יום שלישי, 23 ביולי 2013

בית בד נחשף בירושלים


מערת בית בד מרשימה נחשפה בשבועות האחרונים במהלך חפירה ארכיאולוגית שערכה רשות העתיקות לפני בניית מעונות סטודנטים לביה"ס הגבוה לטכנולוגיה בירושלים, מכון לב
  בית הבד. צילום: אסף פרץ, באדיבות רשות העתיקות 

יום חמישי, 18 ביולי 2013

נחשף ארמון מתקופת דוד בשפלת יהודה

בחפירה המשותפת של האוניברסיטה העברית ורשות העתיקות בחורבת קיאפה נחשף גם בית מחסנים ממלכתי. מדובר בשני המבנים הגדולים ביותר המוכרים מהמאה העשירית לפנה"ס בממלכת יהודה.
ממצאים מהחפירה.
צילוםקלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות
שני מבני ציבור ממלכתיים, שכמותם טרם נמצאו בממלכת יהודה מהמאה ה-10 לפני הספירה, נחשפו במהלך השנה האחרונה על ידי חוקרים של האוניברסיטה העברית ורשות העתיקות בחורבת קיאפה - עיר מבוצרת ביהודה מימי דוד המלך, המזוהה עם שעריים המקראית. 

יום רביעי, 17 ביולי 2013

נפלאות הסיפור המקראי - מקאמה

ד"ר שלמה בכר, אוניברסיטת חיפה (בגמלאות)

את המקאמה הזאת באינקלוסיו נפתח//  שהוא מסימני ההיכר של הסיפור בתנ"ך.//
לרוצה במקרא את המסר לחשוף// לא די בִקריאה מראש ועד סוף.// כי צריך גם מאחרית לָרֵאשית לחֲזור// וקודקוד עם תחתית ביחד לשזור.// 
בקשרים נסתרים הסיפור מעוצב// ורק אפס קצהו גלוי על פניו.// מילותיו מועטות וניתנו במשורה// הוא נראה רדוד ופשוט לכאורה.// אך פשטות התמונה מסתירה כמסך// את עמקות היצירה הטמונה בתנ"ך.//  

יום שלישי, 9 ביולי 2013

בעל-פה ובכתב: הסיפורת שבתורה והתרבות הספרותית-לשונית שבה

פרופ' פרנק פולק, אוניברסיטת תל-אביב

בכוונתי להקדיש תחילה כמה מלים להיבטים הספרותיים ותרבותיים של הספרות
פרופ' פרנק פולק
שבעל-פה. לאחר מכן אדון בסממנים הלשוניים המצביעים, לדעתי, על תשתית שבעל-פה שמאחורי חלק גדול של סיפורי התורה, ולאחר מכן אשוב אל מספר היבטים ספרותיים שמשתלבים בתמונה החברתית-תרבותית. לבסוף אעמוד על ההשלכות מבחינת התמונה החברתית-היסטורית והחלוקה לתקופות של הספרות המקראית, כפי שהצגתי את הדברים במאמרי העברי 'לשון, חברה ומקרא רובדי לשון וסגנון בסיפורת המקראית'.
דעתי היא, פחות או יותר כדעת קאסוטו ואחרים, חוקרים דגולים כגון וילהלם דה ווטה (איש ספר דברים), ורודולף קיטל, ההיסטוריון הנודע, שביסוד הסיפור הכולל שבתורה מונחת תשתית אפית מקיפה. זאת אומרת, לשם יתר דיוק, תשתית של שירת עלילה בעל פה, שאותה הציגו זמרים, אמני השירה שבעל פה, בהופעה בפני ציבור איש כדרכו, והכל לפי אופי המעמד מבחינת המקום, הקהל, והמועד. ייתכן גם שאמנים שהציגו לא שירה אלא סיפור בעל-פה. להופעת המספר או הזמר אקרא 'היגוד'.

יום שני, 8 ביולי 2013

מתרבות של בחינות לפדגוגיה עכשווית

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

על ספרו של אברהם פרנק, מתרבות של בחינות לפדגוגיה עכשווית:
הוצאת רסלינג
המעשה החינוכי בישראל לקראת שנת 2020, הוצאת רסלינג, תל אביב 2013

זמננו מתאפיין בשינויים תרבותיים גדולים בעקבות טכנולוגיות המידע העכשוויות. ריבוי המידע וזמינותו, מציף בחריפות את השאלה שהעסיקה ומעסיקה את אנשי הרוח והמחנכים לאורך כל ההיסטוריה: מה ראוי להנחיל לדורות הבאים מתוך הידע האינסופי שצברה האנושות. עובדת קיומם של קורסים וירטואליים ברשת, שמאפשרים למידה עצמאית מרחוק, מעוררת שאלה נוספת: מה צורך עוד בבית הספר בצורתו המוכרת לנו? הופעתו, התבססותו והשפעתו העצומה של היקום הוירטואלי על אורח החיים העכשווי ודרכי התנהלותה של האנושות מחייבים חשיבה מחודשת על דרכי החינוך וההוראה.

יום ראשון, 7 ביולי 2013

ספר בראשית - תכנים ועיצובם

שמאי גלנדר, ספר בראשית (בשני כרכים), האוניברסיטה הפתוחה, רעננה תש"ע 2009
האוניברסיטה הפתוחה
זהו עיון מקיף בספר בראשית, על מבנהו והרכבו, על מסריו הרעיוניים ועל אומנות העיצוב והסיפור שבו. הספר מכיל שתים עשרה יחידות (שש בכל כרך), שכל אחת מהן מוקדשת לנושא מסוים, לפי הפירוט שלהלן. יחידה 1 מוקדשת למבנהו, תכניו וחיבורו של ספר בראשית. העיון ממזג בין הגישות השונות המקובלות במחקר ובין גישתו האישית של המחבר בכל הנוגע למקורות ולגרסות השונות של כתבים מסוימים, תוך ניסיונות להציע גישה המאפשרת גישור על פני ההבדלים.
יחידה 2 מוקדשת לבריאה ולראשית האנושות, תוך השוואות בין המקרא ובין מיתוסים קדומים, ובניסיון להצביע על ההיגדים הרעיוניים שבמיתוסים השונים.

יום שני, 1 ביולי 2013

הגליל של כורש

הגליל של כורש מוצג עתה בתערוכה מיוחדת במוזיאון המטרופוליטן בניו יורק (20 ביוני - 4 באוגוסט 2013). הגליל מוצג בגלריה לאומנות המזרח הקדום שבמוזיאון, יחד עם עוד ממצאים בעלי זיקה אליו, כולם בהשאלה מהמוזיאון הבריטי. התערוכה מלווה בהרצאות על משמעות הגליל וחשיבותו. 
מוזיאון המטרופוליטן, ניו יורק