יום שלישי, 2 בספטמבר 2014

לעברית המקראית ולעברית המודרנית יש אותו ד.נ.א.

ד"ר אילן אבקסיס, מכללת גורדון והאוניברסיטה הפתוחה

צודקים  הטוענים כי ישנו הבדל בין שפת המקרא לעברית בת ימנו. תחיית השפה העברית אינה תחיית השפה המקראית. אליעזר בן יהודה וממשיכיו השתמשו בשפת המקרא כבסיס, שעליו בנו את השפה המודרנית.
ברגע שנוצרה מסה קריטית של אנשים שעברית היא שפת אמם – השפה החלה להשתנות אך בכיוון מסוים ומוגדר. אוצר המילים הבסיסי (מים, לחם, יד... עליו נוספו מילים שהזמן גרמן כלווין או מחשב) עומד על תילו, וחוקי הדקדוק הבסיסיים עומדים על תילם (שרש ומשקל). ברור שהעברית בת ימנו ספגה לתוכה השפעות משפות רבות ומגוונות (אוצר מילים ומבנים). בדיוק כמו העברית המקראית ולשון חכמים, אגב.
טבעה של שפה חיה היא שיש ומילים מאבדות את משמעותן הראשונית, ונטענות במשמעות חדשה. שתי דוגמאות בנות זמננו: למילה 'חבלן' הייתה בשנות החמישים והשישים של המאה שעברה משמעות שלילית של טרוריסט., אולם משמעות זו נזנחה (לטובת 'מחבל'), ומשמעות של 'מפרק פצצות' נטענה לתוכה. הביטוי 'חבל על הזמן', שהחל את דרכו כתיאור של 'בזבוז זמן', הפך ל'דבר איכותי ביותר'. שפות שונות או התפתחות טבעית של השפה?  
לשפה המקראית ולשפה המודרנית אותו ד.נ.א. כמו אדם, המשתנה במהלך חייו. מפתח שרירים, מצולק בצלקות, משנה תסרוקות וצובע שערו, מגדל זקן, מסיר את התוספתן (ו' ההיפוך, נניח), נחשף לשמש ומקבל נמשים ועוד. אבל עדיין זה אותו אדם.
הרתיעה מהמקרא נובעת מכמה גורמים, והשפה הוא אחד הפחותים שבהם. כשהקראתי לבנותיי הקטנות את סיפורי בראשית ושמות ישירות מהמקרא, הן לא ידעו שזו 'שפה קשה' והבינו את העלילה. הן התקשו במקומות שגם פרשנים מתקשים בהם...

3 תגובות:

  1. מהו די אן איי של שפה? התחביר? אוצר המלים? ההגייה? לא. המנטליות של שפה היא הדי אן איי שלה. הבנת העלילה אינה אומרת שהבנו את השפה. לפעמים זה להפך. העברית כל כך עתיקה עד שהיא יכולה להיות שני הדברים. גם שפה זרה וגם שפה משותפת.

    השבמחק
  2. מה זה 'מנטליות של שפה'? כיצד מגדירים זאת?
    במילון אבן שושן מוגדרת שפה כ'אוצר המילים שאדם משתמש בהם להבעת צרכיו'. המספר המקראי כתב על ירידת יעקב ובניו מצרימה, וקורא בן ימנו מבין (ללא תיווך או פרשנות) כי, יעקב ובניו עזבו את ארץ ישראל, והלכו כל הדרך למצרים - כיצד ניתן שלא לטעון שהשפה לא מובנת?
    העברית המקראית אינה 'החתול של שרדינגר' (שהוא גם חי וגם מת בו בעת). אם היא שפה זרה - כלומר אוצר מיליותיה, תחבירה, דקדוקה והגיונה הפנימי - זרים לחלוטין לדובר עברית בת זמננו. אולם אם היא מובנת בחלקה הגדול (לפחות החלק הסיפורי) - היא אינה שפה זרה, אלא שלב קדום של השפה הנוכחית.
    האם האנגלית של ימי שייקספיר ושל ימנו הן שתי שפות שונות וזרות?


    השבמחק
  3. הויכוח האם זו אותה שפה או שפה שונה מזכיר את הפרדוקס של ספינת תסאו:"פרדוקס על פי סיפור זה הוא כדלקמן: אוניית הקודש תסאוס עוגנת בנמלה של אתונה. לאחר זמן רב נראה כי העץ ממנה מורכבת הספינה מתחיל להרקיב. מתקבלת ההחלטה להחליף את קורות הספינה אחת אחרי השנייה, כדי לשמור על תפקודה התקין. במקביל מחליטים אנשי הנמל לבנות מחסן מיוחד אליו יוכנסו קורות העץ הישנות. בשנה הראשונה מחליפים מלחי הספינה חמישים קורות מתוך כמה המאות שמרכיבות את הספינה, בשנה השנייה חמישים קורות נוספות ולאחר כמה שנים מסתיים סבב חילופי הקורות וכל הקורות שמרכיבות את הספינה הינן חדשות. במשך אותן השנים נשמרו הקורות הישנות במחסן שנבנה לצורך כך. כעת, לאחר שכל הקורות הוחלפו בספינה המקורית החליטו עובדי הנמל להשתמש בקורות הישנות ולהרכיב מהן ספינה. הם לוקחים את הקורות הישנות של ספינת תסאוס, בונים מהן ספינה ומציבים אותה ליד הספינה שקורותיה חדשות. וכעת נותרת השאלה איזו מהספינות היא ספינתו של תסאוס."(ויקיפדיה) 'דנא' ו'מנטליות' הן כאן רק מטפורות.

    השבמחק