יום שני, 21 באפריל 2014

נדב בן השש שואל: "איפה אבא?"


נָדָב בֶּן הַשֵּש שוֹאֵל: "אֵיפֹה אַבָּא?"
ביום השבעה להֵרצחו של ניצב מִשנה ברוך מזרחי ז"ל

נָדָב בֶּן הַשֵּש שוֹאֵל: "אֵיפֹה אַבָּא?"
וּבֶן הַשָּלוֹש, הוּא יוּבַל הַפָּעוּט,
אוֹמֵר: "בַּשָּמַיִם." בְּמִין הַתְרָסָה בָּהּ
חוֹזֵר אֶל יָמֵינוּ אִיּוֹב הַבָּעוּת
וְאִמָּא הֲדַס שֶעָצְמָה לֹא צְפוּיָה בָּהּ
אוֹסֶפֶת בְּכוֹחַ מֵעִיר הִשְתָּאוּת
אֶת כָּל יְתוֹמֶיהָ כְּמוֹ תַחַת כְּנָפָהּ בָּא
מִין אַף-עַל-פִּי-כֵן שֶל גְּבוּרַת דַּוְקָאוּת.

אוֹסֶפֶת אוֹתָם בְּלִבָּהּ הַכּוֹרֵעַ
מֵאֵבֶל אִישָהּ שֶלַּקֶּבֶר הוּבַל
לְמַעַן עָתִיד מְאֻחֶה מִשְּבָרֶיהָ
וּלְמַעַן שְלוֹמָם שֶל נָדָב וְיוּבַל
וְאִתַּי וְעֵנָב וְשָרוֹן, שֶלְּפֶתַע 
חָרַב עֲלֵיהֶם עוֹלָמָם הַמּוּגָן
בְּחֹם אֲבִיהֶם, אִיש עָשׂוּי לְלֹא רֶתַע
וּמְלֵא-אַהֲבָה, שֶלִּבּוֹ מְעֻגָּן
בְּאִשְתּוֹ וִילָדָיו שֶאוֹתָם הוּא כְּנֶטַע
יָקָר מִכָּל צֶמַח טִפֵּחַ בַּגַּן
שֶשְּמוֹ מִשְפָּחָה בְּכָל פֶּרֶק וְקֶטַע
בּוֹ אִיש לֹא שִעֵר כְּלָל עַד מָה מְיֻגָּן
יְהֵא חַג הַפֶּסַח הַזֶּה צְלוּל-הַתְּכֵלֶת
שֶכָּל נוֹף-הָאָרֶץ חוֹגֵג בּוֹ סָבִיב
פְּרִיחָה וְשִׂמְחָה לְכֻלָּם, חוּץ מִיֶּלֶד
שֶאֵין לוֹ אָבִיב פֹּה כִּי אֵין לוֹ אָבִיו.

וּבָאָרֶץ הַזֹּאת שֶנִּרְאֶה כִּי לָנֶצַח
לָעַד לֹא יֻשַּׂג שְלוֹם-אֱמֶת בָּהּ כָּל עוֹד
דְּרָשוֹת-מִסְגָּדִים מְלַבּוֹת בָּהּ אֵש-רֶצַח
וְכָל הִדָּבְרוּת מְעֻתֶּדֶת לִמְעֹד
בִּתְהוֹם מַשְׂטֵמָה עֲמֻקָּה מִכָּל וָאדִי
שֶבָּהּ חֲמוּמֵי-הַמּוֹחוֹת שוֹפְכִים דָּם
בְּשֵם הַטֵּרוּף הָאִסְלָאמִי-גִ'יהָאדִי
בִּקְרַב עַם מוּל עַם וְאָדָם מוּל אָדָם,  
בָּאָרֶץ הַזֹּאת מַחְרִישִים הַשָּמַיִם
עַל כָּל הֲפָרַת הַדִּבֵּר "לֹא תִרְצַח",
רַק בְּכִי הַחַפִּים מִכָּל חֵטְא וְאַשְמָה, אִם
בְּאֹפֶל לֵיל שְחוֹר אוֹ בְּאוֹר בֹּקֶר צַח,
אֵינֶנּוּ מַחְרִיש וְהוּא חַד וְקוֹרֵעַ
לֵב כָּל מִי שֶלֵּב לוֹ, עַרְבִי אוֹ עִבְרִי
כִּי מוּל אַלְמְנוּת וְיַתְמוּת הוּא יוֹדֵעַ
שֶפֶּצַע כָּזֶה לְעוֹלָם לֹא יַבְרִיא.

וְאֵין דַּי בְּגִנּוּי מְאֻחָר, כִּמְעַט צִינִי,
גִנּוּי מְאֻלָּץ שֶנֶּחְלַץ בְּגִמְגּוּם
מִנְּצִיג יוֹשֵב-רֹאש שֶל מִמְשָל פָלַסְטִינִי
שֶטִּיב שְלִיטָתוֹ עַל יוֹשְבָיו הוּא פָּגוּם
וְשוּם הַבְטָחָה שֶאוֹתָהּ הוּא מַבְטִיחַ
בְּמוּ"ם מָלֵא מוּם הוּא אֵינוֹ מְמַלֵּא
אֲבָל כַּקּוֹזָק הַנִּגְזָל הוּא טָח טִיחַ
עַל כָּל עֲבֵרָה שֶכָּזֹאת וְתוֹלֶה
תִקְווֹת בְּתַרְגִּיל עוֹקֵף-מוּ"ם אֶל הָאוּ"ם פֹּה
בְּעוֹד הוּא דוֹרֵש לְהַכִּיר כְּחוֹבָה
בְּאֶרֶץ שֶל עַם פָלַסְטִינִי אַךְ כְּלוּם בּוֹ
אֵינֶּנוּ מַכִּיר בִּזְכוּתָהּ הַשָּוָה                            
שֶל אֶרֶץ שְכֵנוֹ וּבְכָךְ, מָה סַרְקַסְטִי,
הוּא סוּפֵּר-מַשְתָּ"פּ שֶל פִּרְאֵי "תַּג מְחִיר"
מִבְּלִי לְהָבִין שֶבִּטְרַאנְס מַמָּש דְּרַסְטִי
שְנֵיהֶם מַמְשִיכִים יַחַד לְהַעֲכִיר
כָּל שֶמֶץ סִכּוּי הַנִּרְמָס כָּאן בְּלִי הֶרֶף
לְכָךְ שֶשְּנֵי בְּנֵי אַבְרָהָם הַקַּדְמוֹן
יוֹכִיחוּ כִּי לֹא לְעוֹלָם תֹּאכַל חֶרֶב
בָּהּ קֶטֶל מַקִּיז אֶת דָּמָם הָאַדְמוֹן.

וּבֵינְתַּיִם נָדָב כָּאן שוֹאֵל: "אֵיפֹה אַבָּא?"
וְיוּבַל וְאִתַּי וְעֵנָב וְשָרוֹן
וְאִמָּא הֲדַס שֶעָצְמָה לֹא צְפוּיָה בָּהּ
חָשִים אֵיךְ מִדֶּמַע נִשְנַק הַגָּרוֹן
וְאֶצְלֵנוּ מַרְבִּים לְדַבֵּר, וּבְצֶדֶק,
עַל גְּבוּרַת חַיָּלִים וְשוֹטְרִים מוּל זָדוֹן
שֶל רוֹצְחִים שֶיָּדָם כֹּה קַלָּה עַל הַהֶדֶק
בְּיָמִים שֶמָּדוֹן בָּם מוֹלִיד אֲבַדּוֹן
אֲבָל מָה עִם גְּבוּרָה לֹא נִדְלֵית, לֹא מֻגְבֶּלֶת
לֹא בְּיוֹם, לֹא בְּחֹדֶש וְלֹא בְּשָנִים
בַּחֲזִית הַהֵרוֹאִית שֶל אִמָּא וְיֶלֶד
הָעוֹמְדִים כָּאן יוֹם-יוֹם בִּקְרָבוֹת עַקְשָנִים
מוּל כְּאֵב לֹא מַגְלִיד שֶהַלֵּב בּוֹ נָגוּעַ
בְּאוֹתָהּ אִינְקְוִיזִיצְיָה שֶבָּהּ הֵם בַּסָּךְ
נִדּוֹנִים לְאֵינְסְפוֹר עִנּוּיֵי גַּעֲגוּעַ
וְחָלָל מְדַמֵּם זֶה שֶל רִיק וַחֲסָךְ?

מָה עִם כּוֹחַ אַלְפֵי אַלְמָנוֹת שֶהֵן אִמָּא
וְהוֹרִים שַכּוּלִים שֶהֵם סָבְתָא וְסָב
לִילָדִים שֶלַּמְרוֹת שֶעָמֹק-עָמֹק פְּנִימָה
מִתְנַפֵּץ בָּם לִבָּם בְּלִי הֶפְסֵק לִרְסִיסָיו
מִתְאַמֶּצֶת מִשְפַּחַת הַשְּכוֹל לְגַדְּלָם כָּאן
חֵרֶף כָּל יִסּוּרֵי הֵעָדְרוֹ שֶל הָאָב
לְחַיִּים שֶלַּמְרוֹת שֶחָשַךְ עוֹלָמָם כָּאן
יִזְדַּהֵר בָּהֶם אוֹר כְּמוֹ שֶאַבָּא אָהַב?

עַל הַכּוֹחַ הַזֶּה שֶאֵינֶנּוּ נֶחְלָש עִם
כָּל לֵילוֹת הַבְּדִידוּת שֶל נָשִים צְעִירוֹת
אֵין נוֹתְנִים פֹּה כַּיּוֹם עִטּוּרִים וְצָלָ"שִים
וְכִמְעַט אֵין נוֹתְנִים אֶת הַדַּעַת בִּכְרֹת
הַגּוֹרָל אֶת חַיָּיו שֶל הָאִיש שֶאֵינֶנּוּ
שוּב בְּבֵית-מִשְפַּחְתּוֹ אַךְ יֶשְנוֹ וְעוֹד אֵיךְ
בְּזִכְרוֹן אוֹהֲבָיו שֶאַף פַּעַם מִמֶּנּוּ
לֹא נִתָּן לְעָקְרוֹ כִּי חֻמּוֹ לֹא דוֹעֵךְ.

זֶה אֵינוֹ מְנַחֵם וְזֶה כְּלָל לֹא מַרְגִּיעַ
אֶת גֵּאוּת נַחְשוֹלֵי הַיָּגוֹן בֶּחָזֶה
אַךְ עַל כָּךְ בְּדִיּוּק מִתְבַּקֵּש בְּמַפְגִּיע
לְהַצְדִּיעַ לָהֶן עַל הַכּוֹחַ הַזֶּה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה