יום רביעי, 27 במרץ 2013

’נווה איתן‘ ו‘גאון הירדן‘ במקרא ובימינו

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

הירדן
קיבוץ נווה איתן שוכן בבקעת בית שאן סמוך לירדן. שמו נגזר מהכתוב בספר ירמיה גאון הירדן אל נוה איתן‘ (מט 19; נ 44). מבחינה לשונית ’נוה איתן‘ הוא צירוף סמיכות שבו הנסמך הוא ’נוה‘ (=מקום מרעה או דיר של צאן). מאחר ש‘איתן‘ הוא שם תואר, את הסומך - רועים -  יש להשלים בתודעה. ’נוה איתן‘ הוא אפוא נוה רועים שהוא איתן (חזק), ועל כן גם שלו ובוטח. ירמיהו מדמה את האויב לאריה, העולה מסבך הירדן אל נוה איתן, כשהוא רעב ומשחר לטרף. הנביא זכריה מדבר על שאגת כפירים העולה מגאון הירדן ועל קול זעקת הרועים שמגלים כי צאנם נטרף: ’קול יללת הרעים כי שדדה אדרתם, קול שאגת כפירים כי שדד גאון הירדן‘ (יא 3).

יום ראשון, 17 במרץ 2013

שאלת חיבור התורה

ד"ר ערן ויזל, קיבוץ נתיב הל"ה

קָרָה שֶׁחָלִיתִי. הִשְׁכִּיבֻנִי עַל מַצָּע קַשׁ.
תַּלְמִידִים הִלְּכוּ בַּצְּרִיף עַל בְּהוֹנוֹת,
מַנִּיחִים מַטְלִיוֹת קֶרַח עַל רַקּוֹתַי וּמְמַלְמְלִים תְּפִלָּה.
כְּשֶׁשַּׁבְתִּי מֵאֶחָד מִמַּסְּעוֹתַי לַמַּעֲמַקִּים
מָצָאתִי אֶת רַבִּי שְׁמָרְיָה יוֹשֵׁב עַל הָאָרֶץ, לוֹטֵשׁ בִּי עֵינַיִם בּוֹעֲרוֹת
לֹא מִן הַשַּׁקְדָנִים הָיָה, וְהִכַּרְתִּי נְבוֹנִים מִמֶּנּוּ.
אוּלָם אִישׁ לֹא נָהָה אַחַר פֵּרוּשַׁי כְּמוֹתוֹ. בְּנֻקְשׁוֹת, בִּדְבֵקוּת כְּבֵדָה.
מְנַסֶּה הָיָה לְמוֹשְׁכֵנִי עוֹד וָעוֹד, מִתְעַלֵּם מִקּוֹל מְחָאוֹתֵיהֶם שֶׁל חֲבֵרָיו
וּתְשׁוּקָתוֹ לְהַכְנִיס יָדָיו לָאֵשׁ פָּעֲרָה בִּי תְּהוֹמוֹת שֶׁבִּקַּשְׁתִּי לְהַחְנִיק.

יום רביעי, 6 במרץ 2013

ידיעת ספר בישראל בעת העתיקה


אהרן דמסקי, ידיעת ספר בישראל בעת העתיקה, ספריית האנציקלופדיה המקראית, כח, מוסד ביאליק, ירושלים תשע”ב
הוצאת מוסד ביאליק

לספר שבעה פרקים: תרבות הסופרים במזרח הקדום, עיצוב החברה היודעת-ספר, הסופר בישראל ויודעי-ספר מהמעמד העליון, החינוך הפורמלי, הכתיבה והאמונה הישראלית, בחנים למדידת התפוצה של ידיעת קרוא וכתוב, והתהוות ‘עם הספר’: תקופת שיבת ציון. 
באחרית הדבר של הספר כתב המחבר:
‘בחיבור זה, ניסיתי לעמוד על התהליך שבו הפכו הספר והכתיבה לחלק מרכזי בתרבות ישראל בעת העתיקה. התרבות הספרותית הישראלית אינה נתפסת במקורות כנחלת חוג סגור של כוהני דת וסופרים מקצועיים, כי אם מסר השלוח לרבים, לחברה כולה.

יום שני, 4 במרץ 2013

פשר חבקוק

פשר חבקוק מזווית אחרת
ד"ר ערן ויזל, קיבוץ נתיב הל"ה

א.
זָקֵן מֻפְלָג הָיָה סָבִי כְּשֶׁמִּנּוּהוּ לְמוֹרֶה צֶדֶק
כָּפוּף וְחוֹלֶה יָצָא אֶל עֹמֶק הַמִּדְבָּר, קִרְעֵי פְּסוּקִים בְּיָדוֹ,
מְדַשְׁדֵּשׁ בְּמַעֲלֵה הָרִים קֵרְחִים בָּהֶם פָּסְעוּ מַנְהִיגֵי הָעֵצָה שֶׁקָּדְמוּ לוֹ

אֵל פּוֹתֵחַ לִבָּם שֶׁל מוֹרֵי צֶדֶק לִקְרֹא אֶת קוֹרוֹתֵינוּ בְּדִבְרֵי נְבִיאִים
סָבִי חוֹזֵר הָיָה מִמַּסְּעוֹתָיו וּבְעֵינָיו הָעֲיֵפוֹת רָאִיתִי:
עוֹד נִגְזַר לְהַמְתִּין הַרְבֵּה לְמִלְחֶמֶת הַקֵּץ.

הִשְׁכַּבְתִּיו תְּשׁוּשׁ כֹּחַ עַל מַחְצֶלֶת
מָשַׁחְתִּי שֶׁמֶן אֲפַרְסְמוֹן עַל רַגְלָיו הַסְּדֻקוֹת בְּעוֹד הוּא לוֹחֵשׁ,
כְּאִלּוּ לְעַצְמוֹ, אֶת פֵּשֶׁר הַנָּבִיא חֲבַקוּק.