יום שישי, 30 בדצמבר 2016

וינייטת החזון בפונדק החלום: וינייטה לפרשת מקץ

יצחק מאיר, הוגה דעות, משורר וסופר

טיסו, יוסף פותר את חלומות פרעה


שישים פנים לתיבה הִנֵּ֣ה ושישים ושש ל "וְהִנֵּ֨ה". אינו דומה, " הִנֵּ֣ה מַה טּ֭וֹב וּמַהנָּעִ֑ים שֶׁ֖בֶת אַחִ֣ים גַּם יָֽחַד" (תהלים קל"ג,א') שמתפרש כאומר 'ראו עד כמה טובה האחווה והרעות', ל " הִנֵּ֤ה הָאֵשׁ֙ וְהָ֣עֵצִ֔ים וְאַיֵּ֥ה הַשֶּׂ֖ה לְעֹלָֽה"( בראשית כ,ב,ז') שאמר יצחק ההולך אל העקדה לאביו, שמתפרש כאילו אמר שהאש והעצים הנם בנמצא.

יום חמישי, 29 בדצמבר 2016

עמוס ונבואותיו על רקע תקופתו

פרופ׳ יאיר הופמן, אוניברסיטת תל אביב
* נוסח ההרצאה בחוג העשירי לתנ״ך שהתקיים בבית נשיא המדינה, מר ראובן רובי ריבלין, במסגרת 929 תנ״ך ביחד. ד׳ בכסלו תשע״ז (4.12.2016)


כבוד הנשיא ראובן רובי ריבלין ורעייתו נחמה
מכובדי כולם,
שאלה: האם בטהובן היה יכול לבטא את גאוניותו פורצת הדרך אלמלא ניצב על כתפיו של מוצרט? האם מוצרט היה יכול לבטא את גאוניותו אלמלא ניצב על כתפיו של היידן? 

יום שלישי, 27 בדצמבר 2016

סָנֵגוֹרְיָה צִבּוּרִית: המקרה של דויד

מנחם מ' פאלק, משורר
 1851 David, Pietro Magni
הרייקסמוזיאום, אמסטרדם. צילום: יואב מזור
* פסל שיש, דויד עומד להשליך את האבן על גוליית. הפסל הוא הצהרה פוליטית: דוד מייצג כאן את המנהיג האיטלקי הפטריוט ג׳וזפה גריבלדי ששיחרר את מילנו משלטון בית הבסבורג (׳גולית׳). 

סָנֵגוֹרְיָה צִבּוּרִית: המקרה של דויד
אַתֶּם הַקָּהָל הַיּוֹשֵׁב כָּאן בַּדִּין
עוֹד יַגִּיעַ הַיּוֹם תִּקָּרְאוּ סַנְהֶדְרִין
גַּם לָכֶם הַדִּיּוּן יֵרָאֶה קַטְנוּנִי
לְעֻמַּת הַמִּקְרִים שֶׁרָאִיתִי אֲנִי.

יום שישי, 23 בדצמבר 2016

חג החנוכה - איזכוריו וטעמיו

פרופ׳ רחל אליאור, האוניברסיטה העברית
יצירת סבינה סעד
חג החנוכה אינו נמנה על שבעת מועדי ה' מקראי קודש, הנזכרים בתורה ומציינים את מחזורי הימים המקודשים בשבעת החודשים הראשונים של השנה המקראית, שבהם יש לשבות מכל מלאכה על פי ציווי אלוהי המבקש להנציח את מחזורי החירות ומועדי הדרור. מחזור שבעת מועדי ה' מקראי קודש מצטרף למחזורי השביתה המקראיים הנחוגים מדי שבעה ימים, שבע שנים ושבע שבתות שנים הידועים כשבת, שמיטה ויובל. מחזורים שביעוניים אלה, המכונים מועדי קודש ומועדי דרור, מצוינים בזיקה לשבועה, לברית, לשביתה ממלאכה ולמקראי קודש. מחזורי השביתה האנושיים קשורים לברכת שמים מחזורית, הנשקפת במחזורי היבולים הנמנים בזיקה לשבעת המינים, הצומחים בשבעת חודשי השנה הראשונים בין ניסן לתשרי (ויקרא כו,ג-ו). מועדי דרור אלה, המכונים מועדי ה' מקראי קודש, מצווים בכוחו של ציווי אלוהי על כל עדת ישראל, לשם הנצחת שבועת החירות וקדושת השביתה, הכורכת בין צדק אלוהי לזמן מקודש ולמקום מקודש. השבתות, שבעת מועדי ה', השמיטות והיובלים, המייצגים סדר אידאלי של חירות וצדק, נשמרו כהנצחת הזיכרון ההיסטורי הכרוך בחסד אלוהי, שעניינו המעבר מעבדות לחירות. (ויקרא, פרקים כג, כה).

אהבה היא תשוקה לחיבור, שנאה - לניתוק. וינייטת תבוסת השנאה. פרשת וישב

 יצחק מאיר, הוגה דעות, משורר וסופר
האם היין-יאנג הולם את תוכן המאמר?
האהבה והשנאה, עוצמות נפש קוטביות, יודעות להאיר ויודעות להאפיל, להשיט בני אנוש בנהרות החיים, להטיל אותם ממפלים אל תהומות בהן מולך המוות. אהבה היא תשוקה לחיבור, שנאה לניתוק. האוהב אינו שלם בלי האהוב. השונא אינו שלם בלי הניתוק.

יום חמישי, 22 בדצמבר 2016

יעל הקיינית: הוא פסע לעברי וכוונתו ברורה. נאלמתי! איך אינצל?

שולה ברנע, משוררת ולשונאית 


תְּבֹרַךְ מִנָּשִׁים יָעֵל אֵשֶׁת חֶבֶר הַקֵּינִי (שופטים ה, כד)



זכור לי, כי באותו היום היה חם מהרגיל. החזרתי את הטליות מהמרעה, הכבשים כבר שבו קודם לכן. הן פעו במכלאה בספוק שלאחר האוכל. זו הייתה שנה גשומה ופורייה - עשב רב וגבוה צמח באותה עת . רוח עזה נשבה והעיפה את החול באוויר, ריח גשם מתקתק וריח עשב עלו באפי. נתמלאתי תחושת חופש ועצמאות. נעלתי את המכלאה והלכתי לפוש סמוך לדופן האוהל שלנו בצד הצל. בשעות שבין הערביים אהבתי ליצור חליל מקנה סוף ולחלל מנגינות ככל העולה במוחי. אחיי התרוצצו בחצר המשק, אמא כיבסה כביום חמישי בשבוע, אבא יצא למסעותיו על סוסו השכם בבקר, ובדרך כלל היה שב כעבור ימים רבים ואף חודשים.

שבר של קערת אבן מהתקופה החשמונאית 
שעליה הכתובת "הרקנוס" התגלה בירושלים


שבר קערת הקירטון מהתקופה החשמונאית, ועליו הכיתוב "הרקנוס". 
צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות

היום מתפרסם לציבור שבר קערה שנחשף בשנת 2015 בחפירה ארכיאולוגית של רשות העתיקות בחניון גבעתי בעיר דוד שבגן לאומי סובב חומות ירושלים.

יום רביעי, 21 בדצמבר 2016

נשים בעולם היהודי - חוברת יב של כתב העת מסכת

 בימים אלה (התשע״ו 2016) הופיעה חוברת יב של כתב העת ׳מסכת׳, כתב עת אקדמי שפיט למחקר והגות המוקדש לנשים בעולם היהודי.


החוברת הנוכחית רואה אור במסגרת הפקולטה ליהדות של אוניברסיטת בר-אילן. עורך ראשי: פרופ' יהודה פרידלנדר, עורכת: ד"ר רבקה גולדברג. 

יום שלישי, 20 בדצמבר 2016

דלילה עליך שמשון



דָּלִיתִי אוֹתְךָ מִתּוֹךְ פְּרֵהִיסְטוֹרְיָה
וְהָיִיתָ לִי פַּלְצוּר
לִלְכֹּד לְעַצְמִי עָתִיד. 

יום שני, 19 בדצמבר 2016

תצוגה ארכיאולוגית בנושא שבעת המינים

‏אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ־זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ, דברים ח, ז-ח 


תצוגה ארכיאולוגית בנושא שבעת המינים הוקמה במרכז המבקרים החדש בית קוקיה שבלב ירושלים, רחוב הרב אגן 10, בשיתוף עם רשות העתיקות.

יום ראשון, 18 בדצמבר 2016

השמאל מהאתמול

ד״ר שלמה בכר, אוניברסיטת חיפה (בגמלאות)

יחזקאל

צד  שמאל הוא כידוע הצד של הרוע.  
כל תכליתו חוק וסדר לפרוע.  
לכן על שלושה פשעי השמאל  ועל ארבעה לא נמחול.  
כתב אשמה נגיש נגדו בלי לחמול. 

יום שישי, 16 בדצמבר 2016

מציאות מסדנת האגדה: וינייטת מעבר יבוק


יצחק מאיר, הוגה דעות, סופר ומשורר




נחל יבוק הוא הרוביקון שלנו. מעבר מזה, בגדה אליה הגיע מארם, היה השלישי באבותינו, יעקב. הוא עלה על הגדה מנגד, והוא ישראל. ביבוק  לא הושלכו קוביות לדעת מה אלילת המזל והכוכבים גוזרת, וברוחה לא אמר המצביא הנועז ālea iacta est , לאמור כי נגזר שהמעבר  אל חזור. אין מזל לישראל. יש אלוהי אברהם ויצחק, ויעקב כביכול רואה אותו בעיניו ואומר  "כִּֽי־רָאִ֤יתִי אֱלֹהִים֙ פָּנִ֣ים אֶל־פָּנִ֔ים" (בראשית ל"ב,ל"א) וקורא למקום פְּנִיאֵ֑ל ־פְּנוּאֵ֑ל, ויבוק הוא מפנה, מעבר שאין חזרה ממנו המקבל את ביטויו בקול מלאכו של אלוהי  אברהם ויצחק," לֹ֤א יַעֲקֹב֙ יֵאָמֵ֥ר עוֹד֙ שִׁמְךָ֔ כִּ֖י אִם יִשְׂרָאֵ֑ל" (בראשית ל"ב,כ"ט). 

יום חמישי, 15 בדצמבר 2016

החיפוש אחרי העם העברי: תנ"ך ונאורות בגרמניה

ד״ר עפרי אילני, מלמד באוניברסיטת תל אביב וב-NYU Tel Aviv

מרכז זלמן שזר


ד״ר עפרי אילני על ספרו ׳החיפוש אחר העם העברי: תנ"ך ונאורות בגרמניה׳, הוצאת מכון ליאו בק ומרכז זלמן שזר, 264 עמודים
הספר עוסק בחיפושם של מלומדים וכותבים בנאורות הגרמנית אחר עם ישראל התנ"כי, ובמשמעויות החדשות שהוענקו להיסטוריה העברית הקדומה בתקופה זו. האוניברסיטאות הגרמניות הפכו במאה ה-18 למוקד מרכזי של חקר המקרא. חוקרים פרוטסטנטים שירטטו את דיוקנו של עם ישראל הקדום באופן חדש, תוך שימוש במתודות היסטוריות, פילולוגיות ואתנוגרפיות. הספר בוחן עשרות חיבורים מחקריים בני התקופה המוקדשים לעברים (Hebräer) הקדמונים, וכן יצירות ספרותיות והגותיות העוסקות בנושאים תנ"כיים. 

יום שלישי, 13 בדצמבר 2016

סקיצות אלוהיות לבריאת האדם

האמן, יעקב פורת, סקיצות אלוהיות לבריאת האדםחיתוך לינוליאום בצבעים אחדים ובפורמט של 36X52 ס"מהעבודה נוצרה ב 1989.



וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ (בראשית א, כו). הפסוק מצוטט בחלקה העליון של העבודה בשפה הגרמנית Und Gott sprach: Lasset uns Menschen machen  רישום המשפט בגרמנית נעשה באופן אינטואיטיבי, אבל במבט לאחור, אומר יעקב פורת, ׳הוא נועד להצביע על הבטים לא מחמיאים שהולידה בריאה זו, שאין בהן התרסה נגד הבורא אלא נגד האדם בעל הבחירה החופשית. בחירותיו של האדם הן לעתים מרושעות ואפילו מפלצתיות, כפי שהיה בעידן אומלל בתולדות גרמניה. השימוש בשפה הגרמנית נועד לרמוז עליהן׳. 
הרישום בשפה הגרמנית נעשה, כאמור, באופן אינטואיטיבי. וכך אומר האמן: ׳בהליך היווצרותן של מרבית עבודותי ״התמאתיות״ - ובעבודה הזאת בכלל זה - אינני עובד עם קונספט מוגדר מראש, ושמה של העבודה וכותרתה נקבעים סופית רק לאחר היווצרותו הסופית של הציור. המשפט מספר בראשית בעבודה הנוכחית נרשם בגרמנית רק לקראת סיומה של העבודה׳. 

האמן יעקב פורת בסטודיו שלו

יום ראשון, 11 בדצמבר 2016

קיצור תולדות יהוה - האם היה פסל של יהוה בבית המקדש?

יגאל בן-נון, קיצור תולדות יהוה, הוצאת רסלינג תשעז 2016

הוצאת רסלינג

ד״ר יגאל בן-נון, תוכן העניינים של הספר - כאן

מבוא: הפולחן הישראלי וזיקתו לתרבות האזור*
ממלכות ישראל ויהודה לא היו מנותקות מתרבויות העמים סביבן. גם לא בתחום הפולחן. על כך מעידים הטקסטים המקראיים עצמם. לא נופתע אם נגלה שדמותו של האֵל לא מופיעה באופן אחיד אלא בצורות שונות ואף סותרות. אין להתפלא על כך. המקרא מורכב מטקסטים רבים שנכתבו בתקופות שונות, בידי מחברים שונים. ספר זה משקיף על דמותו של יהוה בספרייה המקראית ומנסה לבחון אותה. הוא בודק את היקרויותיו של האֵל "יהוה" בטקסטים שונים, ובוחן את המצבים המדיניים שהשפיעו על התפתחותו. תאולוגיה, פילוסופיה, חברה ופוליטיקה אינן מנותקות זו מזו. קורותיו של פולחן יהוה קשורים קשר הדוק לחיבורה ולעריכתה של הספרייה המקראית.

יום שבת, 10 בדצמבר 2016

קבלת עידכונים שוטפים על רשומות חדשות בבלוג

בעמודה הימנית של הבלוג מופיע הסמל שתמונתו מצ״ב.

אפשר להפעיל את האופציה הזאת על ידי הכנסת האימייל למקום המתאים בעמודה הימנית של הבלוג, ואז מקבלים באופן אוטומטי עידכונים על כל מה שחדש ומתחדש בבלוג.
בהצלחה

יום שישי, 9 בדצמבר 2016

על אהבה ועל שנאה ועל הנשיקה: וינייטת סוד הלשון

 יצחק מאיר, הוגה דעות, משורר וסופר


ברגעים של חסד אני מקשיב לקולה הסמוי של לשוננו העברית המקראית, ושומע אותה אומרת דברים מפורשים המוצנעים בתוך המילים. איני מטריד פרשנים לשאול מה בין "וְאָֽהַבְתָּ֥ לְ" כגון בפסוק " לֹֽא תִקֹּ֤ם וְלֹֽא תִטֹּר֙ אֶת בְּנֵ֣י עַמֶּ֔ךָ וְאָֽהַבְתָּ֥ לְרֵעֲךָ֖ כָּמ֑וֹךָ אֲנִ֖י ה' " (ויקרא י"ט, י"ח) וכגון בפסוק "כְּאֶזְרָ֣ח מִכֶּם֩ יִהְיֶ֨ה לָכֶ֜ם הַגֵּ֣ר הַגָּ֣ר אִתְּכֶ֗ם וְאָהַבְתָּ֥ לוֹ֙ כָּמ֔וֹךָ כִּֽי־גֵרִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם אֲנִ֖י ה' אֱלֹהֵיכֶֽם" (שם,ל"ד) לבין "וְאָ֣הַבְתָּ֔ אֵ֖ת " בפסוק "וְאָ֣הַבְתָּ֔ אֵ֖ת ה'אֱלֹהֶ֑יךָ בְּכָל־לְבָבְךָ֥ וּבְכָל־נַפְשְׁךָ֖ וּבְכָל־מְאֹדֶֽךָ" (דברים ו',ה') וכיוצא בזה בפסוק " וְאָ֣הַבְתָּ֔ אֵ֖ת ה' אֱלֹהֶ֑יךָ וְשָׁמַרְתָּ֣ מִשְׁמַרְתּ֗וֹ וְחֻקֹּתָ֧יו וּמִשְׁפָּטָ֛יו וּמִצְוֹתָ֖יו כָּל־הַיָּמִֽים" (שם י"א, א').

אבן קלע יריתי, במצחו פגעתי - שירו של דוד

שולה ברנע, משוררת ולשונאית

אוסמר שינדלר, דוד וגולית
נַעַר קָטָן הָיִיתִי
לַמְּשִׂימָה הִתְגַּיַּסְתִּי,
אֶבֶן קֶלַע בָּרַרְתִּי
בְּאַשְׁפָּתִי הֵכַנְתִּי,
וְהִנֵּה:
עֲנָק לְפָנַי בִּזְקִיפוּת עוֹמֵד
קוֹלוֹ הוֹלֵךְ עַד קְצוֹת תֵּבֵל,
רַגְלָיו וְיָדָיו עָצְמָה,

יום חמישי, 8 בדצמבר 2016

קולן של נשים מקראיות מהדהד ביצירות ישראליות עכשוויות


ציור: יורם לילך, אקריליק על בד 50 & 70 ס"

המשורר, משה שפריר, כתב כך:
התנ"ך הוא, ללא-ספק, קָנוֹן פַּטְרִיאַרְכָלִי,
המִתייחס לנשים, בּרוב המִקרים, כּאל גורם נחוּת,
אך יש בו גם גוון וצִביון תֵּיאַטְרָלִי,
כי יש בו דְרָמות וטרָגֶדיות לא-מעטות,
שבהן נוטלות חלק נכבד נשים רַבּות ושונות.
כך מופיעות בּוֹ נשים יָפוֹת ומְפַתּוֹת,
כמו דְלִילָה (ואולי גם חַוָּה ואֶסְתֵּר);

יום שלישי, 6 בדצמבר 2016

מנורת הזהב של המשכן‮ - ‬עץ של אור

ד“ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

רפליקה של מנורת המקדש
על פי מכון המקדש
פרשת ’תרומה‘ עוסקת בהוראות שקיבל משה באשר לבניין המשכן וכליו, והיא פותחת במצווה לקחת מבני ישראל לשם כך תרומה של חומרים יקרי-ערך (זהב, כסף, נחושת, תכלת, ארגמן ועוד). נאמר למשה שעל המשכן וכליו להיות תואמים ל’תבניתשההראה לו בהר סיני (שמות כה פסוקים ח-ט, מ; כו, ל; כז, ח). יש הסבורים ש‘תבנית‘ זו היתה דגם של המשכן, שההראה למשה כדי לסייע לו להבין את ההוראות המורכבות של הביצוע, ויש הסבורים שהתבנית היתה תמונת מושבו השמיימי של האל, אשר המשכן אמור היה להיות העתק שלו. התפיסה השנייה מוצאת סיוע בחומר מקביל מן המזרח הקדום. על פי המסורת המסופוטמית נבנו המקדשים על פי תבנית שנמסרה לבנאים על ידי האלים. כך, למשל, מסופר שהאל ננגירסו הראה בחלום לגודא מלך לגש את דמות המקדש שעליו לבנות ואף מסר לו בכתב את תבניתו. על פי גישה זו, המשמעות הסמלית של המשכן טמונה בכך שהוא נתפס כהעתק של מקדש שמיימי.

יום שני, 5 בדצמבר 2016

מכתב 'אמונה פצועה' של אלי ויזל

ד"ר יואל רפל, מיסד ארכיון אלי ויזל, אוניברסיטת בוסטון, ואוצר התערוכה ׳מורשתו של אלי ויזל׳ באוניברסיטה העברית

אלי ויזל
יותר מכל מזוהה אלי ויזל עם נושא זיכרון השואה שהיה מוקד פעילותו במשך שבעים השנים מאז תום מלחמת העולם השנייה. חותמה של השואה היה מכריע גם בעיצוב אמונתו הדתית של ויזל. מכתב אחד, נדיר בייחודו שמסר אלי ויזל בידיו הנאמנות של הד"ר יואל רפל, יש בו להאיר את עולמו הרוחני של ניצול השואה, שהשבוע מקיימת האוניברסיטה העברית אירוע לזכרו - ׳אלי ויזל: האיש ויצירתו׳ (6.12.2016). 

"היו בנו שהשואה נראתה להם כהר סיני חדש - הר סיני של חושך, אשר מי יודע איזו בשורה סתומה הוא מגלה... אסכולה זו של מחשבה ואני שייך אליה, מייחסת לשואה מימד מיסטי שלמעלה מכוח הלשון והדמיון"(ויזל,קיום יהודי, 64). מבחינתו של אלי ויזל השואה היא  'הר סיני' חדש,ראשיתו המחודשת של הסיפור היהודי. על פי תפישתו כל יהודי חייב לראות את עצמו כאילו היה שם, בחושך הגדול של הלילה. יהודי אינו יכול להיות יהודי אם אינו כולל את השואה בתודעתו ההיסטורית.הנער אלי ויזל נכנס תמים ומאמין אל מערבולת עולם החושך. עבורו הצדק האלוהי הוא מוחלט, ההשגחה האלוהית קיימת בכל עת, החסד האלוהי שולט בארץ והכמיהה לגאולה אלוהית היא המטביעה את חותמה על חייו של כל אדם.

יום שישי, 2 בדצמבר 2016

כורי הבארות לדורות: וינייטת באר מים חיים

יצחק מאיר, הוגה דעות, סופר ומשורר

בְּאֵ֖ר מַ֥יִם חַיִּֽים
נטיית הלב הראשונה שלי בקוראי כי לבאר  שלישת שחפר יצחק בשבתו באדמות ערוץ גרר קרא שם "שִׂטְנָֽה", הייתה פשטני לעילא. הוא קרא לה 'שִׂטְנָֽה' כי הבין כי הבאר הזאת תכלא מימיה תמיד, אבל את השטנה תפיק ותפיק  עוד, בלי לאות, אין עוצר. שטנה איננה רק איבה. היא לא שנאה הנקווית בליבו של אדם העלולה אמנם לגאות עד שהיא עוברת על גדותיה וניגרת להזיק, ולפגוע, עד אפילו להמית, אבל עיקר פגיעתה היא בשונא עצמו המורעל על ידה בתוכו. שטנה היא היזק הלכה-למעשה שעילתו שנאה.  בספר עזרא פרק ד' פסוק ו', נאמר "וּבְמַלְכוּת֙ אֲחַשְׁוֵר֔וֹשׁ, בִּתְחִלַּ֖ת מַלְכוּת֑וֹ, כָּתְב֣וּ שִׂטְנָ֔ה עַל יֹשְׁבֵ֥י יְהוּדָ֖ה וִירוּשָׁלִָֽם", העידו עדויות מרשיעות על היהודים ו"השחירו פניהם של ישראל בימיו כפני הקדרה" ( מסכת מגילה י"א, א') כדי להניא את המלך מתמיכה ברעיון הקמת המקדש בירושלים בה שלט. השנאה הכבושה  'הכתיבה' "שִׂטְנָֽה", והשונאים כתבו. "וַיִּתְיַצֵּ֞ב מַלְאַ֧ךְ ה' בַּדֶּ֖רֶךְ לשָׂטָ֣ן ל֑וֹ" (במדבר כ"ב,כ"ב) הוא 'מעשה שטן' הבא לסכל את היענותו של בלעם לתחנוני בלק בן ציפור, לא בהדחה משנאה, אלא בפעולת מניעה, בהתערבות אלימה בדרך. השטן, הוא 'מלאך'  פעיל, המשוטט בארץ ללקוט ראיות מגובות או בדויות להביאן לפני דינו של דיין עולם כדי שיוציא לחובה דינם של ישרי דרך. נטיית הלב הראשונה שלי הייתה לייחס ליצחק אבינו בגרר כוח נבואה על מה שעתידה אותה באר להפיק עד לקץ שעבוד מלכויות, על שהיא עתידה להיגרר מן הנחל ההוא לכל הנחלים ההולכים אל הים בהם הלכו ישראל בנדודים בעולם. "שִׂטְנָֽה" מאיבה, בכל דור, "שִׂטְנָֽה" בעלילות דם, "שִׂטְנָֽה" מעוינות המתעדת כביכול עדויות שקר על אגודות סתר של זקני ציון המושכים בחוטי העולם והיורדים לתוך נכסי המדינות בהם הם זרים נסבלים בוגדנים.  זה נראה היה לי דרש שדברי הימים מוכיחים  שכולו פשט. אבל אחר עיון נוסף, לא הלכתי אחר נטיית לבי הראשונה. על פי הכתוב בנרטיב 'הבארי' הזה כולו, לא האמין יצחק בבאר דטרמיניסטית כל כך.

יום חמישי, 1 בדצמבר 2016

תורת המלאכים בתרגומים הארמיים לתורה

ד״ר יעקב אזואלוס, תורת המלאכים בתרגומים הארמיים לתורה, הוצאת רסלינג, תשע״ז 2016

הוצאת רסלינג
מחקר התרגומים הארמיים הקדיש תשומת לב רבה למספר סוגיות מרכזיות של אמונות ודעות כגון דמות האל ותאריו, תורת הגמול, חשיבות התפילה, העולם הבא, מעלתם של אבות האומה ועוד. התרגומים ששימשו כבני לוויה לטקסטים המקראיים, הן בעת קריאת התורה בבתי הכנסת והן בשעה שנלמדו בבתי המדרש, מאפשרים הצצה לעולמם הרוחני של באי בית הכנסת בתקופתם ועל הדרך בה הונחלו דעות אלו לשומעיהם. 
ספר זה דן במכלול שלם ומקיף בתורת המלאכים בתרגומי התורה. נושא שלא זכה לדיון ממוקד ולעבודה מסכמת, אם כי הוא נדון פעמים הרבה, כבדרך אגב, תוך כדי עיון בעולמם הרוחני של התרגומים, במחקרים הדנים בתרגומי המקרא ובספרות חז"ל, אך לא נדון באופן שיטתי, עצמאי ומפורט אלא המקטעים שונים ובתרגומים מסוימים. 

חיפוש מתקדם באתר של מקראות גדולות הכתר



לאחרונה הועלתה גרסא חדשה לאתר 'מקראות גדולות הכתר' המאפשרת חיפוש מתקדם בתנ"ך באמצעות האינטרנט. החיפוש יכול להעשות גם במחשב שולחני או נייד וגם בטלפון חכם.
גרסא זו היא שלב נוסף בחזונו של פרופ' מנחם כהן - ראש מפעל 'מקראות גדולות הכתר', לשילוב בין המהדורה המקוונת למהדורה המודפסת ולחיזוק 'למידת החקר' בלימוד התנ"ך, 
אפשרות חיפוש זו, שבעתיד הקרוב תורחב גם לחיפוש במפרשים, בתרגום ובמסורה, היא מהפכה בתחום לימוד התנ"ך. מורים ומרצים יוכלו לתכנן מערכי שיעור הכוללים משימות חקר שיבוצעו ע"י התלמידים והסטודנטים בכיתה, באמצעות טלפון חכם.
חשוב לציין כי לא כל האפשרויות הקיימות בתוכנת הכתר קיימות גם באתר. האפשרויות העיקריות שקיימות בתוכנה ולא באתר הן: חיפוש טעמי המקרא, שמירת צורות, ופתיחה במקביל של מספר מסכים.
להלן פרוט של אפשרויות החיפוש באתר:
ניתן לחפש רצף מילים, למשל: "אלה תולדת", יש אפשרות להשתמש בשאילתה באופציה "או", למשל אם לא בטוחים אם המלה "תולדת" נכתבת בכתיב חסר או מלא (תולדות). כך

יום רביעי, 30 בנובמבר 2016

מלכּנו הראשון בלילוֹ האחרון

בלפור חקק, משורר
המשורר מקריא את שירו כאן
ויליאם בלייק, בעלת האוב
יָצָאתִי בְּעִקְבוֹת מַלְכִּי אֶל מַעְיַן 
עֵין דּוֹר, לְחַפֵּשׂ אַחַר עִקְבוֹתָיו בַּמַּיִם
אַחַר סִימָנֵי הַחֶרֶב וְהַחֲנִית
לְבַקֵּשׁ מִשָּׁם אֶת הַיִּדְעוֹנִית
שֶׁאֵלֶּיהָ יָצָא מִן הָרַחְצָה
שֶׁקִּבְּלָה מִמֶנּוּ רָבִיד עַל גְּרוֹנָהּ 
וְצָמִיד זָהֹב
כְּמַתְנַת אוֹב.

בלפור חקק קורא את שירו: מלכנו הראשון בלילו האחרון

מילות השיר כאן.

י"ג עיקרים ללמידה מוצלחת

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

קשה לזכור? המחשבות נודדות? דוחים ודוחים? נמאס לשנן? 'אין זמן'?
מה עושים?
הנה כמה טיפים מנצחים ללימוד יעיל ומוצלח. להדפיס ולשמור. 
א. גישה חיובית. למידה מתוך גישה חיובית, אמונה בעצמכם, ואמונה שהחומר חשוב ומרתק, מסייעת לקליטתו טוב יותר ומהר יותר.
ב. משמעות. כשהתכנים מסקרנים, כשמוצאים בהם גירוי ואתגר אינטלקטואלי ומשמעות רוחנית ורגשית, מפנימים אותם בקלות.
ג. 'דע את עצמך'. לכל אדם יש סגנון למידה אישי. מומלץ להשתמש בשיטות שזיהיתם בעבר כאפקטיביות ביותר עבורכם. למשל, האם אתם לומדים בצורה אפקטיבית יותר לבד או בחברותא. ואם בחברותא - הקפידו לבחור רק את האנשים שאתם נהנים ללמוד אתם.

יום שני, 28 בנובמבר 2016

הֶחְרִיבוּ אֶת מִגְדַּל בָּבֶל. קָרְסָה, נָפְלָה תַּחְתֶּיהָ

יוסף באו*, איש המילים והאומנות הפלסטית (תרגום מפולנית: יואל נץ)


הֶחְרִיבוּ אֶת מִגְדַּל בָּבֶל. קָרְסָה, נָפְלָה תַּחְתֶּיהָ
מַקוּלַטוּרָה שֶׁל מִלִּים, שְׁטָרוֹת לְלֹא כִּסּוּי.
מַהֲלֻמוֹת הַמַּכּוֹשִׁים נִפְּצוּ, הָרְסוּ
דַלְתֵי קֻפּוֹת מְשֻׁרְיָנוֹת חִדְלֵי מַטְבֵּעַ.
נִשְׁלַף אוֹצָר חָבוּי
מִתּוֹךְ שִׁידַת זָהָב
שֶׁל אַרְסֶנַל סוֹדִי,
בּוֹ כִּידוֹנִים שְׁבוּרִים,
מְחֻשָּׁלִים בְּסִסְמָאוֹת שֶׁל חֲלוּדָה,
מַדֵי יִצּוּג בְּזוּיִים בְּיָהֳרָה שֶׁל חֹפֶשׁ,
צִבְעֵי זִיּוּף; הֵדָם
שֶׁל דְּמוּיֵי פְּקֻדּוֹת שֶׁלּוֹהֲטוֹת בִּכְדִי.

יום שישי, 25 בנובמבר 2016

אין שיעור לפיוס: וינייטה לפרשת חיי שרה

יצחק מאיר, הוגה דעות משורר וסופר

Amsterdam, Museumplein
אברהם מת בשיבה טובה זקן ושבע כי "וַיִּקְבְּר֨וּ אֹת֜וֹ יִצְחָ֤ק וְיִשְׁמָעֵאל֙ בָּנָ֔יו אֶל־מְעָרַ֖ת הַמַּכְפֵּלָ֑ה" (בראשית כ"ה,ט'). יצחק נאסף אל עמיו זקן ושבע ימים כי  "וַיִּקְבְּר֣וּ אֹת֔וֹ עֵשָׂ֥ו וְיַעֲקֹ֖ב בָּנָֽיו" (בראשית ל"ה, כ"ם). דוד מת בשיבה טובה ושבע ימים כי "וַיִּמְלֹ֛ךְ שְׁלֹמֹ֥ה בְנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו" (דברי הימים א', כ"ט,כ"ח). דומה כי מה שקורה אחרי מותו של האדם משביע את ימי חייו. אי אפשר ש'שובע הימים' המקראי יימדד על פי מספר ימי חייו של האדם. הוא אינו 'שובע' מרוב ימים. הנה  כי כן, אברהם היה בן 175 במותו ודוד בן 70 ושניהם נאמר בהם שמתו 'שבעי ימים'. כמו שהשובע מהנה אחר עינוי הרזון,  כן  התכנסו ימיו  של 'שבע הימים' לקורת רוח, לרצון, להשלמה. 

יום חמישי, 24 בנובמבר 2016

עושים את המוות: ארגונים חברתיים המקדמים תפיסות והסדרים חלופיים בנושא מוות בישראל

ד״ר זהר גזית, האוניברסיטה העברית

זהר גזית, עושים את המוות: ארגונים חברתיים המקדמים תפיסות והסדרים חלופיים בנושא מוות בישראל, הוצאת רסלינג, 2016, 220 עמודים
הוצאת רסלינג
המוות אינו רק אירוע ביולוגי נתון, אלא גם זירה של מלחמת תרבות על המשמעויות הנקשרות בו ועל האופן שבו יש לארגן אותו. עקב השאיפה למזער את ההפרעה הנגרמת בגינו של המוות לסדר החברתי, גורמי הכוח והשליטה מפתחים מודלים תרבותיים שנועדו לעצב את אופני העיסוק הלגיטימיים בנושא. ציות להם משמר את ההבניה ואת המיסוד של מה שמכונה בספרות המחקר "מוות טוב". מנגד, יש ארגונים חברתיים המאתגרים תפיסות והסדרים הגמוניים. שלושה מהם, הפועלים בחברה הישראלית כיום, עומדים במוקד ספר זה: "בשביל החיים" הפועל לשינוי ההדרה החברתית של משפחות שבהן אירעה התאבדות, לצד העלאת העיסוק באובדנות על סדר היום הציבורי; "ליל"ך" אשר תומך באי הארכת חייהם של חולים סופניים שזהו רצונם, ומאתגר את סמכותם הבלעדית של גורמי הרפואה לנהל את קץ החיים; ו"מנוחה נכונה" אשר מקדם קבורות אזרחיות, בסבסוד המדינה, ובכך מערער על המונופול של חברות קדישא בתפעול בתי הקברות ליהודים ובעריכת טקסים.  

יום רביעי, 23 בנובמבר 2016

פך חרס, פגיונות, ראש גרזן וראשי חיצים מתקופת הברונזה התיכונה נחשפו בעיר יהוד

פך (כד קטן) חרס מתקופת הברונזה התיכונה (לפני כ-3800 שנה) נחשף בחפירה ארכיאולוגית של רשות העתיקות בהשתתפות תלמידי מגמת ארץ-ישראל וארכיאולוגיה, שנערכה לאחרונה בעיר יהוד. 

הפך שנמצא שבור, במהלך תהליך הרפאות במעבדות רשות העתיקות בירושלים. 
צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות

יום ראשון, 20 בנובמבר 2016

פירוש קהלת לר' שמואל אבן תיבון: פרק שני

 ר' שמואל בן יהודה אבן תיבון, פירוש לקהלת ("ספר נפש האדם"), ההדיר והוסיף מבוא והערות יעקב (ג'יימס) רובינסון, הוצאת האיגוד העולמי למדעי היהדות וקרן הרב דוד משה ועמליה רוזן, תשע״ו 2016, 610 עמודים.


הטקסט להלן הוא עמודים 13-6 מהספר. 
על מבנה הספר בכללותו ראו ר' שמואל בן יהודה אבן תיבון, פירוש לקהלת - תוכן העניינים*.

פירושו של אבן תיבון לספר קהלת, שנכתב ככל הנראה בשנים 1213–1221, הוא ספר מקיף ובו פתיחה, פירוש ההולך פסוק אחר פסוק, וכמה מאמרים מוסגרים המעלים לדיון סוגיות פרשניות ופילוסופיות שונות. נספח אל הפירוש תרגום לעברית של 'שלושה מאמרים' מאת אבן רשד ובנו עבד אללה. הפירוש על כל חלקיו נועד לפרוש לפני הקורא את תפיסתו הכוללת של אבן תיבון, תפיסה שלפיה שלמה מתנצח בספר קהלת עם ספקנים קדמונים שהכחישו את האפשרות של הישארות הנפש. אבן תיבון מגייס את כל הכוחות הפרשניים, הספרותיים והפילוסופיים שלו כדי להגן על תפיסתו זו. לצורך זה הוא מפתח שיטה פרשנית מיימונית ייחודית, ונעזר בשיטות מדרשיות קלסיות, בתורת הדקדוק, ברטוריקה ובתורת ההיגיון. 


יום שבת, 19 בנובמבר 2016

שינתו האחרונה

יוסף כהן -אלרן, משורר

ציור: נורית שושני
כָּךְ נָס הוּא מִן הַקְּרָב
פֶּתַח בֵּיתִי הִגִּיעַ
פָּרַשׂ אֶת זְרוֹעוֹתָיו
בִּקֵּשׁ כִּי לוֹ אוֹשִׁיעַ
יָדַעְתִּי מִי הַבָּא
יָצַקְתִּי לוֹ חָלָב
שָׁתָה וְגַם רָוַח
הִצַּעְתִּי לוֹ מִשְׁכָּב
כְּשֶׁנִּטְרַף שֵׁנָה
אֲשֶׁר מָתְקָה עָלָיו
חִכִּיתִי לַבָּאִים

יום שישי, 18 בנובמבר 2016

אשרי המחכה ואוי למתמהמה - וינייטה לפרשת וירא

יצחק מאיר, הוגה דעות, סופר ומשורר
האלוהים לא יכול היה לשאת עוד את חטאת סדום ועמורה. גם לאברהם, שניסה לחלץ את הערים מחורבן בטענה שאין השמים רשאים להיפרע מעיר שלא כילתה את אחרוני צדיקיה, ואכן הציל מפי שופט כל הארץ התחייבות  " לֹ֣א אַשְׁחִ֔ית בַּעֲב֖וּר הָעֲשָׂרָֽה" (בראשית י"ח,ל"ב)-נעשה ברור מכל, כי אחרי שלא נמצאו אפילו עשרה, נחתם גורלה של סדום. הוא נסוג מדוכן הסנגור העיקש שלא היסס לתבוע צדק מאלוהי הצדק,  ושב למקומו כאומר בליבו, גם לשמים הסובלניים ביותר עם חטאת הארץ יש גבול של  "עד כאן", מעבר לו הם חדלים להיות שמים, ואין מנוס, עליהם להחליט, או  יקום שכולו סדום, או יקום שיש בו שמים. הם החליטו.

יום חמישי, 17 בנובמבר 2016

ארז שטה והדס ועץ שמן, ברוש תדהר ותאשור יחדו (ישעיה מא) - מקור לשמות מקומות בנגב

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

הארז גדל באזורנו על ההרים הגבוהים, ומשגשג על מים רבים באקלים הקר של הלבנון.

ברוש תדהר ותאשור על מפת הנגב

המקרא משקף התפעמות מאַרְזֵי הַלְּבָנוֹן הָרָמִים וְהַנִּשָּׂאִים (יש׳ ב 13) ומתאר צמחיה רעננה וחסונה כַּאֲרָזִים עֲלֵי־מָיִם (במ׳ כד 6). האין זה מפתיע ש׳ארז׳ נבחר כשם לקיבוץ בשער הנגב? בלבו של אזור יבש וחם? דרומה ממנו ממנו נטוע מושב ברוש, שאף הוא קרוי על שם עץ שהיה נפוץ בתקופת המקרא בלבנון ונזכר עם הארז.  והנה ליד ברוש הוקם מושב תאשור, ששמו נושא שם של עץ שגדל במורדות הרי הלבנון והבשן. כיצד אירע ששמות ישובים בנגב הצחיח נושאים שמות של עצים מבית גידול שונה לחלוטין, הופכי ממש? שורשי המפתח לתעלומה מצויים בדברי הנביא המנחם שהבטיח לשבי ציון שדרכם ציונה דרך המדבר הנורא תהיה מרוצפת פלאות. המדבר היבש ישפע לפתע מקורות מים: נהרות, מעיינות, אגמים ומוצאי מים, וארץ הציה תכוסה בשבעה סוגי צומח: אֶרֶז שִׁטָּה וַהֲדַס וְעֵץ שָׁמֶן, בְּרוֹשׁ תִּדְהָר וּתְאַשּׁוּר יַחְדָּו (ביש׳ מא 20-18).

יום שלישי, 15 בנובמבר 2016

הרפואה במקרא ובתלמוד

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית
הוצאת מאגנס

יצחק (יוליוס) פרויס, הרפואה במקרא ובתלמוד, תרגום מגרמנית: א‘ וירצבורגר, מהדורה ראשונה ברלין 1911, הוצאת מאגנס, ירושלים תשע“ג 

ההיסטוריה של הרפואה היא חלק מן ההיסטוריה התרבותית של העולם. התשובות לשאלות מיהו חולה, מהי מחלה, מהם תחומי העיסוק של הרופא ומהן דרכי הריפוי הרצויות, מושפעות כולן מתפיסות מדעיות ומאמונות ודעות הרווחות בחברה. המתעניין בתפיסת המחלה והרפואה במקרא, במשנה, בתלמודים ובמדרשים יודע שאין במקורות הללו ספרות רפואית שיטתית שנדונה כעניין לעצמו. ענייני המחלות והרפואה באים בהם אגב התעניינות בנושאים אחרים: הלכתיים, תאולוגיים, היסטוריוגרפיים ועוד. הספרות הזאת מתפרשת על פני תקופה ארוכה מאד (הרבה למעלה מאלף שנה) ובוודאי חלו בה שינויים והתפתחויות בנושא הרפואה.

יום ראשון, 13 בנובמבר 2016

ר' שמואל בן יהודה אבן תיבון, פירוש לקהלת - תוכן העניינים

ר' שמואל בן יהודה אבן תיבון, פירוש לקהלת ("ספר נפש האדם"), ההדיר והוסיף מבוא והערות יעקב (ג'יימס) רובינסון, הוצאת האיגוד העולמי למדעי היהדות וקרן הרב דוד משה ועמליה רוזן, תשע״ו 2016, 610 עמודים.
האיגוד העולמי למדעי היהדות
מבוא 
פרק ראשון: ר' שמואל אבן תיבון: קורות חייו וכתביו 
פרק שני: פירוש קהלת לר' שמואל אבן תיבון א. הפתיחה ל'פירוש קהלת' ב. גוף הפירוש ג. מאמרים מוסגרים פרשניים ד. מאמרים מוסגרים פילוסופיים ה. שלושה מאמרים מאת אבן רשד ובנו עבד אללה 
פרק שלישי: תאוריה הרמנויטית 

על נהרות בבל: תעודות בכתב היתדות מראשית גלות בבל

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

וואין הורוביץ, יהושע גרינברג ופיטר זילברג בשיתוף לורי פירס וקורנליה וונץ, על נהרות בבל: תעודות בכתב היתדות מראשית גלות בבל, נספח: קתלין אברהם, הוצאת מוזאון ארצות המקרא ירושלים והחברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, ירושלים 2015
הוצאת מוזיאון ארצות המקרא
והחברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה 
587 לפנה"ס היתה שנה קשה בתולדות ישראל בתקופת המקרא. באותה שנה החריב נבוכדנצר השני מלך בבל את ירושלים והמקדש וקטע את שושלת בית דוד שמלכה ביהודה ברציפות במשך מאות בשנים. הוא שחט את בני צדקיהו לעיניו ואחר כך עיוור אותו והגלה אותו עם רבים מאנשי יהודה, בבלה. לגלות צדקיהו קדמה גלות יהויכין שהתרחשה עשור קודם לכן. מה היה גורל הגולים בבבל?

יום שישי, 11 בנובמבר 2016

Treading on the Back of Sea: The Combat between the Storm-god and the Sea in Ancient Near Eastern Literature


 Noga Ayali-Darshan, Treading on the Back of Sea:  The Combat between the Storm-god and the Sea in Ancient Near Eastern 
Literature, The Bialik Institute, Jerusalem 2016
The Bialik Institute

Introduction: The Ancient Tale of the Storm-god’s Combat With the Sea 
The Findings, Aims and Methodology, The Texts 
Chapter 1: Traces of theTale in Egyptian Literature                                    
The Astarte Papyrus (pBN 202 + pAmherst ix) 
a. The Introduction (pBN 202, 1.1-1.2) ;  b. Doxology (pBN 202, 1.3-1.10+ pAmherst ix, 1,x1-1,x2) ;  c. Cosmogony (pAmherst ix, 1,x2-1,x7) ;  d. The God’s Struggle with the Sea  (pAmherst ix, 1, x8-19, y) ;  e. Discussion: Traces of the Tale in the Astarte Papyrus 
Incantations  
a. Hearst Medical Papyrus (11, 12-15) ;  b. Berlin Papyrus (3038 20, 9-21, 3) ;  c. Leiden Magical Papyrus (I 343 + I 345 4, 9-6, 2)  41;  d. Discussion: Traces of the Tale in Egyptian Incantations 
Hymnto Ramesses III  
Tale of the Two Brothers (pD'Orbiney) 
Summary: The Diffusion of the Tale in Egyptian Literature

יום חמישי, 10 בנובמבר 2016

ודורך על במתי ים

ד״ר נגה איילי-דרשן, אוניברסיטת בר-אילן
הוצאת מוסד ביאליק

המלחמה בים, בריאת התנינים הגדולים, שביית הלִוְיָתָן, הדריכה על במתי ים והקדשתו של הר צפון - במוטיבים מקראיים אלו מהדהד הסיפור המפורסם ביותר שנוצר באזורנו, סיפור מלחמת אל הסער בים. גרעינו של הסיפור התגבש לפני יותר מארבעת אלפים שנה על חופו המזרחי של הים התיכון. במשך מאות השנים שלאחר כך התפתח הסיפור, התפצל ונטמע בקרב שאר תרבויות המזרח הקרוב הקדום, והשפעתו עליהן ועל ספרויותיהן היתה מכרעת. 

הכפר הגדול

בלפור חקק, משורר


אָמְרוּ הָאֲנָשִׁים בַּכְּפָר הַגָּדוֹל
נַעֲשֶׂה לָנוּ רְשָתוֹת וְנִפְרֹשׂ עַל הָעוֹלָם
אָמְרוּ הָאֲנָשִׁים הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים
וְנִשְׂרְפָה בַּקֻּפְסָה הַשְּׁחוֹרָה
הָבָה נְצַיֵּר תַּרְשִׁים זְרִימָה
לֹא מוּבָן לְכֻלָּם
אַךְ נָבִיא בְּרָכָה לָאֲנָשִׁים וְגַם אוֹרָה.
נִצְרֹב בַּקֻּפְסָה שְׁמוֹת חַיֵּיהֶם  בְּכָל מָקוֹם
וְהָיָה זֶה לָנוּ לְפֶלֶא לְאוֹר הַיּוֹם.