכלות של ארץ ישראל, בקשריו הדיפלומטיים המורכבים עם הקיסרים והאצולה הרומית, במותו ובקבורתו. היא מאורגנת על פי תוואי תהלוכת ההלוויה שלו: מחדר הכס המלכותי בארמון החורף שלו ביריחו דרך ירושלים אל מכלול הקבר שבנה לעצמו בהרודיון שבגבול מדבר יהודה. בתערוכה משוחזר חדר הקבורה שלו.

אמבט אבן
התערוכה מוקדשת לזכרו של הארכאולוג פרופ' אהוד נצר, שנפל אל מותו בשנת 2010 באתר שבו חשף אחרי ארבעים שנות חיפוש את קיברו של הורדוס בהרודיון. באתר נמצאו ארמון-מצודה, גנים, בריכות, בתי מרחץ מעוטרים ותאטרון עם תא מלכותי. בערוב ימיו התאים הורדוס את המכלול לתהלוכת הלוויה שלו ולקבורתו במאוזוליאום מפואר הפונה ירושלימה. 


חלון מגולף באבן, בית המרחץ




ארון הקבורה של הורדוס (?)
אוצרי התערוכה הם דודי מבורך, אוצר לתקופה ההלניסטית, הרומית והביזנטית, ודר' סילביה רוזנברג, אוצרת בכירה לארכאולוגיה קלסית
אוצרי התערוכה עם פריט משערי חולדה
צילומים:
אגן שיש מעוטרת בראשי סילנים (דמויות מיתולוגיות). ייתכן שאגן זה ניתן במתנה להורדוס מאת הקיסר אוגוסטוס או סגנו מרקוס אגריפה. המאה הראשונה לפני הספירה
בהשאלה מקמ"ט ארכאולוגיה יהודה ושומרון
צילום © מוזיאון ישראל, ירושלים / מידד סוכובולסקי

ארון הקבורה של הורדוס(?), מגולף באבן-גיר אדמדמה ומעוטר ברוזטות ופלמטות
צילום © מוזיאון ישראל, ירושלים / מידד סוכובולסקי

אמבט אבן מקיפרוס ושחזור של רצפת אופוס סקטילה מקיפרוס והרודיון
צילום © מוזיאון ישראלירושליםאלי פוזנר

חלון מגולף באבן. בית המרחץ בהרודיון תחתית, המאה הראשונה לפני הספירה
בהשאלה מקמ"ט ארכאולוגיה יהודה ושומרון
צילום © מוזיאון ישראל, ירושלים / מידד סוכובולסקי

דודי מבורך, אוצר התערוכה בשעת הצבת דיוקנו של הקיסר אוגוסטוס (בהשאלה ממוזיאון הגליפטוטק, מינכן). צילום©  אלי פוזנר

אוצרי התערוכה, דודי מבורך וד"ר סילביה רוזנברג ניצבים ליד פריט אדריכלי מתקרת שערי חולדה להר הבית, ירושלים. צילום©  אלי פוזנר

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה