יום שני, 30 בנובמבר 2015

וַיִמְצָאוּהוּ

בלפור חקק
בעקבות שמ״א לא, ג
בַּשָּׁמַיִם נִגְּנָה מַקְהֵלָה שְׁמֵימִית
וְנִתַּן הָיָה לִשְׁמֹעַ
כְּלֵי נְגִינָה קְדוּמִים.
הַיֶּלֶד שֶׁקָּרָא בְּסֵפֶר הַתָּנָ"ךְ
רָאָה אֵיךְ כָּל הַשּׁוּרוֹת
מַכּוֹת זוֹ אֶת זוֹ לְלֹא רֶסֶן
בְּמוּסִיקָה קִצְבִּית לְלֹא מַעֲצוֹר.
כְּלֵי הַמִּלְחָמָה בְּהַר הַגִּלְבּוֹעַ
נִשְׁבְּרוּ בְּרַעַשׁ רָב
לְקוֹל הַהִגָּיוֹן בַּכִּנּוֹר.

יום שישי, 27 בנובמבר 2015

אני זה אני

 משׁה שׁפריר
תִּקְרָא שְׁמוֹ מֹשׁה, וַתֹּאמֶר כִּי מִן הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ
א. 
אֲנִי זֶה אֲנִי,
אֲנִי זֶה לֹא אַתְּ,
כִּי אֲנִי הַבֵּן וְאַתְּ הַבַּת.
אֻמְנָם גַּם אֲנִי הַבֵּן
שֶׁל יוֹכֶבֶד וְעַמְרָם
כְּמוֹ אָחִי אַהֲרֹן,
וְאִלּוּ אַתְּ בִּתָּם - מִרְיָם.

יום חמישי, 26 בנובמבר 2015

פשר: שירי מקרא והגות מאת משה שפריר

בתחילת חודש כסלו תשע"ו יצא-לאור הספר "פשר"- שירי מקרא והגות - מאת משה שפריר, שהוא משורר וחוקר, וגם גאולוג במקצועו "האזרחי".
גם בספר זה, כמו בתריסר ספרי השירה הקודמים שלו,  מתייחס  משה שפריר לפרשיות, לאירועים ולאישים שונים בתנ"ך. עם זאת, יש בספר החדש התייחסות מיוחדת לנושא מצבה של האשה במקרא, שהוא דווקא מעין "קנון פטריארכלי".  המשורר נוטה לחפש ואולי גם לחזר אחר דמויות הנשים בתנ"ך, כמו בבלדות "רצפה בת-איה" ו"הגר", תוך נסיון לחשוף את אופיין הנשי, לאור האירועים הטרגיים של חייהן, והוא כאילו עוסק בבילוש אחר תגובתן לחוויותיהן הדרמטיות, ועוקב אחר מעשי-החכמה ורגשות-החמלה שלהן, והתנהגותן גם ברגעי השמחה והאושר שלהן.  
המשורר גם מעלה דמויות נשים מיתולוגיות, כמו אנטיגונה ומדיאה, ומשווה אותן לדמויות נשים מקראיות, כמו רצפה ועתליה, בהתאמה.
במובן זה, הספר החדש "פשר" הוא מיוחד ואולי גם יחודי במהותו.  

יום רביעי, 25 בנובמבר 2015

ראש פסלון של אלת פריון מתקופת בית ראשון התגלה בתל בית שמש


  1. ראש פסלון האלה. צילום: אלכסנדר גליק, באדיבות רשות העתיקות
אלון דה גרוט, מומחה רשות העתיקות לתקופת הברזל, זיהה את הממצא כראש פסלון של אלת פריון. לדבריו, "צלמיות כאלו, בדמותן של נשים עירומות המסמלות פריון, היו נפוצות בבתיהם של תושבי ממלכת יהודה מהמאה ה-8 לפני הספירה ועד לחורבנה של הממלכה על ידי הבבלים בימי צדקיהו (שנת 586 לפנה"ס). דה גרוט הוסיף, ש"הצלמיות הללו משמשות במחקר כפריט מזהה של אזור השליטה של ממלכת יהודה". 

רוקדת אל מותה

יוסף כהן -אלרן, משורר
Der siegreiche Feldherr Jephta begegnet seiner Tochter
Hieronymus Francken
כָּךְ יָצְאָה וְצָהֲלָה
אֶל אָבִיהָ גִּבּוֹר חַיִל
וּצְבָאוֹ צוֹעֵד עִמּוֹ
מִקְּרָב שֶׁל יוֹם וָלַיִל

יום שבת, 21 בנובמבר 2015

בין לשון ללשון - ראיון עם פרופ' אבי הורביץ

מראיינת: אוסי דרורי, האוניברסיטה העברית

פרופ' הורביץ, מה הביא אותך מלכתחילה לעיסוק בלשון? 
פרופ' אבי הורביץ
בזמן לימודיי בבית הספר התיכון קראתי מאמר מסוים על כתובות עבריות מימי הבית הראשון. הנושא ריתק אותי מאוד- היתה זו הפתעה בשבילי לגלות כי קיימים טקסטים עבריים עתיקים מתקופת המקרא, שאינם כלולים במקרא עצמו. הקירבה הלשונית הגדולה בין הספרות המסורה לנו בתנ"ך לבין טקסטים אותנטיים שהתגלו בחפירות ארכיאולוגיות במקומות שונים בארץ ישראל וסביבתה היתה מלהיבה ביותר, ומאז התחלתי להתעניין בעברית ותולדותיה. הכרת טקסטים משפות אחרות ממשפחתה של העברית הצביעה על קירבה הדוקה בין הלשון שדיברו בה אבותינו בתקופת המקרא לבין שפות העמים השכנים כגון ארמית, כנענית, מואבית, פיניקית וכו'. בשלב מאוחר יותר המשכתי לעסוק לא רק בצדדים השוים המתגלים בין הלשונות הללו אלא גם - ובמיוחד - בהבדלים שבין השפות השונות. לכך הצטרפה העובדה שגם בעברית המקראית עצמה ניתן להבחין בין השפה ששימשה את בני ישראל בימי הבית הראשון לבין זו ששימשה אותם בימי שיבת ציון והבית השני. ההבדלים המתגלים בין שני הרבדים הללו מאלפים ביותר והם מצביעים על שינויים והתפתחויות שהתחוללו בשפה במשך השנים.

יום רביעי, 18 בנובמבר 2015

Emanuel Tov's books in electronic versions

The following two books by prof. Emanuel Tov are now available in electronic versions as modules with Accordance (macintosh, pc) together with search engines:
Textual Criticism of the Hebrew Bible (3rd ed., revised and expanded; Minneapolis: Fortress Press, 2012). liv + 481 pp. (incl. 32 plates). Electronic edition: Accordance, Oaktree Software, Inc.
The Text-Critical Use of the Septuagint in Biblical Research (Third Edition, Completely Revised and Enlarged; Winona Lake, IN: Eisenbrauns, 2015). Electronic edition: Accordance, Oaktree Software, Inc.

יום שלישי, 17 בנובמבר 2015

"אקדח" שאינו יורה



במקרא עדים אנו פעמים הרבה להופעתן של מילים יחידאיות, היינו מילים המצויות בו פעם אחת ויחידה, ואין אתה יכול לפרשן אלא על פי שורשן או על פי הקשרן. בין השורשים הבאים פעם אחת במקרא כדאי להזכיר את השורש אל"ץ (שופטים ט"ז, טז: "ויהי כי הציקה לו [דלילה] בדבריה כל הימים ותאלצהו, ותקצר נפשו [של שמשון] למות"), בל"ס (עמוס ז, יד: "בולס שקמים"), חר"ג (תהילים יחס, מו: "בני נכר יבולו ויחרגו לנגדי") ועוד עשרות כדוגמתם. 

יום ראשון, 15 בנובמבר 2015

שאול בשמות מקומות באזור הגלבוע


מות שאול, אליהו צבי מרקוזה
ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

נהוג להבחין בין 'מפה פיסית' לבין 'מפה קוגניטיבית' של מקום. המפה הפיסית מתארת את הנתונים הטבעיים-אובייקטיביים של המקום, והמפה הקוגניטיבית את האופן שבו הם נקלטים בתודעתו הפנימית של האדם. לשמות ישובים ועצמים גאוגרפיים יש תפקיד מרכזי בעיצוב המפה הקוגניטיבית של המרחב. השמות מבטאים את השקפותיהם, צרכיהם ותקוותיהם של נותניהם ובה בעת משפיעים על תודעתם של המשתמשים בהם. על מפת הארץ ישנם שמות רבים ששאבו את השראתם מן המקרא, והם מעין הצהרה כלפי עם ועולם שמדינת ישראל איננה מדינה חדשה אלא מדינה מחודשת, המקום שבו חוה עם ישראל חיים לאומיים עצמאיים, ושבו פעלו מנהיגיו, נביאיו, משורריו והוגיו. 
על מפת הארץ יש שמות בעלי מכנה משותף שרוכזו באזור מוגדר כדי להקנות לו צביון מיוחד. כזה הוא המקרה של אזור הגלבוע. בין שמות המקומות המצויים בו בולט חלקם של השמות שנשאבו מהסיפור על מלחמתו האחרונה של שאול, כמסופר ’ויקבצו פלשתים ויבאו ויחנו בשונם, ויקבץ שאול את כל ישראל ויחנו בגלבע‘ (שמ"א כח 4). כשראה שאול את מחנה פלשתים חרד לבו מאד, ’וישאל שאול בה‘ ולא ענהו ה‘. גם בחלמות גם באורים גם בנביאם. ויאמר שאול לעבדיו: בקשו לי אשת בעלת אוב ואלכה אליה ואדרשה בה. ויאמרו עבדיו אליו: הנה אשת בעלת אוב בעין דור‘ (פס‘ 6-7). 

מי היו המורים הראשונים? ממי למדו ומה לימדו?



פרופ' רחל אליאור, האוניברסיטה העברית

'כי טבעי הוא ליהודים כולם מיום היוולדם להתייחס אל הספרים כמו אל מצות האל, 
לשמור להם אמונים, ואף למות למענם ברצון, אם יש צורך בכך'.
יוסף בן מתתיהו, נגד אפיון, ירושלים תשנ"ז, כ


ספרים ספרים ספרים
בכנס המוקדש להערכת החינוך וההוראה בישראל בעשורים הראשונים של המאה העשרים ואחת,* חשבתי שאולי יש מקום להקדיש זמן קצר להתבוננות בספרייה היהודית בת שלושת אלפי השנים ובנסיבות היווצרותה, ולהתחקות על ראשיתה של ספרייה זו, המגלמת את הזיכרון המשותף של הקהילה, הנודע כברית ועדות, מנקודת מבטם של יוצריה. דומה שיש גם מקום לתהות על ערכי היסוד שראשיתה של ספרייה זו, המושתתת על עדות וברית, משקפת, ועל המושגים שביקשו מחבריה להנחיל לדורות. חשבתי שאפשר ללמוד על עברו החינוכי של עם, שנקרא בפי סובביו בשם 'עם הספר', מעיון בראשיתה של הספרייה היהודית ובכוונתם של סופריה ומחבריה, מוריה ומנחיליה, ומניסיונו של עם אשר קידש את לימוד הקריאה וקרא לספר שהאמין בקדושתו בשם 'לוחות הברית', 'ספר הברית', 'ספר התורה' ו'ספר תורת אלוהים', ספר שסיפור חיבורו, הוראתו, ותהליך הנחלתו, לימודו ופירושו, יצרו אלפי ספרים אחרים.

יום שישי, 13 בנובמבר 2015

הולכים לאן שבוחרים ללכת: יעקב, עשו ומכירת הבכורה

יצחק מאיר, הוגה דעות, משורר וסופר
סטומר: עשו מוכר את הבכורה ליעקב
בכורה כפשוטה אינה פתוחה לבחירה. אי אפשר לרכוש אותה לא בקניין ולא בעסקת חילופין. לא בה מתדיינים האחים יעקב ועשו. הם דנים בזכויות שמקנה הבכורה. גם משמני הארץ גם ברכת שמים מעל. הם דנים בעסקה. אם הבכורה אינה שווה יותר מנזיד עדשים, למרות שנזיד עדשים אינו מחיר סביר, זה ערכה, לא מחירה, בעיני המוכר. " וַיֹּ֣אמֶר עֵשָׂ֔ו הִנֵּ֛ה אָנֹכִ֥י הוֹלֵ֖ךְ לָמ֑וּת וְלָמָּה־זֶּ֥ה לִ֖י בְּכֹרָֽה". (בראשית כ"ה,ל"ב)
אילו לזכויות היה מחיר, הוא לא היה תלוי בהרהוריו הדיכאוניים של עשו. אבל אם הזכויות נמדדות על פי מה שאפשר להפיק מהן לאורך ימים, אין להם ערך מפני שאין בעולם הזה תוחלת לאורך ימים.

יום רביעי, 11 בנובמבר 2015

ואי זה מקום בינה?

פרופ׳ עדנה אפק, אשת חינוךמרצה וחוקרת ספרות ,לשון ותרבות

הַחָכְמָה, מֵאַיִן תִּמָּצֵא;    וְאֵי זֶה, מְקוֹם בִּינָה...
תְּהוֹם אָמַר, לֹא בִי-הִיא;    וְיָם אָמַר, אֵין עִמָּדִי. 
איוב כ"ח 12, 14
כשילדי היו קטנים, בילוי חביב עליהם היה לערוך הצגות קטנות. ההצגות תמיד עסקו באמא שלהם, זאת אומרת בי.
אחד מהם היה מתחפש לי וקורא בקול מזרה אימים "איפה ... המשקפיים שלי? המפתחות שלי?״ או "מישהו ראה את...?" והשני היה מתחיל לחפש בקדחתנות. ואחרי זמן מה הוא - זאת אומרת אני, היה אומר "אהה, הנה זה"... והם היו מתגלגלים מצחוק.
ילדי בגרו. ואף נכדי. אבל אני עדיין מחפשת...

יום שלישי, 10 בנובמבר 2015

פְּלִשְׁתִּים עָלֶיךָ

יוסף כהן -אלרן, משורר
אָמְרָה תִּצְחַק וַדַּאי 
אֵיךְ דְּבָרְךָ יֵאָמֵר 
גְּבוּרָתְךָ בְּתוֹךְ יָדַי
לֹא יֵאָמֵן כִּי תֵּאָסֵר

אַךְ סָח לָהּ אִסְרִינִי 
הַכְנִיעִי אֶת גְּבוּרָתִי
כִּי הִנֵּה רוּחִי יָגְעָה 
דַּי חַיַּי עַל חֲנִיתִי

יום ראשון, 8 בנובמבר 2015

שמשון - פירוש שמו

פסל שמשון בכפר סבא
עם הולדת שמשון נותנת לו אמו את שמו: ’ותקרא את שמו שמשון, ויגדל הנער ויברכהו ה‘’ (שופטים יג, כד). והנה, לקריאת שם זה אין מתלווה מדרש הדורש את השם (כגון יוסף - ‘יוסף ה‘ לי בן אחר‘), תופעה שכמעט אין דומה לה במקרא, ולפיכך היא מעוררת את תשומת לבו של הקורא: ’ולא זכר [=הזכיר הכתוב] למה קראו אותו שם‘ (אברבנאל בפירושו לסיפור). דומה שהמספר המקראי נמנע ממדרש השם כדי למנוע קישור בין שמשון לבין השמש, קשר שיש בו משום תפיסה אלילית-מיתולוגית, תפיסה ההולמת קווים רבים בסיפור חייו המופלא של שמשון. ראוי אף לציין, כי מקום לידתו של שמשון, ’בין צרעה ובין אשתאול‘ (פסוק כה), קרוב אצל בית שמש, ומעיד שמו של המקום שהיתה נהוגה בו עבודת אלוהי השמש.

פניו הרבות של שמשון

פרופ‘ דוד פישלוב, האוניברסיטה העברית
מחבר הספר מחלפות שמשון: גלגולי דמותו של שמשון המקראי

דמויות מקראיות רבות משכו אליהן לאורך הדורות את דמיונם של יוצרים, אמנים והוגים שונים, יהודים ושאינם כאלה, אשר "כתבו מחדש" את הדמות ועלילותיה לפי מיטב דמיונם וכישרונם ועל פי תפיסותיהם וצרכיהם.

יום שישי, 6 בנובמבר 2015

השבת נכנסת כמו שנשמה נכנסת לפעימה

יצחק מאיר, הוגה דעות משורר וסופר
אור השבת
שבח אני את הבריות שיצרו את הביטוי "כניסת השבת" או "השבת נכנסת" ובאו חכמים ומשוררים ואימצו  מה שלשון העם חידשה כגון בשולחן ערוך, "וטוב ללבוש בגדי שבת סמוך לכניסת השבת בשביל כבוד השבת"(טור אורח חיים ,רס"ב, ד'), או כגון מה שלאה שבת כתבה ושלומי שבת שר ,"השבת כבר נכנסת /בואי להדליק נרות...". 

היי לי, הגר שלי, היי לי לאשה!

פרופ׳ עדנה אפק, אשת חינוך, מרצה וחוקרת ספרות, לשון ותרבות

Andrea Appiani jr. Milano 1817-1865
בחום הגדול נסחבה אחרי אביה. כעסה עליו על שאילצה להתלוות אליו במסעו זה. זיכרון הנחשים שהתפתלו בעקביה, סערות החול במדברים היה מטפס על לחייה בלילות. טיפות זיעה היו נאגרות בתנוכי אוזניה כעגילים יקרים. אחד החמורים נושאי המשא קרס תחתיו בגבול ארץ כנען. משם והלאה נשאה היא חלק מן הסחורה. רבים מן החיילים ניסו לחפון שדיה בעברה, לחוש את ירכיה הצעירות מפרפרות בעוברה.

יום חמישי, 5 בנובמבר 2015

השתיקה כאמצעי הבעה: על ספרה של מיכל אפרת - מדברים שתיקה

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

מיכל אפרת, מדברים שתיקה: עיון בלשני בשתיקה כאמצעי הבעה, הוצאת מאגנס, ירושלים תשע״ה 2014, 508 עמודים
הוצאת מאגנס
הסיפור המקראי על הרצח הראשון בתולדות האנושות מתקרב אל שיאו במילים הסתומות: וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו׳. מה אמר קין אל הבל אחיו שגרם להמשך: וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה, וַיָּקָם קַיִן אֶל-הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵהוּ (בר׳ ה 8)? האם אמר לו ׳נצאה השדה׳ כפי שגורס תרגום השבעים, ובדומה לו שאר התרגומים העתיקים? האם ׳נכנס עמו בדברי ריב ומצה להתעולל עליו להרגו׳ כפי שמפרש רש״י? דיו רב נשפך על סוגיה זו. באה מיכל אפרת, בספרה, מדברים שתיקה, וטוענת: הכתוב אומר שהיה דיבור בין קין והבל, אלא שהמספר בחר מטעמים פואטיים להביעו באמצעות שתיקה (עמ׳ 56).

יום רביעי, 4 בנובמבר 2015

פתחתי ספר יונה

אביה הכהן, רב בישת תקוע
פתחתי ספר יונה. 
וַיְהִי דְּבַרה' אֶל יוֹנָה בֶן אֲמִתַּי לֵאמֹר.
קוּם לֵךְ אֶל נִינְוֵה הָעִיר הַגְּדוֹלָה וּקְרָא עָלֶיהָ 
כִּיעָלְתָה רָעָתָם לְפָנָי...
ויונה ברח מפני אלוהיו. בתחילה נקרתה ספינה בדרכו ומיד הוא הפליג אל ארץ תרשיש הרחוקה. מהר מאוד התחילו הסערות והמוות עלה אל מול עיניו, והוא אמר לאנשי האוניה שָׂאוּנִי וַהֲטִילֻנִי אֶל הַיָּם. הוא חשב שזה סופו, אך דג גדול בלע אותו. שלושה ימים הוא ישב בבטן הדג כועס ורוטן. שלושה ימים הוא לא דיבר עם אלוהיו, ולאחר שלושה ימים קרה משהו. לאחר שלושה ימים לפתע הוא הרגיש שעל אף כל מה שהיה הוא עדיין קשור לאלוהיו וַאֲנִי אָמַרְתִּי נִגְרַשְׁתִּי מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ אַךְ אוֹסִיף לְהַבִּיט אֶל הֵיכַל קָדְשֶׁךָ.

יום שלישי, 3 בנובמבר 2015

נחשפה החקרא - המצודה שבאמצעותה שלטו היוונים על בית המקדש

שרידי המצודה. צילום: אסף פרץ, באדיבות רשות העתיקות
בספרי המכבים ובתיאוריו של ההיסטוריון יוסף בן מתיתיהו נזכרת החקרא היוונית (הסלאוקית), שהיא המבצר הנודע שהקים אנטיוכוס הרביעי במטרה לשלוט על ירושלים ולפקח על הפעילות במקדש. במהלך מאה שנות המחקר ארכיאולוגי בירושלים עלו שלל הצעות לזיהוי מיקומה של החקרא. חוסר ודאות לגבי מיקומה נובע ממיעוט השרידים האדריכליים אותם ניתן לשייך לזמן הנוכחות היוונית בעיר. 

יום ראשון, 1 בנובמבר 2015

שירת "האזינו" ותולדות אמונת ישראל

פרופ' אלכסנד רופא, האוניברסיטה העברית

המגילות של ספרי המקרא שנמצאו במערות קומראן הן ברובן הגדול מאוחרות יחסית,
קומראן
מן השליש האחרון של תקופת הבית השני, ולפיכך, יש בהן הרבה גרסאות הנובעות משיבושיהם של מעתיקים או מתיקונים שבו להתאים את הכתוב המקראי לאמונה היהודית של התקופה המאוחרת. אף על פי כן, המגילות משמרות לעיתים גרסאות שהן לפי כל הסימנים עתיקות מאוד. בשתי גרסאות כאלה הבאות בשירת האזינו נעסוק להלן.
קטע מקומראן שסימנו במחקר: [4Qdeut[q, [להלן:נו"ק=נוסח קומראן]  גורס בפסוק מג: