יום רביעי, 29 ביוני 2016

גיבורות נשכחות – הסיפור שלא סופר על צינה דיזנגוף

יעל נויבירט – מורה ומחנכת בעל-יסודי, עורכת לשונית, מוזיאולוגית ואמנית              
   
הוצאת עלי נבל
יעל נויבירט, הליידי של העיר הלבנה: צינה דיזנגוף פרקי ביוגרפיה, הוצאת עלי נבל, תל-אביב תשע"א 2011, 121 עמודים                  

בספרי - הליידי של העיר הלבנה – אותגרתי לגאול מתהום הנשייה את דמותה של הגברת הראשונה של תל אביב, צינה דיזנגוף (1872 - 1930).
בהיסטוריה המתחדשת שלנו נותרו שטחים חשוכים, עיתים מושתקים, הממתינים להתגלות ולהישמע. אתגר מרתק הוא להאיר פנים שעד כה היו שרויות באפלה, לברור את המילים המדויקות, את התמונות ואת המנגינה, ולספר את ההיסטוריה, שעוצבה לרוב על ידי גברים – מנקודת מבט נשית. מסמכי ארכיון נדירים, שחשפתי כאן לראשונה לאחר כמאה שנה שופכים אור על חייה הסוערים-טרגיים של צינה. קורות  חייה מכילים את כל האלמנטים הדרושים להרכבת אגדה: ליידי אמיתית, כפי שתוארה בפי בני דורה, שובת לב ביופייה ובמידותיה, שהמירה חיי נוחות ופאר במציאות של מחסור וסבל תוך שהיא הולכת אחר צו לבה, נאמנה לאידיאלים שלה ומשלמת מחיר אישי כבד מנשוא.

יום שלישי, 28 ביוני 2016

סקס אחר: מבחר מאמרים בלימודים להט"ביים וקוויריים ישראליים

גילי בסון, אומנית ובעלת טור אישי באתר וודג’: הפנים של הקהילה

הוצאת רסלינג
אייל גרוס, עמליה זיו ורז יוסף (עורכים), סקס אחר: מבחר מאמרים בלימודים להט"ביים וקוויריים ישראליים, הוצאת רסלינג הסדרה למגדר, תל-אביב 2016, 663 עמודים 

הספר עב הכרס המונח לפנינו הוא ספר חלוצי שפותח צוהר לחוויית החיים הלהט״בית המקומית (להט״ב = לסביות, הומואים, טרנסג׳נדרים וביסקסואלים) והשלכותיה התרבותיות, הסוציולוגיות, האתיות, הפוליטיות והמשפטיות. זוהי אסופת מאמרים שנערכה על ידי פרופ' אייל גרוס מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב, ד"ר עמליה זיו מהתכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ופרופ' רז יוסף מלימודי קולנוע באוניברסיטת תל-אביב. האסופה מתחלקת לחמישה שערים:

יום ראשון, 26 ביוני 2016

בין זהות מרחבית לזהות לאומית. על ספרו של אייל בן-אליהו: בין גבולות

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית
הוצאת יד בן צבי
אייל בן-אליהו, בין גבולות: תחומי ארץ-ישראל בתודעה היהודית בימי הבית השני ובתקופת המשנה והתלמוד, הוצאת יד בן צבי, ירושלים תשע״ד 2013, 348 עמודים

ההכרזה על הקמת מדינת ישראל מִה' באייר תש"ח (14.5.1948) הידועה בשם ׳מגילת העצמאות׳ נפתחת במילים: ׳בארץ-ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל-אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי׳. מכאן זורמת ההכרזה אל תכליתה המעשית-מדינית: ׳אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל׳. המרחב שבו הוקמה המדינה מכונה במגילת העצמאות בשמות שונים, שמטרתם לקבע את הזיקה שבין תחום ההתיישבות הלאומי לבין זהותו ההסטורית-תרבותית של עם ישראל: ארץ-ישראל, ארצו של העם היהודי ומולדתם העתיקה של היהודים. אך מהם גבולותיה של המולדת הישנה-חדשה הזאת? מה נכלל בה ומה מצוי מחוץ לגבולותיה? לא נאמר! הדבר קשור, בין השאר לכך, שארץ-ישראל היתה מאז ומעולם ארץ מרובת גבולות, וכך הפכה לארץ חסרת גבולות (מוסכמים). 

יום שבת, 25 ביוני 2016

אין אכזר יותר מן הבלתי נמנע: וינייטה לפרשת שלח

יצחק מאיר, הוגה דעות, סופר ומשורר


דברי הימים אינם יכולים להיות בקיאים אלא במה שסוף דבר היה, וגם זה לא באורח חותך. הם יוצאים לדרך ונקלעים לסימונים על מפת ההתרחשויות שהם לא ידעו להעלות על הדעת. האסון, שנגמר בארבעים שנות תהייה במדבר בו מתו יוצאי מצרים ומתו עמהם תקוותיהם לראות בעיניהם את הארץ המובטחת, התחיל במשאלה שלא היה טבעית ממנה בנסיבות בהן נולדה.

מה אומרים הציורים הגדולים

עבי קלדרון, מורה מחנך ויוצר


על: 
Rose-Marie and Rainer Hagen, What Great Paintings Say: Old Masters in Detail (Examining Paintings),  Taschen, Los Angeles, 2000, 500 pages

אחד הוויכוחים הפילוסופיים שנמשך ללא קץ הוא, האם כדי ליהנות מיצירת אמנות יש להכיר את הרקע ההיסטורי והפירושים השונים שניתנו ליצירה, או שיש לבוא אל היצירה ללא שום רקע וידע (יש הקוראים לכך "קריאה יחפה").  לדעתי האפשרות הראשונה עדיפה, משום שבמודע או שלא במודע, אין לנו יכולת אמיתית לראות את היצירה ללא המטען של ידע ודעות קדומות שכל אחד מאתנו סוחב על גבו. 

יום חמישי, 23 ביוני 2016

מסע בעקבות הסבתא להר ציון

דורית-שירה ז׳אן, משוררת

על: הרצל חקק, תעודה נשכחת: שירים, הוצאת שלהב״ת, ירושלים תשמ״ז 1987, 96 עמודים

הספר "תעודה נשכחת" של הרצל חקק, הוא הספר הראשון שבו התמודד המשורר עם הנושאים המשפחתיים ועם העבר של המשפחה בעירק. עד ספר זה גם הוא וגם אחיו התאום, בלפור, כתבו שירה לירית, שאין לה שום קשר עם השורשים המשפחתיים שלהם. בספר זה, לעומת זאת, הוא כותב גם על אבות המשפחה בבבל וגם על ה"פרהוד" (הפרעות ביהודי עירק ביוני 1941), שבו נספו שני האחים הגדולים של אמם סעידה ביוני 1941. גם מתוך שירי הספר וגם מתוך הריאיונות של האחים חקק בתקשורת עולה, ששבע שנים לאחר הפרהוד נולדו הרצל ואחיו בלפור כתאומים, והמשפחה ראתה בלידתם פיצוי לשניים שנרצחו בפרעות. 

על המותחן רב-המכר: עצמי עיניים חזק

אבי מזור, מעצב גרפיקאי
עברית וכתר
על: ג׳ון ורדון, עצמי עיניים חזק (מאנגלית: עפרה אביגד), הוצאת עברית וכתר, ירושלים 2012, 548 עמודים

אפתח ואומר שאני מאוד אוהב את הסופר ג'ון ורדון, שהוא אחד מסופרי המתח המרתקים, המקוריים והמצליחים ביותר כיום. ׳עצמי עיניים חזק׳ הוא המותחן השני שלו (הראשון היה ׳חשוֹב על מספר׳ שהיה לרב-מכר עולמי.) הקורא בספריו נמצא במאבק מוחי מהעמוד הראשון ועד העמוד האחרון, במטרה לגלות מה קורה ומי הפושע, תוך ידיעה ברורה שהסופר יעשה הכל כדי למנוע זאת, באמצעות מתן רמזים עבים (לכיוונים שבכלל לא קשורים לנושא), תיאורי טבע מרהיבים (שמערפלים את המידע שהגיבור בעצם משיג ולא מגלה לנו) ובכלל מספר סיפורים שמשתלבים (או לא) כדי להגיע למטרה הסופית (או לא).

שחזור הזיכרון המשפחתי ברומאן "שחזורים" של משה גרנות

בלפור חקק, משורר

ממליץ על : משה גרנות, שחזורים  – רומאן, הוצאת כרמל, 2009, 182 עמודים

הוצאת כרמל
ספרו של משה גרנות "שחזורים" מתמודד בכישרון רב ובעוצמה רגשית עם החשבון של כולנו עם השואה והתקומה. הספרות העברית מעצבת בדרכה שלה את הזיכרון הקולקטיבי שלנו במלים, היא מעצבת עבורנו את זהותנו הקולקטיבית, תוך שהיא מעניקה לנו תובנות המאירות לנו את המציאות באור אחר. בעידן שבו פרסים ספרותיים אומרים משהו על טיב הספר, חובה להזכיר שהרומאן "שחזורים" זכה לפרס אקו"ם בעילום שם, ומתבקש לבחון את ההישג המיוחד בספר זה.

הנערה שאיש לא ידעה בימים ההם ובזמן הזה. עיון מקראי ב"אויר בצורת נערה" מאת חדווה ברגמן

ד"ר מיכל שיר-אל מרצה וחוקרת ספרות חז"ל ויצירת עגנון, יוזמת עגן – קתדרה ללימודי עגנון.

הוצאת זמורה-ביתן
על: חדווה ברגמן, אוויר בצורת נערה, הוצאת זמורה-ביתן, אור יהודה 2015, 224 עמודים

חדוה היא רווקה בחברה החרדית, בוגרת סמינר בית יעקב. כל חברותיה כבר התחתנו, יש להן ילדים ואילו היא עדיין בבתוליה, ברווקותה, בבית אביה ואימה, נטושה לאנחות. במסתרים, באמצע העבודה היא "הולכת לשרותים, נכנסת לתא, סוגרת את הדלת, נשענת על הקיר, והדמעות מתחילות לזרום. להתייפח אני לא מעיזה, כי מי שנמצאת בתא השני יכולה לשמוע. כשהדמעות נגמרות אני יוצאת שוטפת את הפנים וחוזרת לחדר." לפעמים "אני נועצת את עיני במסך המחשב ונותנת לדמעות לזלוג.

יום רביעי, 22 ביוני 2016

נלחמים בכוח המשיכה: על הספר - יסתובב לו העולם הגדול

ד"ר רות קנאי, רופאה, מלמדת בתוכנית "אדם ורפואה", האוניברסיטה העברית

הוצאת עם עובד
"מִי יוֹדֵעַ רוּחַ בְּנֵי הָאָדָם הָעֹלָה הִיא לְמָעְלָה וְרוּחַ הַבְּהֵמָה הַיֹּרֶדֶת הִיא לְמַטָּה לָאָרֶץ". (קוהלת ג' כ”א)

על: קולום מק'קאן, יסתובב לו העולם הגדול, תירגם מאנגלית אמיר צוקרמן, הוצאת עם עובד, ספרייה לעם, תל אביב 2013, 441 עמודים.

באוגוסט 1974, הילך הלוליין פיליפ פטי על כבל שמתח בין שני מגדלי התאומים. סביב יום זה ובנגיעה כלשהי לחוויה הזאת מסופרים סיפוריהן של דמויות משולי החברה בניו-יורק.

לחפש את האגדה, את הדבש, ואת המר

דורית שירה ג'אן, משוררת 

הוצאת שלהבת

על: בלפור חקק, אגדת הדבש המר - שירים, הוצאת שלהבת ירושלים (הפקה מוסד ביאליק), ירושלים 1993, 112 עמודים

 בספר שבעה שערים: מחברת האהבה, מחברת המשפחה, מחברת מלכות השירה, מחברת זהב ברחובות, מחברת על מות האב, מחברת כיסופים על גשר שבור ומחברת משמעות החיים.

יום שלישי, 21 ביוני 2016

התגבשות הציונות האסטרטגית של ז'בוטינסקי

ד״ר אורי מילשטיין, פילוסוף צבאי

ד״ר מילשטיין מציג את ספרו שעתיד לראות אור בימים הקרובים בהוצאת מכון ז'בוטינסקי: גלגל המנוף של ההיסטוריה – על התגבשות הציונות האסטרטגית של ז'בוטינסקי

הוצאת מכון ז׳בוטינסקי
זאב ז'בוטינסקי הגדיר את בנימין זאב הרצל כ"גלגל המנוף של ההיסטוריה" היהודית. במחקרי המתפרסם בימים אלה  חשפתי את העובדה שז'בוטינסקי עצמו היה "גלגל המנוף של ההיסטוריה" הביטחונית – של היישוב היהודי ושל מדינת ישראל. אף שחזונו הביטחוני של ז'בוטינסקי לא מומש במלואו, הרי שהוא היה ללא ספק גלגל המנוף של ההיסטוריה הצבאית של ישראל, ובראש וראשונה דרך השפעתו המכרעת על יריבו הפוליטי העיקרי, דוד בן גוריון אך גם על מנחם בגין יצחק שמיר ובנימין נתניהו (אביו של ביבי היה מזכירו של ז'בו). השפעה על ארבעה ראשי ממשלות לא הולכת ברגל. כך התממשה אצלנו האירוניה של ההיסטוריה: זאב ז'בוטינסקי היה הגלגל, ודוד בן גוריון היה המנוף (העיקרי) של ההיסטוריה האסטרטגית של הציונות ושל מדינת ישראל. 

אין לסיפור הזה עתיד. יש לו רק הווה. אבל זה כל מה שיש לנו, הלא כן?; על ׳קוראים לי איה׳ של איילה צרויה

ד"ר חגי משגב, האוניברסיטה העברית, מכללת הרצוג ומכללת גבעת וושינגטון
הוצאת כנרת זמורה ביתן

על: איילה צרויה, קוראים לי איה, הוצאת כנרת זמורה ביתן, אור יהודה תשע״ו 2016, 288 עמודים

"קוראים לי איה" הוא ספר בלי הפי-אנד. בשני קוים מקבילים מספרת איה את סיפור חייה, או יותר נכון לומר את שני סיפורי חייה: זה של העבר וזה של ההווה. בעבר, ילדה מוכשרת, חכמה, יצירתית, שגדלה נגד כל הסיכויים.

יום שני, 20 ביוני 2016

על ״הספר הקטן על טבע המלאכים״ מאת יאיר זקוביץ

ד״ר ישראל כץ, מחנך,חוקר מקרא ומרצה בחוגי תנ"ך
 הוצאת דביר
יאיר זקוביץ, הספר הקטן על טבע המלאכים, הוצאת דביר, תל-אביב 2010, 143 עמודים

לספר הקטן על טבע המלאכים שני חלקים=צדדים. הצד הימני של הספר הוא מחקר מקראי קלאסי, והצד השמאלי הוא יצירה חופשית. וכדברי המחבר, פרופ׳ יאיר זקוביץ: לספר שתי כנפיים. הכנף הימנית היא חיבור עיוני. והכנף השמאלית מתנתקת מכוח הכבידה של המחקר אל היצירה החופשית.

על ספרו של יוסי בראל, שדות העיוורון

פרופ׳ איתן מדיני, רופא, אוניברסיטת מינסוטה, ארה״ב

על: יוסי בראל, שדות העיוורוןהוצאת גוונים, תל אביב 2016

הוצאת גוונים
יוסי בראל ידוע לקוראיו גם בשם יוד בהרנבו, הוא סופר משורר ופסל, אומן אהוב על כל קוראיו. 
ספרו שדות העיוורון, הוא סיפור מהפנט הנקרא בנשימה אחת, שעלילתו מתארת מערכת יחסים ענפה, ריגשית ומסובכת, בין צעיר אוהב לאהובתו העיוורת. התפתחות יחסיהם שזורה בתאור חייה של הצעירה שאיבדה את מאור עיניה במאורע משפחתי.

על: ג'אן דורית, עד מאה ועשרים שירים

יוסף כהן אלרן (סופר ומשורר) ממליץ על ספר שירה - 
ג'אן דורית, עד מאה ועשרים שירים, הוצאת ארגמן-מיטב, תל-אביב 2015, 183 עמודים.

הוצאת ארגמן-מיטב
זהו ספר ביכורי שירה עב-כרס כשמדובר בסוגה זו, וניכר בספר כי המשוררת מנסה להתמודד עם השאלה, שבאם השירה אכן נולדת מכאב האם זכאית היא וראויה שנישא כאב למענה. כך או כך, בקריאת השירים חשתי מטען של תחושות, ואם אלה נולדו בחזקת כאב מחד או בחזקת הקלה מאידך, הרי שכך או כך זה כוחם, זה ייחודם, זה טיבם וזה טעמם. אומר כי יש בם את כל אלה, ונראה בשורות הבאות טפח שנחשף ממבוע שירתה: 
כָּל הַנּוֹף הַזֶּה / הַשָּׂרוּעַ לְמַרְגְלותַי, / כָּל מְלוֹא הָאֶרֶץ הַזּוֹ. / פּוֹרִיָה. / כְּנֶטַע עוֹלָל נֶאֱחָז / 
בְּדֹפֶן / רֶחֶם אִמּוֹ. // וַאֲנִי, צוֹפִיָה מִנֶּגֶד. ("נוף מולדתי", עמ' 182)

על אהבתה של גברת רוטשילד

ד"ר צביה רחימי שפרן, מחנכת וחוקרת חינוך
הוצאת משכל (ידיעות ספרים)
על: שרה אהרוני, אהבתה של גברת רוטשילד, הוצאת משכל (ידיעות ספרים), כריכה רכה, תל אביב 2015, 429 עמודים.

״לוּ הייתי רוטשילד!״ משפט מאד ידוע, שיר מאד ידוע! רוטשילד הוא דמות של איש יהודי מאד עשיר, שהפך מושא לקנאה בגלל מעמדו הכלכלי שקשה להשתוות אליו. מילת "לוּ" מציינת את חוסר היכולת להגיע למעמדו, בייחוד בחברה היהודית הגלותית על קשייה שמעולם לא התפארה בעושר כלכלי, אבל היא גם מביעה יותר משמץ סקרנות בסוגיה: איך היהודי הגלותי הזה השיג את עושרו האגדי ומה היו אורחות חייו. ובזה בדיוק עוסק רב-המכר המצליח של שרה אהרוני, ״אהבתה של גברת רוטשילד״. 

יום ראשון, 19 ביוני 2016

ספרים חדשים בחקר המקרא: על אבלות, על גלוי ומוצפן בסיפור המקראי ועל ספרות החכמה במצרים העתיקה ובמקרא

פרופ' אד גרינשטיין, המחלקה לתנ"ך, אוניברסיטת בר-אילן

ד"ר לאה מזור, עורכת האתר הנפלא הזה, מכבדת אותי שוב השנה בהזמנה להמליץ על ספרים חדשים בתחום של חקר המקרא לרגל שבוע הספר העברי. ספרים בתחום הזה רואים אור בשפע, ואי לכך, קשה להמליץ על מספר מצומצם של ספרים על ספר הספרים. עם זאת, אנסה להציע לקוראים ספרים ספורים שנראים לי יוצאי דופן.
הקיבוץ המאוחד / ספריית פועלים
אחת הסדרות היוקרתיות בחקר היהדות היא הסדרה הידועה, "ספריית הילל בן חיים", הרואה אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד. מזמן לא התפרסם בסדרה זו ספר בחקר המקרא ובפרשנותו. אך השנה ראו אור בתחום הזה שניים. יעל שמש (מהמחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן) הוציאה ספר יסודי, מרתק וקולח על "אבלות במקרא (בני ברק 2015, 424 עמודים ): דרכי התמודדות עם אבדן בספרות המקראית" ; ויונתן גרוסמן (אף הוא מהמחלקה לתנ"ך בבר-אילן) הוציא ספר מעניין, מעמיק וקריא "על כמה מדרכי העיצוב של הסיפור המקראי" הנושא את הכותר הראשי "גלוי ומוצפן" (בני ברק 2015, 435 עמודים). 

על: "אין אדם שנולד חכם", חכמת מצרים הקדומה וזיקתה למקרא

ד״ר שלמה בכר, אוניברסיטת חיפה (בגמלאות)
על: נילי שופק, ׳אין אדם שנולד חכם׳, חכמת מצרים הקדומה וזיקתה למקרא, ספריית האנציקלופדיה המקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים תשע"ו, 360 עמודים + 16 עמודים תמונות צבע 

הוצאת מוסד ביאליק
בשנים האחרונות נעשה מאמץ אקדמי נרחב להנגיש מקורות מהמזרח הקדום לקורא העברי. כך גם ספרה של פרופ' נילי שופק, ׳אין אדם שנולד חכם׳, המביא לראשונה לקורא העברי תרגום מכלי ראשון של אחד מענפי היצירה הספרותית המצרית העתיקה – ספרות ה"הוראות" – והוא גדוש במידע רב על היבטיה השונים של ספרות החוכמה המצרית. הספר בנוי לתלפיות. הוא פותח במבוא מפורט על  מקומה של ספרות זו בתרבותה של מצרים. על הרקע החברתי של היצירות ועל עולם הערכים שלה, שהוא עולם הערכים של חוגי השלטון במצרים העתיקה. במבוא יש גם הסבר על מבנה היצירות ואומנותן הלשונית, וכמובן גם הקשר והמגע של ספרות זו עם העולם המקראי. הדמיון המוכח של ספרות ההוראות המצרית למקרא מצביע על מגעים בין שתי התרבויות, מגעים שהמחברת מייחסת לתקופתו של חזקיהו ואולי גם לישויות יהודיות שהתקיימו במצרים תחת שלטון פרס (כמו המושבה הצבאית בייב). אפשר שספרות החכמה המצרית חלחלה לקבוצות אלה וכך אפשר להסביר את המגע עם הספרות המצרית המאוחרת, שנכתבה במאות האחרונות לפנה״ס.

יום שבת, 18 ביוני 2016

על ״מי שנפלה עליו מפולת״ של אלחנן ניר

ד"ר רות קנאי, רופאה, תוכנית "אדם ורפואה", האוניברסיטה העברית
הוצאת הקיבוץ המאוחד

על: אלחנן ניר, מי שנפלה עליו מפולת: שירים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל-אביב 2014, 93 עמודים 

מי שנפלה עליו מפולת הוא ספר שיריו השלישי של אלחנן ניר. שיריו של ניר חשופים, חצופים, מתגרים בעולם, בקדוש-ברוך-הוא ובקורא.
אלחנן ניר מלמד בישיבת "שיח יצחק", עורך מוסף "שבת" של "מקור ראשון" וחבר בקבוצת המשוררים "משיב הרוח” (כתב עת לשירה יהודית-ישראלית, בעריכת עמיחי חסון ושמואל קליין). 
כתבו עליו שהוא אמיץ, נועז וטוטאלי, ואני שומעת ביצירתו, את היהודי הכמה ומשתוקק לדיאלוג בין אדם לא-לוהיו, המשתפך בבכי לנוכח מערכת יחסים אינטימית זו, שהיא כולה מונולוג צרוף, ולעולם לא שיחה דו-צדדית. ניר מתפלל תפילה אישית להדדיות הקשר ומתחבר לשרשרת של נביאים כמשה, תנאים כחוני המעגל, חסידים ויהודים בשואה שחיפשו את תשובתו של הא-ל לבקשות, לתחינות ולדרישות של האדם בצר לו.

על: חנה טואג, הרובע הקטן

יוסף כהן אלרן (סופר ומשורר) ממליץ על ספר פרוזה
חנה טואג, הרובע הקטן, הוצאת אבן-חושן, רעננה 2015, 416 עמודים 

הוצאת אבן חשן
הנה איך אפשר להזמין קורא להיכנס אל תוך ספר בן יותר מארבע מאות עמודים: "'כבר שלושה לילות אני חולמת חבצלות לבנות,' היא אומרת לו." – זאת השורה הראשונה, כך היא פותחת את דלת הכניסה לרומן הזה, למוחה המרחף של חבצלת, האימא האמנית, הציירת. 
הרבה מאוד אווירה יש בספר, תיאורים נפלאים בשפה עשירה שמחליקה לתוך התודעה באיזו זרימה נינוחה וברוגע, שללא יכולותיה שאינן מוטלות בספק של המחברת, ללא יכולת ההיספגות שלה לתוך המראות שעליהם היא כותבת, ללא אותו ריחוף שהיא מצטרפת אליו של חבצלת החולמת וההוזה והציורים שהיא מציירת ליד החוף של שכונת עג'מי ביפו, שם מאחורי הר הזבל שריחו הופך להיות גוונים במכחולה – ללא כל אלה לא הייתה יכולה לבטא את הדברים כפי שביטאה. 

יום שישי, 17 ביוני 2016

הארוחה האחרונה: סיפור קצר של סביון ליברכט

פרופ׳ עדנה אפק, אשת חינוךמרצה וחוקרת ספרות ,לשון ותרבות

על: ״הארוחה האחרונה״ - סיפור קצר מתוך סביון ליברכט, צריך סוף לסיפור אהבה, הוצאת כתר, ירושלים 1995, 207 עמודים
הוצאת כתר
סביון ליברכט, סופרת ומחזאית ישראלית, מרבה לכתוב סיפורים קצרים, שחלקם היו להצגות ולסרטים. כך למשל: תפוחים מן המדבר, רוחלה מתחתנת וסינית אני מדברת אליך.
על כתיבתה הריאלסטית בעיקרה , מספרת ליברכט:
"אני תמיד כותבת על אנשים, חוויות וסיפורים שאינני מכירה. כל סיפור מתחיל בדמות. זה תמיד נראה לי מוזר: מופיעה דמות הפולשת לתודעתי ונמצאת שם עד שהסיפור נכתב בסופו של דבר או שלא.זו תמיד דמות זרה, אך אם היא מוכרת היא מתפוגגת. היא מספרת לי על עצמה ועל חוויות מחייה."
במרכז סיפוריה, מעמידה ליברכט, לעיתים קרובות, את נושא השינוי ואת ההתמודדות אתו. להלן יובא כדוגמה, סיפורה "הארוחה האחרונה".

מיהו גאון אמיתי? הרהורים בעקבות סיפרה של אלנה פֶרַנְטֶה, החבֵרה הגאונה

ד״ר גלי דינור, מכללת לוינסקי
הוצאת הקיבוץ המאוחד

על: אלנה פֶרַנְטֶה, החבֵרה הגאונה [הרומנים הנפוליטניים: ראשון], מאיטלקית: אלון אלטרס,  הוצאת הקיבוץ המאוחד/ סדרת הספריה החדשה, בני ברק 2015, 342 עמודים

הסיפור לפנינו הוא סיפור על הגדרת האני באמצעות האחר. ליתר דיוק, הגדרה הדדית של  חבֵרה את רעותה בתהליך התבגרותן. אף שתיאור שמחותיהן, כעסן, עצבותן ומחשבותיהן  מסתרגות במעין השתקפות קלידוסקופית האחת בשניה, ניתן להבחין בדמותן השונה, המתבטאת בדרכה של כל אחת להיחלץ מסביבתה הפטריארכלית, החונקת, הנכשלת, הענייה ורווית אלימות בשכונה בנאפולי. שתי נערות - לילה  ואלנה (כן, כשמה של מחברת הרומן, שהוא שם בדוי) -  הן חברות בנפש. השתיים חיות במעין בועה, ועד נערותן לא יצאו משכונתן אף לא לים הנמצא בקרבת מקום, מעבר להר הווזוב. למרות זאת הן מצליחות לעוף מעל הלוקליות הסגורה שנכפתה עליהן, ובאמצעות למידת השפות: יוונית ,לטינית ואנגלית, הן מצליחות לקרוא את דויסטויבסקי, את טולסטי ואת אינאיס בשפת המקור. הקריאה פותחת בפניהן צוהר לעולם האחר, הסגור בפניהן. 

יום חמישי, 16 ביוני 2016

המדריך הקצר לחיים ארוכים

יונה ברטל, מנהלת אגודת הידידים של מר שמעון פרס

הוצאת מטר
על: דייוויד אגוס, המדריך הקצר לחיים ארוכים (מאנגלית: גיא הרלינג), הוצאת מטר, תל אביב 2016, 191 עמודים

ראשית מילה על המחבר: דוד אגוס נחשב לעילוי בתחומו, רופא שעיקר התמחותו מלחמה בסרטן, מניעת סרטן והקניית כלים לחיים בריאים יותר. אגוס כתב שלושה ספרים שהיו פורצי דרך בתחומם, כולם עוסקים בהבנת מנגנוני הגוף וכולם נותנים פתרונות פשוטים כדי לצלוח את החיים בשלום ובבריאות טובה. ״המדריך הקצר לחיים ארוכים״ הוא למעשה מדריך של עשה ולא תעשה. בשפה ברורה וקלה הוא מתמצת את הפעולות אותן צריך לבצע בשגרה ולאמץ דרך חיים שתסייע לכם ולבריאותכם.

יום רביעי, 15 ביוני 2016

על דמות העכבר בספרות הילדים: בעקבות הספר - עכבר הספרייה

ד״ר ניצה דורי, סופרת ילדים; שאנן - המכללה האקדמית הדתית לחינוך

הוצאת כנרת
על:  דניאל קרק, עכבר הספרייה (מאנגלית: אירית ארב), הוצאת כנרת, אור יהודה תשע״ב 2011, 32 עמודים

אחת מדמויות בעלי החיים שתפסה מקום נרחב בספרות הילדים היא העכבר. אמנם אין זה בעל-חיים שילדים נוהגים ללטף ולשחק, אך בספרות הילדים הוא מקבל את הכבוד הראוי לו הן מבחינת כמות הטקסטים שנכתבו אודותיו והן מבחינת המסרים והתכנים שעכבר קטן יכול להנחיל. האמביוולנטיות של הטקסטים מעניינת: לפעמים העכבר מזיק, מטריד, מפריע ומחבל ולעיתים מועיל, מחנך ומלמד. בספרות ימי-הביניים אנו מוצאים את המעשייה הקדומה על "החלילן מהמלין" (1280) בה מתוארים העכברים כמזיקים, אך קמצנותם של אנשי הכפר מביאה עליהם את הטרגדיה הנוראה: העכברים אמנם נעלמים אך גם כל ילדי הכפר שהלכו אחרי החלילן המוזר. מאוחר יותר במעשיות "האריה והעכבר” [עיבוד למשל זה עשה לוין קיפניס בספרו "אריה גיבור ועכבר בן חור", 1950.] ו"עכבר העיר ועכבר הכפר" (1480, משלי איזופוס) מתוארים העכברים כיצורים חכמים, בעלי תושייה ושכל בריא היודעים להיחלץ ממצבים קשים. בסרטי וולט דיסני דמותו של מיקי (1928) מצטיירת כדמות חביבה, פקחית ובלתי מזיקה, יודעת לשיר, לנגן ולרקוד. מאז המצאת "העכבר" למחשב קבלה דמות העכבר מימד נוסף, דיגיטלי, נחוץ והכרחי. עצם השימוש בכינוי מעולם החי למכשיר טכניי גרם לשם "עכבר" להיתפס כידידותי יותר.

פלוטרכוס, חיי אישים: ליקורגוס ונומה

פרופ׳ דבורה גילולה, האוניברסיטה העברית

על: פלוטרכוס: חיי אישים: ליקורגוס ונומה, תרגמה מיוונית והוסיפה מבוא ופירושים דבורה גילולה, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, ירושלים 2016, 106 עמודים

הוצאת מאגנס
עיצוב עטיפה: משה גילולה
פלוטרכוס היה סופר פורה ואהוד מאוד וזכה לקהל קוראים גדול במהלך הדורות. מכלל יצירותיו נשאו חן בעיקר הביוגרפיות הכפולות של אישים יוונים ורומים, שבהן הוא בוחן חיי איש יוון לצד חיי איש רומא ומשווה ביניהם, לעברית תורגמו הביוגרפיות בהפרדה, יש כרך של אנשי רומי וכרך של אנשי יוון. אני בחרתי לכבד את הרעיון המקורי של פלוטרכוס ותרגמתי "זוג" ביוגרפיות, כפי שפלוטרכוס הגה: ליקורגוס היווני לצד נומה הרומי וההשוואה ביניהם המסכמת את היצירה. 

יום שלישי, 14 ביוני 2016

על ידיעה, על הבנה ועל משמעות ברומן על חולת הפרקינסון שמחפשת את רוצח ביתה

ד״ר עינת אברהמי, אוניברסיטת חיפה, ותכנית ״אדם ורפואה״, האוניברסיטה העברית

הוצאת כתר ספרים
 על: קלאודיה פיניירו, אלנה יודעת (מספרדית: רינת שניידובר), הוצאת כתר ספרים 2011, 170 עמודים

הרומן "אלנה יודעת" מאת הסופרת והמחזאית הארגנטינית קלאודיה פיניירו מתאר את מסע החיפושים של אלנה בת השישים וחמש אחר רוצח בתה, ריטה. כולם אומרים לה שריטה התאבדה בתליה מחבל בצריח הפעמון של הכנסייה. אבל אלנה לא מאמינה להם. היא יודעת שאין סיכוי שריטה התאבדה. המשטרה פשוט הפסיקה לחפש אחר האויבים האמיתיים. אם אלנה לא הייתה חולה בפרקינסון מתקדם, היא הייתה הופכת שמיים וארץ ומוצאת בעצמה את הרוצח. במצבה, אין לה ברירה אחרת אלא לצאת למסע מפרך בשכונות עירה כדי לגייס לעזרתה מישהי שהכירה בעבר, אישה שחבה לה ולריטה חוב כה גדול שיאפשר לה לבקש ממנה לחפש את הרוצח במקומה. 

יום שני, 13 ביוני 2016

מצודת המלך דוד בעמק האלה בעקבות ספרם של גרפינקל ועמיתיו

פרופ׳ משה גרסיאל, אוניברסיטת בר-אילן

Y. Garfinkel, I. Kreimerman and P. zilberg, Debating Khirbet Qeiyafa: A Fortified City in Judah from the Time of King David (Jerusalem: Israel Exploration Society & the Hebrew University 2016), 269 pages. 

Israel Exploration Society & the Hebrew University
בתחילת השנה האזרחית 2016 יצא לאור ספרם של יוסף (יוסי) גרפינקל ועמיתיו המסכם סיכום ביניים את תוצאות החפירות הארכיאולוגית בעמק האלה, בהן נחשפה מצודה מסוף המאה האחת עשרה ותחילת המאה העשירית. החופרים זיהו מצודה זו עם העיר שעריים הנזכרת במקרא. תוצאות החפירה עוררו גם ביקורת מצד המפקפקים בקיומה של ממלכת ישראל המאוחדת בהנהגת דוד ושלמה. הספר שלפנינו מהווה סיכום ביניים נוסף על קודמיו של החפירות תוך דגש על המפגש בין המקרא והארכיאולוגיה.

שירי מקרא והגות מאת משה שפריר

הרצל חקק, משורר

הוצאת נבו
מה אֱנוש כי תחַסרֶנו
מה יש בכוח אנוש לשאוב מספר הספרים? בתרמילו של משה שפריר, שירים מרגשים שחיים בנופי התנ"ך, שמתכתבים עם גיבורי התנ"ך... אנו עדים לשירים מסוג מיוחד: שירים שמלקטים סודות מן הימים שהיו, שמנסים לפצח את הצופן התנ"כי, להבין את הרוח המקראית.
סקירה על ספרו החדש של משה שפריר, "פשר", קובץ שירים, שירי מקרא והגות, הוצאת נבו, חשוון תשע"ו, 2015, 127 עמודים.

יום ראשון, 12 ביוני 2016

עגנון וחג השבועות במסורת המיסטית

פרופ' רחל אליאור, האוניברסיטה העברית

'אם אין כאן כל מאורעותיהם הזכרת נשמותיהם ודאי יש כאן.
וטוב ויפה שניתן להם שם ושארית בכתב עברי ובלשון הקודש'.
שמואל יוסף עגנון, האש והעצים, עמ' של

ש"י עגנון
עד עולם הוא שם הסיפור בו חותם שמואל יוסף עגנון את הכרך השמיני של כל סיפוריו, האש והעצים, שבדפיו האחרונים הוא מעלה את זכרם של העדים המעלים מתהום הנשייה את אשר היה ואיננו עוד, וזוכרים בעיני רוחם את שירד לטמיון, ומציבים לו ציון בשמים ובארץ, כנגד כל הסיכויים: 'כמה גדולים מעשי סופרים, שאפילו חרב חדה מונחת על צוארם אינם מניחים את עבודתם ונוטלים מדמם וכותבים בכתב נפשם ממה שראו עיניהם (האש והעצים, ירושלים ותל אביב תשל"ד, עמ' שלב).

יום שבת, 11 ביוני 2016

איך אמשיך מכאן? בעקבות רות א 16

דורית-שירה ג'אן, משוררת 

אֵיךְ אַמְשִׁיךְ מִכָּאן? שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ.
אֵיךְ אַמְשִׁיךְ מִכָּאן?
שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ.
בְּלִי אֹמֶר הוּא קָם
וְנָשָׂא אוֹתִי עַל גַּבּוֹ.
"בַּאֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ,
לַאֲשֶׁר תִּתְאַוִּי
שָׁם אֶקָּחֵךְ.
אַתְּ תִּהְיִי
שַׂק הַקֶּמַח שֶׁלִּי
עַד שֶׁיִּהְיֶה בְּכֹחֵךְ".

כאן המקום וזה הזמן: שיר חילוני לערב חג השבועות תשע״ו

משׁה  שׁפריר, משורר
וַאֲנִי נִמְצָא כָּאן בָּמָּקוֹם וּבַזְּמַן
אָדָם, אָדָם, אַיֶּכָּה?
- אֲנִי קַיָּם כָּאן וְעַכְשָׁיו בַּשֶּׁטַח,
אֲנִי מוּכָן וּמְזֻמָּן וְנִמְצָא פֹּה בַּזְּמַן.
אָדָם, אָדָם, הַאִם כָּל אֵלֶּה הֵם לָבֶטַח? 

יום שישי, 10 ביוני 2016

הנאמנות כמפתח להבנת מגילת רות

ד"ר שלמה בכר, אוניברסיטת חיפה (בגמלאות)

עינת מיזהר, אשה עמלה
פרשנים וחוקרים חשפו במגילת רות מסרים שונים. במאמר זה מובאת הצעה לעוד מסר, כזה המנסה לתת מפתח אחד לכול המגילה.
דעה נפוצה היא, שאחת המגמות החשובות במגילה היא ההתנגדות לאיסור נישואים עם נשים נוכריות, איסור שהובילו עזרא ונחמיה. כידוע, הם פעלו להתבדלות מ"עמי הארצות" ולמניעת נישואים בין יהודים לנשים נוכריות. מגמתם באה לידי ביטוי בשני רבדים. האחד גלוי והשני סמוי:
ברובד הגלוי. דרך סיפור מוצאו של דוד, אבי שושלת בית דוד, משתי נשים נוכריות: תמר  הכנענית (בר‘ לח) ורות המואבייה. כך תולה המחבר באילן גבוה את קבלתן של כנענית ומואבייה לעם ישראל. שושלת היוחסין של דוד מצוטטת בסוף המגילה מדה“א ב 15-9, ודה“י הוא ספר שבו מוצג דוד כמלך ללא רבב.

יום חמישי, 9 ביוני 2016

נעמי

רות נצר, פסיכולוגית, סופרת וציירת
רות נצר, אשה
  
1.
וַתֵּהֹם כָּל הָעִיר 
 - הֲזֹאת נָעֳמִי?
זוֹ תְּהוֹם הוֹמָה
תְּהוֹם הַזִּכָּרוֹן

וַתֹּאמֶר לָהֶם נָעֳמִי -
כָּתוּב תְּהוֹמוֹת יְכַסְיוּמוּ
יָרְדוּ בָּנַי לַמְּצוּלוֹת. 

אֲנִי מְלֵאָה הָלַכְתִּי
עַכְשָו רֵיקָה
בִּטְנִי
מְצַפָּה לַגּוֹאֵל
שֶׁיּוּשַׁת בְּחֵיקִי

יום רביעי, 8 ביוני 2016

גֵרָה - על רות המואביה

נאוה סמל, משוררת ומחזאית

גֵרָה
על רות המואביה
פואד אגבאריה, אשה בקציר


אַל תֵּלְכִי אִתִּי, רוּת, עַכְשָׁו נַעֲצֹר 
אֶת הַגְּבוּל הַזֶּה לְבַדִּי אֶעֱבֹר
וְאַתְּ עוֹדֵךְ בִּנְקוּדַת הֶחָזוֹר
עַל עִקְבוֹתָיִךְ שוּבִי אָחוֹר
אַל תֵּלְכִי אִתִּי, רוּת, נִפָּרֵד יְקָרָה
מִן הַעֵבֶר הַהוּא זוֹ לֹא אֶרֶץ בְּחִירָה
שָם יַצְבִּיעוּ עָלָיךְ, יְדַבְּרוּ בָּך סָרָה
לְעוֹלָם תִּהיִי בִּשְבִילָם "הַזָרָה"
נָכְרִיָה כָּאן בֵּינֵינוּ, אֵשֶת צָרָה
עַל מַשְקוֹף יֵרָשֵם "פֹּה גָרָה גֵרָה".

יום שלישי, 7 ביוני 2016

מטמון מטבעות כסף מסוף התקופה ההלניסטית נחשף במודיעין


מטמון מטבעות שנמצא בבית האחוזה. 
צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות.
מטמון מטבעות כסף מסוף התקופה ההלניסטית (126 לפני הספירה) נחשף באפריל 2016 במודיעין. המטמון כולל 16 מטבעות. הוא מכיל מטבע אחד או שניים מכל שנה בין השנים 135–126  לפני הספירה, ובסך הכל יש בו ייצוג לתשע שנים עוקבות.המטבעות הן של שקלים וחצאי שקלים (טטרדכמות ודידרכמות), שנטבעו בעיר צור, והנושאים את דמותם של המלך אנטיוכוס השביעי ושל אחיו -דמטריוס השני. המטמון הוחבא בנקיק סלע, בצמוד לקיר של אחוזה חקלאית שהתגלתה במהלך החפירה במקום. בסמוך לאחוזה הולך ונחשף בחפירה אזור תעשיה של האחוזה, ובו בית בד ששימש להפקת שמן זית ומחסנים לאחסון השמן. בחלקות החקלאיות הסמוכות לאחוזה נחשפו עשרות גתות חצובות בסלע, המלמדות על גידול הגפן ותעשיית היין במקום. בית האחוזה נבנה מקירות איתנים, כדי לספק ביטחון מפני מסעות כיבוש ושודדים.