יום שני, 23 באוקטובר 2017

מה היה "עץ הדעת"?

התורה מספרת כי לאחר שנברא אדם הראשון הניח אותו האלהים בגן העדן, אשר היה משופע בכל עץ וצמח, ואף התיר לו לאכול מכול אשר ירצה, ועם זאת נאמר לו כי "ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל...כי ביום אכלך ממנו מות תמות" (בראשית ב, יז). כידוע לכל לא עמדו אדם וחוה באיסור זה ולאחר שאכלו מפרי העץ, לא מעט בעטיו של הנחש שהסית את חוה לעשות כך, נענשו בעונשים חמורים ואף גורשו לעולם משלוות גן העדן. יגיעתו של הגבר לשם פרנסתו וייסורי הלידה של האישה באו, לפי סיפורי התורה, כעונש של אכילת פרי "עץ הדעת טוב ורע".

יום שישי, 20 באוקטובר 2017

באתי אליכם מארץ בבל

בלפור חקק, משורר

Athanasius Kircher, Turris Babel 

בָּאתִי אֲלֵיכֶם מֵאֶרֶץ בָּבֶל הַיָּפָה
בָּאתִי מֵאֶרֶץ שִׁנְעָר
מֵאֶרֶץ שׁוּמֵר וְאַכַּד
אָמַרְתִּי לָכֶם הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים
וְלֹא נִהְיֶה כָּל אִישׁ לְבָדָד
אָמַרְתִּי: נִשְׂרְפָה הַלְּבֵנִים לִשְׂרֵפָה 
הַלְּבֵנָה תְּהִי לָנוּ לְאֶבֶן
וְהַחֵמָר יִהְיֶה לָנוּ לְחֹמֶר
וּבְיַחַד נִבְנֶה לָנוּ אֹמֶר.

מגירות מסתתרות בתיבה נושנה - וינייטת המגדל בבקעה

יצחק מאיר, סופר הוגה דעות ומשורר


יתכן כי בסולם המידות של האדם, שלב תחושת ההשפלה, נמיכות הרוח והקומה, הדיכאון ואובדן האמון בחירות, הוא המאיץ לעלות לשלב הרם של היוהרה והגאווה, שלב האשליה שיש במעמד המוגבה מעלה של יתרון  בכל,  גם על האדם המפגר כביכול לעלות עדיו. אם "מי יישפל" גורם "למי ירום", והחתירה לעלייה - יותר משהיא ביטוי לשאיפה לנעלה היא ביטוי לחרדה משותפות הגורל עם מי שנמצא בתחתית - הופך השלב הרם האריתמטי של אותו סולם ,לנמוך בשלבים הגיאומטריים שבו.

יום רביעי, 18 באוקטובר 2017

בכפר עלבון התגלתה מערכת מערות מהתקופה הרומית

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

צילום: רשות העתיקות
מפקח רשות העתיקות מר יאיר עמיצור בתוך מערכת המערות החצובה

התגלית ושוד העתיקות

יום שני, 16 באוקטובר 2017

נחשפו נדבכי אבן בעומקו של הכותל המערבי ולידם תיאטרון רומי

ד״ר לאה מזור (טקסט וצילומים), האוניברסיטה העברית

התאטרון הסמוך לנדבכי האבן העתיקים שנחשפו בכותל

רשמים ממסיבת העתונאים

יום שבת, 14 באוקטובר 2017

הלחם במקרא: הבטים חברתיים, מגדריים, רעיוניים ואמוניים

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית


הלחם כראי העולם; הוראת המילה; מצבי נפש; לחם ואחווה; לחם ומגדר; לחם ומעמד; לחם במסע הגדול אל ארץ הלחם; לחם מוסר ואמונה.

יום שישי, 13 באוקטובר 2017

י"ג עיקרים ללמידה מוצלחת

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית



קשה לזכור? המחשבות נודדות? דוחים ודוחים? תקועים במחסום יצירתי?  'אין זמן'?
הנה כמה טיפים מנצחים ללימוד יעיל, פורה ומוצלח.
להדפיס ולשמור!

יום חמישי, 12 באוקטובר 2017

בראשית ברא - תורה אורה כגירסתא דינקותא

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

מחשבות על הספר:
מיריק שניר (הוגה, מעצבת ועורכת ראשית), בראשית ברא: לקרוא תנ”ך מגיל רך ואילך, עמק חפר, תשע”ג 2012


עם ישראל היה עם של ספר כבר בתקופת המקרא. המלך הצטווה לקרוא בספר התורה ’כל ימי חייו‘ (דב‘ יז 19), העם היה חייב לשמוע את קריאת התורה אחת לשבע שנים (לא 13-10) ועזרא הסופר קרא את ’ספר תורת משה‘ לפני שבי ציון (נחמ‘ ח 12-1). דרך חדשנית ל‘ושננתם לבניך‘ (דב‘ ו 7) מציע ספר הילדים, ’בראשית ברא‘. הספר מביא את תיאור הבריאה בשבעה ימים במלואו וכלשונו תוך שימוש בדרכים יצירתיות לקרבו אל הגיל הרך.

ערומים מאחורי הגדר ומחיצת הברזל - וינייטת היום הגורלי

יצחק מאיר, הוגה דעות משורר וסופר

 הפיתויים עוד זוחלים ערומים

סוכות - ידי העצים כרותות

פרופ׳ עדנה אפק, משוררת


סֻכּוֹת

יום שישי, 6 באוקטובר 2017

יום חמישי, 5 באוקטובר 2017

והיה באחרית הימים: שיר And they shall beat their spears into pruning hooks


אלחנן בלמנפלד, משורר.   + שני תרגומים לאנגלית


עת מלחמה ועת שלום

וְכִתְתוּ חַרְבוֹתָם לְעִתִּים

יום רביעי, 4 באוקטובר 2017

חג סוכות שמח!

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

ציור קיר: שלומי ישראל
בתורה נאמר: חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ. שִׁבְעַת יָמִים תָּחֹג לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר־יִבְחַר יְהוָה כִּי יְבָרֶכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל תְּבוּאָתְךָ וּבְכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ. שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל־זְכוּרְךָ אֶת־פְּנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת וְלֹא יֵרָאֶה אֶת־פְּנֵי יְהוָה רֵיקָם (דברים טז, יד-טז). 
חג הסוכות הוא השמח מכל החגים בגלל הקציר והאסיף. 

יעל הקיינית - Yael the Kinite

שולה ברנע, משוררת. פרופ׳ איתן מדיני - מתרגם


יעל הקינית עומדת פתח אוהלה ושפתיה כדובדבן

יום שלישי, 3 באוקטובר 2017

יום ראשון, 1 באוקטובר 2017

יום שישי, 29 בספטמבר 2017

אין יום הכפורים מכפר

פרופ׳ עדנה אפק, משוררת וסופרת



אֵין יוֹם הכִּפֻּרִים מְכַפֵּר

יום חמישי, 28 בספטמבר 2017

חשבון יום הכיפורים

פרופ׳ עדנה אפק, אשת חינוךמרצה וחוקרת ספרות ,לשון ותרבות


וביום הכפור אבוא בחשבון

שלב שלב: שיר של היום, אחרון

יצחק מאיר, משורר סופר והוגה דעות


מי שאמר להם 'היוולדו', אומר עתה 'הנה הסולם, עלו׳!

יום רביעי, 27 בספטמבר 2017

ספר יונה – "מדריך" לחזרה בתשובה?

פרופ' משה ציפור, אוניברסיטת בר-אילן



מה משמעות המנהג לקרוא בשחרית של יום הכיפורים כהפטרה בנביא, בישעיה פרק נח, ובמנחה - ביונה?

סְלִיחוֹת - כמו יונה

מתן מורג, מורה ומחנך


חִיּוּךְ אֶחָד שֶׁלָּהּ מֵאִיר יוֹתֵר מִשְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה רִבּוֹ אָדָם

יום שני, 25 בספטמבר 2017

שרידי קרפדות ערופות ראש התגלו בירושלים בקנקן בקבר מהתקופה הכנענית


הקנקן ובו שרידי הקרפדות
צילום: זוהר תורג׳מן-יפה, רשות העתיקות
רשות העתיקות מודיעה: ממצאים מחפירה באזור עין יעל בירושלים

יום ראשון, 24 בספטמבר 2017

"אני אוהב לחפש": למאפייניהם של יסודות הז'אנר הבלשי בספרות הילדים

ד"ר ניצה דורי, סופרת ילדים, חוקרת ומרצה, שאנן - המכללה האקדמית הדתית לחינוך 

מלות מפתח: בלש, הרפתקאות, ספרות ילדים, מגדר, איורים.

יום שבת, 23 בספטמבר 2017

שנה הלכה

פרופ׳ עדנה אפק, אשת חינוך, מרצה וחוקרת ספרות, לשון ותרבות

 Edvard Munch - The dance of life

שנים לא הולכות
ושנים לא באות.
רק אני 
באה בשנים.

יום שלישי, 19 בספטמבר 2017

על הברכה במקרא ובכלל

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

תפילה לברכה ממרומים

מאז ומעולם נהגו אנשים לאחל טוב לזולתם. הברכה לזולת היא תופעה המשותפת לתרבויות שונות לאורך כל ההיסטוריה האנושית. על חשיבותה של הברכה בתודעה האנושית ניתן ללמוד למשל מהאופן שבו האנושות בחרה להציג את עצמה לפני תרבויות תבוניות חוץ-פלנטריות אם יהיה בעתיד מפגש איתן. שתי החלליות, וויאג׳ר 1 וויאג׳ר 2, ששוגרו לחלל בשנת 1977, צויידו בתקליט זהב עם מידע על כדור הארץ ואוכלוסייתו, ונכללו בו ברכות ב-52 שפות, כולל ׳שלום׳ בעברית.

יום ראשון, 17 בספטמבר 2017

׳קיצור תולדות יהוה׳ או ׳קיצור תולדות שפן׳? כמה הערות שוליים

זאב קינן, בוגר החוג למקרא של האוניברסיטה העברית, עובד בניהול מערכות השקיה ועוסק בעריכה והגהה


כמה הערות שוליים בשולי המאמרים של ד"ר יגאל בן-נון ופרופ' יאיר הופמן ב"הארץ", ובצד ספרו של ד"ר בן-נון "קיצור תולדות יהוה" (2016): 

יום שבת, 16 בספטמבר 2017

בין מחקר היסטורי לרומן היסטורי

פרופ׳ יאיר הופמן, אוניברסיטת תל אביב


פרופ׳ יאיר הופמן מגיב על רשימתו של ד״ר יגאל בן-נון על שפן בן אצליהו*

את רשימתו "שפן בן אצליהו, מחבר הסאגה ההיסטורית במקרא" (הארץ, תרבות וספרות יז באלול תשע"ז 8.9.17) מסיים יגאל בן-נון בהערה מתודולוגית חשובה ונכוחה בדבר החשיבות הרבה שעל ההיסטוריון ליחס ל"מיון הטקסטים על פי הסוגות הספרותיות שלהם". סיום זה הוא דוגמא מובהקת של  'נאה דורש ואין נאה מקיים' (תוספתא, חגיגה פרק ב הלכה א), משום שהוא עומד בסתירה מוחלטת לכל שכתוב לפניו.

יום שישי, 15 בספטמבר 2017

פרשת 'וילך' - מקרא ומדרש מודרני: פרידתו של משה לאור המקרא ולאור 'שונא הניסים' של שולמית הראבן

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית



א. פרשת 'וילך' - אחריתו של משה, חילופי מנהיגות וחזות קשה
סיפור חייו של משה מגיע לקיצו עם קץ הנדודים במדבר כשבני ישראל מגיעים לערבות מואב אל גבול הארץ המובטחת. ’ומשה בן מאה ועשרים שנה במתו, לא כהתה עינו ולא נס לחה‘ (דברים לד 7).

וינייטת הקרב האחרון: תעלומה בין הדמעות

יצחק מאיר, הוגה דעות סופר ומשורר


                                          כל אדם יודע כי אין בעולם הזה נצח

כל אדם יודע כי אין בעולם הזה נצח, כי ימי כל בריאה קצובים, כי כדברי רבי אליעזר הקפר בפרקי אבות (ד',כ"ב)  "הילודים למות", אולם אי אפשר לו לשום אדם להעלות על דעתו את אינוניותו.  אין הדמיון יכול להשיג את הצירוף הבלתי נמנע ביותר בעולם "אני - אין", אותן אותיות, אותה ודאות, אבל אי היתכנות מוחלטת, אי יכולת של הכרת החי את עצמו כמת. 

יום חמישי, 14 בספטמבר 2017

סליחה, תשובה וכפרה

פרופ׳ רחל אליאור, האוניברסיטה העברית


סליחה היא מושג המתואר במקרא כתכונה אלוהית, שכן רק אלוהים הוא זה הסולח, כפי שעולה מחמישים הפעמים שנזכר הפועל סלח במקרא. הסליחה האלוהית היא היפוכו של החטא האנושי, מפני שעל פי המקרא האדם הוא זה המועד לחטוא מעצם הווייתו, ואלוהים לבדו הוא זה המתבקש לסלוח לו. החטא, המתרחש במישור האנושי, מופנה תמיד במישרין לא רק נגד הזולת שחוטאים לו, אלא בראש ובראשונה  נגד אלוהים נותן החוק ומכונן המוסר. על כן אלוהים הוא זה המתבקש לסלוח ולמחול. כך כותבים מחברי המקרא הפונים לאלוהים בבקשת סליחה על חטאי העם: 'וסלחת לעווננו ולחטאתנו, ויאמר ה' סלחתי כדבריך' (במדבר יד, כ); 'ואתה אלוה סליחות חנון ורחום' (נחמיה ט, יז); 'לאדוני אלוהינו הרחמים והסליחות' (דניאל ט ט), 'כי אתה ה' טוב וסלח' (תהלים פו, ה) 'וסלחת לחטאת עמך ישראל' (מלכים א ח, לד). 

לך אינני סולחת

פרופ׳ עדנה אפק, אשת חינוך, מרצה וחוקרת ספרות, לשון ותרבות 


עֲרֵמָה שֶׁל סְלִיחוֹת חוֹסֶמֶת הָעִיר

יום רביעי, 13 בספטמבר 2017

הימים הנוראים: שיר

אלחנן בלומנפלד, מחנך ומשורר



וְכָכָה הִתְחִילוּ הַיָּמִים הַנּוֹרָאִים, שֶׁל הָגָר וְיִשְׁמָעֵאל לְפָחוֹת

יום שלישי, 12 בספטמבר 2017

חודש אלול: סליחות

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית



חודש אלול הוא הכנה לראש השנה שהוא יום הדין, כדברי המשנה: "בראש השנה כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון" (ר"ה טז, א). ימי אלול נחשבים לימי רצון ומרבים בהם באמירת סליחות ותחנונים לפני ה‘. במסורת היהודית נהוג לדרוש את מילת "אלול" כראשי התבות של "אני לדודי ודודי לי". מילת ”דודי“ מציינת את ה‘ על פי התפיסה הרואה בשיר-השירים שיר אהבה בין כנסת ישראל לאלוהיה. בקשת הסליחה קשורה לפי זה לזיקה שבין אדם למקום. ומה מקומה של הסליחה ביחסים שבין אדם לחברו?

יום שבת, 9 בספטמבר 2017

שיחה מקומית

יוסף עוזר, משורר


אוֹתִיּוֹת עַתִּיקוֹת מְדַבְּרוֹת אִתִּי מִמֶּרְחָק

יום רביעי, 6 בספטמבר 2017

פירוש למגילת איכה מאת זקוביץ ושנאן

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

ידיעות ספרים

על: יאיר זקוביץ ואביגדור שנאן, מגילת איכה - פירוש ישראלי חדש: המגילה ורשמיה בארון הספרים היהודי לדורותיו. סייעה בידם: מיטל בלומנטל גורדון, משכל - הוצאה לאור מיסודן של ידיעות אחרונות וספרי חמד, ראשון לציון 2017 

צעקת האם: מתוך ארבעת שירי העקדה Cry of the Mother

בלפור חקק, משורר. תרגום לאנגלית: פרופ׳ איתן מדיני



צעקת האם

יום שני, 4 בספטמבר 2017

אוסף של בולות מסוף ימי הבית הראשון התגלה בחפירות עיר דוד 


ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית



בולה שלמה הנושאת את הכיתוב "לאחיאב בן מנחם" צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות
אוסף של עשרות בולות המציינות שמות פקידים ומתוארכות לשלהי ממלכת יהודה התגלה בחפירות שנוהלו בחודשים האחרונים על ידי רשות העתיקות בעיר דוד בגן לאומי סובב חומות ירושלים, במימון עמותת אל עיר דוד (אלע”ד), והוא מצטרף לאוצר הבולות שהתגלו בשנים האחרונות בעיר דוד ובתחומי ירושלים הקדומה האחרים.

יום ראשון, 3 בספטמבר 2017

ויהי טוב


פרופ׳ עדנה אפק, אשת חינוך, מרצה וחוקרת ספרות, לשון ותרבות 


וַיְהִי טוֹב

יום שבת, 2 בספטמבר 2017

The Story of Joseph and its Aims

Dr. Lea Mazor, The Hebrew University


The Story of Joseph is a unique literary phenomenon within the context of the Biblical Book of Genesis (chapters 37 through 50).  It is unlike the stories of the Patriarchs which are constructed from separate units each of which can be understood independently, even though they are clearly linked by common threads and unifying elements.

יום חמישי, 31 באוגוסט 2017

וינייטת דרוש וקבל שכר: לאן אתם הולכים היום ילדי כיתה א'

יצחק מאיר, הוגה דעות משורר וסופר

אתר נוסטלגיה
הקיץ כבר תשוש. ימים הולכים ומתקצרים וערבית כבר החלה להקדים לבא. על מרפסת, מול ים סגול בו מחשבת שמש אדומה לטבוע בשקיעה נינוחה, לוגם לו זקן כוס מיצי- פרי צוננת ואומר לליבו, אומרים כי אביב הוא  ראשית השנה, ואני אומר כי את ראשית השנה עושים תינוקות שפותחים להם  מחדש שערי בתי הספר כל שנה כשהסתיו ממשמש ובא. התרגשות שלהם ושל אבותיהם ואמותיהם שיוליכו אותם - תיקים של מחברת ראשונה ועדיין של קלמר ועפרון עופרת, ואחרים גם של צבעים, ואולי ספר דק גו אחד על כתפיהם הקטנות- אל שערי בית הספר, עומדת כבר מערב באוויר. לאן הם הולכים? לתורה שהיא ראשית, או לתורה שהיא תכלית? מה יאמרו להם המורים כשיכתבו "שלום כיתה א'", 'ברוכים הבאים', מכאן אתם יוצאים לדרך ארוכה אל "החיים" כמות שהם המחכים לכם כי הם צריכים לכם כשתבגרו, ואנחנו חונכים את המסע המרתק לשם, או 'ברוכים הבאים', למקום בו לומדים תורה לשמה וחונכים את המסע המרתק ,מכם אליכם?

יום שלישי, 29 באוגוסט 2017

המאבק על הרוח

פרופ' רחל אליאור, האוניברסיטה העברית



על הקריאה, על החירות, על הדעת, על האמת והצדק ועל מקומם של מדעי הרוח


כשהגיעה בלומה לכלל חינוך היה אביה מושיבה על ידו וקורא עמה בספרים. 
אומר היה חיים נאכט, יודע אני בתי שאיני מנחיל לך עושר ונכסים, אבל 
אני מלמדך לקרות בספרים. בזמן שעולמו של אדם חשוך בעדו קורא בספר 
ורואה עולם אחר.
ש"י עגנון, סיפור פשוט, על כפות המנעול, ירושלים ותל-אביב תשל"ה,עמ' עא

לפני כאלפיים ושלוש מאות שנה הצביע המחזאי היווני מננדרוס, שחי בין השנים 291-342 לפסה"נ, על משמעותה של הקריאה ועל תכליתו של החינוך: "היודעים לקרוא גם ייטיבו כפליים לראות"; ואכן אין ספק שרוחב ראייה ועומק הבחנה, או רוחב אופקים ועומק הבנה, המסייעים בידינו להתמודד עם מורכבות המצב האנושי ולהיחלץ מכבלי הסטריאוטיפים המאפילים על המחשבה החופשית, מותנים בקריאה מחכימה המאירה את המוחש באורו של המופשט, מעמידה את שרירותו של ההווה ביחס למורכבותו של העבר, מעמיקה בהתבוננות בחיי האדם, מחלצת אותו מהגבולות המקריים והשרירותיים שלתוכם נולד ומעבירה אותו לעולמות רבים ומגוונים שמעולם לא היה בהם. [1] הקריאה, אולי יותר מכל תחום עשייה אנושי אחר, מלמדת את האדם לעמוד על הפער בין המצוי לרצוי, להרחיב את גבולות המובן מאליו ולשנות מושכלות ראשונים, ופותחת בפניו אפשרויות מחשבה חדשות בדבר הקשרים וגורמים, סיבות ומשמעויות, לצד התוודעויות מאלפות למרחבי הרוח האנושית על כל גילוייה הבלתי צפויים, המסתתרים מתחת לפני השטח של הוויות חברתיות ותרבותיות מוכרות לכאורה. דומה שמראשית החינוך, הקשורה בהנחלת הקריאה, בצירוף אות לאות ובפענוח הקשר בין הצליל לסימן, ובהפיכת השפה הכתובה לכלי לימוד, הבנה ויצירה, ועד פסגת החינוך האקדמי באוניברסיטאות, המכוונת לבחון את כל הנחות היסוד מחדש באמצעות שפות שונות ודרכי מחשבה ביקורתיות, לפרק את גבולות הידע ולצרף אותם מחדש בכוחו של מידע חדש, שאלה בלתי צפויה או תובנה חדשה, תוך בחינה מעמיקה של נורמות מקובלות, הכלל שטבע מננדרוס תקף: "היודעים לקרוא גם ייטיבו כפליים לראות". שנים רבות לאחר מכן, כתב ר' יצחק קנפנטון (1463-1360), מגדולי חכמי ספרד בדור שקדם לדור הגירוש, בספרו דרכי הגמרא, [2] דברים דומים על היחס בין היקף הקריאה לעומק החכמה: "מרבה ספרים מרבה חכמה ואין חכמתו של אדם מגעת אלא עד מקום שספריו מגיעים".

יום ראשון, 27 באוגוסט 2017

ממד האהבה נולד: ממדים נוצרים ברטט המיתר

ר. מיפו, סופרת ומשוררת



בְּשָׁעָה שֶׁנִּסְדְּקוּ וְנִבְקְעוּ הַכֵּלִים וּמִתּוֹךְ הַשְּׁבָרִים
פָּרְצָה רִאשׁוֹנָה הַמַּלְכָּה.

יום שישי, 25 באוגוסט 2017

וינייטת חלילה: בעוון שבירת כלי המידות

יצחק מאיר, הוגה דעות, סופר ומשורר

שחיתות היא חבלה ,שבירת כלי המידות, קלקול הקורות עליהן נשען בניין עולם. המבול בא על הארץ כי " וַיַּ֧רְא אֱלֹהִ֛ים אֶת־הָאָ֖רֶץ וְהִנֵּ֣ה נִשְׁחָ֑תָה כִּֽי הִשְׁחִ֧ית כָּל בָּשָׂ֛ר אֶת דַּרְכּ֖וֹ עַל הָאָֽרֶץ" (בראשית ו',י:ב). על נִשְׁחָ֑תָה אומר תרגום יונתן "אִתְחַבָּלַת",חובלה, ועל הִשְׁחִ֧ית הוא אומר "חַבִּילוּ כָּל בִּשְׂרָא", חיבלו כל בני האדם.

יום רביעי, 23 באוגוסט 2017

כתובת המזכירה את הקיסר הביזנטי יוסטיניאנוס נתגלתה בשער שכם בירושלים



כתובת ביוונית על גבי פסיפס, שכנראה שימש כרצפת אכסניה לעולי רגל, התגלתה בשער שכם בירושלים: "בזמנו של שליטנו החסיד ביותר פלביוס יוסטיניאנוס, הכומר ואב המנזר אוהב האל קונסטנטין יסד והקים גם את כל המבנה הזה בשנה ה-14 לאינדיקציה". פענוח: ד"ר לאה די-סגני מהאוניברסיטה העברית.

יום שני, 21 באוגוסט 2017

מה אולי אמרה חוה לאלהים

משה שפריר, משורר



 "אֲנִי רוֹצֶה רַק לָדַעַת אֶת מַחְשְׁבוֹת אֱלֹהִים, כִּי כָּל הַשְּׁאָר הֵם רַק פְּרָטִים" (אלברט אינשטיין)

יום שישי, 18 באוגוסט 2017

ספר חדש - אוצר מושגים פסיכולוגיים ופסיכיאטריים

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

הוצאת ׳אח׳

ה׳ שיינפלד, א׳ שופמן, אוצר מושגים פסיכולוגיים ופסיכיאטריים לכל הרוצה לדעת, א-ב, הוצאת ׳אח׳, קרית ביאליק תשע״ז 2017, 560 עמודים

יום חמישי, 17 באוגוסט 2017

וינייטת דרך עץ החיים: באוהלה של תורה ודרך ארץ

יצחק מאיר, סופר משורר והוגה דעות


מחלוקת מתגלעת בעולם אם 'תורה' ו'דרך ארץ' אחת הן, או אם יש 'תורה' בעולם ויש 'דרך ארץ' בעולם, שתי יתדות נפרדות לשתי יריעות אוהלים נפרדים בצלם עושה האדם ישר הדרך את חייו, זה ב'דרך ארץ' וזה ב'תורה'. או אולי ודאי לא כך, ולאלה גם אלה מצפה צילה של יריעה אחת, העושה אוהל אחד,  הקשור בחבל אחד, ליתד אחת  שכרתו אותה מענף אחד של עץ איתן אחד, ששורשיו וגזעו, ושרף העולה בו, ונופו עד צמרתו, מורכבים  "תורה עם דרך ארץ" וזה טבעו של אותו אילן.

׳ובטני מה חרבה׳ - שירה של רחל

שולה ברנע, משוררת ולשונאית

ּמָה מוֹעִילִים תְּרָפַי
וּבִטְנִי עַד מָה חָרְבָה?