יום ראשון, 19 ביוני 2016

ספרים חדשים בחקר המקרא: על אבלות, על גלוי ומוצפן בסיפור המקראי ועל ספרות החכמה במצרים העתיקה ובמקרא

פרופ' אד גרינשטיין, המחלקה לתנ"ך, אוניברסיטת בר-אילן

ד"ר לאה מזור, עורכת האתר הנפלא הזה, מכבדת אותי שוב השנה בהזמנה להמליץ על ספרים חדשים בתחום של חקר המקרא לרגל שבוע הספר העברי. ספרים בתחום הזה רואים אור בשפע, ואי לכך, קשה להמליץ על מספר מצומצם של ספרים על ספר הספרים. עם זאת, אנסה להציע לקוראים ספרים ספורים שנראים לי יוצאי דופן.
הקיבוץ המאוחד / ספריית פועלים
אחת הסדרות היוקרתיות בחקר היהדות היא הסדרה הידועה, "ספריית הילל בן חיים", הרואה אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד. מזמן לא התפרסם בסדרה זו ספר בחקר המקרא ובפרשנותו. אך השנה ראו אור בתחום הזה שניים. יעל שמש (מהמחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן) הוציאה ספר יסודי, מרתק וקולח על "אבלות במקרא (בני ברק 2015, 424 עמודים ): דרכי התמודדות עם אבדן בספרות המקראית" ; ויונתן גרוסמן (אף הוא מהמחלקה לתנ"ך בבר-אילן) הוציא ספר מעניין, מעמיק וקריא "על כמה מדרכי העיצוב של הסיפור המקראי" הנושא את הכותר הראשי "גלוי ומוצפן" (בני ברק 2015, 435 עמודים). 


הקיבוץ המאוחד
לשני הספרים צד שווה, ובזכותו אני כותב על שני הספרים האלה השנה. שני הספרים מתייחסים לנושאיהם תוך התמצאות בדיסציפלינות הכלליות שאליהן שייכם העיונים שלהם. הם מוציאים את חקר המקרא מחוץ ל-ד' האמות שבהן הוא לעתים קרובות מדי מצוי. יעל שמש נדרשת להיבטים האנתרופולוגיים על המוות ועל האבלות עליו אצל כל יושבי תבל, והיא מארגנת את הדיון שלה בספרות המקראית לפי הקטגוריות האנתרופולוגיות שהיא מתארת. יונתן גרוסמן מציע שיטות קריאה בספרות המקרא במסגרת של תורת הספרות. קוראי ספרו ייפגשו בשאלות על היחס בין הטקסט, המחבר והקורא ועל הקשר בין המובע והלא-מובע ביצירה הספרותית. הקורא הרציני יתחקה אחר ההפניות הרבות לספרות על תורת הספרות והלשון וייצא נשכר מאוד.
מוסד ביאליק
ספר אחרון שברצוני להמליץ עליו ראה אור ממש בימים האחרונים. הוא ספרה של נילי שופק (חוקרת בכירה מאוניברסיטת חיפה) הרואה אור בסדרה הנכבדת "ספריית האנציקלופדיה המקראית" בערכית שמואל אחיטוב ובהוצאת מוסד ביאליק. ספר זה, הנושא את השם "אין אדם שנולד חכם" (ירושלים 2016), מפגיש את הקורא המלומד והשוחר תרבות עם מספר רב של "הוראות" שנותנים אבות לבנים ומורים (סופרים וחכמים) לחניכיהם במצרים העתיקה על מנת לנווט באופן מועיל יותר את דרכי החיים. ספרות ההוראות קרובה מאוד הן בתוכן הן בצורה לספר משלי, ונילי שופק מוסיפה מבואות לספרות החכמה בכלל ודיונים בכל היצירות המצריות על מנת להבהיר את טיבי הקשר הזה. ספר זה גם יפה בצורתו, מלווה באיורים אותנטיים ממצרים ובהערות שוליים שהקורא רשאי לעיין בהן ולהחכים או לוותר עליהן לעת עתה ורק ליהנות מהיצירות הנהדרות שתרגמה המחברת.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה