יום שלישי, 16 במאי 2017

שִׁלְפֵי שָׂדוֹת – לרות המואבייה

כרמית רינצלר אברהמי, משוררת


שָׂדוֹת חָרְשׁוּ
תְּלָמִים,
יָדַיִךְ שְׁלָפִים
בָּכוּ הַנִּירִים.

לִקַּטְתְּ אֲלֻמּוֹת
שִׁבּוֹלִים בַּשָּׂדֶה,
סָלְלוּ נְתִיבִים אֶל
לִבֵּךְ הַדָּוֶה.

צוֹפִיָּה עֵינֵךְ
אֶל עֹמֶק הֶחָלָל
עֹז הָיָה בָּךְ
אֲהוּבֵךְ
לְהַטְמִיעַ אֶל תּוֹכֵךְ.

נוֹעָז הָיָה מַעֲשַׂיִךְ
בְּדֶמַע עִוֵּר
לִנְטֹשׁ עַמֵּךְ
הַשָּׂדוֹת
סְמֻרֵי אֵימָה
בָּם שָׂרָף...
דִּמְעוֹת הַשִּׁבּוֹלִים
כְּאֵבֵךְ חָלַף.

עַיִן לְעַיִן
נוֹשְׁקִים לָרוּחַ
מְמָאֲנִים לָנוּחַ,
לְהָנִיחַ חוֹצֵץ
לְאֻמָּנִי
בֹּעַז נוֹטֵף
חֲזוֹן
לְאֻמִּי
עֹז בָּךְ
עַזָּה תְּשׁוּקָתֵךְ
בּוֹ.
לִנְטֹשׁ עַמֵּךְ
פְּרוּשָׂה כִּירִיעָה
לכנוף בִּזְרוֹעוֹתַיִךְ
אַהֲבַת חַיַּיִךְ
בַּשָּׂדֶה....

נָעַמְתְּ לְנָעֳמִי
אִשְּׁרָה אֶת תְּשׁוּקָתֵךְ
קִבְּלָה אֶת בּוֹאֵךְ
אֶל עַמָּהּ. אֶל בְּנָהּ
כַּפּוֹת רַגְלַיִךְ
נוֹאָשׁוֹת, צְרוּבוֹת
מֵאַהֲבָה נוֹאֶשֶׁת
מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי
כרמית רינצלר
הַמַּיִם בַּשָּׂדוֹת
שֶׁאֶרֶץ שְׂרֵפָה בָּהֶם.

מספריה של כרמית רינצלר
צמחים דומעים בלי בכי (1994)
״על דם היתמות״: מכתבים לאבא (2008)
עם כתם של אור וכתם של עלה: שירים (2012)
אפיקי הלב: סיפורים קצרים (2014)
קשת מנצח סרטן (2014)
נרקיס באגם (2015)

תגובה 1:

  1. שיר ניפלא מביע את רגשותיה של רות הנמצאים בהרמוניה עם הארץ החדשה תוך סקירת חייה שהשתנו. השיר מורכב משש בתים כל שורה קצרה של שניים שלוש מילים המביעות עולם ומלואו. רות והשדות מאוחדים ברגשותיהם ״יבכו הנירים - לבך הדוה, דמע עוור- דמעות השבולים , כפות רגליך צרובות - שארץ שרפה בהם״
    הרבא עוצמה והחלטתיות בחייה

    השבמחק