יום רביעי, 11 ביוני 2014

יצחק מאיר, "אישה אחת" ו"אל חוף מבטחים" (ממליצה: רחל אליאור)

פרופ' רחל אליאור, האוניברסיטה העברית

פרופ' אליאור, חוקרת מחשבת ישראל, פירסמה לאחרונה את הספר, ישראל בעל שם טוב ובני דורו: מקובלים, שבתאים, חסידים ומתנגדים, א-ב, כרמל: ירושלים תשע"ד. ממליצה על: 

אני מבקשת להמליץ  על שני ספריו של יצחק מאיר, "אישה אחת" (ספרית מעריב תשע"א), ו"אל חוף מבטחים" (ספרית מעריב תשע"ד), העוסקים בזיכרונות ילדותו כילד פליט בן חמש, שנולד באנטוורפן באוקטובר 1934, שהתייתם מאביו, מוריץ מאייר, יליד רומניה, בשנת 1939-1940.
כשהאב האמיץ, שהכין מסמכי בריחה למשפחתו, ונאבק בכל דרך ברוע הגזרה שטמן הכיבוש הנאצי של אירופה לבני משפחתו, נתפס בידי הגרמנים הנאצים ונעלם בדרך לאושוויץ. אלה הם זיכרונות של ילד בכור, יתום, יוצא דופן בחכמתו ובעומק הבנתו הבוגרת, הנס על נפשו בשנת 1939 עם אמו, רוזליה וינקלר, ילידת הונגריה, הנמצאת בחודשי הריונה האחרונים, ועם אחיו הקטן, יעקב, ז'אקי, בן ארבע, יליד אפריל 1936. האם, בת למשפחה יהודית הונגרית אדוקה, שהתגוררה עם בעלה וילדיה הקטנים באנטוורפן שבבלגיה, איננה דוברת צרפתית, ובנה הבכור משמש לה לפה בנדודיהם רבי הסכנות עם ניירות מזויפים כאזרחים צרפתיים לכאורה, ברחבי צרפת. בנדודי המשפחה בצרפת הכבושה בידי הגרמנים, הנחושים ללכוד כל יהודי, חי או מת, האימא ההרה מוצגת כאילמת המבקשת להגיע לאחותה הכורעת ללדת בכפר צרפתי בגבול צרפת שוויץ.
זיכרונותיו של הילד הפליט, ששימש כדובר וכמתורגמן של אמו לאורך שנות המלחמה,
מתייחסים לשנים בהן ברחו מאנטוורפן ברכבת שהופצצה עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, ובהן נדדו כפליטים מסתתרים ברחבי אירופה, וחיו כעקורים, בורחים ומתחבאים, עצורים ואסירים, שגנבו ברגל את הגבול בין צרפת לשוויץ דרך הרי האלפים, בשפות לא להם, גרו בשוויץ כשהאימא דוברת ההונגרית והגרמנית כלואה כאסירה בעיר לוזאן דוברת הצרפתית, כשכל חטאה הפלילי הוא שניסתה להציל את עצמה, את התינוק שברחמה, ואת שני ילדיה הקטנים מפני הגרמנים הנאצים, והסתננה שלא כחוק לשוויץ הניטראלית, כשילדיה נשלחו למשפחת אמנה בכפר רחוק ליד הגבול הגרמני, שם חיו כפליטים אסירים שזכו לחינוך שוויצרי בחסות החוק. בשנים נוראות אלה של מלחמת העולם השנייה, שבהן ילדים  הופרדו מהוריהם, משפחות נקרעו לגזרים, הורים וילדים נכלאו במעצר, והיהודים בכללם היו למשיסה והוצאו מכלל בני אנוש הזכאים לחיים, לכבוד, לשוויון ולחירות, לאחווה או לחמלה, לשלום או לשלווה, נפרצו כל גבולות המובן מאליו המתייחסים לאנשים בני תרבות, נטולי מולדת משוללי זכויות.  בספר הראשון מספר יצחק מאיר את סיפורה של אמו הנמלטת עם ילדיה, נחושה להצילם בעולם שהתמוטטו בו כל יסודות האחווה האנושית בכל הנוגע ליהודים,  בעולם שבאפלת האכזריות, השתיקה והאי-ידיעה המוחלטת של הזמן והמקום והשפה, שהם מנת חלקם של הנמלטים, מתגלים בו במקומות לא צפויים ניצוצות חסד אנושי.הוא שואל כביכול "מה הוא אדם?" בשעות נטולות אנושיות ואחווה,  ומשיב בצורה מכמירת-לב ומעוררת השתאות, כשהוא כותב מעמקי זיכרונו את יומן המכתבים של אמו הנמלטת אחוזת האימה, הנחושה והאמיצה, לאביו החכם, האהוב הנעלם, שנהרג בידי הגרמנים. בספר השני, שאי-אפשר לחדול מקריאתו משעה שהקורא מתחיל לעיין בו, מספר יצחק מאיר בגוף ראשון את ניסיון חייו כילד פליט עקור בורח ומסתתר,  בוגר, בן 11,  הפוגש לראשונה באלפי פליטי חרב יהודיים ואלפי עקורים וניצולים בני העם היהודי,הסמרטוטרים בעלי הצרורות הנידחים והנידפים, המתכנסים מנדודיהם המיוסרים בכל רחבי אירופה הכבושה,במחנה מעבר קאן דארנאס הסמוך למרסי בדרום צרפת, בדרכם לארץ ישראל הנצורה בידי הצי הבריטי וצבא הוד מלכותה, האוסרים על כניסת אניות מעפילים לארץ ישראל המנדטורית, אניות בהם נמצאים שרידי האש ופליטי החרב, עם תום מלחמת העולם השנייה.
הספר, המציג את זוועות תקופת השואה משוליים לא מוכרים, שהם בבחינת עולם ומלואו, מזווית ראייה של אימא הרה הנוטה ללדת, המתפקדת כאם חד הורית בכורח הנסיבות, וילדיה הנאבקים על חייהם במנוסה נחושה כנגד כל הסיכויים, כשחייהם תלויים להם מנגד דבר יום ביומו, הופך את סיפורה של משפחה נמלטת לפרספקטיבה מעמיקה על משמעותם של חיי אנוש ועל משמעותו של הזיכרון  המשפחתי ועל מקומו במאבק הקיום. הסיפור מתרחש בשעה שהיהודים הוצאו מכלל המין האנושי - כשלא נודעה לחייהם שום משמעות ולגורלם לא יוחס שום ערך, בעולמם של הגרמנים הנאצים האכזריים המטורפים  שאיבדו כל צלם אנוש, ובעולמם של עושי דברם הנוצרים ברחבי אירופה הכבושה - שחיו בצל הפחד המסירה וההלשנה וסכנת המוות הכרוכה בהם, נאבקו בכל דרך על קיומם, אולם זיכרונו והעלאתו ממעמקי הזיכרון, התוודעותו לכותבו ממעמקי התודעה, וכתיבתו המותחת גשר בלתי צפוי בין העבר להווה, העומד בסימן חכמה תעוזה יושר וכאב,  מלמדים את קוראיו דברים רבים על ההווה המורכב ועל העבר הנשכח של העם היהודי.
חלפו רק שבעים שנה מתקופה אפלה זו, וזיכרונותיהם של השורדים בני גילים שונים, על ניסיון חייהם בתקופה זו, שמאומה בה לא היה מוכר, צפוי, מוסכם או ידוע, כאשר רק זוועה, אימה וסכנה היו נחלת היהודים הנמלטים על נפשם ונאבקים להציל את ילדיהם בכל דרך, כשעם אחד קם על עם אחר שמעולם לא תקף אותו, וגוזר את דינו להשמידו, כשהזולת היהודי הפך בעיני שכנו הנוצרי בכל מקום לבוגד, לנאשם ולנרדף הנאבק על חייו, ומצא עצמו בעל כורחו נתון לחסדם של קטני נפש, רודפי בצע, חסרי לב ומחשבי חשבונות רווח והפסד על חיי זולתם, במקרה הטוב, או לשרירותם של עריצים, אכזרים ובוגדים, במקרה הרע–הם ההופכים את ההכללה הקהה, האטומה, האילמת, המחרידה, הטמונה במושגים הנוראים:  תאי גזים ומחנות השמדה, קידוש השם וכצאן לטבח או ששת המיליונים ומיליון שרידי החרב העקורים הבורחים הפליטים והניצולים,  לפרטי פרטים ייחודיים של  המאבק האנושי הנאצל על זכות הקיום ועל חופש הבחירה בעולם שהגיע לשפל הקיום, שגם בו על אף הכול ולמרות הכול,  היו גילויים של גאון רוח האדם. זיכרונותיו של יצחק מאיר,שהיה מחונן מילדותו בעין בוחנת ובאומץ לב, במקוריות ראייה וברהיטות ביטוי, בלב חומל, באיפוק, בשיפוט, באחריות  ובתבונה עמוקה, וכתיבתו החכמה ורבת ההשראה המצרפת זיכרון, יצירה, תודעה ובדיון, מאירים באור יקרות את האפלה שבה התרחשו פרקים עלומים של הקיום היהודי בעולם המודרני שלפני הקמת מדינת ישראל.  זיכרונותיו של מספר נפלא זה - הבורא עולם שלם בכוח 'ספר, מספר וסיפור', כדברי ספר יצירה, ומיטיב לספר את סיפור משפחתו  המכאיב, מזווית ראייה בלתי צפויה בעליל, בחכמה, בתעוזה, ביושר ובכאב, השלובים בשיפוט בוגר ובדיאלוג מורכב עם עולמות שונים - עשירים בתובנות אנושיות המעוררות הזדהות והשתאות.  ספרים אלה, אישה אחת ואל חוף מבטחים,  מומלצים בכל לשון לכל מי שמתעניין במורכבותה האינסופית של המשפחה היהודית בעידן המודרני, במאבקיה הנואשים והאמיצים ובמכאובים השזורים בסוד קיומה, בעוז רוחה ונדיבותה של הקהילה היהודית שנחלצה בדרכים שונות להצלת בני עמה בכול מקום שרק היה אפשר, ולכל מי שמתעניין בתיעוד חד עין, מקורי ומרתק משנות מלחמת העולם השנייה, ומתקופת העלייה הבלתי ליגאלית ויצירת העם היהודי מחדש אחרי המלחמה, ולכל אלה ששכחו מה הייתה משמעותם הנוראה של חיי היהודים בגלות לפני תקומת מדינת ישראל.

* "אישה אחת" בתרגומו לצרפתית של המתרגם המצויין דניאל אוחנונה זכה בפרס "PRIX WIZO 2014". הספר יצא בהוצאת ALPHIL  השוויצרית ומופץ בכל ארצות דוברות הצרפתית. בעצה אחת עם ההוצאה שונה שם הספר בגרסתו הצרפתית ל "המכתב האילם", LA LETTRE MUETTE".


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה