יום רביעי, 28 בפברואר 2018

מגילת מרדכי ומגילת בעז


זאב קינן, בוגר החוג למקרא של האוניברסיטה העברית, עובד בניהול מערכות השקיה ועוסק בעריכה ובהגהה



Decorated Esther scroll, on vellum, scrolled on a silver handle. Baghdad, Iraq, mid-19th century- Sassoon Family. The scroll opens with three introductory columns. First column contains the blessings said before and after the reading of the scroll and: “Cursed be Haman, Blessed be Mordecai…”. Second column, is the inscription “Scroll of Esther the Queen and Mordecai the Jew”. Third column, is the inscription “There was a Jew in Susa the capital whose name was Mordecai”, and, in the middle of the column – “Son of Jair, son of Shimei, son of Kish”. Fair use, www.kedem-auctions.com 

מגילת מרדכי על שום מה?

ברצוני לטעון שבמגילת אסתר יש קול אחד בולט ובוטה, והוא הקול ההייררכי, הכוחני, הגברי, המבקש לשמר ולהדגיש את הסדר החברתי הקיים, לפיו גברים הם הקובעים את מהלך העניינים, הם השולטים, ועל פיהם יישק דבר. הנשים במגילה משמשות ככלי בלבד בעולם הגברים, ופעילותן היא בתוך המעטפת המותרת והמוכּרת של התפקידים המקובלים של נשים בחברה המסורתית. 

על פורים ועל מגילת אסתר: מאמרים בבלוג


סבינה סעד, ונהפוך הוא

לקט מאמרים על פורים ועל מגילת אסתר

זכרונות מחג הפורים - כתובים על ניירות אריזה של הדרים

סבינה סעד, אמנית רב-תחומית



יום שלישי, 27 בפברואר 2018

מגילת אסתר -- המניפסט הציוני הגדול

פרופ' יהושע גתי, אוניברסיטת קייפ טאון, המכללה האקדמאית בית ברל ואוניברסיטת תל אביב

מגילת אסתר היא סיפור חריג, שהעסיק את דעתם של פרשנים ישנים וחדשים. "מגילת אסתר לא נאמרה ברוח הקודש", גזרו חכמים והקשו על הכללתה בקנון המקראי.

הבעיה היא שאלוהים איננו מוזכר במגילה. היהודים ניצלו אבל אלוהים לא נזכר. האם לא אלוהים הוא שהביא לישועה הגדולה? האם אלוהים מנוטרל ממעשה ההצלה? זוהי הנחה שקשה מאד לקבלה לאור אופייה של הספרות המקראית הרואה בתשועה האלוהית (או להפך בעונש) עניין של סיבה ומסובב, שהיא הציר להתנהלות האלוהית ולמעורבותו האקטיבית בגורל עם ישראל. אלוהים הוא המנווט את ההיסטוריה. בבואה למבוכה מתגלמת גם בהחלטת אנשי המגילות הגנוזות שלא לכלול את מגילת אסתר בספרייתם מסוף בית שני.

אסתר: מגילת סתרים, ד"ר יונתן גרוסמן

הוצאת קורן - ספרי מגיד
בכל סיפור, ובכלל זאת בסיפורי המקרא, יש רבדים נסתרים שדורשים ניתוח שיציף אותם מעל פני הקרקע. לרוב, הניתוח הספרותי ממשיך את מגמת הסיפור הגלוי, מחזק אותו ומסב את תשומת הלב לרטוריקה שבה המחבר/המספר השתמש על מנת לטמון את מסריו.
בספר אסתר: מגילת סתרים (ירושלים, הוצאת מגיד, תשע"ג) טוען גרוסמן, שבמגילת אסתר יש מודל ספרותי ייחודי, על פיו הקריאה הנסתרת שפורצת מבעד לאמצעים ספרותיים שונים עומדת בסתירה לקריאה הגלויה. כך הדבר ביחס לגלות, ביחס לכבוד, ביחס לשלטון, ביחס לנשים, ביחס להשגחה ועוד.





נשות חיל וסופר-גיבורים: סיפורים מהתנ"ך בקומיקס

מר אסף גמזו
ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

ראיון עם מר אסף גמזו אוצר המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס, על התערוכה ״נשות חיל וסופר-גיבורים: סיפורים מהתנ״ך בקומיקס״.


יום שני, 26 בפברואר 2018

פורים, חינוך, וילדים בחברה היהודית בימי הביניים

פרופ' שלום צבר, האוניברסיטה העברית


מקורות חזותיים מן העבר היהודי שופכים לעתים אור על חיי היומיום ואווירת התקופה באופן שאף טקסט לא מצליח לעשות, או כמאמר הפתגם העממי "תמונה שווה אלף מלים". סוגייה זו באה לידי ביטוי מאלף במיניאטורה מלבבת לפורים המופיעה בכתב יד מפואר של מחזור אשר נוצר בדרום גרמניה, בסביבות 1320, ושמור היום אחר כבוד בספריית האוניברסיטה של לייפציג שבמדינת סקסוניה בגרמניה (בעבר נקראה העיר ליפסיא, ולפיכך מכונה המחזור בפי החוקרים בשם "מחזור ליפסיא"). המחזור הכבד וגדל מימדים, שבו הטקסט נכתב בידי סופר סת"ם מומחה באותיות של קידוש לבנה, לא נועד לשימוש פרטי אלא שימש את בעל הקורא לפני הציבור באחד מבתי הכנסת של גרמניה למן היווצרו ועד המאה הט"ז לפחות. מאז לא ברור מה עלה בגורלו ולא ידוע בדיוק איך ומתי הגיע לספרייה האוניברסיטאית בלייפציג.

איורי המגילה

ליקה טוב, אומנית רב-תחומית

צבעי שמן על קלף. אוסף פרטי: אברהם רוזנברג. באישור האומנית.

סנטה קלאוס בעמק יזרעאל?




צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות

נמצאה טבעת ברונזה מימי הביניים ועליה דמות אדם שלידו מקל

תחפושות של פלדה על עוצמה מחלידה: עוד מבט על פורים

יצחק מאיר, הוגה דעות, משורר וסופר

Giovanni Andrea Sirani - Esther before Ahasuerus

ימי פורים ושאול המלך


הפסוק ’זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתך ממצרים וכו‘’ (דברים כה, יז-יט), מתקשר אל ימי הפורים. על המן נאמר מפורשות במגילה שהוא היה בנו של ‘המדתא האגגי‘ (ג, א), ואילו אגג מוכר כמלך עמלק שעמו נלחם ישראל בימי שאול (שמואל-א טו, ט). קריאת פרשת ’זכור‘ בשבת שלפני הפורים באה להזכיר את איבתו של עמלק כלפי עם ישראל, שבאה לידי ביטוי הן בשעת יציאת מצרים, הן בימי שאול והן בימי מרדכי ואסתר בשושן הבירה.

יום ראשון, 25 בפברואר 2018

המן היה זריז וידע לעוץ למלך מה שהמלך אהב לשמוע - פנטזיה פרשנית לחג הפורים

יצחק מאיר, הוגה דעות, סופר ומשורר

תפילת אסתר בתרגום השבעים למגילת אסתר

פרופ' יאיר זקוביץ ופרופ' אביגדור שנאן, האוניברסיטה העברית


אסתר ואחשורוש
שורה של פרטים הקשו על קבלתה של מגילת אסתר בקרב ציבור יהודי נורמטיבי: הסתרת האלהים, אי גילוי צער על הניתוק מן הארץ והעדר ביטוי לכמיהה לשוב אליה. המספר אינו מגלה מבוכה נוכח נישואי אסתר לגוי, ואף אינו מתחבט בשאלה אילו מאכלות (בלתי כשרים) אכלה אסתר בבית המלך ומה הגישו בסעודת המלך לכל תושבי שושן, והיהודים ביניהם.

והיה באחרית הימים: שיר – And it shall come to pass in the end of days


אלחנן בלומנפלד, משורר


עת מלחמה ועת שלום
"וְכִתְתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים"

יום שבת, 24 בפברואר 2018

מגילת אסתר - והַס סיפור חלוקת פרָסי פָּרס

הרצל חקק, משורר
ליצן החצר 
ויהי בימי אחשורוש, הוא הזוכה בתכנית הריאליטי – 'אני אחשוורוש'/  קם המלך הזוכה, והנה הוא חש בראש/ וחשב לעצמו: אני המולך מהודו עד כוש/ וזה יהיה יפה לחלק פרסים לתעודה ולעדות/ והכול בנוסח הסדרה 'הישרדות'...

יום שישי, 23 בפברואר 2018

תנ"ך גוטנברג - הספר הראשון בדפוס במערב

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית


תנ״ך גוטנברג
היום לפני 563 שנה הוא התאריך הרשמי של הופעת הספר הראשון במערב שהודפס במכונת דפוס, הלא הוא ’תנ“ך גוטנברג‘. 23 בפברואר שנת 1455. יוהאנס גוטנברג נחשב לאבי מהפכת הדפוס. גולת הכותרת של מפעלו, הדפסת התנ“ך, נעשתה בעיר הולדתו, מיינץ שבגרמניה. לספר שני כרכים: הברית הישנה (הוולגטה) והברית החדשה. משערים שגוטנברג הדפיס 180 עותקים של התנ“ך. חלקם הודפסו על קלף וחלקם על נייר. לטקסט המודפס הוספו עיטורים צבעוניים שצויירו ביד כדי שהספרים המודפסים יידמו לכתבי יד מסורתיים. בגלל העיטורים כל עותק של תנ“ך גוטנברג הוא עותק ייחודי. כיום ידוע על 48 עותקים ששרדו, לא כולם שלמים. עותק שלם של הספר מוצג במוזיאון גוטנברג שבמיינץ.

על כלניות ונטעי נעמנים

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית


מרבדים מרהיבים של כלניות מכסים עתה שדות רבים בארץ מהצפון ועד הנגב. הכלנית, הצומחת בר בארץ, היא צמח ממשפחת הנוריתיים. בתלמוד (בבלי, פסחים, דף לה ע“א) נזכרת ה"כלוניתא" (כלנית? פרג?). שמה המדעי של הכלנית הוא Anemone coronaria
ונהוג לזהותה עם ה“נעמנים“ שנזכרים בנבואת ישעיהו. הנביא מוכיח את ישראל על שכחת ה‘ ומנבא על העונש הצפוי לו: "על כן תטעי נטעי נעמנים / וזמורת זר תזרענו" (ישעיה יז 10). ראב“ע פירש ”נעמנים“ "כמשמעו בלשון קדר, והוא צמח שיצמח מהרה". הצמח ייתפשט בכרמים העזובים בעת שהארץ תינטש. בערבית נקרא הצמח שקאא'ק א-נעמאן = פצעי נעמן, כאילו צמחו הכלניות מדמו של האל נעמן (תמוז, אדוניס). הלכסיקוגרפים הסוריים רשמו כי הצמח הקרוי ביוונית אמנמונה קרוי בסורית כלוניתא = הכלה הקטנה. 'כלנית' היא הצורה העברית של 'כלוניתא'. השם ניתן לצמח משום צורתו הנאה.

יום חמישי, 22 בפברואר 2018

וינייטת שקופים אטומים: חילול ה', קידוש ה'


יצחק מאיר, הוגה דעות סופר ומשורר


וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם

יום רביעי, 21 בפברואר 2018

סיפור הבריאה כסיפורו של עומר הקטן - ספר ילדים של נויה שגיב


ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית



יום שני, 19 בפברואר 2018

פרנואיד ונרקיסיסט על ספת הפסיכיאטר: על ספרו של עזגד גולד, מגילת אחשוורוש

פרופ' יעל שמש, אוניברסיטת בר-אילן

הוצאת רסלינג

עזגד גולד, מגילת אחשוורוש: פרשנות למגילת אסתר ולחג הפורים, רסלינג, תל-אביב 2017, 198 עמודים

יום ראשון, 18 בפברואר 2018

פורים - מסכות, תחפושות, רדיפות והמרות

פרופ' רחל אליאור, האוניברסיטה העברית

מה עוד מסתתר מאחרי קריאת המגילה בפורים?
מסכות, תחפושות, רדיפות והמרות
בין אסונות לשמחות


מגילת אסתר, אמסטרדם. צילום: יואב מזור
"Does anyone seriously believe that myth and literary fiction do not refer to the real world, tell truths about it, and provide useful knowledge of it?" Hayden White

חג פורים הוא החג הנחוג במחצית החודש השנים עשר, חודש אדר, לפי הלוח המקראי, כזיכרון ליום שבו ניצלו היהודים מיד אויביהם שזממו להשמידם כמתואר במגילת אסתר. י"ד באדר הפך ליום שבו זוכרות קהילות ישראל מדי שנה זיכרון כפול: את איום הכיליון שעמד לפתחן של קהילות יהודיות בגולה, בשל נבדלותן  של קהילות מיעוט, שעוררו לא פעם תחושת איום וחשד בחתרנות בקהילת הרוב שבתחומה התגוררו,  בשל זרות אורחות חייהם, ואת  יום חג המציין את נס הצלתן של קהילות יהודיות מהאשמות שנאשמו על לא עוול בכפן, ואת ישועתן מסכנת השמדה וכיליון שריחפה עליהן בשל האשמות שווא אלה לאורך ההיסטוריה.

יום שבת, 17 בפברואר 2018

המאבק על הזהות היהודית: מה מסתתר במגילת אסתר

הרצל ובלפור חקק



חג הפורים נתפס בעינינו כחג משעשע, כזמן של תחפושות והחלפת זהויות. עם זאת, איננו שוכחים, שבחג גם הולכים לבית כנסת לשמוע קריאת מגילה, וזה בכל זאת נתפס בעינינו כחג דתי. אנו מהרהרים אז הרהור שני: המגילה אמנם נקראת בבית הכנסת, אך כיצד זה הפכה המגילה לכתב קודש תנ"כי, למרות שזו מגילה ש"אין בה אלוהים"?

יום שישי, 16 בפברואר 2018

בגיל אין גיל


פרופ׳ עדנה אפק, משוררת סופרת וחוקרת




עַד אֲשֶׁר לֹא־יָבֹאוּ יְמֵי הָרָעָה
וְהִגִּיעוּ שָׁנִים אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵין־לִי בָהֶם חֵפֶץ (קהלת יב)

יום חמישי, 15 בפברואר 2018

מה בין 'שושן הבירה' לשושן כבירה?

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית


ההחלטה להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים נִתְּנָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה וְהַמֶּלֶךְ וְהָמָן יָשְׁבוּ לִשְׁתּוֹת וְהָעִיר שׁוּשָׁן נָבוֹכָה (אס' ג 15). הפסוק מבדיל בין 'שושן הבירה' שבה ישבו המלך והמן ובה ניתנה 'הדת' לבין 'העיר שושן', שבה ישבו התושבים הרגילים. עיר לחוד ובירה לחוד. הצירוף ’שושן הבירה‘ מופיע עשר פעמים במגילת אסתר (א 2, 5; ב 3, 5, 8; ג 15; ח 14; ט 6, 11, 12) ומשמעותו החלק המבוצר של העיר שושן (השוו נחמיה ב 8; ז 2). ’בירתא‘ בארמית ו-birtu באכדית פירושן מצודה או מבצר. ספר דברי-הימים מספר על ’הבירניות‘ (צורת הרבים של ’בירה‘) שבנו יהושפט ויותם מלכי יהודה (דה“ב יז 12; כז 4).

יום שלישי, 13 בפברואר 2018

קונספירציה! מסר חתרני במגילת אסתר!

ד”ר שלמה בכר, אוניברסיטת חיפה (בגמלאות)

שימו לב, קונספירציה! מסר חתרני במגילת אסתר!


נוסח המסורה של מגילת אסתר עוצב בדרך מגמתית, כדי לגרום לריהאביליטציה לצאצאי שאול ובעקבות זאת - לספק בסיס תיאולוגי-משפטי לזכות למלוכה עתידית של בית שאול. מגילת אסתר היא ביטוי לתפיסה, שלא השלימה עם עליית בית דוד, אם כי הודתה בחטאו של שאול - חטא שגרם להדחתו מן המלוכה. תיקון החטא מתיר לצאצאי שאול לחזור למלוכה: אסתר מבית שאול נעשית מלכה ומרדכי - משנה למלך. תבנית הסיפור וביטויים מיוחדים בתוכו מציגים עמדה מנוגדת לעמדה הדומיננטית במקרא, המציגה את בית דוד  כמושיע שנבחר על-ידי אלוהים למשול בישראל במקום שאול.

מגילות אסתר אחרות (ביוונית)

פרופ' עמנואל טוב, האוניברסיטה העברית


כשלימדתי את מגילת אסתר לפני שנים אחדות שאלתי את התלמידים מה משך אותם למגילת אסתר. שמעתי תשובות כגון “ספר יפה”, “סיפור מרתק”, “ספר שבמרכזו עומדת אשה”. אף אחד לא אמר “ספר מקומם”, מפני שלא באים ללמוד נושא מרגיז. אולי הספר באמת לא קומם אף אחד מבין התלמידים, אבל במשך הדורות הספר הקצר הצליח להרגיז לא-מעט אנשים, במיוחד לא-יהודים, והוא גרם ללא-מעט התבטאויות אנטי-שמיות.
המגילה כוללת סיפור מקסים ומושך. החל בפסוק הראשון הקוראים נמצאים במתח מתמיד כשהם רוצים לדעת כל העת מה תהיה ההתפתחות הבאה. בעיניי המתח נעצר בפרק ט שכן הוא מכיל תיאור ארוך מדיי של ההרג. את כל ההיבטים הללו היטיבה לתאר א’ ברלין בפירושה למגילת אסתר בסידרת “מקרא לישראל”. תוך כדי כך היא הרחיבה את הדיבור על האמצעים הספרותיים שבהם משתמש המספר כדי לבנות את המתח. 

יום ראשון, 11 בפברואר 2018

החרש: כי מי יוכל למוות?

יצחק מאיר
ליום השנה למותו יצחק לבני נ"ע

HD Death Valley Wallpapers | Background ID:159281161

הַחֲרֵשׁ

עץ הדעת - תאנה?

ד״ר שלמה בכר, אוניברסיטת חיפה (בגמלאות)



האם ניתן לזהות את ׳עץ הדעת טוב ורע׳ של סיפור גן העדן עם עץ הידוע מעולמנו?

יום שישי, 9 בפברואר 2018

וינייטת חסד ההוראה: מטעמים ערוכים

יצחק מאיר, סופר משורר והוגה דעות


הוראה היא לא רק אמנות. היא גם חסד. לעיתים נס.

יום חמישי, 8 בפברואר 2018

רצפת פסיפס מהתקופה הרומית נחשפה בגן לאומי קיסריה

התגלית מלמדת על קיסריה בתקופה הרומית


 הפסיפס שנחשף בקיסריה ועבודות השימור של משמרי רשות העתיקות. 
צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות

יום שלישי, 6 בפברואר 2018

קריאה פמיניסטית ב׳מלכים ג׳ של יוכי ברנדס

ד״ר אילנה סטוקמן, חוקרת חינוך ואנתרופולוגיה/סוציולוגיה. מפרסמת ספרים על דת, חברה וחינוך.* לומדת בבית המדרש הישראלי לרבנות. 

הוצאת כנרת-שרף

טקסט, דמיון ומציאות במדרש העכשווי של יוכי ברנדס

יום שישי, 2 בפברואר 2018

וינייטת יתר שהיה ליתרו: ממדין ללשכת הגזית

יצחק מאיר, הוגה דעות משורר וסופר



וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל-הָעָם אַנְשֵׁי-חַיִל יִרְאֵי אֱלֹהִים אַנְשֵׁי אֱמֶת שֹׂנְאֵי בָצַע