יום ראשון, 14 במאי 2017

פסל בר כוכבא של האמן גליצנשטיין ונדודיו בארץ

נירה אשכול חושפת את הסיפור הידוע אך למעטים. 


במוזיאון ארץ ישראל הוצגה בשנת 2016 תערוכה בשם "בר כוכבא".
במרכזה ניצב פסל ברונזה, כשני מטרים גובהו, של גבר עירום ובעל שרירים המצוי בתנוחת זינוק. הפסל עוצב בסגנון רומי הלניסטי.
בציונות החילונית ניתפס מרד בר כוכבא נגד שלטון האימפריה הרומית כדוגמא ליהדות לוחמת. מקס נורדאו, יד ימינו של הרצל, הזכיר את בר כוכבא בנאומו בקונגרס הציוני השני.

האמן, חנוך הנריק (אנריקו) גליצנשטיין, יצר את הפסל בשנת 1905, והוא מביע בו את האופן שבו הוא תפס את דמותו של מנהיג המרד נגד הרומאים. 
גליצנשטיין נולד בטורק שבפולין בשנת 1870. בן לאב עושה מצבות. היה הצעיר בן 8 ילדים. התחיל לפסל בגיל צעיר למורת רוחו של אביו ושל מורהו, בעיקר כי פיסל דמויות, דבר שלא היה מקובל בזמנו. היהדות קישרה את האמנות הפלסטית עם פולחן האלילות. גליצנשטיין עזב את הבית בגיל צעיר והחל לנדוד, כשהוא מתקיים מיצור כלי שחמט ופסלוני חיות מעצמות. בנדודיו הוא פגש שתי אחיות שהכירו בכשרונו והציגוהו בפני הצייר סמואל הירשנברג. זה הציג לו את אחותו, הלנה, לה נישא לאחר מספר שנים. גליצנשטיין למד באקדמיה במינכן, נחשב לכישרון גדול, הציג את עבודותיו ואף זכה בפרסים חשובים. האמן ואשתו עברו לגור ברומא למגורי קבע. שם נולדו שני ילדיו, עמנואל וביאטריס. הוא נסע ללונדון, שם צייר את ספר שמואל. חזר לרומא ונאלץ לעזוב כי סירב להיכנס למפלגה הפשיסטית. משם נסע לארה"ב ובשנת 1942, נהרג בתאונת דרכים. יצירותיו מאות במספר, הגיעו למוזיאונים רבים בעולם.
יהודה מוזס היה ממנהלי עתון ידיעות אחרונות וחובב אמנות. בשנת 1949 הגיע לניו יורק, שמע על האמן ונפגש עם ילדיו. הוא שכנע אותם לשלוח פסלים ותמונות של גליצנשטיין לישראל, מדינה צעירה שזה עתה קמה, ולהעשיר בה את האמנות. הבן, עמנואל, אמן בזכות עצמו, ביקר בארץ וסבר שצפת כעיר אמנים תתאים לשכן שם את היצירות. המבנה שהוצע נמצא בגן המצודה. בשנת 1953 הייתה הפתיחה. הגיעו למעלה מ-105 יצירות: פסלים ותמונות.


בשנת 1998 הגיע לאזני שמועה שהתמונות אינן מוצגות יותר. הן פינו את מקומן לאמן אמריקאי. נסעתי לצפת לאתר את התמונות. פסלו של בר כוכבא ניצב בכניסה ופסלים נוספים "קישטו" את חדר המנהל ששימש גם מחסן. התמונות נעלמו ולקח לי זמן למצוא אותן. הפסלים והתמונות היו במצב לא טוב. חיפשתי ומצאתי בית ליצירות במוזיאון עין חרוד. היה קשה להוציא אותם מצפת, כי היתה זו מתנה אישית לעיר. למזלי בעלה של ביאטריס היה בחיים, מצאתי אותו בניו יורק והוא שלח בקשה להעברה. בשנת 2006 התקבל האישור מעיריית צפת. 
אוסיף כי שרלוט שולוד, אוצרת אמנות, חברתה של ביאטריס, היא זו שדאגה שיפוי הכח יגיע מדרייפוס, ובכך איפשרה את מעבר התמונות לעין חרוד. 
כל היצירות הועברו לעין חרוד. פסל בר כוכבא ניצב מאחורי המשכן לאמנות בעין חרוד, ומשם נלקח זמנית לתערוכה שנשאה את שמו.



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה