יום שני, 4 בינואר 2016

המורה אשר - ראיון עם המורה לתנ"ך אשר גניס

אשר גניס
ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

שלום לך, אשר, אתה מורה ותיק ומוערך מאד. תאר לנו את דרכך המקצועית בהוראת התנ“ך.
את דרכי המקצועית התחלתי בחטיבת הביניים "זלמן ארן" בראשון לציון בה עבדתי כעשרים ושלוש שנים כמורה לתנ"ך, מחנך כיתה, רכז שכבה, רכז חינוך חברתי וסגן מנהל. כבר בתחילת הדרך הרגשתי צורך לפרוץ את מעגל החטיבה ולהתפתח מבחינה מקצועית גם במקומות אחרים. מהר מאוד מצאתי את עצמי מלמד גם בתיכון והמעבר למכללה היה רק עניין של זמן. את דרכי במכללת לוינסקי לחינוך התחלתי כמדריך פדגוגי להוראת המקרא ובהמשך כמרצה דיסציפלינארי, כדיקן הסטודנטים וכראש יחידת המעורבות החברתית בקהילה. לימים נתבקשתי ללמד גם במכללת סמינר הקיבוצים, לשמש מדריך מחוזי למקרא מטעם הפיקוח על הוראת המקרא, לבדוק ספרי לימוד ולכל הבקשות נעניתי ברצון.

לאורך כל דרכי המקצועית ניסיתי לשלב בין שתי אהבות: האהבה לספר הספרים והאהבה לחינוך וכך נבנתה האידיאולוגיה המנחה אותי בעבודתי. מורה הרואה בתפקידו ייעוד בחינוך תודעתו של הלומד, אזרח המחר, לגבי משמעות חייו. לאורך כל הדרך הקפדתי על למידה שלי – השתתפות בהשתלמויות, קריאת מאמרים וספרים שהתפרסמו בנושא הוראת המקרא, חקר המקרא ופרשנות המקרא וכן בכתיבת מאמרים. איפשרתי לצוות חוקרים להתבונן בעבודתי ולכתוב ספר המבוסס על שיעורי. אפשר לומר כי כל חיי המקצועיים סבבו סביב הוראת המקרא ומפגש עם תלמידים, סטודנטים ועמיתים למקצוע שהעשירו את עולמי כמאמר הכתוב: "מכל מלמדי השכלתי".

מי לדעתך צריך לעמוד במרכז העשייה החינוכית?
במרכז העשייה צריך לעמוד מורה פרופסיונאלי, שהוא מחנך בעל תודעה, המאפשר לתלמידיו להבנות את הידע שלהם, על מנת שיהפכו ללומדים עצמאיים, סקרניים וחושבים. ידע דיסיצפלינרי רחב מקנה למורה ביטחון, והוא מאפשר לו גמישות בהוראה, יכולת להתמודד עם שאלות ודעות שונות שמציגים תלמידיו והתייחסות אליהן בכבוד רב. זה מצב שמוביל את המורה לראות בתלמידיו שותפים ללמידה – להבניית ידע. לפיכך, המורה צריך לגלות אכפתיות לתלמידיו ולשדר שכל תלמיד חשוב לו. רגישות זו של המורה לתלמידיו, הופכת את המורה למודל חיקוי לתלמידיו, הלומדים לפתח רגישות, פתיחות וכבוד לזולת.

בעיה קשה בהוראה היא הצורך להתמודד עם כתה הטרוגנית. מה אתה מייעץ למורים בנושא זה?
בסיס ההתמודדות עם הכיתה ההטרוגנית היא המודעות של המורה, שבכיתתו כל תלמיד הוא אחד ויחיד והכיתה היא ביטוי לסך היכולות המגוונות של כלל התלמידים. מורה המכיר בכך יחפש דרכים שונות להגיע לכל תלמיד ולהביאו למיצוי יכולותיו והשפעתו על הסובבים אותו. יתרה מכך, מורה שישכיל לאפשר לתלמידיו להשתמש באינטילגנציות השונות, לא רק יעצים את תלמידיו אלא יגרום להם ללמד מתוך הנאה וסקרנות.

בספרות המקצועית ישנן הצעות לדרכים שונות להתמודדות עם כיתה הטרוגנית כגון: הוראה בקבוצות קטנות; הצגת שאלות פוריות, המאפשרות לכל תלמיד להביע את דעתו בנושא הנלמד ובכך להפוך לחלק פעיל בדיון; משימות מגוונות התואמות את סוגי היכולות השונות של התלמידים; דרכי הערכה שונות ועוד. חשוב כי כל מורה יבחר לעצמו את הדרך התואמת את אישיותו בבחינת "כזה ראה ו....חדש"!

אצל הנוער בימינו יש ערעור סמכות המבוגרים, מורים והורים כאחד. כיצד זה מתבטא בכתה וכיצד יקנה לו המורה מעמד סמכותי בתודעת תלמידיו?
בעידן של ערעור הסמכות הבוגרת, המורה מוצא עצמו מול בעיות משמעת קשות. תהיה זו טעות לחשוב כי יש מרשם בדוק למענה על שאלה זו. אני מאמין כי מילת המפתח לכך היא כבוד הדדי. מורה, שמצד אחד מאפשר לתלמידיו להיות שותפים להבניית הידע, מכבד את דעותיהם, את תרבותם ומצד שני, מעמיד בפניהם סטנדרטיים ברורים בני ביצוע, ובעצמו מקיים
"נאה דורש נאה מקיים", משדר לתלמידיו כבוד, רגישות, אמינות וסמכותיות. ניסיוני מלמד כי התנהגות הדדית זו מפחיתה את בעיות המשמעת.

מה לדעתך תפקידן של השגרות במערכת היחסים בין המורה לתלמיד?
השגרות, הנן חוזה בלתי חתום בין התלמידים ובין המורה, והן מהוות חלק חשוב במערכת היחסים ביניהם ומשפיעות על האקלים הכיתתי. התלמיד מזהה את השגרות הללו כשהמורה עקבי בדרישותיו, אמין ומשדר כבוד וענווה. השגרות הן מעין תקשורת סמוייה בין המורה לתלמידיו: קשר עין , תנועה, שינוי בקצב הדיבור, שינוי באינטונציה כל אלה הם תמרורים לביטוי השגרות של המורה כלפי תלמידיו. מאידך גיסא, גם המורה צריך להיות קשוב ורגיש לתקשורת הבלתי מילולית של התלמיד כלפיו.

מהם שיקולי הדעת שלך בשלב תכנון השיעור?
תכנון השיעור הוא חלק בלתי נפרד מתהליך ההוראה עצמו גם למורה עתיר ניסיון. התכנון בנוי במסגרת המאפשרת גמישות ומאפשר מקום נרחב לאינטראקציה שתתרחש בעת הדיון. התכנון צריך לתת מענה ליכולות המגוונות של התלמידים ולעורר בהם סקרנות לידע ולפיתוחו.

כיצד הלמידה בקבוצות תהפוך ליעילה?
הלמידה השיתופית היא אחת מאסטרטגיות ההוראה המתאימות ביותר לכיתה ההטרוגנית. האינטראקציה בין התלמידים מתבטאת בשיתוף פעולה, בעזרה של התלמיד החזק לתלמיד המתקשה, באחריות הדדית ליצירת הידע ולהתקדמות הלימוד. חשוב למנות לכל קבוצה ראש קבוצה המתחלף לאחר מספר שיעורים. תפקיד זה מאפשר לימוד כישורי מנהיגות ופיתוח אחריות כלפי הקבוצה. ככלל ניתן לומר, כי באמצעות העבודה בקבוצות מבנים התלמידים את הידע ומחזקים את הכישורים החברתיים הבינאישיים כגון: סבלנות, כבוד ומתן חיזוקים לחברים.

מה צריכים להיות יסודות הידע של המורה לתנ"ך?
המורה צריך להיות בקי בתחום המקרא ועולמו. יסודות הידע בנויים מהכרות מעמיקה של חמש הסוגות המקראיות: סיפור, נבואה, חוק, חכמה ושירה; חקר המקרא, הכולל מקבילות במזרח הקדום; נוסח המקרא ופרשנות לדורותיה. מורים נדרשים להרחיב את ידיעותיהם בתחומים נוספים הנושקים למקרא. דבר שיאפשר לבחון את היצירה המקראית בזיקה ליצירות אחרות. הזיקה הבין-יצירתית עשויה להצביע על קיומה של השפעת המקרא על היצירות. השפעה זו מעניקה מימד נוסף בהבנת המגמות והמסרים הקיימים בכל אחת מהיצירות. מצד אחד היא מרחיבה את הפריזמה הרעיונית, הלשונית ואומנותית של היצירה המאוחרת, שניזונה מהמקרא. מצד שני, היצירה המקראית מקבלת נקודת מבט חדשה ומודרנית. הוראת הטקסט המקראי תוך שילוב תחום אחר - מדרשים, ספרות, אומנות, גיאוגרפיה, טבע, ועוד - מפרה את הדיון ומציגה את הטקסט מנקודות ראות נוספות. בדרך זו הופך הטקסט המקראי לאמצעי דרכו נפגש התלמיד עם יצירות אומנות ואף מרחיב את הבנתו בפרשנותם.

מה לדעתך היחס הראוי בין המורה לבין תוכנית הלימודים?
כצרכן נבון של תוכנית הלימודים, על המורה להכיר את התוכנית הלימודים הרשמית של משרד החינוך: התכנים, מטרות הוראת המקרא, ההנחות העקרונות ורעיונות שמחברי התוכנית מצהירים עליהם וכן את ההצעות לחלוקת חומרי הלימוד לשעות ההוראה. מורה זה מיישם בהוראתו את עיקרי הכוונות של תוכנית הלימודים, מבלי לוותר על האוטונומיה האישית שלו ועל זכותו לשנות בהתאם לאוכלוסיית התלמידים. הדרך שבה הוא מנהל שיח רפלקטיבי על תוכנית הלימודים והמוכנות שלו לקבל אחריות לתכנון ההוראה, הוא סימן היכר מובהק למורה מקצועי אוטונומי.

האם יש לדעתך לחייב תלמידים ללמוד בעל פה?
קריאה רהוטה היא הבסיס להבנת הטקסט המקראי וליחס הערכי כלפיו. לפיכך צריך המורה להקפיד על קריאה רהוטה על פי כללי הניקוד והטעמים. לתפיסתי, הקריאה הראשונה של כל טקסט צריכה להיות הקריאה של המורה, משום שעליו להדגים את הדרך לקריאה נכונה. לימוד בעל פה של פסוקים מקראיים, המבטאים ניבים ופתגמים הן בשפה הדבורה והן בשפה הכתובה, מעשירים את שפתו של התלמיד.

האם יש עוד מקום לשימוש בלוח בתקופתנו עתירת הטכנולוגיה?
על אף ההתפתחות הטכנולוגית – למידה באמצעות מחשב, מצגות, פורמים וכדומה, עדין הלוח מהווה כלי מרכזי בהוראה. הלוח משקף את שלבי הדיון. הלוח כאמצעי דידקטי מסייע בשמירת הציר המרכזי של השיעור. הלוח מאפשר הבניית ידע תוך הכנסת שינויים מידיים. השילוב בין חוש השמיעה – הדיון, חוש הראייה - הלוח והכתיבה מסייע לתלמיד להפנים את הנאמר בכיתה.

רצוי לחלק את הלוח לשני חלקים בחלקו האחד יכתבו במהלך השיעור רעיונות ומושגים שמהווים חלק אינטגרלי מהציר הדידקטי של השיעור. החלק השני של הלוח הוא חלק פתוח, המתחלף עם התקדמות מהלך השיעור. בחלק זה יוזמנו תלמידים לתרגל מיומנויות הקשורות בהוראת היחידה.


השוק מוצף בחוברות עבודה בתנ"ך. מה דעתך על השימוש בהן?
חוברת עבודה היא פרי כתיבתם של צוות כותבים ובנויה על פי השקפת עולמם. לכן לא טבעי שמורה יתייחס לחוברת כ"כזה ראה וקדש". מורה צריך בתכנון ההוראה לקבוע את הציר הדידקטי של היחידה ובמסגרת השיקולים הדידקטיים להעזר בחלק מהחומרים המופיעים בחוברת, המתאימים לציר שנקבע. ראוי להדגיש כי החוברת לעולם לא באה במקום ספר התנ"ך, אלא בנוסף לו.

יש מעט מאד שעות להוראת המקרא. האם כדאי להקדיש חלק מהן להפעלה יצירתית של התלמידים?
פעילות יצירתית הנותנת ביטוי לאינטליגנציות השונות של התלמידים, יש בה כדי לתרום לעניין, סקרנות, הנאה והנעה. הפעילות יכולה להיות בראשית השיעור במהלכו או בסופו. רצוי לגוון בהתאם לתכנים הנלמדים. הפעילות יכולה להתקיים בדרכים שונות כגון: דרמה, משחק תפקידים, התבוננות בתמונה, הקשבה לקטע מוסיקלי, ציור , כתיבה (שיר, סיפור, ראיון, כתיבת הזמנה, כתיבת הספד, קומיקס), כיור.

לסיום אשאל, מהו התנ"ך עבורך?
התנ"ך עבורי הוא ספר החיים. יש בו הכול אך צריך לדעת היכן למצוא ומה לקחת לאותו מקום וזמן. במיקוד הוראת התנ"ך אני משתדל להראות ללומד כאילו התנ"ך נכתב עבורו ולמענו וככזה מן הראוי שינהל עימו דיאלוג חי, נושם ומתמשך.


תודה רבה, לך אשר, על דבריך. דומתני שאפשר לומר לסיכום,
'המורה אשר - מורה לחיים'!

13 תגובות:

  1. אכן כמי שמכיר את המורה אשר בתחנות השונות של חייו המקצועיים: כחבר לספסל הלימודים, כאביו של ילד שלמד בכיתתו וכקולגה למלאכת ההוראה במכללה, אני מעיד על ההעשרה וההשראה של אשר במלאכת ההוראה והחינוך לה זכיתי בכל נקודות הההשקה של חיינו.תודה.
    ד"ר דוד סנש
    מרצה במכללת לוינסקי לחינוך

    השבמחק
  2. זכיתי להיות תלמידו של המורה אשר גניס בחטיבת הביניים זלמן ארן. היתה זו חוויה שמלווה אותי כל חיי. אשר היה המורה היחיד שגרם לי להתאהב בתנ"ך, להתאהב בלמידה והייתי מחוייב לספר ולמקצוע הזה בזכותו. עד היום כשאני נשאל על המורה שלי לחיים, אשר גניס הוא הדוגמא שלי למורה ומחנך אמיתי. אשר כלל לא היה המחנך הרשמי של כיתתי, אבל בשיעורי התנ"ך קיבלנו עולם ומלואו של ערכים ושל תובנות לחיים. תודה רבה לך אשר

    השבמחק
    תשובות
    1. לפלוני אלמוני ,
      רגשת אותי מאוד!
      אכן זה שכרו האמיתי של מורה.
      תודה רבה
      אשר

      מחק
    2. הכרתי את אשר גניס כשחמד את בני כלעד שלף. גאה לספר שאשר גרם לו ולחבריו לכיתה לאהוב את ספר הספרים, לכבד את מקצוע ההטראה כשהוא הדוגמה האישית למורה לחיים.

      מחק
    3. קראתי את הראיון ואת תגובות התלמידים, הקולגות ועוד.
      אז אני אמא של נער שלמד אצל אשר גניס בחטיבה. נער שלמד לאהוב את התנ"ך בזכות אישיותו של אשר ,בזכות הכבוד שרכש לתלמידיו ולמקצוע.

      מחק
  3. זכיתי להיות גם תלמידתו של אשר בזלמן ארן ובמקביל גם שכנתו (בבניין מאחורי י.קארו) והוא תמיד נהג בנו בכבוד ועל כן תמיד כיבדנו אותו. עד היום אני זוכרת איך הכיל את ה״שטיקים״ שלי וידע לנווט אותי בחוכמה ולא בכפייה או בכעס, למרות שלא פעם ניסיתי להוציא אותו מדעתו. אכן מורה טוב מורה לחיים, ידענו את זה כבר אז, שזכינו במורה אנושי וחכם, שתמיד יודע לשלב בין השכל לבין הרגש ולמצוא את דרך האמצע. וגם הערצנו את כתב היד הכל כך מיוחד שלו. אז אשר, חיפשתי אותך בפייסבוק בשביל למסור לך תודה לך על הכל, כולי תקווה שהמסר יגיע אלייך - שני מ.

    השבמחק
  4. אשר גניס- האחד והיחיד, המורה האולטימטיבי- אוהב אדם, אוהב את מקצוע התנ״ך, בקיא בתחום וחדור רצון אמיתי להנחיל אהידע העצום שלו לתלמידים אותם הוא מלמד.
    גם אני זכיתי להיות תלמידתך בסמינר הקיבוצים בחוג למקרא. תודה לך🙏
    שרון

    השבמחק
  5. אשר גניס.גם אחרי כמעט 40 שנה ,זוכרת אותך תלמידתך נעמי מזלמן ארן.מסוג המורים והאנשים שלימדו אותנו אהבת האדם מהי,אהבת התנ"ך מהי.
    אחד ויחיד בדורנו.
    כל שיעור איתך היה חוויה.
    יכולנו לקום באמצע הלילה ולדקלם הגיגים מהתנ"ך.
    ממרום גילי 51,מוקירה לך תודה על האדם שאני.הרבה בזכות החינוך שהנחלת לכיתתנו.

    השבמחק
    תשובות
    1. התרגשתי מאוד מהדברים שכתבת ובאמת החזרת אותי ארבעים שנה אחורנית. תודה .תודה. אשר

      מחק
  6. אשר יקר
    התרגשתי לקרוא את דבריך
    שמחתי לקרוא מה שנכתב עליך .
    אני זוכרת אותך כתלמיד נפלא..אותו זכיתי ללמד תקופה קצרה ביותר .
    גאווה לכולנו
    יהודית שורק

    השבמחק
  7. אשר מרצה בחסד עליון, זכיתי ללמוד אצלו שלוש שנים בהכשרתי להוראת תנ"ך ואם יש סיבה שהתלמידים שלי אוהבים תנ"ך היא כי למדתי אצל אשר ובעיקר למדתי ממנו איך ללמד. אדם ומרצה אכפתי ורגיש לסטודנטים שלו ויש לו חלק משמעותי בסיום התואר שלי. תודה רבה אשר, מערכת החינוך זכתה בך!

    השבמחק
  8. יהודית יקרה,
    כל כך שמחת אותי בתגובתך
    ממעט השיעורים ששמעתי אותך בהיותו תלמיד תיכון כנראה שאז,ניצתה הלהבה
    תודה ורק טוב
    אשר

    השבמחק
  9. אסתי יקרה מאוד
    שמחתי מאוד לשמוע ממך
    תמיד ידעתי שיש בך תשוקה ללמידה, יכולת הפנמה וטוב לב שופע
    בהצלחה

    השבמחק