יום ראשון, 20 באוקטובר 2013

בראשית ברא - תורה אורה כגירסתא דינקותא

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

מחשבות על הספר:
מיריק שניר (הוגה, מעצבת ועורכת ראשית), בראשית ברא: לקרוא תנ”ך מגיל רך ואילך, עמק חפר, תשע”ג 2012


עם ישראל היה עם הספר כבר בתקופת המקרא. המלך הצטווה לקרוא בספר התורה ’כל ימי חייו‘ (דב‘ יז 19), העם היה חייב לשמוע את קריאת התורה אחת לשבע שנים (לא 13-10) ועזרא הסופר קרא את ’ספר תורת משה‘ לפני שבי ציון (נחמ‘ ח 12-1). דרך חדשנית ל‘ושננתם לבניך‘ (דב‘ ו 7) מציע ספר הילדים, ’בראשית ברא‘, שראה אור בימים אלה. הספר מביא את תיאור הבריאה בשבעה ימים במלואו וכלשונו תוך שימוש בדרכים יצירתיות לקרבו אל הגיל הרך.


‘ספרות ילדים’ הוא מושג שקיים בתרבות כתופעה מבוססת וממוסדת רק החל מן המאה ה-19, וכמערכת תרבותית עצמאית רק החל מראשית המאה ה-20. הוא לא היה קיים בתקופת המקרא. בתקופת המקרא, האדם מישראל היה חייב לספר לבניו (בלי הגבלת גיל) על חסדי ה’ לעמו, כדי לחנכם לשמירת המצוות. הבנים הצטרכו להעביר את הסיפור לבניהם אחריהם, וכן הלאה (שמ’ יב 27-26; יג 10-8; דב’ ו 24-20; יהו’ ד 21; תה’ עח 7-4). גם על בריאת העולם חובה היה לספר, כי הבריאה התחילה את ההסטוריה,  ולכן ‘זקנים עם נערים’ נקראו להלל את ה’ בגינה (תה’ קמח 12).
עיצובו של הספר ‘בראשית ברא’ מהודר באופן מופלג, והוא נושא את המסר שהתורה אינה כשאר ספרים שבעולם ושיש לנהוג בה כבוד מיוחד. כותרת המשנה של הספר היא ‘לקרוא תנ”ך מגיל רך ואילך’ ומצטרפת אליה המובאה ‘ומי שאינו יודע לקרֹא - מקריאין אותו’ (ביכורים ג, ג). במפגש בינדורי חשוב שדור לדור יביע אומר, כלומר, שיתפתח שיח על הכתוב, כי הילדים מפיקים את מירב התועלת מקריאה כשמעודדים אותם להשתתף בה באופן פעיל. ההפעלה הקלאסית היא הנעת הילדים להביע את דעתם על התוכן הנקרא, וחלון ‘התהיות והבהיות’ מסייע בכך. בחלון הזה פוגשים הילדים בני משפחה אחת, וקבוצה של ילדים עם גננת, והם מעלים שאלות על המסופר בניסוח שמתאים לגיל הרך. למשל, ביחס לכתוב ‘וירא אלהים את האור כי טוב’ (בר’ א 4) מופיעה התהייה: ‘אני תוהה אם היה צל ביום הראשון לבריאה’. מכאן עשויה להתפתח שיחה שתצמיח עוד תהייות. למשל, האם יכול היה להיות צל בעולם שעדיין לא היו בו מאורות? או: האם יכול היה להיות צל בעולם שעדיין לא היה בו עצם שיכול היה להסתיר את האור?
בריאת העופות

איך מקרבים לתודעתו של הילד את המושג ’אלהים‘, שתוכנו הוא באופן עקרוני מעבר להשגת אנוש? חלון התהיות והבהיות מציע כמה שאלות שעשויות להשתלב בשיחה על אלהים: ‘אלהים ברא את עצמו?’ ‘אלהים היה פעם תינוק?’ ואיך מסבירים לילד שאלהים איננו חומרי? ב’בראשית ברא’ עוצבו המילים ‘אלהים’ ו’אור’, וכן המשפט ‘ורוח אלהים מרחפת על פני המים’ (א 2) באותיות חלולות (גזורות) כדי להביע באופן פלסטי את הרעיון שאלהים נעדר מן החומר. אם מאירים עליהן מזוית מסויימת הן מופיעות על העמוד כהטל אור. ייצוג האלוהות הבלתי-נראית כאור, ידוע מכתובים מקראיים שונים. תה’ קד למשל, מתאר את ה’ כ’עֹטה אור כשלמה’ (פס’ 2), ובתה’ כז מכנה אותו המתפלל ‘אורי וישעי’ (פס’ 1).
העידן הדיגיטלי הביא לשחיקה במעמדו של הספר, והיום קשה יותר מבעבר למשוך את הילד אל הספר המודפס. חדשות לבקרים מופיעים ספרים דיגיטליים, שמשלבים בטקסט הכתוב תמונה, תנועה, צבע וצליל. המרשתת מציעה אלומת אפשרויות בלתי נדלות, והטלוויזיה, המחשב, הטבלט והטלפון הסלולרי מאפשרים לילד נגישות לאינספור תכנים לא כתובים. הפלטפורמות החדשות גרמו לקריסת האופן המסורתי של קליטת הידע. לא עוד למידה ליניארית שמתחייבת מהקריאה בספר עמוד אחרי עמוד, אלא למידה קופצנית לכיוונים שונים, לפעמים מזדמנים ומקריים.
סיפרה יוצא הדופן, המסקרן והמושקע של שניר עשוי למשוך אליו את הילד אפילו במציאות הזאת. הצורך בהקראתו מחזיר את הילד מהמכונה אל השיח הבינאישי במשפחה. והוא חשוב, כי ההקראה והשיחה בין ההורים לילדם או בין הסבים לנכדם, תורמת לחיזוק יכולת הקשב והריכוז של הילד, מעניקה לו תחושת שייכות ובטחון, ועונה על הצורך שלו בהערכה ובאהבה.
בעולם המרשתת שולט מנוע החיפוש שלטון חסר מיצרים, והוא הולך ודוחק הצידה את מושג הקאנון. התפוצצות הידע מזה, ונגישותו מזה, הגיעו למימדים כאלה שהם מאיימים על יכולתו של הדור להוריש לבאים אחריו ידע מוסמך ומלכד. שניר החליטה לשחות נגד הזרם, והלכה אל הקאנון של עם ישראל, שהוא השורש העמוק שעליו מושתתת זהותו התרבותית, היהודית והלאומית של האדם מישראל. והיא עשתה זאת בעידן שבו מעמדו של המקרא בחברה הישראלית רק הולך ומידרדר. ועדת שנהר ניתחה לעומק את גורמי התופעה, והמליצה, בין השאר, לחשוף את הילד כבר מן הגיל הרך למושגי היהדות, כדי לפתח אצלו תחושת שייכות והערכה למורשתו.  סיפרה של שניר מיישם הלכה למעשה את המלצות ועדת שנהר, גם אם הן לא היו המניע להולדתו.

לביקורת המלאה על הספר ראו:
לאה מזור, "'בראשית ברא' - תורה אורה כגירסתא דינקותא", מועד כא (תשע"ד), עמודים 182-166

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה