יום שני, 26 בספטמבר 2016

פיענוח דיגיטלי של פרקים מספר ויקרא ממגילה שרופה מעין גדי וניתוחם הטקסטואלי

פיענוח דיגיטלי תקדימי חשף פרקים מספר 'ויקרא' במגילה עתיקה המתוארכת למאות הראשונות לספירה.
צילום: ברנט סילס

לפני יותר מארבעים שנה, נתגלתה מגילה שרופה בחפירות מטעם המכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית בבית הכנסת בעין גדי, בראשות פרופ׳ דן בר״ג ז״ל, פרופ׳ אהוד נצר ז״ל וד״ר ספי פורת יבל"א. אך במשך עשרות שנים היא נשארה סגורה ללא אפשרות לפתוח אותה, שהרי היתה מתפוררת במגע ידיים. 
לפני כשנה, יזמה הארכיאולוגית פנינה שור, ראש המעבדה לשימור מגילות מדבר יהודה ברשות העתיקות, סריקת המגילה בשיטת CT, ופנתה למומחה בפיענוח דיגיטלי של טקסטים עתיקים, פרופ' ברנט סילס מן המחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת קנטאקי (ארה"ב), כדי לבדוק אם ניתן לקרוא את המגילה באמצעות שיטות טכנולוגיות מתקדמות מבלי לפתוח את המגילה.

באופן תקדימי ובעבודה מאומצת, הצליח סילס לשחזר דיגיטלית את השכבות השונות של המגילה השרופה, ובינתיים הפיק צילומים איכותיים של שני הטורים הראשונים שבה. הצילומים הדיגיטליים הם קריאים באותה מידה כמו צילומי "מגילות ים המלח" שנמצאו במדבר יהודה.
ההישגים הטכנולוגיים והמדעיים באשר לשיטת הפיענוח הדיגיטלי וקריאת המגילה הם פרי שיתוף פעולה ההדוק בין צוות החוקרים האמריקאי, רשות העתיקות והצוות באוניברסיטה העברית בירושלים, ומתוארים במאמר מפורט שהתפרסם בכתב-העת היוקרתי Science Advances.
"ההישג המדעי של סילס הוא בעל חשיבות עצומה," מדגיש פרופ' מיכאל סיגל, ראש מפעל המקרא של האוניברסיטה העברית. "זכינו לקבל מגילה 'חדשה' ממדבר יהודה, המספקת נדבך נוסף להבנת תולדות נוסח המקרא בכלל, ונוסח המסורה של התורה בפרט."
לפי כמה שיטות תיארוך, נמצא שהמגילה קדומה ביותר, ואפשר לשייכה לתקופה המקבילה לאחרונות המגילות ממדבר יהודה, ואולי קצת מעבר להן ומכאן חשיבותה הגדולה. לפי שיטת פחמן-14, המגילה מתוארכת למאות ה- 3 - 4 לספירה (עם אפשרות של תיארוך למאה ה-2). לפי בדיקה פליאוגרפית (המתבססת על צורת הכתב), קבעה ד"ר עדה ירדני, אחת המומחים הגדולים ביותר לתולדות התפתחות הכתב העברי, שלמעשה המגילה עוד יותר עתיקה, ושהיא הועתקה במאה הראשונה או השנייה לספירה.
מלאכת הפיענוח והניתוח הטקסטואלי של המגילה נעשתה על ידי שני חוקרים מן החוג למקרא באוניברסיטה העברית, פרופ' מיכאל סיגל, ראש מפעל המקרא ופרופ' עמנואל טוב העורך הראשי לשעבר של הצוות שפרסם את מגילות מדבר יהודה.
על סמך השחזור הדיגיטלי של הקבוצה האמריקאית, פיענחו החוקרים הישראלים את שני הטורים הראשונים שנכתבו במגילה ובהם שני הפרקים הראשונים של ספר ויקרא. החלק התחתון של הטורים לא שרד ומתוך 35 השורות המקוריות בכל טור נותרו 18 שורות, שהן המחצית העליונה של כל טור. הטקסט שנשתמר זהה לנוסח המסורה (מה שמופיע עד היום בספרי תורה המסורתיים), הן באותיותיו והן בחלוקה לפרשיות. זהות זאת מלמדת על עתיקות הנוסח הזה.
בין המגילות המקראיות ממדבר יהודה, קיימים הבדלים רבים בין העותקים השונים של המגילות, וכן ביניהן ובין עותקים מאוחרים יותר, מה שמלמד על נזילות נוסח המקרא בעת העתיקה. אך כבר בתוך המגילות, ובמיוחד באתרים במדבר יהודה מחוץ לקומראן (למשל מצדה ונחל חבר), יש קבוצה לא קטנה של מגילות מקראיות הקרובות, או אפילו זהות, באותיותיהן לנוסח המסורה. המגילה מספר ויקרא שהתגלתה היא דוגמה מובהקת לקבוצה זו, המעידה על החשיבות של נוסח המסורה במאות הראשונות לספירה.

תיאור גילוי המגילה ושימורה בידי רשות העתיקות, סריקתה ותהליך הפיענוח הדיגיטלי שלה, וכן הקריאה של שני הטורים והניתוח הטקסטואלי, פורסמו במאמר בטקסטוס, כתב-העת של מפעל המקרא של האוניברסיטה העברית. הפניה למאמר בטקסטוס
* הדברים דלעיל מתפרסמים באדיבות האוניברסיטה העברית בירושלים ונמצאים בפורטל הכניסה לאתר של האוניברסיטה העברית.

המאמר על המגילה המפוחמת מעין-גדי ב- Science Advances - זכה לתפוצה רחבה ביותר בעולם. 
להלן איזכורים בכמה מגופי התקשורת הבולטים שפירסמו את המחקר:






















אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה