יום רביעי, 27 בנובמבר 2013

ממצאים נדירים מהפרהיסטוריה בחפירת רשות העתיקות באשתאול שבשפלת יהודה

החפירה הגדולה של רשות העתיקות בשפלת יהודה מספקת הצצה מרתקת לאלפי שנות התפתחות אנושית. בין הממצאים הנדירים בחפירה: עדויות למקדש פולחני בן כ-6,000 שנה וכן המבנה הראשון בן ה-10,000 שנה שהתגלה בשפלת יהודה, ולידו מצבור גרזנים יקרי ערך.


עבודות בחפירה. צילום: יוֹלי שוורץ, באדיבות רשות העתיקות

יום ראשון, 24 בנובמבר 2013

David, King of the Philistines

Pavel Čech, Institute of Comparative Linguistics, Charles University – Prague

Recently, deserved attention has been given to the improved reading of the toponym, written in hieroglyphic Luwian as pa/wa-TA5-sà-ti-ni, and the related ethnonym pa/wa-TA5-sà-ti-ni-za (ALEPPO 6 and 7, MEHARDE, SHEIZAR). The new understanding of these proper names as the northern (Land of) “Palistin“, roughly equivalent to the Amuq valley, seems to be established beyond reasonable doubt. The logical next step is to analyze the anthroponym of the king of this land/these people, conventionally normalized as “Taita“. Given the specifics of hieroglyphic Luwian script and language (constraint graphemic/phonemic opposition of voiced versus voiceless phonemes; closed syllables written as CvCv; and the uncertainty – perhaps caused by regional diversity – regarding the reading of some signs, e.g. wa/i ,*439), the Semitic rendering of this royal anthroponym as “David“ can be defended and, of course, compared to the name of the – roughly contemporary – biblical king. The onomastic argument based on this new reading seems to move the name to the category of royal anthroponyms, known well from the Amorite as well as Hittite onomastic material. The formulation of "the fact that we know of no other person having that particular name from the same time and place" (L. Mykytiuk in Maarav 16 (2009), p. 119) has to be modified accordingly.

דויד מלך פלישתים

פאבל צ'ך, המכון לבלשנות משווהאוניברסיטת צ'ארלספראג
תקציר ההרצאה בכינוס הבין-לאומי האחד-עשר לחקר אוצר השמות היהודיים

תשומת לב ראויה הוקדשה לאחרונה לקריאה מדויקת יותר של שם המקום  המופיע בכתב ההירוגליפי הכתוב בשפה הלוּוִית כ-pa/waTAsà-ti-ni. נראה כי כבר התבססה ההבנה כי השם הזה מתייחס ל "פלשתינה" הצפונית (Palistin), חופף לעמק עמוּק (Amuq). הצעד ההגיוני הבא יהיה לנתח את שמו הפרטי של המלך אשר שלט בארץ זו, מוסכם במחקר לקרוא את שמו כ-Taita. לאור מאפייניהם של כתב ההירוגליפים הלוּוִי ושל השפה הלוּוִית, ניתן להגן על זיהויו של אותו שם פרטי כ"דוד" – וכמובן שגם להשוותו לשמו של המלך המקראי. את הקביעה כי "איננו מכירים עוד אדם בעל שם זה באותו זמן ובאותו מקום" (ל' מיקיטיוק, Maarav, גיליון 16 (2009), עמ' 119), יהיה עלינו לעדכן בהתאם.

יום שלישי, 19 בנובמבר 2013

"והנה לא הֻגד-לי החצי" - דברי מלכת שבא (מל"א י 7). מקאמה

 ד"ר שלמה בכר
מלכת שבא בדרך לירושלים. ציור אתיופי.
                                                                                
ומלכת שבא שומעת את שמע שלמה,// שהוא בן נאמן לאביו ואמו// ורודף נשים גם בזכות עצמו.// 
וכמלכה שהעדיפה שבא נע על שבא נח// היא יצאה ממזרח// למחוזות התנ"ך// לבחון אם המלך שלמה המהולל// אכן, מבין בשירה, במשל וממשל.// והיא מגיעה לארץ, רכובה על גמל.// והמלך מקבלה בכבוד מְלָכות בארמון// בתקווה להכניס גם אותה להרמון.// אבל האורחת שלנו היא אישה הגונה//  שרק באה  להשתלם במדע  המדינה.//

Feminine Names in the Bible and in Rabbinic Literature

Helene Friesen, University of Cologne 

Academic research into the Israelite female personal names in the Hebrew Bible leaves room for further clarification. In my Master`s thesis I tried to fill this gap and focused on a detailed analysis of female onomastics. 

יום שני, 18 בנובמבר 2013

שמות נשים במקרא ובספרות הרבנית

הלין פריזן, אוניברסיטת קולון
תקציר ההרצאה בכינוס הבין-לאומי האחד-עשר לחקר אוצר השמות היהודיים

המחקר שנעשה עד היום אודות שמות נשים עבריות במקרא משאיר מקום לעיון נוסף. בתיזה שכתבתי במסגרת לימודי ה-מ.א. שלי ניסיתי להשלים את החסר תוך ניתוח מעמיק של האונומסטיקון הנשי שבמקרא. המחקר שלי מונה 103 שמות נשים עבריות, המופיעים במקורות הראשוניים והמשניים. ניתחתי את האטימולוגיה, הצורה ומקור של כל שם והבאתי את דעתם של החוקרים השונים. בין התוצאות היו האבחנה בין שמות תאופוריים או "חילוניים" (כלומר שאין בהם אזכור של שם האל), וקיומם של שמות שהם למעשה משפט, מלה בודדת או אף קצרים יותר. מרבית שמות הנשים הם "חילוניים", ומקורם בשמות בעלי חיים, צמחים, תמרוקים, שמות מופשטים, זמן לידה, תכונות גופניות או שכליות, מעמד חברתי, מקום מוצא, שמות מקומות, חומרי גלם, שמות חיבה, שמות סמליים וגם שמות שאין להם הסבר הנראה לעין. יתר-על-כן, לפי דעתי הבדיקה האטימולוגית מוכיחה שלא כל השמות הישראלים שנאספו על-ידי מ' נות, ג' ג' שטאם, או ר' צדוק הם עבריים במקורם. ישנם גם שמות שאין לגביהם הסכמה אם הם שמות גברים או נשים, דבר המאפשר פרשנויות שונות לאותם שמות. בנוסף אדון גם במספר שמות הנשים בתלמוד


איורי המגילה

ליקה טוב

צבעי שמן על קלף. אוסף פרטי: אברהם רוזנברג. באישור האומנית.

יום חמישי, 14 בנובמבר 2013

רוני גולדשטיין על 'חיי ירמיהו' - ראיון

ד"ר רוני גולדשטיין, במה עוסק ספרך, 'חיי ירמיהו'?
הספר עוסק בפרקים ל"ז – מ"ד בספר ירמיה, המתארים את קורותיו של ירמיהו בפרק הזמן שבין סוף ימיו של צדקיהו ועד  לירידתו של הנביא מצרימה עם שארית יהודה.
מיכאלאנג'לו, ירמיהו

במה נתייחדו פרקים אלו
בהשוואה לשאר ספרי נביאים אחרונים, בולט ספר ירמיה בשפע החומר הנוגע לדמותו האישית של הנביא. במהלך הספר פזורים סיפורים רבים העוסקים במעשיו של ירמיהו: מאבקיו עם מלכים ושרים, מעצרו בחצר המטרה, שחרורו, וירידתו מצרימה, וגם בחלקים הלא סיפוריים של הספר נראה שיש ביטוי לדמות הנביא מעבר למקובל בשאר ספרי נבואה. הפרקים שבהם מתמקד החיבור, ל"ז-מ"ד, בולטים במיוחד, שכן יש בהם חומר סיפורי רציף על קורות הנביא בימי החורבן ולאחריו.
אם כן, האם אפשר לומר שהספר הוא מעין ביוגרפיה על ירמיהו הנביא?

יום רביעי, 13 בנובמבר 2013

רוני גולדשטיין, חיי ירמיהו

ד"ר רוני גולדשטיין, האוניברסיטה העברית
מוסד ביאליק

בחיבור הנוכחי אנסה להציע שיחזור חדש של שלבי התהוות חטיבת הסיפורים על ירמיהו ביר' לז-מד, ולהתחקות אחר התהליכים שעברה המסורת על הנביא במהלך הזמן שחלף
מימי הנביא ועד לגיבוש הסופי של ספר ירמיה. 
מטבע הדברים, לפעמים מתבסס הניתוח הספרותי-היסטורי בחקר המקרא רק על זיהוי מתחים וחספוסים ברצף קיים, המעידים על תהליכים שעברו על חיבור או על קטע ממנו. כתוצאה מכך, הדעות חלוקות בדרך כלל בפרטי הניתוח של כל יחידה ויחידה, ועובדה זו משמשת לא אחת כטיעון נגד השיטה כולה. המחקר שלפנינו נשען אמנם על ניתוח ספרותי-היסטורי של החטיבה על סמך השיקולים הרגילים בניתוח מעין זה, אולם, יש בו ניסיון לבסס את המסקנות העולות מן הניתוח על שיקולים רחבים במידת האפשר.

הבדידות והמפגש עם אלוהים וטרגדיית שכם

פרופ‘ יהושע גתי ועינת לנדיס-סטריקוב

פרשת וישלח בראשית  לב, ד - לו, מג
רמברנדט, מאבק יעקב והמלאך
אנו ממשיכים בסיפור חזרת יעקב ומשפחתו הענפה לארץ אחרי שנות הגלות המאולצת הארוכה.
ושוב, כמו בכל מאורע משמעותי בחיי יעקב יש סיבוכים וחששות.

יום שלישי, 12 בנובמבר 2013

שמות וכינויים ומשמעותם בפיוט

מרגלית עובדיה, חוקרת עצמאית
תקציר ההרצאה בכינוס הבין-לאומי האחד-עשר לחקר אוצר השמות היהודיים

במשך הדורות לניתנת השם (הפרטי) לאדם ניתן גם הסבר או משמעות, שהתפרש כקביעת גורל, בעלות, ריבונות, כמציין זכרון לדורות ואופי. תופעה זו מופיעה כבר בכתובים מתקופת המקרא, כך למשל: חוה – אם כל חיאברהם – אב המון גויים; ישמעאל – כי ה' שמע את בכיו של הנער; יצחק – בגלל הצחוק של אברהם והצחוק של שרה; יעקב –  כי אחז בעקב אחיו ועוד. לשמו הפרטי של האדם נוסף כינוי, לפעמים יותר מאחד, שהיה/היו מעין שם נרדף לנושא השם. למשל: שה לזבח הוא יצחק; ענו או עבד נאמן הוא משה; מלך אדמוני הוא דוד המלך ועוד.

יום ראשון, 10 בנובמבר 2013

סת"ם טעימה :)


יצחק ידגרי, רפואת שיניים, הדסה עין כרם

כתיבת אותיות הסת"ם דורשת מיומנות רבה, דיוק וריכוז לאורך זמן. על כל אות להיות נפרדת, מדוייקת ותואמת להלכות הרבות והמפורטות המגיעות לרזולוציות של הביטוי הידוע "קוצה של יוד".

Biblical Names in the Translation of Fiction from English to Hebrew

Sara Friedman, Independent scholar

Names drawn from the Bible are one category of Proper Names (of persons, places, etc.) functioning in a text of narrative fiction. A particularly interesting phenomenon is the rendering of a name of Hebrew-biblical origin in a Hebrew translation of fiction from an English Source Text (e.g., a novel), where the name appears in its English form. This name of Hebrew-biblical origin is now transposed into Hebrew as part of the translation process of the work in question, in its entirety. This phenomenon is unique to translation into Hebrew, since all other languages (as Source and Target Texts alike) draw upon translations of the Hebrew Bible into the respective languages. In the case of Hebrew, we are dealing with "restoring" the "original" name in the translation. 

שמות מקראיים בתרגום סיפורת מאנגלית לעברית

שרה פפרידמן, חוקרת עצמאית
תקציר ההרצאה בכינוס הבין-לאומי האחד-עשר לחקר אוצר השמות היהודיים

שמות הלקוחים מן המקרא הם סוג אחד מכלל השמות הפרטיים (Proper Names) של אנשים, של מקומות ועוד, המשמשים בטקסט  של סיפורת בפונקציות שונות. מעניינת במיוחד התופעה של העברה לעברית של שם, שמקורו עברי-מקראי, והוא מצוי עתה בצורתו הלועזית בטקסט המוצא (רומאן, למשל), ומועבר לעברית כחלק מתהליך התרגום של היצירה בכללותה. התופעה ייחודית לתרגום לעברית, שכן כל יתר השפות (כמוצא וכיעד) ניזונות מתרגומי המקרא לאותן שפות

יום חמישי, 7 בנובמבר 2013

האיש יעקב: הספקן והחשדן

פרופ' יהושע גתי, אוניברסיטת קייפ טאון, המכללה האקדמאית בית ברל ואוניברסיטת תל אביב

פרשת ויצא 
בראשית כח 10-  לב 3
נוף עם חלום יעקב

Michael Lukas Leopold Willmann

ובכן, יעקב פותח במסע לחרן כמקלט מפני חמתו של עשיו בגין גנבת הבכורה, וכן במטרה להתחתן שם עם בת המשפחה. הפרשה פותחת באירוע מרשים ומכונן העוסק ביעקב, והוא החלום במקום שיקרא לו בית אל.

יום שני, 4 בנובמבר 2013

שתי שירות בריאה

הרצל חקק, משורר, יושב ראש אגודת הסופרים העברים

שְׁתֵּי שִׁירוֹת בְּרִיאָה

שִׁירַת הַצִּפֳּרִים שֶׁרָאִית בְּעֵינַי

בְּדַרְכִּי אֶל הַשָּׁמַיִם רָאִיתִי
יַבָּשָׁה.
יָשְׁנָה עַל כְּתֵפָיו שֶׁל עֲנָק בּוֹדֵד
לְלֹא אִשָּׁה.

יום שישי, 1 בנובמבר 2013

שמואל ורגון, שמואל דוד לוצאטו: ביקורתיות מתונה בפירוש המקרא

שמואל ורגון, שמואל דוד לוצאטו: ביקורתיות מתונה בפירוש המקרא, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן תשע”ג, 530 עמודים
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
שמואל דוד לוצאטו (= שד“ל), איטליה 1865-1800, היה מראשי ’חכמת ישראל‘ במערב אירופה במאה התשע-עשרה ונחשב לראשון הפרשנים היהודים המודרניים. ספרו של פרופ‘ שמואל ורגון, ’שמואל דוד לוצאטו: ביקורתיות מתונה בפירוש המקרא‘, הוא ספר שמכנס תחת כנפיו את פירות מחקריו ארוכי השנים של המחבר על שד“ל, תוך סיגול המאמרים המקוריים למתכונת של ספר רצוף וקוהרנטי. הספר תורם תרומה רבת ערך לחקר פרשנותו של שד“ל למקרא ולהבנת מקומה בתולדות הפרשנות היהודית.

השושלת ממשיכה: יצחק הצבר - בראשית כה 19- כח 9

פרופ' יהושע גתי, אוניברסיטת קייפ טאון, המכללה האקדמאית בית ברל ואוניברסיטת תל אביב

פרשת  תולדות
אנו מתרכזים עתה בבנו של אברהם, נושא לפיד השושלת, הוא יצחק.
ועוד הערה לגבי יצחק מסוף הפרשה הקודמת, שמצביעה על אופיו: "וַיְבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ, וַיִּקַּח אֶת רִבְקָה וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה, וַיֶּאֱהָבֶהָ וַיִּנָּחֵם יִצְחָק, אַחֲרֵי אִמּוֹ" (כד, כז). הרבה אמוציות גלומות כאן: יצחק מתאבל על מות אמו והוא מביא את אשתו החדשה אל אוהל אמו, ועם בואה הוא ניחם על אמו והוא – כך נאמר – אוהב את אשתו, רבקה. אלו הן הבעות לא אופייניות למקרא, השופכות אור על דמותו הרגשנית התלויה של יצחק. סופר על מותו של אברהם שנתן את כל רכושו ליצחק, ובכל זאת יצחק מתאבל על אמו ויחסו לאביו לא הוזכר. מה שלא הוזכר חשוב, מכיוון שהוא מבהיר נקודות עלומות. האם היחס הרגשי המיוחד לאם נעוץ בטראומת העקדה?