יצחק מאיר, משורר, סופר והוגה דעות
אֲנִי נוֹשֵׁךְ. אֲנִי שָׁנוּן.
אֲנִי עוֹקֵץ. אֲנִי מכיש.
אַתָּה מַרְדִּים. אַתָּה חְנוּן.
אַתָּה כְּמוֹ אֵין מוֹצֵא בַּכְּבִישׁ.
אֲנִי תּוֹקֵף. אֲנִי מֵבִיךְ.
אֲנִי מַבְרִיק. תַּלְיָן מִלִּים.
אַתָּה מֶזֶג אֲוִיר אָבִיךְ,
אֲנִי מַרְשִׁים. אֲנִי אוֹמֵר
לֹא כְּלוּם ריקן אֲבָל מַהֵר.
אַתָּה זָהִיר. אַתָּה שׁוֹמֵר
עַל זְכוּת שְׁתִיקַת הַמְּהַרְהֵר.
אֲנִי כּוֹבֵשׁ אֶת הַמִּרְקָע.
אֲנִי קוֹרֵעַ אֶת הפייס.
אַתָּה צָרִיךְ תָּמִיד אָרְכָה
לִפְנֵי שֶׁסּוֹף סוֹף תתאפס.
אֲנִי בוטה. זֶה כֹּה יָפֶה,
אֲנִי חָצוּף. זֶה מְרַתֵּק.
אַתָּה מהול, תֵּה בְּקָפֶה,
תַּמְצִית, 'נָטוּל', וממתק.
אֲנִי דּוֹרֵך עַל הָאֶתְמוֹל,
אֲנִי מָחָר בְּרֹךְ-עִמּוּת.
אַתָּה רַק חַי כְּדֵי לַחֲמֹל
עַל עַצְמְךָ עַד שֶׁתָּמוּת......
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה