יום רביעי, 17 ביוני 2015

מי אתה, אשבעל בן בדע? 
כתובת מתקופת דוד התגלתה בעמק האלה

כתובת מהמאה ה-10 לפנה"ס (תקופת דוד) התגלתה בעמק האלה בחורבת קיאפה. 

השם אשבעל בכתב  כנעני עתיק. 
מימין לשמאל: אלף, שין, בית, עין, למד.  צילום: טל רוגובסקי
בחפירות שנערכו במקום על ידי פרופ' יוסף גרפינקל מהמכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית וסער גנור מרשות העתיקות, התגלה בשנת 2012 קנקן חרס בן כ-3,000 שנה, כשהוא שבור לרסיסים. על כמה שברים ניתן היה לזהות אותיות בכתב כנעני עתיק, דבר שהצית את סקרנותם של החוקרים. 
הכתובת. צילום: טל רוגובסקי
עבודת רפאות מאומצת במעבדות הטיפול בממצאים של רשות העתיקות, במהלכה הודבקו מאות שברי חרס לכדי קנקן שלם, פתרה אולי את החידה - על הקנקן נחרטה כתובתשהוצע לקראה אשבעל בן בדע. בצוות החוקרים שפענח את הכתובת היו גם ד"ר מיתקה גולוב וד"ר חגי משגב.
פרופ׳ גרשון גליל מאוניברסיטת חיפה אומר: 
המפרסמים התקשו בהבנת התיבה הראשונה - ולא הצליחו לפענח אותה. הם הסתפקו בהעלאת מספר אפשרויות חילופיות מבלי להכריע ביניהן: שם מקום או מידע על תכולת הכלי או מטרתו. לדעתי יש לקרוא את הכתובת כדלהלן: -------------------------- כפרת.אשבעל. בן.בדע[ם] ----The expiation of Ishba'al son of bdʿ[m] ------- הכתובת היא תוספת חשובה לכתובות הקודמות מהמאה העשירית - והיא כתובה בכתב פרוטו-כנעני - אבל בשפה העברית.
השם אשבעל דומה לשמו של הבן הצעיר של שאול המלך + המונח "כפרת" = הכפרה של = מעניין ביותר ויחידאי
The ʾIšbaʿal Inscription from Khirbet Qeiyafa
second inscription from Khirbet Qeiyafa
הקנקן לאחר עבודת הרפאות במעבדות רשות העתיקות. צילום: טל רוגובסקי
לדברי גרפינקל וגנור "זו הפעם הראשונה שהשם אשבעל מופיע על כתובת עתיקה בארץ. במקרא נזכר אשבעל בן שאול: ‏וְנֵר הוֹלִיד אֶת־קִישׁ וְקִישׁ הוֹלִיד אֶת־שָׁאוּל וְשָׁאוּל הוֹלִיד אֶת־יְהוֹנָתָן וְאֶת־מַלְכִּי־שׁוּעַ וְאֶת־אֲבִינָדָב וְאֶת־אֶשְׁבָּעַל (דה״א ח 33; ט 39). אשבעל הוא איש-בשת שספר שמואל מספר עליו שמלך על ישראל במקביל לדוד, נרצח בידי מתנקשים, וראשו הכרות הובא אל דוד לחברון (שמ״ב ג-ד). בספר דה״י נשתמר השם המקורי ׳אשבעל׳, שהוא שם תאופורי עם הרכיב ׳בעל׳ (אל הסערה הכנעני). בספר שמואל ניכר עיבוד תאולוגי, שבו הומר הרכיב ׳בעל׳ ב׳בשת׳. השוו חילוף ‏יְרֻבַּעַל בשמו של גדעון בן יואש ל‏יְרֻבֶּשֶׁת. השם אשבעל מופיע במקרא, וכעת גם בממצא הארכיאולוגי, רק בזיקה לתקופת דוד. הוא אינו ידוע מתקופות מאוחרות יותר של ימי הבית הראשון. השם בדע ייחודי, וטרם נתגלה שם כזה בכתובות עתיקות או במסורת המקראית". 
העיר הקדומה בחורבת קיאפה צילום: חברת  Skyview
באדיבות האוניברסיטה העברית ורשות העתיקות 
עונות חפירה שניהלו פרופ' יוסף גרפינקל וסער גנור במקום, נחשפה בה עיר מבוצרת, שני שערים, ארמון ומבנה מחסנים, מבני מגורים וחדרי פולחן. העיר מתוארכת לימי דוד: סוף המאה ה-11 ותחילת המאה ה-10. באתר התגלו ממצאים ייחודיים שלא היו מוכרים עד כה. כך למשל, בשנת 2008 נחשפה שם הכתובת העברית הקדומה בעולם. עתה מתפרסמת מאתר זה כתובת נוספת, מאותה התקופה. 
לדברי פרופ' גרפינקל וגנור, "עד לפני כחמש שנים לא היו מוכרות בכלל כתובות בממלכת יהודה מהמאה ה-10 לפנה"ס. בשנים האחרונות פורסמו ארבע כתובות: שתיים מחורבת קיאפה, אחת מירושלים ואחת מבית שמש. מצב זה משנה לחלוטין את הבנת תפוצת הכתב בממלכת יהודה, ועתה מסתבר כי הכתב היה יותר נפוץ ממה שחשבו עד כה. נראה כי ארגון הממלכה חייב מערך של פקידים וסופרים, ופעילות זו באה לידי ביטוי גם בהופעת כתובות".

