יום רביעי, 30 בספטמבר 2015

אֻשְפִּיזִין בַּסֻּכָּה

פרופ׳ יוסי גמזו
אושפיזין. מתוך: אתר נוסטלגיה
הָעֶרֶב, כְּשֶכָּל מִשְפָּחָה עֲסוּקָה
בַּמֶּה שֶנָּהוּג בּוֹ לִמְסֹר אֶת
מוֹרֶשֶת הַחַג שֶל מִצְוַת הַסֻּכָּה
לַדּוֹר הַצָּעִיר כְּמָסֹרֶת –
רָאוּי לְסַפֵּר בֵּין רָזֵי דְּרָזִין
שֶכָּל יוֹדְעֵי חֵ"ן מִתְמַחִים בָּם
כֵּיצַד, עַל פִּי נֹהַג, שִבְעָה אֻשְפִּיזִין
שֶאִיש לֹא זָכָה בָּם עֵינָיו לְהָזִין
וְאִיש לְקוֹלָם פֹּה עוֹד לֹא הֶאֱזִין
פּוֹקְדִים בָּתֵּי-אָב כְּאוֹרְחִים בָּם
בְּאֹפֶן שֶגַּם אִם אֵינָם מַפְגִּינִים
מִדַּת נוֹכְחוּת שֶהִיא פִיזִית
אוֹרְחִים הֵם עָמֹק בְּלִבֵּנוּ, בִּפְנִים
בְּדֶרֶךְ סִמְלִית, מֵטָפִיזִית.

וְכָךְ כָּל אֶחָד מֵהֶם, כְּמוֹ עַל פִּי תוֹר,
בֵּין כָּל יְמֵי חַג הַסֻּכּוֹת כָּאן
אֶל תּוֹךְ סֻכּוֹתֵינוּ מֵצִיץ מִמִּסְתּוֹר
אוֹצְרוֹת אַגָּדוֹת עַתִּיקוֹת כָּאן
וְהוֹפֵךְ אֶת גְּנָזָיו שֶל פוֹלְקְלוֹר יְהוּדִי
אַקְטוּאָלִי פִּתְאֹם עַד לְפֶלֶא
בְּחַסְדֵּי חוּש הִיסְטוֹרִי שָרְשִי, יִחוּדִי
בּוֹ בֹּרְכוּ אֻשְפִּיזִין שֶכָּאֵלֶּה.

כִּי בְּלֵיל הַסֻּכּוֹת הָרִאשוֹן, כָּךְ כָּתוּב,
מִתְכַּבֵּד  אַ בְ רָ הָ ם  לְבַקְּרֵנוּ
וּמִלְּבַד אִחוּלֵי הַצְלָחָה וְכָל טוּב
מִתְפַּלֵּל שֶנֵּשֵב עִם שְכֵנֵינוּ
לְשִׂיחוֹת הַשָּלוֹם שֶשָּנִים עַל שָנִים
לֹא הֵנִיבוּ עוֹד פְּרִי בִּשְׂדוֹתֵינוּ
בְּתִקְוָה שֶבִּמְקוֹם עֲקֵדוֹת שֶל בָּנִים
תְּכֻתַּתְנָה לְאֵת חַרְבוֹתֵינוּ.

וּבְלֵיל הַסֻּכּוֹת הַשֵּנִי בָּא  יִ צְ חָ ק
שֶמִּדַּת הַגְּבוּרָה יֻחֲסָה לוֹ
וּמַזְכִּיר כָּל חַיָּל שֶבְּעֶרֶב הַחַג
לֹא יוֹשֵב בְּבֵיתוֹ כִּי עָמְסָה לוֹ
מְדִינַת הַיְּהוּדִים אוֹ תַצְפִּית אוֹ פַּטְרוֹל
לְאָרְכָּן שֶל גִּדְרוֹת-מַעֲרֶכֶת
וְכֻלָּנוּ חָבִים לוֹ בְּעֶצֶם הַכֹּל
כְּשֶיָּדוֹ אֶת נִשְקוֹ שָם דּוֹרֶכֶת.
וּבְלֵיל הַסֻּכּוֹת הַשְּלִישִי –  יַ עֲ קֹ ב
שֶשָּׂרָה עִם מַלְאָךְ וַיּוּכַל לוֹ
יִתְאָרַח פֹּה וְחִיש בְּאָזְנֵינוּ יִנְקֹב
אֶת הַלֶּקַח הַדְּרַאסְטִי שֶחָל לוֹ
עַל פַּרְעֹה וְהָמָן בְּקַדְמַת הַיָּמִים
וְכַיּוֹם –  בְּרֹב סַעַר וָגַעַש
עַל חָמָאס, חִיזְבַּאלְלָהּ וְצִמְאוֹן-הַדָּמִים
בַּמִּזְרָח הַתִּיכוֹן הֶחָדַ עַ ש 
וְעַל רֶשַע אִירָאן שֶבִּצְחוֹק-עַרְמּוּמִים
מְשַטָּה כְּבָר בְּכָל הָעוֹלָם פֹּה
אַךְ לַמְרוֹת סַרְכָּזוֹת וְלַמְרוֹת אִיּוּמִים
עוֹד בַּסּוֹף נִפָּטֵר מִכֻּלָּם פֹּה...

וּבְלֵיל רְבִיעִי שֶל סֻכּוֹת כְּבָר  מֹ שֶ ה
יִכָּנֵס וִיגוֹלֵל בְּאָזְנֵינוּ 
עַד כַּמָּה שֶהָיָה לוֹ חָמוּר וְקָשֶה
לְהַנְהִיג אֶת אֲבוֹת אֲבוֹתֵינוּ
שֶגַּם הֵם, בִּזְמַנָּם, לֹא הִפְגִּינוּ אַחְדוּת
וְלָקוּ בְּפִצּוּל סֶקְטוֹרְיָאלִי
לֹא פָּחוֹת מֵאִתָּנוּ, שֶרַק לְכִידוּת
תַּצִּילֵנוּ מִפְיַאסְקוֹ פָטָאלִי.

וּבְלֵיל חֲמִשִּי יִזְדַּמֵּן  אַ הֲ רֹ ן
תַּחַת סְכַךְ סֻכָּתֵנוּ וְיֹאמֶר
כִּי כְּשֵם שֶקּוֹדְמֵינוּ הֻכּוּ בְּעִוְרוֹן
הַסְּגִידָה הַפָנָאטִית לַחֹמֶר
כָּךְ גַּם אָנוּ כַּיּוֹם מַשְלִיכִים אֶת יְהַב
תְִּקווֹתֵינוּ עָלָיו וּמָה פֶּלֶא
אִם רוֹקְדִים אָנוּ לֹא רַק סְבִיב עֵגֶל-זָהָב
אֶלָּא רֶפֶת שְלֵמָה שֶל כָּאֵלֶּה...

וּבְלֵיל הַשִּשִּי שֶל סֻכּוֹת יִתְוַסֵּף
לַסֻּכָּה בִּמְאוֹר לֵב וְעֵינַיִם
כַּלְכְּלַן-הַצַּמֶּרֶת, אָחִינוּ  י וֹ סֵ ף
שֶמָּנַע שְנוֹת רָעָב מִמִּצְרַיִם
וְיַזְכִּיר לְכֻלָּנוּ סוֹפְסוֹף כִּי לֹא דַי
שֶיֶּשְנָהּ פֹּה צְמִיחָה –  כָּל עוֹד סֶדֶק
שֶל קִפּוּחַ מַרְאֶה שֶצְּמִיחָה זוֹ וַדַּאי
שֶאֵינָהּ מִתְחַלֶּקֶת בְּצֶדֶק
וְשֶמּוּל שְלַל פָּרוֹת שֶבְּשָׂרָן דַּל-מַרְאֶה 
וּבְקֹשִי גוֹמְרוֹת אֶת הַחֹדֶש
יֵש מִעוּט שֶל פָּרוֹת שֶצְּמִיחַת הַמִּרְעֶה
מַגְדִּילָה אֶת כְּרֵסָן כָּאן עַד גֹּדֶש.

וְלִבְסוֹף, כְּחֻלְיָה אַחְרוֹנָה בְּרָבִיד
אוֹ חָרוּז אַחֲרוֹן בְּמַחְרֹזֶת
נִתְכַּבֵּד בְּבִקּוּר שֶל הַמֶּלֶךְ  דָּ וִ ד
שֶיָּבוֹא וִיתַגְבֵּר פֹּה בְּעֹז אֶת
הַמּוֹרָאל הַקָּרוּי לְאֻמִּי מוּל דִּבַּת
רוֹאֵי-שְחוֹר שֶדִּיפְּרֶסְיָה טוֹפֶלֶת
בִּלְשוֹנָם עַל כָּל צַעַד כְּאִלּוּ כִּמְעַט
סֻכָּתוֹ שֶל דָּוִד כְּבָר נוֹפֶלֶת
וְיַפְטִיר אַבָּהִית: "אַל נָא, קִינְדֶּערְלַעךְ, אַל
בְּיֵאוּש, פִּיק-בִּרְכַּיִם וּמֹרֶךְ
שֶכֵּן עַם זֶה שֶלָּנוּ, בִּפְרָט וּבִכְלָל,
מִתְגַּבֵּר כַּאֲרִי בִּשְעַת צֹרֶךְ
וּמִכָּל פַּעֲרֵי מִגְזָרָיו מִתְלַכֵּד
כְּשֶכָּל גּוּש מִצְטָרֵף מִכָּל עֵבֶר
(רַק חֲבָל שֶבְּטַקְטִיקָה זוֹ הוּא נוֹקֵט
רַק מוּל בְּרוֹךְ, קָטַסְטְרוֹפָה אוֹ שֶבֶר
וְהָיִיתִי הַרְבֵּה יוֹתֵר שָׂשׂ וּמַבְּסוּט
לוּא זָכַרְנוּ כִּי גַם בִּימֵי חֹל כָּאן
כְּמוֹ סֻכָּה זוֹ שֶסְּכַךְ זֶה מַקְנֶה לָהּ מִין כְּסוּת
עַם לָכִיד הוּא כִּמְעַט כָּל-יָכוֹל כָּאן.")

כֹּה יֹאמַר בֶּן יִשַי וּדְבָרָיו יֵאָלְמוּ
כִּי כְּשֵם שֶחָדְרוּ לְקִרְבֵּנוּ
כָּךְ אוֹתָם אֻשְפִּיזִין מִסֻּכָּה יֵעָלְמוּ
אֲבָל לֹא לִקְחֵיהֶם –  מִלִּבֵּנוּ...


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה