יום חמישי, 31 בדצמבר 2015

Repetition and Reiteration According to Ramban

Malkah ShenvaldBeit Mikra vol. 60 (2015), No. 2, An abstract

The Bialik Institute
The phenomenon of repetition in the Bible is discussed from various perspectives in the classic commentaries. Ramban adopted fundamental axioms of his predecessors and formulated an organized and updated doctrine. This article examines four methodological axioms, which exemplify the basics of Ramban’s approach to repetition. 

The Throne Vision in the Book of Daniel 7, 9-10 as a Case Study Towards Anthropomorphism in Second Temple Literature

Rivka RavivBeit Mikra vol. 60 (2015), No. 2, An abstract


The Bialik Institute
The prophetic vision of the throne in Daniel (7, 9-10) is probably the most daring description of God found in the bible, containing unparalleled anthropomorphic revelations within the bible.  The biblical passage depicts God sitting on His throne in judgment, surrounded by tens of thousands of angels, with the color of His clothing as well as the hair on His head also described. 

Is Laban the "Wandering Aramean"? A Biblical Foundation for a Homiletic Identification

Adiel CohenBeit Mikra vol. 60 (2015), No. 2, An abstract

The Bialik Institute
The words "arami oved avi" ("a wandering Aramean was my father") (Deuteronomy 26:5) have traditionally been interpreted in reference to one of two separate characters.  According to the literal interpretation both "arami" and "avi" are understood as referring to Jacob  – "My father [Jacob] was a wandering Aramean". In contrast, according to the homiletic interpretation,   the Aramean is Laban who sought to destroy Jacob – "An Aramean [Laban] sought to destroy my father [Jacob]".  

יום שלישי, 29 בדצמבר 2015

Stability and Surprise in the Book of Ruth’s Exposition

Jonathan GrossmanBeit Mikra vol. 60 (2015), No. 2, An abstract
The Bialik Institute
'Expositions are typically short and to the point; even "dynamic expositions" do not usually advance the plot, to the extent that stability is considered a central criterion for the definition of “exposition”' (Sternberg). Nonetheless, the book of Ruth’s exposition contains various elements of surprise. After discussing theoretical methods of employing the element of surprise in a narrative, this article traces the tension embedded within the book of Ruth’s exposition’s design: a jarring fusion of banal description and intensive employment of surprise. This ambivalence touches upon conventions in tension with the narrative content, but it also serves the author’s broader theological perception of reward and punishment.

Measure for Measure as Principle in Biblical Law: Language, Context and the History of Tradition

 Manfred  Oeming, Beit Mikra vol. 60 (2015), No. 2, An abstract


The Bialik Institute
The adequate understanding of the formula “eye for eye, tooth for tooth" etc. (Ex. 21:24-25) is a matter under debate. The article first provides an overview of the ten most important interpretations of the talio formula (in singular) in  the current scientific research and shows why each interpretation is problematic. Then the author tries to demonstrate that the character and meaning of the formula changes in different contexts in the Bible. The differences are so deep, that it is better not to speak of one formula but to differentiate between five talio formulas.

בית מקרא כרך ס (תשע״ה), חוברת ב

תוכן העניינים
נילי שופק, לזכר מנחם הרן
מנפרד אומינג, 'מידה כנגד מידה' כעקרון משפטי בחוק המקראי: לשון, הקשר ותולדות המסורת
יונתן גרוסמן, הפתעה ויציבות באקספוזיציה של מגילת רות
עדיאל כהן, האמנם לבן הוא "ארמי אבד אבי"? – לתשתיתו המקראית של זיהוי מדרשי
רבקה רביב, חזון הכיסא בספר דניאל ומקבילותיו – מקרה מבחן ליחס לאנתרופומורפיות בספרות בית שני
מלכה שנוולד, כפל לשון וכפל עניין שבתורה ובאיוב – בפירוש רמב"ן
ביקורת ספרים
טובה פורטי על אביגדור ויקטור הורוויץ, ספר משלי עם מבוא ופירוש, כרכים א-ב, מקרא לישראל (בעריכת שמואל אחיטוב), עם עובד, תל אביב והוצאת מאגנס ירושלים תשע"ג

Beit Mikra vol. 60 (2015), No. 2

The Bialik Institute
C O N T E N T S
Nili Shupak:  In Memory of Menahem Haran
Manfred Oeming: 'Measure for Measure' as Principle in Biblical Law: Language, Context and the History of Tradition
 Jonathan Grossman: Stability and Surprise in the Book of Ruth's Exposition
Adiel Cohen:  Is Laban the "Wandering Aramean"? – A Biblical Foundation for a Homiletic Identification
Rivka Raviv:  The Throne Vision in the Book of Daniel 7, 9-10 as a Case Study Towards Anthropomorphism  in the Second Temple Literature 
Malka Shenvald:  Repetition and Reiteration According to Ramban
(Nachmanides)

Book Review
Tova Forti: Proverbs. Introduction and Commentary by Victor Avigdor Hurowitz, 2 vols., Mikra Leyisrael Series (edited by Shmuel Aḥituv), Am Oved, Tel Aviv and Magnes Press Jerusalem 2012, 638 pages / 319 

יום ראשון, 27 בדצמבר 2015

יאיר זקוביץ - אוטוביוגרפיה על רקע ילדות המדינה

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

על: יאיר זקוביץ, ילדות בגינת עדן (תש״ה-תשי״א), הוצאת כרמל, ירושלים תשע״ו 2015 
הוצאת כרמל
פרופסור יאיר זקוביץ מעלה זכרונות מילדותו המוקדמת בין נמל לכרמל. ׳אני מקוה׳ הוא כתב, ׳כי יש בכוחה של מחרוזת הרסיסים שלהלן להעביר לקוראיי משהו מעולמו של ילד שצמח מקרקע הימים ההם׳. הספר האישי הזה הוא גם ספר על שחר ימיה של המדינה. על ימי הצנע ועל חייהם של האנשים שתרמו בעמלם לבניין הארץ.  
סקירתי על הספר פורסמה במוסף ׳שבת׳ של ׳מקור ראשון׳, ביום שישי, י"ג בטבת תשע"ו, 25.12.2015. הנה קישורית למאמר. 

שמואל, שאול ודוד - ובגדי המלך החדשים

ד״ר שלמה בכר, אוניברסיטת חיפה (בגמלאות) 

וְדָוִד בָּרַח וַיִּמָּלֵט וַיָּבֹא אֶל-שְׁמוּאֵל... וַיֵּלֶךְ הוּא  וּשְׁמוּאֵל וַיֵּשְׁבוּ בְּנָיוֹת... וַיִּפְשַׁט גַּם־הוּא [שאול] בְּגָדָיו וַיִּתְנַבֵּא גַם־הוּא לִפְנֵי שְׁמוּאֵל וַיִּפֹּל עָרֹם כָּל־הַיּוֹם הַהוּא וְכָל־הַלָּיְלָה (שמ"א י"ט 18, 24).  
בגדי המלך החדשים
הוא היה משכמו ומעלה גבוה מכול העם// וכשהוצג לפניו, הביט בו משתאה ונפעם,// כשהוא עטור נזר, בבגדים חדשים לתפארה// שנתפרו במיוחד לרגל המאורע.//
הכול התחיל, כשבני עלי, חסרי מעצורים ומוסר// חגגו עם נשים על סיר הבשר.// וכעונש, בית עלי מכהונתו אז הוסר.// אך העם, שגם על בני שמואל לא סמך,// קרא: "קצנו בשושלות כושלות, אנו דורשים מהפך!// תנה לנו מלך לשופטנו, ושוחד על נקי לא יקח".// כזאת בגילוי לב, כתב שמואל בספרו בתנך"*.// 

יום חמישי, 24 בדצמבר 2015

אל הר נבו

ד"ר דן אלבו, משורר, היסטוריון וחוקר תרבות
וַיַּעַל מֹשֶׁה מֵעַרְבֹת מוֹאָב, אֶל-הַר נְבוֹ (דברים לד, א, פרשת וזאת הברכה)
בְּיוֹם בְּרִיאָה חָדָשׁ, בְּאִישׁוֹן לַיִל
עֹלֶה מֹשֶׁה אֶל-הַר נְבוֹ, 
תַּחַת אוֹר וַרְדִּי, מַגִּיעַ לְרוֹם פִּסְגָּתוֹ תָשׁוּשׁ כְּשַׁחַר מִתְנַשֵּׁף
בִּשְׂעָרוֹתָיו הָאֲרֻכּוֹת עֲדֵי כְּתֵפַיִם וּבְזְקָנוֹ הַזּוֹרֵחַ בְּלֹבְנוֹ כְּזַהֲרוּרִית
שׁוֹמֵעַ אֶת דְּבַר הָאֵל 
'כִּי לְזַרְעֲךָ, אֶתְּנֶנָּה; הֶרְאִיתִיךָ בְּעֵינֶיךָ, וְשָׁמָּה לֹא תַעֲבֹר'  
מְזֻעְזָע, מַבִּיט מַעֲרָבָהּ בְְּעֶרְגָה 

פסל איל התגלה בסמוך לכנסיה קדומה בקיסריה

צילום: ורד שריג, נמל קיסריה
בחפירה ארכיאולוגית שעורכת רשות העתיקות בנמל קיסריה שבגן הלאומי, ביוזמת החברה לפיתוח קיסריה וקרן רוטשילד, נחשף הבוקר (ה') פסל שיש מרשים של איל, בקרבת מבנה כנסיה עתיק מהתקופה הביזנטית. האילים מייצגים בנצרות את המאמינים, או את ישו עצמו.

שיר השירים – חידת החידות

פרופ' יאיר זקוביץ, האוניברסיטה העברית

הקורא בספרות המקרא, בדברי סיפורת, מזמור או חוק, מורגל בחיפוש
אחר הפירוש האחד הנכון, אחר הפשט הכתוב. אין בכוונתי להכנס עתה בעובי הקורה של הסוגייה התאורטית הנכבדה, אם יש בעולם פירוש אחד ויחיד שהוא נכון ואין בלתו. די לנו לומר, שכללי הפרשנות היאים ליצירה אחת אינם הולמים יצירה אחרת, וכאשר באים אנו בשערי שיר השירים עלינו להאזין לקולו של קובץ זה ולחצוב ממנו את כללי הפרשנות המתאימים לו.
והנה מלאכת פענוחם של שירי האהבה שבספרנו היא אתגר פרשני נכבד. בקובץ כשלושים שירי אהבה, שירה ארוטית מעודנת, החריגה כל כך בנופו הספרותי של המקרא בנושאיה, באוירתה ואף בלשונה. הקורא בשירים יגלה איפוא כי פרוש על פניהם דוק של ערפל. כמה מן השירים הם שירי חלום (ראה ג, א-ה; ה, ב-ו, ג) ורבים אחרים מעוררים רושם של חלומות בהקיץ (כגון א, ב-ד; ב, ד-ז), ואי אתה יודע מה מתרחש במציאות ומה שייך לעולם ההזיה. לעיתים גם מטשטש ההבדל שבין משל ונמשל ואותה מילה, ובאותו שיר ממש, יש שהיא נושאת שתי משמעויות שונות, הממשית והמסומלת.

יום שלישי, 22 בדצמבר 2015

פתרון תעלומת החפץ המוזהב מבית הקברות הירושלמי

הגולש מיכה ברק מאיטליה, הוא שזיהה את החפץ ככזה שמבקש לספק "הגנה אנרגטית" ומיועד לשמש נטורופתים ואנשי ריפוי אנרגטי. החפץ, המיוצר ע"י חברה גרמנית, נקרא "מקרן איזיס" (Isis Beamer) על שם האלה המצרית איזיס, אשר שימשה במיתולוגיה המצרית כאלת הרפואה, הקסם והטבע. 
כעת מקווים ברשות העתיקות, שהאחראים להחבאת החפץ בבית הקברות יצרו עימה קשר, ויספרו מדוע הוטמן במבנה העתיק, ולמי משוכני העפר הם ביקשו להעניק אנרגיה חיובית.

תעלומה: חפץ מצופה זהב שהוטמן בבית קברות בירושלים

צילום: באדיבות רשות העתיקות
רשות העתיקות פונה לציבור, בניסיון לפתור תעלומה שהתגלגלה לפתחה - מה היתה תכליתו של חפץ מצופה זהב אמיתי, במשקל 8 וחצי קילו, אשר הוטמן במבנה עתיק באחד מבתי הקברות בירושלים?

אבלות במקרא : דרכי התמודדות עם אבדן בספרות המקראית

הקיבוץ המאוחד / ספריית פועלים
ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

על: יעל שמש, אבלות במקרא: דרכי התמודדות עם אבדן בספרות המקראית, הקיבוץ המאוחד, בני ברק תשע״ו 2015, 424 עמודים 

ספרה החדש של ד״ר יעל שמש מאוניברסיטת בר אילן, עוסק באחת החוויות הבסיסיות והמשמעותיות ביותר בקיום האנושי - המוות ותהליך הפֵרדה מאנשים קרובים שהלכו לעולמם. הספר נכתב בעקבות פטירתו של אביה, רוברט שמש ז״ל, ולזכרו היא הקדישה אותו, אבל נושא המוות העסיק אותה מבחינה מחקרית כבר בעבר, במאמרה על ה"התאבדות במקרא על רקע תופעת ההתאבדות בתרבות הכללית ובמקורות ישראל", JSIJ ב (תשס"ג), עמ' 1–24. הגישה הבין-תחומית שהדריכה אותה במאמרה על ההתאבדות מדריכה אותה גם בספר זה, ומחקריה המקראיים נתמכים בתובנות שנרכשו גם ממחקרים אנתרופולוגיים ופסיכולוגיים. 

יום שבת, 19 בדצמבר 2015

מסמרי הים - ספק סיפור

פרופ׳ עדנה אפק


שלח מכתב רשום ובו הודיע שמעתה ואילך אנחנו איננו משפחה.
קרעתי את המכתב לקרעי קרעים ושילחתים בכל קצות העיר ובכל הדרכים המובילות לערים הגדולות, כדי שאוכל למצוא את דרכי חזרה: חרדתי מהרוחות הרעות העלולות לנשוב ולשבש את דרכי.
ירדתי אל החוף ליטול מסמרי-ים.אמרתי: "אנעץ בעזרתם את קרעי המכתב לקרקע ולא יאבדו."
אחדים נעצתי ואחרים הדבקתי בדמעותי.

יום שלישי, 15 בדצמבר 2015

מחזור הסיפורים על גדעון - תיחום, מקבילות ספרותיות ותיאוריה

ד"ר חוה שלום-גיא, המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין

מחזור סיפורים – הגדרה
הוצאת רסלינג

מחזור סיפורים (ציקלוס / cycle)[1] – צירוף של כמה יחידות ספרותיות סמוכות זו לזו, שיש להן מכנה משותף – הוא תופעה ספרותית רווחת ביותר במקרא.[2] יחידות אלה יכולות להיות מגוונות מבחינת סוגתן הספרותית: סיפור, שירה, משל, נאום ועוד.[3] הן מצטרפות למחזור בשל היותן בעלות מכנה משותף כמו נושא מרכזי, גיבור, אירוע מסוים וכיוצא בזה.[4] יחידות אלה יוצרות רצף סיפורי אחד, שיש בו התפתחות עקיבה של ההתרחשויות,[5] לרוב בשל קישורים של עקיבה בזמן או של סיבתיות.[6] 
קיומם של מכנה משותף ושל קישורים כרונולוגיים וסיבתיים מלמד שצירופן של היחידות הספרותיות השונות – שאפשר שנוצרו על ידי מחברים שונים – למחזור סיפורים אחד, איחוין וסידורן בהקשר שבו הן נתונות, הוא מלאכת מחבר ומעצב אחד.[7]

יום ראשון, 13 בדצמבר 2015

החלון האדום

יוסף כהן -אלרן, משורר
צילום: אבי מזור
אֶל חַלּוֹנָהּ הֵם בָּאוּ
אַנְשֵׁי מִדְבָּר בְּנֵי חַיִל
וְהִיא זָרְקָה הַחֶבֶל
לִקְרַאת רֶדֶת הַלַּיִל


יום שישי, 11 בדצמבר 2015

אהרן וחטא העגל בפירושו של רש"י

פרופ‘ אביגדור שנאן, האוניברסיטה העברית
ניקולא פוסן, חטא העגל
לא זמן רב חלף משעה שקיבלו בני ישראל את עשרת הדיברות במעמד הר סיני (שמות יט-כ), ומשעה ששמעו בהן כי ’אנכי ה‘ אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים‘ (כ,ב) ועל כן ’לא תעשה לך פסל וכל תמונה אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת ואשר במים מתחת לארץ‘ (כ, ד), ועד שעשו להם ’עגל מסכה‘ (לב, ד) ’ויאמרו אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים‘ (שם). זהו המעשה בחטא העגל, אשר בגינו ביקש ה‘ להשמיד את העם כולו, אך שב מחרון אפו בעקבות תחינתו של משה (לב, ז-יד). זהו חטא נורא שתוצאותיו קשות: הריגת ’כשלושת אלפי איש‘ בידי בני לוי הנאמנים לה‘’ (לב, כח) וכן מגפה שנגף ה‘ את העם (שם, פסוק לה). 

יום רביעי, 9 בדצמבר 2015

מנורת השקד

בלפור חקק

קוֹל אוֹמֵר: מָה אַתָּה רוֹאֶה?
וָאֹמַר: עֵץ שָׁקֵד אֲנִי רוֹאֶה.
בַּדֶּרֶךְ לָעֲנָתוֹת הוּא עוֹמֵד בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים
עֵץ הַשָּׁקֵד שֶׁל יִרְמִיָּהוּ הַנָּבִיא.
הוּא שׁוֹקֵד עַל מִשְׁמַרְתּוֹ מִיָּמִים קְדוּמִים
שׁוֹלֵחַ פְּרָחָיו לֶהָבוֹת לְבָנוֹת, חוֹנֵט פֵּרוֹת.

יום שני, 7 בדצמבר 2015

שבר צמיד שעליו דגמי מנורת שבעת הקנים מבית המקדש

שבר צמיד שעליו דגמי מנורת שבעת הקנים מבית המקדש, התגלה ב2014 בעבודות רשות העתיקות בסמוך לאליקים, בגן לאומי הר הכרמל.
שבר הצמיד עם סמלי המנורה

במקום התנהלו חפירות ארכיאולוגיות, לפני הקמת בריכת מים לעיר יקנעם, ביוזמת חברת "מקורות".
שבר הצמיד

יום רביעי, 2 בדצמבר 2015

רצפה בת איה

דליס 
גַּחֶלֶת אֵשׁ דּוֹמֶמֶת בַּהֵיכָל
אֲבוּקָה חֲנוּקָה מִתְקַיֶּמֶת בַּחֲדָרֶיךָ, שָׁאוּל,
וְאוֹתָהּ זָנַחְתָּ.
מְלַקֶּטֶת פֵּרוּרִים שֶׁנָּשְׁרוּ עַל מַרְבַדֵּי מַלְכוּתְךָ,
שָׁחָה עַל עֲפַר רַגְלֶיךָ נָמוּךְ נָמוּךְ.
אֶת בְּדִידוּתָהּ מְרַכֶּכֶת בְּעֵת סִפּוּרֵי הַבָּנִים,
אַרְמוֹנִי וּמְפִיבֹּשֶת מְדַבְּרִים בְּךָ אַהֲבָה,
אֵלֶיךָ, בָּנֶיךָ, שֶׁנִּתְרַצֵּיתָ לִרְאוֹת,
אַךְ רִצְפָּה בַּת אַיָּה מְסֹרֶבֶת בְּפָנֶיךָ, בְּחַיֶּיךָ.