ראו
Yosef Garfinkel, Mitka R. Golub, Haggai Misgav and Saar Ganor, "The ʾIšbaʿal Inscription from Khirbet Qeiyafa", Bulletin of the American Schools of Oriental Research (BASORNo. 373 (May 2015), pp. 217-233

3 תגובות:

  1. שוב אנו עדים לחיבור, שבין ממצא ארכיאולוגי לבין תקופתו של דוד המלך. צר לי שקבוצת חוקרים שעיסוקה בחורבת קיאפה. ממשיכה לשאת לשווא את שמו של דוד המלך. תוך יצירת קשר בין האתר הארכיאולוגי בקיאפה לבין תקופת דוד המלך, וזאת על-פי תיארוך פחמן 14 של מספר חרצני זיתים, מתוך הרבה חרצנים שנמצאו באתר. פרופ' פינקלשטיין ופרופ' פיסצקי פרסמו מסמך בשם "חורבת קיאפה: כרונולוגיה מוחלטת". המסמך תוקף את שיטת החישוב הממוצע של תיארוך האתר באמצעות פחמן 14 כפי שעשו חוקרי האתר. "במקרה של חורבת קיאפה, חישוב ממוצע איננו פרוצדורה לגיטימית, חישוב ממוצע מוצדק רק אם יש באתר סימנים לזיהוי התקופה, כגון שרפה. אי לכך בעת תיארוך האתר, יש להתייחס לכל בדיקה בפני עצמה, ללא חישוב ממוצע". ועל-כן תיארוך האתר מתאים על פי ממצאי פחמן 14 לתקופה שבין 1130 עד 915 לפנה"ס. טווח תאריכים הנע בין דבורה הנביאה לרחבעם מלך יהודה. בהיסטוריה של האתר קיימת נקודה חשובה ביותר שאיננה מודגשת דיה או איננה מופיעה כלל, בכל המאמרים המתפרסמים על האתר, והיא, נטישתו של האתר. עיר מבוצרת היטב, שתושביה יינטשו אותה בחופזה, ישאירו בבתיהם את רוב החפצים, ולאחר מכן היא תהרס. לא סביר שאירוע מסוג זה, עשוי היה להתרחש בתקופת דוד המלך. ולכן ניתן לומר, שנטישת העיר התרחשה קודם לתקופת דוד המלך. בחורבות העיר נמצאו גם שני דגמי מקדש דמויי ארון. במקדשים אלה חסרים הרכיבים העיקריים, צלמי האלילים. היות והצלמיות לא נמצאו בחפירות, סביר להניח שהם נלקחו עם הכבודה בעת עזיבת העיר. ומוסיף על-כך פרופ' גרפינקל 'הדוגמה הקרובה ביותר לדגם (המקדש) מחורבת קיאפה ... היא פתח תא קבורה בקבר פיניקי מפואר שנתגלה באתר של תמסוס שבקפריסין' (ראו - מתחם הפולחן ליד השער הדרומי בחורבת קיאפה). למקרא קיים הסבר לנטישת העיר. לאחר מות שמשון השופט, שש מאות לוחמים משבט דן עם משפחותיהם ביחד עם מקנה וכבודה, עוזבים את מקום מגוריהם ועוברים לליש בצפונה של ארץ כנען (שופטים יח). היות ושבט דן ישב בבית שמש, עדיין לפני כינון ממלכת יהודה, ניתן להניח שהוא ישב גם בישוב בחורבת קיאפה. הנמצא 6 ק"מ דרומה בקו אווירי. פרופ' פאוסט כותב על הקשר שבין חורבת קיאפה לבית שמש 'קיים דמיון כרונולוגי בין חורבת קייפא לשכבה 4 בבית שמש' ושם בהמשך 'היו (חוקרים) שהצביעו על הדמיון בין הממצאים באתר (קיאפה) לממצאים שתוארכו לשלהי תקופת הברזל א' באתרים אחרים בשפלה, דוגמת בית שמש' (ראו - דרום ארץ ישראל במעבר מתקופת הברזל א' לתקופת הברזל -ב') עזיבת שבט דן את המרחב באה בעקבות לחץ של הפלישתים, העיר הפלישתית עזקה נמצאה שני ק"מ ממערב לקיאפה. פינוי שבט דן ככתוב, איפשר את עליית הפלישתים במעלה ההר מזרחה. ועם מלכות דוד, הפלישתים נמצאים בעמק רפאים מדרום לירושלים (שמואל ב, ה). ונציב פלישתים יושב בבית-לחם (שמואל ב, כג). ואגב בית-לחם נמצאת 23 ק"מ מזרחה בקו אווירי מחורבת קיאפה. ולסכום הקטע ניתן לומר, שבתקופתו של דוד המלך הישוב בקיאפה כבר היה נטוש והרוס.

    השבמחק
  2. הכתובת על הקנקן – צריך להיות סומא, כדי לא לראות את סגנון כתיבת האותיות. וכפועל יוצא מכך, פחות או יותר, את תקופת הכתב שעל הקנקן. מאז הומצא הכתב הכנעני, בתחילת האלף השני לפנה"ס. הוא עבר מספר דורות של התפתחות. האותיות שעל הקנקן אינן תואמות בשום פנים ואופן, לכתב כנעני מן המאה ה-10 לפנה"ס. האות "ש" לדוגמה ניצבת בכתובת בצורה אנכית, כפי שהיא נראית בארבע כתובות אחרות מן המאות ה-13 וה-12 לפנה"ס – עזבת צרטה, הפך מלכיש, בשלשת מלכיש וקובור אל ואלידה. והחל מהמאה ה- 10 לפנה"ס האות חוזרת לצורתה הטבעית, בכתיבה אופקית. האות "ב" בכתובת מופיעה שלוש פעמים הפוכה, אין כדוגמתה בכתובות אחרות. להוציא אחת, כתובת כנענית על ראש חץ מאזור אל-חאדר, האומרת "חץ עבד לא(ל)ת". הכתובת מתוארכת לסוף המאה ה-12 תחילת המאה ה-11 לפנה"ס. האות "א" בכתובת ניצבת אנכית, ואילו בכתובות מן המאה ה-10 לפנה"ס. האות נכתבת אופקית. וברור לכל בר-דעת שהכתובת על הקנקן איננה מתאימה למאה ה-10 לפנה"ס, היא קדומה יותר.
    אשבעל בן בדע – שמות עם סיומת "בעל" הינם שמות פניקיים מובהקים, כפי שאנו מכירים את מלכי פניקיה: אביבעל, אתבעל, אליבעל, שפטבעל, איתובעל, זכרבעל ואחד מצפון אפריקה, חניבעל. ואם לא הזכרתי מישהו עמו הסליחה. בעת כתיבת הכתובת על הקנקן, הכתב הכנעני לא עשה עדין שימוש באימות קריאה. ולכן שמו הנכון של 'אשבעל' היה למעשה 'אישבעל'. או יותר נכון 'איש-בעל'. כפי שאנו רואים בכתובות מאוחרות יותר במאתיים ושלוש מאות שנים. שהמילה 'איש' נכתבה עדין כ-'אש'. כתובת מישע מלך מואב - "ואש גד ישב בארצ עטרת מעלמ" ואיש גד ישב בארץ עטרות מעולם. וכתובת מכונתילת עג'רוד - " כל אשר ישאל מאש חנן הא ונתן לה יהו כלבבה" כל אשר ישאל מאיש חנן הוא ונתן לו יהו כלבבו. סביר להניח שאותם אנשים שהסבו את ספר דברי הימים לכתיב מלא. לא רצו לכתוב שלשאול המלך היה בן ממוצא פניקי בשם 'איש-בעל' ולכן השאירו את שם המקור 'אשבעל'. ולדוגמה אפשר לראות את השם 'ירובעל' שהגיע במקור למקרא סביר להניח כ-'ירבעל'. וניתן להוסיף גם את בנו של יהונתן, 'מריב בעל' שנקרא בתחילה ככל הנראה 'מרב בעל'. שמות אלה תוקנו בהמשך בכתיב המלא.

    השבמחק
  3. גדעון צור נכבד
    כפי שכבר העירו לך עורכי 'ויקיפדיה' בביקורת על כתיבתך מותר להתלהב, אפילו לכעוס (אם כי עדיף דווקא לנקוט בנימה מבודחת המאפשרת גם ביקורת עצמית, תכונה שנראה כי הנך חף ממנה לחלוטין), מותר גם להביע השערות אך אין זה פוטר מהנמקה, וכמובן שאין זה מתיר קפיצות נחשוניות למסקנות מופרכות כמו: 'שאותם אנשים שהסבו את ספר דברי הימים לכתיב מלא לא רצו לכתוב שלשאול המלך היה בן ממוצא פניקי בשם איש-בעל', סוף ציטוט. אמור לי בבקשה, לשיטתך, כותבי ספרי 'מלכים' (וגם 'דברי הימים') לא רצו לכתוב כי המלך 'אמון' (אביו של יאשיהו) הוא מצרי ?
    חלק ניכר מן המילים (קל וחומר שמות) בשפה העברית-פניקית הושפעו ממילים בשפות האכדית-אשורית מצד אחד (צפון) והמצרית מאידך. באשר לתרבות האימפריה המצרית אפילו לא צריכים להרחיק דרומה כדי לספוג מהשפעתה, כי נוכחותה בכנען ובערי מינהל לאורך דרך הים נמשכה יותר מאלף שנים.
    בעבודתי (ר' לינק להלן) הראיתי כי אחוז ניכר ממילות טקסט מצרי ('המפקד המצרי אחמוסה', שנבחר באקראי) חלחלו לעברית. הבאתי עשרות דוגמאות, אחת מתוכן מתייחסת לשם המלך 'אחאב', שקשה לא לראות את הקשרו למילה המצרית המתארת 'לחימה, לוחם', כלום אין זה תפקידו הראשון של המלך (עפ"י הגדרתפקידיו בספר שמואל), לצאת בראש העם למלחמה?
    פרופ' פינקלשטיין עשה 'תיארוך אבסולוטי' לממצאי חירבת קאיפה, האין זה נפלא? היש דבר בקביעות פינקלשטיין הנכבד שאינו "אבסולוטי"?, דא עקא, לעתים מתגלה כי נדרש היפוך סימן לקביעותיו! דהיינו ראש מאורת עלי באבא וארבעים הפינקלשטיינים מצטט לכאורה וקובע 'הן', אך בבדיקת הציטוט מתברר כי מקור הציטוט (שהוא כבר בר מינן, לא עלינו, חסר יכולת התנגדות לסילופים) אמר 'לא', כפי שמתועד בדוגמאות המשובצות בעבודתי.
    למרות מיעוט הכתובות אתה כה נחרץ בקביעותיך באשר לסגנונות הכתב העברי-כנעני בתקופות השונות? ניחא, אך אין צורך להתלהב יתר על המידה בכל מקרה מכתובת קצרה אחת (המצטרפת "למצבור אדיר" של כתובת ורבע...) המופיעה בכד, המשמש להובלה וסחר במוצרים ועשוי היה לנדוד מאה שנים ברחבי כנען בטרם יישבר! היות ואין מדובר בכתובת משקוף בית או אביזר נדל"ני יותר כל הדיון המלומד שולי ואפילו מיותר למדי, הלא כן?
    הדבר הפחות 'נייד' בכל הממצאים הוא שער 'שלומאי' דהיינו בסגנון שערי שלמה שכמותם נבנו בביצורי מגידו, חצור, לכיש וגם אשדוד! את השער באשדוד חפרו זיהו ותיעדו חוקרי התרבות הפלשתית בא"י טרודה ומשה דותן. עפ"י הטופוגרפיה צריך להתקיים קשר עין (משמעותי לאפשרות קיום תקשורת תוך שימוש באש\עשן) בין אשדוד לשעריים - חירבת קאיפה, ממצא משמעותי הרבה יותר מכמה חרצנים! כך שאין מדובר בנטישת עיר המבצר בטרם מלכות דוד, הלא כן?
    להלן לינק לאתר 'אקדמיה' לפרק ב' בעבודתי -
    https://www.academia.edu/37336507/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%91_-_RFC.pdf



    השבמחק