יום שלישי, 4 באוגוסט 2015

נשות חיל וסופר-גיבורים: סיפורים מהתנ"ך בקומיקס

מר אסף גמזו
ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

ראיון עם מר אסף גמזו אוצר המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס, על התערוכה ״נשות חיל וסופר-גיבורים: סיפורים מהתנ״ך בקומיקס״.


על המדיום
מהו ״קומיקס״? 
קומיקס הוא שם כללי שמכיל בתוכו מגוון של סיפורים – משורת פאנלים אחת (ה"סטריפ"), דרך עמוד, חוברת ועד לספרים עבי כרס בני מאות עמודים. המשותף לכל הכותרים והסיפורים השונים הללו הוא השילוב הבלתי ניתן להפרדה בין סיפור לתמונה. לרוב משלב קומיקס טקסט ותמונות, אך הטקסט אינו הכרחי. ישנם קומיקסים ללא אות אחת לרפואה. התנאי ההכרחי הוא קיומו של נרטיב כלשהו בין שורה של דימויים. 
איור, לדוגמה, למרות שגם הוא משלב בין נרטיב וטקסט לתמונה, שונה מקומיקס בכך שהטקסט אינו תלוי בפן הויזואלי, המשלים ומוסיף עליו. ספר מאויר הוא חיבור שנכתב מלכתחילה כספר. הטקסט שלו עומד בפני עצמו, ורק אז הוא עובר לידי המאייר. יוצרי קומיקס, לעומת זאת, כותבים תסריט, אשר מחייב עיבוד לשפה ויזואלית כדי לתפקד כסיפור.
שי צ׳רקה, החלל הפנוי

האם קומיקס קשור בהכרח לתכנים מצחיקים לילדים? 
קומיקס מעולם לא היה קשור באופן הכרחי לתכנים קומיים בלבד. כאשר התחיל המדיום לצבור תאוצה ופופולריות, באמריקה של תחילת המאה ה-20, היו מדורי קומיקס שפנו לילדים, אך קומיקס שימש בעיקר כאמצעי מכירה מול המבוגרים. עמודי הקומיקס, שהיו חלק ממוספי סוף השבוע, החלו לצאת ולהפוך לעטיפות העיתונים ושעריהם, כדי למשוך את הקהל שעבר על פני דוכני העיתונים.  היו גם מדורים לילדים, אך לא רק אליהם. 
קומיקס גם אז עסק בעיקר בבידור, באסקפיזם, ולאו דווקא בדיונים פילוסופיים עמוקים על ענייני דיומא. העיסוק הזה (בעיקר, גם אם לא בלבד) בתכנים קומיים ובעיקר אסקפיסטיים הוא שקבע את שם המדיום – COMICS, "מצחיקים", עיבוד של השם למוספי יום ראשון, ה-FUNNY PAGES
זאב אנגלמאיר, בראשית פרק ב

כלומר, יש גם קומיקס למבוגרים?
לאורך כל ההיסטוריה של המדיום היה קומיקס שיועד לקהל בוגר יותר – מעבודתו של וינסור מק'קיי בעיתונות בשנות ה-20, דרך מגזין MAD (שנות ה-50), שהסאטירה הפוליטית שלו ודאי לא כוונה לילדים, ועד לימינו. יחד עם זאת, יש לציין כי מאז שנות ה-80 אנו עדים בארה"ב לעלייתו של ז'אנר שלם בקומיקס המיועד למבוגרים – ה"רומן הגרפי". 

WILL EISNER is a Registered Trademark 
of Will Eisner Studios, Inc

ז'אנר זה, שתחילתו בעבודתו של וויל אייזנר האגדי A CONTRACT WITH GOD - 1978, ביצר את מעמדו, כאשר ארט ספיגלמן קיבל את פרס הפוליצר היוקרתי עבור MAUS, רומן גרפי שבו סיפר את תולדות אביו במהלך השואה. MAUS הוא למעשה אבי הרומן הגרפי כפי שאנחנו מכירים אותו כיום. בימינו מתפרסמים מאות ספרים כאלו בשנה, מהוצאות עצמאיות וקטנות ועד לבתי הוצאה לאור בעלי מוניטין והיסטוריה, אשר מקימים חטיבות המיועדות לגמרי לקומיקס (אופס, התכוונתי לרומנים גרפיים). דוגמאות מארצנו הקטנטונת הן כמובן עבודותיהם של רותו מודן ("קרוב רחוק" ו"הנכס"), מישל קישקה ("הדור השני: דברים שלא סיפרתי לאבא"), גלעד סליקטר ("משק 54"), והאחים חנוכה (שהוציאו בחודשים האחרונים בצרפתית ובאנגלית את THE DIVINE). כל אלו כתבו וציירו ספרים אשר מיועדים מלכתחילה לקהל מבוגרים, גם בתכנים וגם בסגנון.

באילו ארצות מפותח הקומיקס ובאילו תחומים הוא נפוץ? 
קומיקס, ככל מדיום בזמננו, נפוץ כבר למעשה בכל העולם, ונכתב, מצויר ומיוצר מבורקינה-פאסו ועד לפיליפינים. יחד עם זאת, ניתן לדבר על שלושה מרכזים של תרבות קומיקס: ארה"ב, צרפת ויפן. בכל אחד ממדינות אלו מיוצרת כמות עצומה של חומרים, וישנה תרבות בעלת מאפיינים ייחודים, מסגנון, דרך קהל יעד, אופן ההוצאה לאור ואופן תפיסת הציבור את המדיום. כך, התמקדנו עד עתה באופן טבעי בשוק האמריקאי, אך זה רק משום השפעתה הגדולה של אמריקה באופן כללי עלינו והעולם. 
בצרפת, לעומת זאת, ניתן לדבר על קומיקס למבוגרים כבר בשנות ה-70, במהלך שהוביל בין השאר היוצר מוביוס. שם גם נקרא קומיקס "האומנות התשיעית", והלגיטימיות התרבותית שלו גדולה הרבה יותר מבמחוזותינו. במוזיאון הלובר נעשו תערוכות על קומיקס - BD בצרפתית, קיצור של Bande dessinée, ויוצרי קומיקס הם "אוטרז" לכל דבר, האחראים על יצירתם מההתחלה ועד הסוף. קומיקס יוצא לאור בצורת אלבום עם כריכה קשה בהפקה יקרה, ולא כחוברות של ניר עיתון.
ביפן, קומיקס או "מנגה", נפוץ לכל הגילאים המינים והגדלים. כולם ביפן קוראים מנגה, הנחשבת לגיטימית ככל ז'אנר ומדיום אחר. ההוצאה לאור, לעומת זאת, הינה בצורת כרכי נייר עיתון עבי כרס, המתפרסמים מדי חודש ואוספים סיפורים בהמשכים ועלותם נמוכה ושווה לכל נפש. מסורת זו הינה פועל יוצא של תחילת המנגה לאחר מלחמת העולם השנייה. אז נייר טוב היה נדיר. מנגה התחילה וממשיכה את דרכה בצורה זולה במיוחד, אך עם גיוון ולגיטימיות תרבותית אשר אנו יכולים רק לקנא בה.

מהו סוד המשיכה של הציבור לקומיקס? 
לא יודע. מהו סוד המשיכה של קולנוע? מדוע קוראים ספר טוב? למה אנחנו לוקחים את ילדינו להצגות בחופש? קומיקס הוא מדיום דרכו אנחנו מספרים סיפורים, ואנחנו כבני אדם צמאים לסיפורים, בכל צורה, גודל ואורך, ובלבד שיהיו טובים – שיגעו בנפשנו וישפיעו עלינו.
באזיל וולורטון, קין והבל
על התערוכה
איך עלה הרעיון להקים תערוכה על קומיקס והתנ״ך?
לפני שקיבלתי את המשרה כאוצר המוזיאון, הייתי מורה למחשבת ומורשת ישראל (עירוני ג' ע"ש מוטה גור, מודיעין מכבים רעות), כך שקומיקס ותנ"ך הינם פשוט תחומי עניין שלי. רציתי לבדוק אם ישנו קשר בין השניים. היו לי כמה רעיונות וניצנים, אך שום דבר מגובש. בתחילה, כשישבתי לחקור את הנושא, הייתי בטוח שלא אמצא חומרים רבים, ולא הייתי בטוח שאוכל להרכיב תערוכה. לשמחתי, מצאתי שבסופו של דבר הבעיה שלי באוצרות התערוכה הייתה בעריכה ובצורך להוריד חומרים, בשל העושר הרב והגיוון.

מדוע קראתם לתערוכה ״נשות חיל וסופר-גיבורים״?
השם הוא הניסיון שלנו לגלם בכותרת את שני הנושאים: "נשות חיל" על בסיס הפסוק "אֵשֶׁת-חַיִל, מִי יִמְצָא; וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ" (משלי ל"א 10) ו"סופר-גיבורים" הוא כמובן מונח מעולם הקומיקס. "סופר-גיבורים" נבחר על פני "גיבורי על" התקני דווקא כדי להבליט את הלעז והפער לכאורה בין שני העולמות.
זאב אנגלמאיר, שמשון

מדוע קומיקס?
קודם כל – זו העבודה שלנו. המנדט שלנו במוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס הוא להגדיל את החשיפה, הדיון והשיח על מדיה אלו בארץ. לכן, התערוכה הזו היא גם רק אחת משלוש תערוכות שמוצגות בימים אלו במוזיאון, וכולן עוסקות בקשר עם התנ"ך – "מבול של איורים" (אוצרת: מיכל פז קלפ) עוסקת באיורים לסיפור המבול, ו"התנ"ך של זאב" (אוצר: נסים חזקיהו) עוסק בקריקטורות יומיות ושבועויות של זאב (יעקב פרקש) בהם הוא השתמש בסיפורים ודמויות מהתנ"ך.

האם הקומיקס אינו מוזיל את התנ״ך כספר קודש? 
מבחינתי, השאלה אינה האם "קומיקס" כמדיום מוזיל את התנ"ך. קומיקס הוא מדיום, כלומר - דרך מסוימת להעביר מסרים, סיפורים וכו'. אנו רגילים למדיום מאוד ספציפי לתנ"ך - הטקסט, אך גם ספרי התנ"ך כפי שהם מוכרים לנו היו צריכים להיכתב, ואני יכול רק לדמיין את הדיונים האם כתיבת הסיפורים, אשר לבטח סופרו בעל פה, אינה פוגעת בהם (שלא להזכיר את העריכה המאסיבית שמחברי המקרא השונים עוללו למסורות הסיפוריות הקדומות אשר עומדות בבסיס חלק מהספרים המוכרים לנו היום). 
הסכנה בהוזלת התנ"ך אינה נמצאת בצורת העט, המכחול או סמן העכבר אשר מספרים אותו מחדש - אלא בזהות האישה או הגבר אשר החליטו לספר אותו מחדש. הפרשנות, גם אם היא כתובה באותיות קודש על קלף, יכולה להיות משעממת, ילדותית או פוגענית. האם ישנו קומיקס אשר מוזיל את התנ"ך? וודאי. האם ישנן יצירות במדיה בעלי לגיטימיות תרבותית גדולה יותר אשר עשו אותו דבר? כן. 
גיי. טי. וולדמן, מגילת אסתר
ממתי יש קומיקס על התנ״ך? 
הקומיקס הכי מוקדם שמצאתי על התנ"ך הוא PICTURE STORIES FROM THE BIBLE, שיצא לאור בשנת 1943. הספר, שנעדר חתימה או קרדיט לאומן כלשהו, נערך על ידי מקס גיינס שעשור לפני כן (על פי המסורת) המציא את חוברת הקומיקס כאשר קיפל יחדיו את עמודי מוסף יום ראשון לחוברת קטנה יותר. גיינס הקים את EDUCATIONAL COMICS או EC, במטרה ליצור קומיקסים חינוכיים לילדים.
במהפך תנ"כי משהו, כאשר בנו ירש ממנו את החברה, הוא הפך אותה ל-ENTERTAINMENT COMICS, חברה שהתמחתה בהוצאה לאור של חוברות מתח, מדע בידיוני ואימה. בשנות ה-50, 11 שנים בלבד לאחר שאביו הוציא לאור את סיפורי התנ"ך בצורת קומיקס על מנת לחנך את הדור הצעיר, בנו עמד מול וועדת סנאט וניסה להצדיק שער חוברת, שבו נראה ראשה הכרות של אישה בלונדינית נוטף דם.

באיזה מגזר חברתי נפוץ הקומיקס על המקרא (החרדי?)?
בתערוכה התמקדתי בכוונה (מלבד כמה עמודים מספרו של גיינס) בחוברות ויצירות אשר לא ניסו "לשווק" את התנ"ך או להפוך אותו לחומר קריא או "קליל" יותר לילדים. רציתי להציג יצירות אשר עומדות בזכות עצמן, ללא מטרה פדגוגית. לכן, אין הרבה חוברות מהמגזר החרדי או האוונגליסטי בארה"ב. יחד עם זאת, יש לציין כי הקומיקס בחברה החרדית הוא תחום שהולך וגדל, לא רק על המקרא, אלא בכל התחומים - סיפורי חסידות, ילדותו של הרמב"ם ועוד. 

האם יש ספר מקראי מסוים שמושך אליו במיוחד את אומני הקומיקס?
במחקר לתערוכה גיליתי שני ספרים עיקריים: בראשית ומגילת אסתר. בראשית הוא בחירה ברורה: ב-50 פרקיו ניתן למצוא כמעט כל נושא הראוי לסיפור, מבריאת היקום ועד למתחים משפחתיים ומלחמה. מעבר לכך, סיפורי בראשית (או חלקם) כלולים בקאנון הדתי והתרבותי של שלוש הדתות האברהמיות. 
אסתר היה בחירה יותר מעניינת. ספר קטן (אך יש לציין, מצוין, מצחיק ודרמטי), אשר מקודש רק במסורת היהודית - ואפילו בה לא במקום גבוה במיוחד (וזכור הדיון בתלמוד הבבלי האם המגילה הזו קדושה בכלל). בסופו של דבר הגעתי למסקנה כי דווקא בגלל אופיה המיוחד מתאימה מגילת אסתר למדיום הקומיקס: חסרונו של האל פוטר את היוצר מהמחשבה הרת המשמעות כיצד לצייר את האל. שלל ההרפתקאות, המין, השכרות והדמויות המוגזמות הן מעדן לכל יוצר קומיקס.

כריס וור,
אלהים יוצר את הכוכבים
האם יש סגנונות שונים של קומיקס בתערוכה? 
בתערוכה ישנם הרבה סגנונות שונים של קומיקס - קומיקס סופר גיבורים השייך למיינסטרים האמריקאי, קומיקס עצמאי אשר יוצא לאור בהוצאות קטנות, רומנים גרפיים רציניים היוצאים בכריכה קשה, קריקטורות וקומיקסים השייכים לעולם הומוריסטי יותר. ישנן גם טכניקות שונות ומשונות – עיפרון ודיו קלאסיים, צבעי מים, סקיצות, קולאז', חצי-דיגיטלי, דיגיטלי לגמרי...

חינוך וקומיקס
האם היית ממליץ לשלב את הקומיקס בהוראת המקרא הבית-ספרית? ואם כן, באילו כתות? 
כמו בשאלה לגבי הוזלת או השטחת המדיום, אני חושב שהשאלה כאן אינה האם מומלץ לשלב קומיקס בהוראת מקרא. האם כדאי ללמד לצד בראשית את מיתוס גילגמש? האם כדאי ללמד אומנות נוצרית מימי הביניים? האם כדאי ללמד רש"י? התשובה הינה כמובן חיובית. כל הדברים הללו, וגם קומיקס, יכולים לתת לתלמידים זוויות חדשות להתבוננות על הטקסט, שלא לדבר על כך שלקומיקס ישנו גם סיכוי גדול יותר (לעומת הקפלה הסיסטינית למשל) לגעת ישירות בעולמו של התלמיד, בשל היותו מדיום חדיש כל כך. ראוי ללמד קומיקס. צריך שזה יהיה קומיקס טוב, אשר מתייחס בכבוד ובאופן מעניין לטקסט, מרחיב עליו ונותן אולי אפילו נקודת מבט חדשה. 

היכן מקיימת התערוכה? עד מתי? שעות הביקור?
התערוכה פתוחה עד ה-30.1.16, וניתן למצוא את כל הפרטים, כולל שעות פתיחה, באתר המוזיאון שלנו

כולם מוזמנים בחום! 

* כל הדימויים החזותיים מופיעים כאן הם באדיבות המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס. 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה