ברכות במוסיקה

 סמדר כרמי גיברמן, מוסיקאית

מאז ומעולם שימשו הברכות מקור השראה למלחינים והם שילבו אותן ביצירותיהם. המחשבה הראשונה על ברכות במוסיקה הובילה אותי אל תהלים קי"ח 26: ’ברוך הבא בשם ה‘’ - Benedictus qui venit in Nomine Domini (כאן ובהמשך אני מביאה את הטקסטים כלשונם ומתרגמת אותם לעברית). הטקסט הזה מופיע כטקסט קבוע בכל המיסות  והרקויאמים, וכאלה יש אלפים! המיסות המומלצות הן קודם כל המיסה הגדולה של באך, הרקויאם של מוצרט והמיסה סולמניס של בטהובן.

Bach's Mass in b-minor

לבנדיקטוס מהמיסה הגדולה של באך יש ביצוע יפה  מכנסיית תומאס  בלייפציג Thomaskirche  (שבה עבד באך עצמו ב-27  שנות חייו האחרונות). הביצוע הוא בניצוחו של בלומשטט  Herbert Blomsted, עם המקהלה והתזמורת של הגוואנדהאוז  Gewandhaus. זמר הטנור הוא כריסטוף  גנץ.

יש הקלטה של אותו ביצוע יחד עם ה-Osanna  (הושע נא)  שבא  אחריו עם כל המקהלה בשמחה וששון. מופלא הוא גם הבנדיקטוס מתוך הרקויאם של מוצרט, וניתן להאזין לו בניצוחו של גו'ן אליוט גרדינר.

הבנדיקטוס במיסה סולמניס של בטהובן הוא קטע שמימי לגמרי. בין הקטע הקודם, שהוא הסנקטוס  (’קדוש קדוש קדוש ה‘ צבאות‘, יש‘ ו 3) ובין הבנדיקטוס יש קטע אינסטרומנטלי בכלי הקשת בלבד, שיורדים ויורדים עמוק עמוק עד ’לים המלח‘ ואז לפתע מופיעה בגבהי השמים עננת צליל בדמות כינור סולו (הסמל לנשמה) בלוויית שני חלילים, כמו שני מלאכים שמלווים את הנשמה, ולאט לאט הם יורדים מן השמים כמו הברכה האלוהית היורדת ממרום על ראשינו ונפשותינו. הקטע נמשך בין תשע לעשר דקות של שירת סולנים, מקהלה ותזמורת, כאשר מעל כולם כל הזמן מרחף כינור סולו פיוטי, והקריאה שקדמה לבנדיקטוס: ’הושע נא היושב במרומים‘ - Osanna in excelsis שהיתה בתחילה זעקה לעזרה, נהפכת בהופעתה החוזרת בתוך הבנדיקטוס לשיר הודיה על הברכה שירדה עלינו משמים. 

אפשר לעשות טיולים אינסופיים בכל הבנדיקטוסים של ’כל‘ המיסות והרקויאמים. 

מחשבה נוספת על ברכות במוסיקה שלחה אותי אל קטעים עתיקים מימי הביניים: ’ברכו והללו את שמו לנצח. הוא ישמח ויתברך במעשה ידיו‘:  Sit Gloria Domini in saecula, Letabitur Dominus in operibus suis. ראו תהלים ק"ג 22: 'ברכו ה' כל מעשיו, בכל מקמות  ממשלתו, ברכי נפשי את ה''. שרים אותה בקווארטות וקווינטות מקבילות. זו  מנגינה מן המאה ה-10 או ראשית ה-11.

ויש שיר גרגוריאני יפהפה  מן המאה ה-9, ששימש מלחינים רבים בתקופות שונות כמוטו ליצירה או כפזמון חוזר, או כנושא לוריאציות פוליפוניות יפות ומורכבות: 'בואי רוח היוצר, בלבי מצאי מנוחה, על כל חי, נושם ויוצר, ממעל הרעיפי ברכה (בית ראשון מתוך 7 בתים):

Veni Creator Spiritus, Menter tuorum visita, Imple superna gratia, Quae tu creasti pectora.  Amen.

 וכך זה נראה בכתב של ימי הבינים: 

ההמנון הגרגוריאני 'בואי רוח היוצר' VENI CREATOR SPIRITUS הוא מזמור לחג השבועות. 
ברכה נוספת היא 'אור להאיר לגויים ותהילה לעמך ישראל'.

Lumen ad revelationem gentium, et gloriam plebis tuae Israel.

זו שורה מתוך דבריו של שמעון הצדיק, שרוח הקודש הבטיחה לו שלא יפרד מן העולם בטרם יראה את המשיח. יום אחד הוא נכנס אל המקדש כאשר ישוע בן שמונת הימים הובא אליו על ידי הוריו כדי להציגו לפני האלהים. לקח שמעון הצדיק את הילד בזרועותיו, ברך את האלהים וחתם את דבריו במילים ’אור להאיר לגויים ותהילה לעמך ישראל‘ (לוקאס ב 32). יש ביצוע יפה ל-Lumen  של סולן מול  מקהלה  (חד קולית)  =  שירת  מענה,  כאשר  הפסוק 'אור להאיר לגויים'  משמש כפזמון חוזר על ידי המקהלה וקטעי הביניים מושרים על ידי הסולן כל פעם בטקסט אחר. בהקלטה שומעים שירה ורואים תמונות של ציורים שציירו (בעיקר ברנסנס) את הסיטואציה שבה שמעון הצדיק פוגש את ישוע התינוק בבית המקדש. הציורים מתחלפים. המבצעים הם Coro Parrocchiale. 
Veni Cteator Spiritus בביצוע אחר מראה רק תמונה אחת, אבל המזמור הגרגוריאני עובר עיבוד פוליפוני יפה מאוד בסגנון הרנסנס שנכתב על ידי אורציו פרנקו Horacio Franco.

בסימפוניה השמינית  המונומנטלית של מהלר, יש שני פרקים בלבד, אבל כל פרק הוא ארוך במיוחד.  הפרק הראשון, שנמשך כמעט שעה שלמה, בנוי כולו על מילות המזמור הגרגוריאני הזה (Veni Creator Spiritus),  ואילו הפרק השני בסימפוניה זו (שנמשך כחצי שעה) בנוי על הפרק האחרון בספרו של גתה "פאוסט" -  העליה לשמים.

כנסיית הביקור, עין כרם

מגניפיקט (שירת מריה)  הוא אחד המזמורים הנוצריים העתיקים ביותר, והוא מביע את שמחתה של מריה לרגל הולדת הבן. הטקסט לקוח מלוקס א 55-46 בו מסופר על ביקורה של מריה אצל קרובתה אלישבע ליד מעיין עין כרם. שתי הנשים היו בהריון. העובר בבטנה של אלישבע (לימים יוחנן המטביל) הכיר מיד בגדולתו של העובר בבטנה של מריה (ישו) והחל מקפץ ומרקד מרוב שמחה. אלישבע ברכה את מריה על פרי בטנה ומריה השיבה:

 Magnificat anima mea Dominum. Et exultavit spiritus meus in Deo salutari meo. Quia respexit humilitatem ancillae suae. Ecce enim ex hoc beatam me dicent omnes generationes.  

'תגדל נפשי את ה'', כנסיית הביקור, עין כרם

= תגדל נפשי את ה‘ ותגל רוחי באלהי ישעי אשר ראה בעני אמתו כי מעתה ברוכה יקראוני כל הדורות (פס' 46). נשמע כאן הד לשירת חנה ’עלץ לבי בה‘ רמה קרני בה‘ רחב פי על אויבי כי שמחתי בישועתך‘ (שמ“א ב 1). 

יצירות מוסיקליות רבות נתחברו לטקסט זה וראוי לציון מיוחד המגניפיקט של באך. הפרק השלישי שלו פותח באבוב סולו במנגינה נפלאה שמזכירה את פרק הסיום של המתיאוס פסיון, ואחריו מצטרפת זמרת הסופרן ששרה את שירת האם. במלים ’כל הדורות‘  מצטרפת המקהלה בפוגה צפופה ביותר, שאפשר לכנותה סטרטה (Stretto), שמביעה את התחושה שעוד ועוד מצטרפים לברכות עד שכל העולם חוגג את הולדת הבן. 

ולסיום שתי יצירות של שוברט: האחת היא שיר מקהלה מקסים על ברכת השלווה Wie schoen bist du = הו מה ברוכה את השלווה. והאחרת היא  ליד - שיר בשבח המנוחה כברכה עליונה Du bist die Ruh  =  את  השלווה. אפשר לשמוע את השיר בכמה ביצועים: בביצוע של הזמרת סילביה שווארץ, בביצוע שבו מוקרן הטקסט בגרמנית ובאנגלית Du bist die ruh – the most beautiful song in the world ובביצוע  נוסף, שבו מופיעות  תמונות לילה מקסימות, נשמע קולה של הזמרת קתלין פרייר, ותמונותיה משתלבות בתמונות הלילה.

כנסיית הביקור, עין כרם