יום שני, 18 בדצמבר 2017

איש היה בארץ עוץ איש ישר תמים חרוץ

פרופ׳ עדנה אפק, משוררת סופרת וחוקרת



איש היה בארץ עוץ
איש ישר תמים, חרוץ
ואלהים ברך אותו בכל
כי אלהים הוא כל יכול

יום ראשון, 17 בדצמבר 2017

על המקל/המטה כסמל במקרא

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית


על: מאיר חרמון, סמלים בתנ״ך: עיון בתנ״ך בדרך הסמל. המקל-המטה: על מרוץ שליחים ערכי-רוחני בתנ״ך, הוצאת ראובני ספרי צמרת בע״מ, אזור, תשע״ב 2012, 72 עמודים

יום רביעי, 13 בדצמבר 2017

האירוניה החכמה מחייכת בין בור לבור: וינייטת בעל החזון

יצחק מאיר, סופר משורר והוגה דעות



האירוניה החכמה מחייכת בין בור לבור: וינייטת בעל החזון

יום שלישי, 12 בדצמבר 2017

נר חרס מתקופת יהודה המכבי התגלה באזור בית שאן

נר שמן מתקופת יהודה המכבי התגלה בעמק בית שאן. הנר אופייני לתקופה ההלניסטית, תחילת המאה ה-2 לפנה״ס. בתקופה זו, התחילו ליצר נרות חרס בתבניות: החלק העליון והחלק התחתון יוצרו בנפרד והם חוברו  יחד. הטכניקה החדשה איפשרה ייצור המוני של נרות, וכן הוספה של מגוון עיטורים. ניתן לייחס את השינוי הטכנולוגי לחדשנות שהגיעה בהשפעת המערב. בתקופות מאוחרות יותר, הופיעו לעיתים על הנרות עיטור המנורה ועיטורים יהודיים אחרים.

נר החרס. צילום: מיקי פלג, רשות העתיקות
================================

יום שני, 11 בדצמבר 2017

יום ראשון, 10 בדצמבר 2017

I am Ruth the Moabites

Ruth 
Prof. Eitan Medini


Judith Mehr: Ruth Gleaning in the Fields
I have walked with you to your land

יום חמישי, 7 בדצמבר 2017

יום שני, 4 בדצמבר 2017

התחדשות: תמר שלבשה את כתונת הפסים שלה

ר. מיפו, משוררת וסופרת




תָּמָר, שֶׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁלָָָָָבשָׁה אֶת כְּתוֹנֶת הפַּסִים שֶׁלָה, חִיְיכָה.
אִמָהּ הַיָפָה בַּנָשִׁים אָרגָה לְמַעֲנָה
וְתָּמָר עָמְדָה וְעָזְרָה לְיָדָה.
תָּמָר, הַיָפָה בִּבְנוֹת הַמֶלֶךְ, כֹּּּּּּּּּּּּּּה נָאוָוה,
לְמִִִִי הוֹעִיד אוֹתָה אָבִיהָ?
אִמָהּ אָרְגָה שִׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁידוּכִים לְמַעֲנָה,
וּלְאָחִיהָ אָמְנוֹן רְגָשׁׁוֹת עָזִים וְתַַַַַַַַַּאֲוָה.

יום שבת, 2 בדצמבר 2017

מזמור לתנ״ך - של נאוה סמל עם תרגום לאנגלית של שירה ׳אני רוצה להכנס לספר התנ״ך׳

מזמור לתנ"ך, ספרה של נאוה סמל,  בהוצאת ׳אבן חושן - ספרים לאוהבי ספרים׳ ובעריכת המשורר יקיר בן משה, הוא ספרה ה-19 של היוצרת המחוננת ועטורת הפרסים. הספר הוא פרשנות מקורית ומודרנית לאירועים ולאישים בתנ"ך ונכתב כולו בחריזה. זוהי נקודת מבט היונקת מהמציאות בת-זמננו, ומציגה את הרלוונטיות של התנ"ך למי שמבקש להנות מהטקסט המקראי, אך גם לבחון את משמעותו ואת מידת האקטואליות שבו. הדמויות שבחרה מוצגות בהומור, בחמלה ומזוויות בלתי-שגרתיות.
מצ״ב המבוא שכתבה לספר והשיר ׳אֲנִי רוֹצָה לְהִכָּנֵס לְסֵפֶר הַתנ"ך׳. 

הוצאת ׳אבן חושן - ספרים לאוהבי ספרים
לחיי החוטא, לחיי הנידח – מלה אישית
נאוה סמל, משוררת, מחזאית, סופרת ומתרגמת

אברהם ושרה, דוד ומיכל, יוסף ואשת פוטיפר, קהלת ומִישָׁאֵל, ודמויות תנ"כיות נוספות, מציצים מבין דפי ספר הספרים בקריצה ובחיוך. "התנ"כיים" הם בני אדם תוססים, מוּנָעִים מיְצרים ותשוקות, נתונים לגחמות ולתהפוכות גורל. חוטאים ונידחים – כמונו בדיוק.

סיפור יוסף במקרא ובמדרש מול הסיפור בקוראן

ד"ר בת-שבע גרסיאל, אוניברסיטת בר-אילן

סיפור יוסף מופיע בקוראן בסורה י"ב הנקראת "סורת יוסף". סיפור יוסף בקוראן דומה לסיפור המקראי אך חלו בו מספר שינויים. חלומו הראשון של יוסף על האלומות המשתחוות לאלומתו מושמט בקוראן, אולי מפני שהחברה השבטית הנוודית בחצי האי ערב לא עסקה בגידול תבואה. הקוראן מספר שיוסף גילה לאביו את חלומו השני המופיע במקרא: "אבי, ראיתי את אחד עשר הכוכבים ואת השמש ואת הירח משתחווים לי" (סורה י"ב 4). במקרא לעומת זאת, יוסף סיפר את שני חלומותיו לאחיו ורק אחר כך לאביו. לדעתי, במקרא מוצג יוסף כנער מתנשא ומתרברב על אחיו. מוחמד לא רצה לתאר את יוסף באור שלילי לכן סיפר שיוסף גילה לאביו את חלומו ולא לאחיו. סיפור כתונת הפסים מושמט בקוראן מסיבה דומה. מוחמד לא רצה לתאר את יוסף כנער המפונק על ידי אביו.

יום חמישי, 30 בנובמבר 2017

לילה על גדות נחל יבוק: וינייטת לבדו

 יצחק מאיר, סופר הוגה דעות ומשורר


יש ופסוקים , לעיתים אפילו רק מילים, שאינם אלא אבני בניין רגילות בסיפור המקראי, זוכים להארה משלהם העושה אותם לאוטונומיים ומקנה להם משקל סגולי ייחודי, והוגים, ומשוררים, ודרשנים, מאמצים אותם ורואים בהם עולמות על פי רוחם. "אַיֶּֽכָּה" (בראשית ג', ט') היא מילה מעין זו. בסיפור אינה אלא שאלה ששאל האלוהים את האדם המסתתר בבוסתני הפרי בגן העדן  אחרי שאכל מעץ הדעת האסור, אבל "אַיֶּֽכָּה" עושה דרגו לבדו אל תוך אין ספור תהיות אקזיסטנציאליות וקונה משמעויות מגוונות, מעשירות, סותרות, פורחות, נובלות, הכל לפי מקומם של דורשיו במקומם ובזמנם, ואפילו צל גן עדן, לא נותר בו.

מקדש או ארמון אדומי נחשף בחבל לכיש


שני המקטרים הפולחניים שנמצאו באחד מחדרי המבנה.
צילום: מיכל הבר, רשות העתיקות
מבנה מהתקופה ההלניסטית שאולי שימש כמקדש או כארמון אדומי נחשף במהלך חודש אוקטובר בחפירה שהתקיימה בחורבת עמודה אשר בחבל לכיש. מהארץ ידועים מבנים דומים בודדים בלבד. נראה שהמבנה פורק במכוון – יתכן שהאחראים לכך היו החשמונאים שכבשו את האזור.

יום רביעי, 29 בנובמבר 2017

שירה מן הנהר

בלפור חקק, משורר



בַּנָּהָר נוֹלַד בָּנוּ כֹּחַ הַשִּׁירָה
בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן.
מִן הַמַּיִם שֶׁנּוֹלְדוּ בַּבְּרִיאָה
בָּא אֵלֵינוּ כֹּחַ הַשִּׁירָה
בִּלְבַב יַמִּים חֶסֶד עֶלְיוֹן

יום שלישי, 28 בנובמבר 2017

מקרא בגן הילדים

משה אילן, מנהל האגף לתכניות לימודים (עד 2001)

"אלישע בן אבויה אומר: הלומד ילד למה הוא דומה? – לדיו כתובה על נייר חדש.
 והלומד זקן למה הוא דומה? – לדיו הכתובה על נייר מחוק.
 יהודה בן תימא אומר: בן חמש למקרא | בן עשר למשנה, בן שלוש עשרה למצוות, בן חמש עשרה     
                               לתלמוד... |


ציטטתי דברי חז"ל אלו כדי לומר שכאשר אנו משלבים בתכניות הלימודים בישראל לימוד מקרא בגן הילדים איננו "מחדשים" אלא ממשיכים מסורת עתיקת יומין שנהגה בישראל, אנו יונקים ממנה ומהווים חוליה בשרשרת הדורות. אילו היינו מבטלים או מוותרים על עיסוק במקרא בגן הילדים כי אז היינו מואשמים בניתוק שלשלת הדורות.
אין אני מדבר מתוך נקודת מוצא דתית. המקרא איננו שייך למגזר זה או אחר, אלא הוא חלק מן התרבות הלאומית שלנו כעם. המקרא הוא ספרות שנוצרה בתקופה בה עוצב העם היהודי ובה עוצבה זהותו.  עובדה זו מקבעת את המקרא כחלק מהמיתוס של עם ישראל. מי שמוותר על המיתוסים המעצבים את השתייכותו הלאומית פוגע בבניית הזהות האישית של הילד כמשתייך לעם היהודי.

יום ראשון, 26 בנובמבר 2017

פירוש מגילת איכה של יעקב קליין

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית



יעקב קליין, איכה עם מבוא ופירוש, מקרא לישראל, הוצאת עם עובד בע״מ תל אביב והוצאת ספרים ע״ש י״ל מאגנס ירושלים תשע״ז 2017, 311 עמודים

יום שבת, 25 בנובמבר 2017

החינוך הציוני והסִפֵּר המקראי בראי תכנית הלימודים הממלכתית בתנ"ך, תשי"ד-תשט"ו

צבי פרידלנדר, האוניברסיטה העברית 


מבוא: סֵפֶר התנ"ך כסִפֵּר לאומי

מאז ומתמיד, התנ"ך היווה אבן יסוד בזהותו של עם ישראל. על אף הנוכחות הרציפה של ספר התנ"ך בתרבות היהודית, בכל דור ודור השתנתה הצורה בה נעשתה הפנייה אל המקרא. חז"ל, למשל, קראו את התנ"ך בעולם שאין בו מקדש, כחלק מן ההסבה הדרמטית של עבודת האל מתחום הכוהנים לתחום חייו של הפרט. פרשני ימי הביניים הפכו והפכו בתורה כמנהיגים שביקשו לתת לקהילות ישראל תשובות לשאלות הקשות שהציבו החיים הקהילתיים בגולה. ההשכלה היהודית פנתה אל התנ"ך כחלק מן הניסיון לשנות את החברה המסורתית ואת ערכיה. בעבודה זו אבקש לדון ברגע אחד בתולדות היחס של עם ישראל לתנ"ך, בפנייתה של הציונות אל המקרא, ולבחון כיצד פנייה זו משתקפת בתכנית הלימודים הממלכתית הראשונה בתנ"ך. כמבוא לניתוח תכנית הלימודים, אתחיל בהכרחיות שבנוכחותו של הסִפֵּר התנ"כי בתודעה הלאומית של התנועה הציונית.

יום שישי, 24 בנובמבר 2017

באהבתו אותה: וינייטת אבכה נא

יצחק מאיר, סופר משורר והוגה דעות

רפאל, יעקב פוגש את רחל
"הניחו , ואבכה נא, לא אבוש בבכיי, טובים הגברים היודעים בכה",  כתב המשורר  גטה בשיר הפרידה לזולייקה, שאני מתרגם בזה תרגום חופשי ,
" Lasst mich weinen! Dass ist keine .Schande, Weinende Manner sind gut"  
השורה הזאת כמו עלתה מאליה מתוך האגם בו רוגעים שורות נשכחות, שברי שירים ששורדים את הזמן, כשבא לפניי שוב הפסוק " וַיִּשַּׁ֥ק יַעֲקֹ֖ב לְרָחֵ֑ל וַיִּשָּׂ֥א אֶת־קֹל֖וֹ וַיֵּֽבְךְּ" (בראשית כ"ט, י"א). היה לי לפתע ברור למה בכה יעקב. הוא אהב אותה. את רחל.  ואם אהב אותה ידע , ברגע בו הציפה אותו האהבה, כי משמעה היותר עמוק הוא כי יבא היום הבלתי נמנע  והוא לא יהיה אתה עוד כיוון שהיא לא תהיה אתו עוד, או היא לא תהיה אתו כיון שהוא לא יהיה אתה. היינו הך.לא חשוב מי ימות ראשונה. הפרידה אינה יודעת קדימויות. נזכרתי במדרש שגילה  כמעט אותה אמת משונה, מפתיעה. "למה בכה" שואל המדרש (בראשית רבה ל'ויצא' פרשה ע'), ומשיב  מפני "שראה שאינה נכנסת עמו לקבורה". לולא הדבר כתוב אי אפשר היה לאומרו. על פי הבאר עומד גבר במלא עלומיו, נפעם למראה  נערה רועה שיופיה מרהיב, ועיניו זולגות דמעות, לא מאושר, לא דמעות הודיה על שהאלוהים הקרה לפניו את בת גורלו, אלא על שהיא מתה  באותו רגע בזקנתה, נפרדת מחייו, ומותה טוטאלי עד שאפילו בקברו לא תתאחד עמו עוד.

יום חמישי, 23 בנובמבר 2017

פיתוח מיומנויות חברתיות באמצעות ייצוגים מוזיקליים בספרות הילדים העברית בגיל הרך

ד״ר ניצה דורי, סופרת ילדים; שאנן - המכללה האקדמית הדתית לחינוך

יצוגים מוסיקליים בספרות הילדים
תקציר
המוזיקה היא שפה המשפיעה על חושינו. היא עצמה אינה יכולה לייצג "דברים בעולם" אך היא מסוגלת לבטא רגשות, לעוררם ולהעצימם אצל המאזין. בכוחה של המוזיקה להרחיב את משמעות המילים ולתת להן אופי מוחשי יותר (כהן, תשנ"א). זיקה והשוואה בין האמנויות - ספרות, אמנות ומוזיקה, לאורה של כל דיסציפלינה, מבהירה קשרים בין האמנויות ואף מרחיבה את משמעות המרכיבים בכל אחת מהן.

יום חמישי, 16 בנובמבר 2017

הרף עין גורלי: וינייטת הבכורה והברכה

יצחק מאיר, הוגה דעות משורר וסופר


הרכוש, אם "צֹ֥אן וּבָקָ֖ר הַרְבֵּ֥ה מְאֹֽד" (שמואל ב', י"ב, ב') לעשיר, ואם " אֵֽין כֹּ֗ל כִּי֩ אִם כִּבְשָׂ֨ה אַחַ֤ת קְטַנָּה֙" ( שם, ג') לרש, הוא בן לוייה לאדם בחייו. עם צאתו מן העולם, הוא נפרד  בעל כורחו מעל מה שיש לו ומעל מה שאין לו, ובין אם כל ימיו היו מרוץ מצליח אחר העושר, ובין לא היו אלא יגיעה אחר פת לחם חרבה - בא המוות ומשחרר, גם מאדוות העושר גם מייסורי העוני,  "כִּ֤י לֹ֣א בְ֭מוֹתוֹ יִקַּ֣ח הַכֹּ֑ל, לֹא־יֵרֵ֖ד אַחֲרָ֣יו כְּבוֹדֽוֹ" (תהלים מ"ט,י"ח), גם לא 'כל' וגם לא  'אין כל'. אכן, כל עוד הוא חי, אדם הוא אדון קניינו. כספו, ממונו, ביתו, שדותיו, ספרים שכתב, יצירה שייצר. הכל שלו עד שהוא נפטר לבית עולמו. אבל יש לו לאדם בעל הרכוש גם שותף סמוי, או שותפה סמויה, המלווה אותו לא רק בחייו אלא גם אחר מותו. הירושה. צלה. משמעותה. מיצובה בממלכת החוק. 

העדות הקדומה ביותר להגעת החציל לארץ - חדשות מעיר דוד


זרעים של חציל, שיזף, תאנה, דלועים ועדשה תרבותית
רשות העתיקות מדווחת: בחפירות הארכיאולוגיות בעיר דוד זוהו זרעי חציל – הקדומים ביותר המוכרים בארץ וכן אלפי חרצני גפן, גלעיני זיתים, שיזף, תות עץ, עדשים, תאנים ועוד. כל זאת מבור מהתקופה המוסלמית הקדומה (תקופת שלטונה של השושלת העבאסית, 940-750 לספה”נ).

יום שלישי, 14 בנובמבר 2017

יום ראשון, 12 בנובמבר 2017

גן הסנהדרין החדש נחנך בשכונת סנהדריה בירושלים


חזית מערכת הקבורה המפוארת אחרי עבודות השימור. 
צילום: אדר' מאיה עובדיה, רשות העתיקות.
 בלב הגן, שמשתרע על 28 דונמים, ניצבים 'קברי הסנהדרין' - מערכות קבורה יהודיות מימי בית שני שחזיתן עוטרה בדוגמאות מהמפוארות ביותר של האומנות היהודית של התקופה.

חיתוך עורלה דמוני או ברית תאולוגית

ד״ר יגאל בן-נון, היסטוריון מחבר הספר ״קיצור תולדות יהוה״ בהוצאת רסלינג

מילת מבוגרים, מצרים
מנהג חיתוך העורלה מקורו כנראה באמונה עממית שנובעת מפחד מנזקיהם של שדים בזמן מסע במדבר ומהגנה מפני השד שתוקף מבוגרים שלא ביצעו את אקט פעולת חיתוך עורלתם לפני צאתם לדרך.

יום שבת, 11 בנובמבר 2017

שירים על פרשת השבוע מאת בלה שור

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

על: בלה שור, פרשה: שירים, צבעונים הוצאה לאור, תשע״ח 2017, 134 עמודים

הוצאת צבעונים


׳הפסוקים לוחשים באזניך: הבה נרקוד! דרשנו!׳ (להתחיל מחדש, עמ׳ 7)

יום חמישי, 9 בנובמבר 2017

וינייטת לבכותה: דביקות עד מות

יצחק מאיר, סופר משורר והוגה דעות

׳שתי נשמות הדבקות זו בזו׳
איפה יצחק? "וַתָּ֣מָת שָׂרָ֗ה בְּקִרְיַ֥ת אַרְבַּ֛ע הִ֥וא חֶבְר֖וֹן"  (בראשית כ"ג,ב') ושם נקברה בעסק גדול, אחרי משא ומתן פומבי ומתוקשר בין אברהם המהגר זה מקרוב בא, לבין משועי העיר, עפרון החיתי, על אחוזת הקבר ועל המערה שבתוכה. הסופר המקראי מנציח מעמד שאילולי היה, היה נדמה על הקורא כפרי יצירתו הנועזת של דרמטורג גאוני. אישה נוכרייה לחברון, כרך של יורשי ענקי הארץ הקדמונים, ותיקה ועתיקה ועתירה שבע מונים מצוען המצרית ששמעה יצאה בכל המרחב, מתה. אין לה קוברים. לא קרוב ולא גואל. העיר מפחדת. מפחדת לקבור. מפחדת לא לקבור. הזר מרתיע את עם הארץ בחייו ובמותו. בחייו, הרבים רואים בו חלוץ פולשים שיירשו אותם. במותו, הם נועלים בפניו בתי עלמין שלהם לבל יירדפו רוחות מתיהם את מי שהטמין בממלכת דומה שלהם גווייה חתרנית, ואו אז, הם מפחדים שמא רוחו של הזר שלא נקבר תחבור לאלוהיה ותבוא להיפרע ממי שחילל וביזה  אותה. 

יום שני, 6 בנובמבר 2017

ספר בראשית כמצע מקודש לשיח בין מחבר נעלם לקוראים משתאים

פרופ׳ רחל אליאור, האוניברסיטה העברית

סבינה סעד, גן עדן
ספר בראשית נמנה עם קומץ הספרים שעליהם אפשר לומר בוודאות ששינו את פני העולם, העשירו את התודעה האנושית הן באשר לעולם הנגלה, על סבכיו ומעמקיו האנושיים, ורבדיו ההיסטוריים והסיפוריים, הן באשר לעולם הנסתר, על ממדיו האלוהיים, המחזוריים והנצחיים. ספר בראשית נמנה עם הספרים הבודדים שיצרו דיאלוג הולך ונמשך, בן אלפי שנים, עם דורות רבים של קוראים, שראו בו חיבור מעורר השראה ומבקש ביאור ופירוש, הן בלשונו המקורית, לשון הקודש, הן בתרגומים לרוב שפות תבל. הספר זכה למעמד שאין דומה לו בעולם המערבי משעה שהפך למסד מקודש לשלוש הדתות המונותאיסטיות, המיוסדות על ספר. בשל עובדות אלה היווה ספר בראשית מקור השראה לאמנות הסיפור והמיתוס, בכתב ובעל פה, למוזיקה ולשירה, באומר ובצליל, ולאמנות החזותית על שלל גווניה, מהעת העתיקה ועד ימינו.

יום שישי, 3 בנובמבר 2017

וינייטת זועק עד השמים: צעקה מסדום ומעמורה

יצחק מאיר, הוגה דעות סופר ומשורר



כשצועקים מן הארץ, יורדים השמים לראות. כן היה בסדום . "וַיֹּ֣אמֶר ה' זַעֲקַ֛ת סְדֹ֥ם וַעֲמֹרָ֖ה כִּי רָ֑בָּה וְחַ֨טָּאתָ֔ם כִּ֥י כָבְדָ֖ה מְאֹֽד. אֵֽרֲדָה נָּ֣א וְאֶרְאֶ֔ה הַכְּצַעֲקָתָ֛הּ הַבָּ֥אָה אֵלַ֖י עָשׂ֣ו - כָּלָ֑ה וְאִם־לֹ֖א אֵדָֽעָה" (בראשית י"ח כ'-כ,א). כך היה במצרים , "וְעַתָּ֕ה הִנֵּ֛ה צַעֲקַ֥ת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֖ל בָּ֣אָה אֵלָ֑י וְגַם רָאִ֙יתִי֙ אֶת הַלַּ֔חַץ אֲשֶׁ֥ר מִצְרַ֖יִם לֹחֲצִ֥ים אֹתָֽם".)שמות ג' ט'). מיד באו חכמים ולמדו מכאן "אף על פי שהכל גלוי וידוע לפניו יתברך, נכתב זה ללמד לבני אדם שלא ימהרו במשפטם שהרי האל אמר לראות" (רד"ק), וזה לכלל היחסים בין אדם לחברו שפעמים הרבה נפגמים מפני שאנשים אומרים מה שלא ראו, ומעידים מן השמועה ומלקטים עובדות כביכול מן העננים. לדידו של רש"י זה בראש וראשונה לשופטים, " למד לדיינים שלא יפסקו דיני נפשות אלא בראִ֙יה", ואכן כך מקובלים אנחנו מימים, "אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות" (סנהדרין ו',ב') ובלא ראִ֙יה אין ראייה, ובלא ראייה אין בדיני אדם הרשעה , ואפילו בטרם חישלו רבותינו הלכות בישיבות בבל כבר אמר יהושפט המלך לשופטים בירושלים " רְאוּ֙ מָֽה־אַתֶּ֣ם עֹשִׂ֔ים " (דברי הימים ב', י"ט,ו'). כך תלו דיני תורה ודרך ארץ בפסוקים.

תפוח בדבש - Apple in Honey

פרופ׳ עדנה אפק, משוררת. תרגום לאנגלית: פרופ׳ איתן מדיני
ציור: סבינה סעד


סבינה סעד, אדם, חוה והנחש
     
     ומי את גן העדן ירש? 

יום חמישי, 2 בנובמבר 2017

שפן הסופר - מחקר ביקורתי או רומן היסטורי? תגובתו של ד״ר יגאל בן נון לביקורתו של פרופ׳ יאיר הופמן

ד״ר יגאל בן-נון, היסטוריון


יאיר הופמן, חוקר מקרא רציני, הבחין בצדק בחשיבות הערתי המתודית בסיום מאמרי (שפן בן אצליהו, מחבר הסאגה ההיסטורית במקרא, המוסף לספרות, הארץ, 8/9/2017) לפיה ״עלינו קודם כל למיין טקסטים על פי הסוגות הספרותיות שלהן״. מסיבה זו מתבקש קורא הארץ להבחין בין מאמר עיתונאי לפירסום מחקרי הכולל אפרט מדעי עם הנמקות, דיונים ומראי מקום. לכן אין לחפש במאמר עיתונאי מה שלא אמור להיות בו. במוסף לספרות הצעתי סיכום פשוט של תיזה מחקרית שנפרסה על כשליש מספרי ״קיצור תולדות יהוה״, והיא מיועדת לקהל קוראים אינטליגנטי שעדיין לא קרא את הספר.

יום שלישי, 31 באוקטובר 2017

בין עפר לכוכבים - מקאמה על אומה זו

ד״ר שלמה בכר, אוניברסיטת חיפה (בגמלאות)



אומה זו משולה לעפר וכוכבים:                                   
כשהם יורדים – יורדים עד עפר.        
 וכשהם עולים – עולים עד לכוכבים (מגילה ט”ז).

יום חמישי, 26 באוקטובר 2017

ריחוף על פני המים והבדלות בין מים למים: מחשבות על המים והבריאה

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית



תוכן העניינים:

יום רביעי, 25 באוקטובר 2017

וינייטת ההר שבתווך: בין העי ובית אל

יצחק מאיר, הוגה דעות, סופר ומשורר

הר הוא לעולם בתווך. הוא ניכר מפני שהוא בתווך. לא מפני שהוא גבוה הוא הר, אלא מפני שהוא מוקף שפלה וגאיות  ומתנשא מעליהם, הוא הר. יש רמות שגובהם מעל פני הים עולה על גובהם של הרים הרבה, אבל כיוון שאינן בתווך, הן לא הרים ולא גבעות. כשמן כן הן, מישור ברמה.

יום שלישי, 24 באוקטובר 2017

פּרשת "לֵךְ לְךָ" והשיר "גלוּת"

המשורר בלפור חקק כתב בצעירותו את השיר "גלות" המתאר עליית סבו מבבל לארץ בהקבלה לעליית אברהם אבינו מבבל על פי הדיבור האלוהי. אך למרות שהשיר מתאר חוויה של עלייה לארץ, הוא נקרא "גלות". המשורר מתאר כאן את הולדת שירו.

כתנות הפסים שנתפרו להרצל ובלפור חקק עם לידתם
בלפור חקק, המשורר

השבוע פרשת "לךְ לךָ", הפרשת המכוֹננת של הוּלדת העם היהודי. אברהם אבינו זכה לתואר המחייב "אבינו", אבי האוּמה. עד אז משפחתו  הייתה עובדת אלילים וגרה באוּר כּשְׂדים, בָּבל (עירק של ימינו). האל מצַווה את אברהם (שבראשיתו נקרא אברם) לעזוב את ארצו ואת מולדתו וללכת אל הארץ המובטחת לעם ישראל, העם שייצא מחלציו:

יום שני, 23 באוקטובר 2017

מה היה "עץ הדעת"?

התורה מספרת כי לאחר שנברא אדם הראשון הניח אותו האלהים בגן העדן, אשר היה משופע בכל עץ וצמח, ואף התיר לו לאכול מכול אשר ירצה, ועם זאת נאמר לו כי "ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל...כי ביום אכלך ממנו מות תמות" (בראשית ב, יז). כידוע לכל לא עמדו אדם וחוה באיסור זה ולאחר שאכלו מפרי העץ, לא מעט בעטיו של הנחש שהסית את חוה לעשות כך, נענשו בעונשים חמורים ואף גורשו לעולם משלוות גן העדן. יגיעתו של הגבר לשם פרנסתו וייסורי הלידה של האישה באו, לפי סיפורי התורה, כעונש של אכילת פרי "עץ הדעת טוב ורע".

יום שישי, 20 באוקטובר 2017

באתי אליכם מארץ בבל

בלפור חקק, משורר

Athanasius Kircher, Turris Babel 

בָּאתִי אֲלֵיכֶם מֵאֶרֶץ בָּבֶל הַיָּפָה
בָּאתִי מֵאֶרֶץ שִׁנְעָר
מֵאֶרֶץ שׁוּמֵר וְאַכַּד
אָמַרְתִּי לָכֶם הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים
וְלֹא נִהְיֶה כָּל אִישׁ לְבָדָד
אָמַרְתִּי: נִשְׂרְפָה הַלְּבֵנִים לִשְׂרֵפָה 
הַלְּבֵנָה תְּהִי לָנוּ לְאֶבֶן
וְהַחֵמָר יִהְיֶה לָנוּ לְחֹמֶר
וּבְיַחַד נִבְנֶה לָנוּ אֹמֶר.

מגירות מסתתרות בתיבה נושנה - וינייטת המגדל בבקעה

יצחק מאיר, סופר הוגה דעות ומשורר


יתכן כי בסולם המידות של האדם, שלב תחושת ההשפלה, נמיכות הרוח והקומה, הדיכאון ואובדן האמון בחירות, הוא המאיץ לעלות לשלב הרם של היוהרה והגאווה, שלב האשליה שיש במעמד המוגבה מעלה של יתרון  בכל,  גם על האדם המפגר כביכול לעלות עדיו. אם "מי יישפל" גורם "למי ירום", והחתירה לעלייה - יותר משהיא ביטוי לשאיפה לנעלה היא ביטוי לחרדה משותפות הגורל עם מי שנמצא בתחתית - הופך השלב הרם האריתמטי של אותו סולם ,לנמוך בשלבים הגיאומטריים שבו.

יום רביעי, 18 באוקטובר 2017

בכפר עלבון התגלתה מערכת מערות מהתקופה הרומית

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

צילום: רשות העתיקות
מפקח רשות העתיקות מר יאיר עמיצור בתוך מערכת המערות החצובה

התגלית ושוד העתיקות

יום שני, 16 באוקטובר 2017

נחשפו נדבכי אבן בעומקו של הכותל המערבי ולידם תיאטרון רומי

ד״ר לאה מזור (טקסט וצילומים), האוניברסיטה העברית

התאטרון הסמוך לנדבכי האבן העתיקים שנחשפו בכותל

רשמים ממסיבת העתונאים

יום שבת, 14 באוקטובר 2017

הלחם במקרא: הבטים חברתיים, מגדריים, רעיוניים ואמוניים

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית


הלחם כראי העולם; הוראת המילה; מצבי נפש; לחם ואחווה; לחם ומגדר; לחם ומעמד; לחם במסע הגדול אל ארץ הלחם; לחם מוסר ואמונה.

יום שישי, 13 באוקטובר 2017

י"ג עיקרים ללמידה מוצלחת

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית



קשה לזכור? המחשבות נודדות? דוחים ודוחים? תקועים במחסום יצירתי?  'אין זמן'?
הנה כמה טיפים מנצחים ללימוד יעיל, פורה ומוצלח.
להדפיס ולשמור!

יום חמישי, 12 באוקטובר 2017

בראשית ברא - תורה אורה כגירסתא דינקותא

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

מחשבות על הספר:
מיריק שניר (הוגה, מעצבת ועורכת ראשית), בראשית ברא: לקרוא תנ”ך מגיל רך ואילך, עמק חפר, תשע”ג 2012


עם ישראל היה עם של ספר כבר בתקופת המקרא. המלך הצטווה לקרוא בספר התורה ’כל ימי חייו‘ (דב‘ יז 19), העם היה חייב לשמוע את קריאת התורה אחת לשבע שנים (לא 13-10) ועזרא הסופר קרא את ’ספר תורת משה‘ לפני שבי ציון (נחמ‘ ח 12-1). דרך חדשנית ל‘ושננתם לבניך‘ (דב‘ ו 7) מציע ספר הילדים, ’בראשית ברא‘. הספר מביא את תיאור הבריאה בשבעה ימים במלואו וכלשונו תוך שימוש בדרכים יצירתיות לקרבו אל הגיל הרך.

ערומים מאחורי הגדר ומחיצת הברזל - וינייטת היום הגורלי

יצחק מאיר, הוגה דעות משורר וסופר

 הפיתויים עוד זוחלים ערומים

סוכות - ידי העצים כרותות

פרופ׳ עדנה אפק, משוררת


סֻכּוֹת

יום שישי, 6 באוקטובר 2017

יום חמישי, 5 באוקטובר 2017

והיה באחרית הימים: שיר And they shall beat their spears into pruning hooks


אלחנן בלמנפלד, משורר.   + שני תרגומים לאנגלית


עת מלחמה ועת שלום

וְכִתְתוּ חַרְבוֹתָם לְעִתִּים

יום רביעי, 4 באוקטובר 2017

חג סוכות שמח!

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

ציור קיר: שלומי ישראל
בתורה נאמר: חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ. שִׁבְעַת יָמִים תָּחֹג לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר־יִבְחַר יְהוָה כִּי יְבָרֶכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל תְּבוּאָתְךָ וּבְכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ. שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל־זְכוּרְךָ אֶת־פְּנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת וְלֹא יֵרָאֶה אֶת־פְּנֵי יְהוָה רֵיקָם (דברים טז, יד-טז). 
חג הסוכות הוא השמח מכל החגים בגלל הקציר והאסיף. 

יעל הקיינית - Yael the Kinite

שולה ברנע, משוררת. פרופ׳ איתן מדיני - מתרגם


יעל הקינית עומדת פתח אוהלה ושפתיה כדובדבן

יום שלישי, 3 באוקטובר 2017