רשומות על פסח ושיר השירים

Jews Celebrating Passover. Lubok, XIXth century

מתן חי אזולאי, האהבה כמחלה בשיר השירים
פרופ׳ רחל אליאור, המאבק על החירות ושבועת השביעיות של מועדי דרור
פרופ׳ רחל אליאור, כנגד ארבע בנות
פרופ׳ רחל אליאור, שביעי של פסח, המעבר משעבוד לגאולה ושאלת ההנהגה בעבר ובהווה
נועה אשל-אביגור, מעבדות לחירות (שמות ז-יב) דרך משחק סולמות ונחשים

אוריאל בן עמי, ליל יציאת מצרים - שיר

אוריאל בן עמי, כורך את עצמי לדעת
יותם מיכאל בן משה, צבעי האהבה בשיר השירים
ד״ר יגאל בן-נון, מסורת יציאת מצרים כמוצאם האלוכטוני של בני ישראל
דוד ברבי, כי לעולם חסדו
ד״ר שמאי גלנדר, ובכל זאת, יציאת מצרים
פרופ׳ יהושע גתי, הבניית יציאת מצרים כזיכרון הלאומי המכונן

ארבעת הבנים של ההגדה: אני עצמי אני אחר

יצחק מאיר, משורר סופר והוגה דעות

The Four Sons, Arthur Szyk, 1934, Łódź, Poland. Szyk.org / Wikimedia

לִפְעָמִים אֲנִי חָכָם

וְלִפְעָמִים סָכָל,

לִפְעָמִים אֲנִי נִלְחָם,

וְלִפְעָמִים נִמְחַל.

ליקוי מאורות במקרא

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

ליקויי מאורות (חמה/לבנה) הם ארועים אסטרונומיים שמשכו אליהם מאז ומעולם את תשומת הלב האנושית. ליקוי החמה המלא הבא בישראל (כיסוי של 90% מהשמש) ייתרחש ב-2.8.2027 וייראה באילת, והוא יהיה ליקוי החמה האחרון במאה ה-21 שניתן יהיה לצפות בו מישראל.  

Solar eclipse of April 2024 from Indianapolis

בתרבויות המזרח הקדום לא הכירו, כמובן, את ההסברים הפיזיקליים המודרניים לתופעות האסטרונומיות הללו. הם ראו בליקויי המאורות אות מבשר רעות. הם נהגו לשבור כלי חרס ולעורר רעש כדי לגרש שדים ומזיקים.

החל מהמאה ה-8 לפנה"ס התבצע בבבל רישום מדויק של כל ליקויי החמה והלבנה. במאות ה-7-8 לפנה"ס נשלחו אשפים להגן על המלך האשורי. המלך היה יורד למחתרת ותחתיו הושיבו על כסאו אדם שנידון למוות, כדי שהוא יספוג את הנזק. בתום הליקוי היה המלך חוזר לכסאו והמחליף היה מוצא להורג. בשנת 763 לפנה"ס התרחש ליקוי חמה (15 ביוני) שצויין ברשימת האפונימים של ממלכת אשור. הרישום מאפשר ליצור כרונולגיה של העולם העתיק.

מדוע מחברי משלים משתמשים בבעלי-חיים?

ד״ר שולה אברמסקי, מכללת גבעת ושינגטון

מוסד ביאליק

שולה אברמסקי, המשל, מוסד ביאליק, ירושלים 2023, 534 עמודים

נשאלת השאלה: מהו הרווח שהממַשל זוכה לו בהשתמשו בחיות? גם בסיפורי בעלי חיים יש האנשה. אלא שבסיפורי בעלי חיים מנסה התפיסה האנתרופומורפית, האנימיסטית, להבין את עולם בעלי החיים במושגים אנושיים. לעומת זאת, המשל דורש מן הממַשל ומן הנמען יכולות של הפשטה ושל עריכת אנלוגיות. המשל עלה אפוא על בימת התרבות רק לאחר דעיכת האמונה הפרימיטיבית באנושיותם של בעלי החיים. אז הפכו הממַשלים את סיפורי בעלי החיים לסיפורי חוכמה על ידי הוספת נמשל ולקח.[1] כתוצאה מכך סיפור המשל איננו קומפוזיציה עממית אלא תוצר של תרבות מתוחכמת, אף על פי שהממַשל יכול ליצוק את יסודות הסיפור שלו מחומר עממי.[2]

אמיר אור-לי: מורתי האהובה, פרופ׳ שרה יפת

אמיר אור-לי, מורה דרך, תלמיד וחבר של פרופסור יפת

קטע מהשולחן העמוס ביצירתה הרוחנית העניפה של פרופ׳ יפת
 בביתה, בעת ׳השבעה׳ לפטירתה

׳לפני שנתחיל בשעור, אני מבקשת להכיר אתכם׳, פתחה את השיעור הראשון.

היא עברה סטודנט - סטודנט, בקשה לדעת את שמם, מאיפה הם ומעט על עצמם. והיא זכרה את כולם. כך הכרתי אותה לראשונה. זה היה שיעור מבוא למקרא באוניברסיטה העברית לפני כמעט ארבעים שנה. אתמול היא הלכה לעולמה, שבעת שנים ורבת השגים, מורתי האהובה, פרופסור שרה יפת.

על פרופ׳ שרה יפת

פרופ׳ נילי ואזנה, שרה אמנו: הספד על פרופ׳ שרה יפת

 
פרופ׳ נועם מזרחי, פרופ׳ שרה יפת ז״ל

פרופ׳ נועם מזרחי, פרופ' שרה יפת ז"ל 1934–2024

אמיר אור-לי, מורתי האהובה, פרופ׳ שרה יפת

ד״ר לאה מזור, פרופ׳ שרה יפת היא זוכת המדליה על שם בורקיט לשנת 2023 של האקדמיה הבריטית

ד״ר לאה מזור, על ׳מחקרי מקרא׳ של שרה יפת

שרה אמנו: הספד על פרופ׳ שרה יפת מאת פרופ׳ נילי ואזנה

29.3.2024

פרופ׳ נילי ואזנה, האוניברסיטה העברית

שרה אמנו. הספד

כמו קֹהֶלֶת, ביקשה שרה אמנו כל חייה לִמְצֹא דִּבְרֵי-חֵפֶץ; וְכָתוּב יֹשֶׁר, דִּבְרֵי אֱמֶת. (קה' יב, י)

שרה: מורתי, אמי, המנטורית שלי וחברתי, היא האדם החכם ביותר שאני מכירה, הישר והישיר ביותר. שני תארים עולים בדעתי כשאני חושבת על שרה: 'הכהנת הגדולה' ו'אמא אדמה'. היה בה שילוב מופלא של סמכותיות מזה ודאגה כנה לתלמידיה מזה, מתוך הכרה שאיננה מובנת מאליה שמחקר וכתיבה אקדמים כרוכים ללא הפרדה ברווחת הגוף והנפש הכלליים של הסטודנטית, מצבה הנפשי, הבריאותי, המשפחתי ואפילו הכלכלי. היא ידעה עלי הכל, וראתה אותי כפי שאני באמת. כשם שהיא מעולם לא מיחזרה מחקר, או כיסתה על חולשת טיעון בכתיבה צעקנית, היא ידעה לזהות בחוש מיוחד זיוף ומסכות, שקרים לבנים, ואפילו שקרים שאדם מספר לעצמו כשהוא משוכנע שהם אמת. בכל מעשיה ניכרה היושרה והמחויבות העמוקה למחקר המקרא ולתרבות המדעית בארץ, הן האקדמית, הן בקרב הציבור הכללי.

פרופ' שרה יפת ז"ל - הספד מאת פרופ׳ מזרחי

פרופ׳ נועם מזרחי, ראש החוג למקרא, האוניברסיטה העברית

ציפי, גלעד וחגית, מיכל ושלומית; בנות ובני המשפחה, חברות וחברים,

נפלה בחלקי הזכות להיפרד משרה יפת לא רק בשמי בלבד אלא גם בשם החוג למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים, אשר היא הייתה מן הדמויות המרכזיות ואף הנערצות בו – במחקר, בהוראה ובשירות לקהילה האקדמית והציבורית.

החוג למקרא היה ביתה האקדמי והאינטלקטואלי של שרה במשך כשבעים שנה, והביוגרפיה האקדמית שלה שזורה לבלתי התר בתמורות העצומות שחלו באוניברסיטה ובמדינה במהלך התקופה הארוכה הזאת. את ראשית לימודיה עשתה בשנות החמישים, בעוד האוניברסיטה גולה מביתה המקורי בהר הצופים, אורחת נוטה ללון בין מנזרים הפזורים ברחבי ירושלים המערבית. את התואר השני והשלישי השלימה בשנות השישים והשבעים בקמפוס האלגנטי של גבעת רם, שנבנה בתנופת יצירה מודרניסטית. ואת רוב הקריירה שלה בדרגות האקדמיות הבכירות ביותר עשתה מאז שנות השמונים, לאחר השיבה הכפויה להר הצופים, שטולטל עד יסודותיו ונוצק מחדש בתבנית של בונקר ברוטליסטי. בשנים אלו השתנה גם יחסה של החברה הישראלית אל המקרא: מתשתית הכרחית לכלל התרבות העברית המתחדשת על כל היבטיה – הלשון, הספרות, התודעה ההיסטורית וההשראה הרוחנית – הפך המקרא לספר חתום ולעתים קרובות סתום. חברותיי וחבריי לחוג פגשו בשרה בנקודות שונות בחייה ובחייהם, ולכל אחד ואחת מהם מצטייר בהתאמה דיוקן שונה במקצת. יתר על כן, לאלה מאיתנו שזכו להכירה לאורך עשרות שנים נתגלו בהדרגה פנים שונות ולעתים אף מפתיעות של דמותה. בנסותי לסכם לעצמי מהם קווי היסוד העוברים כחוט השני בכל חוויותיי במחיצתה וזיכרונותיי ממנה, מתבלטות ועולות שתי תכונות השלובות זו בזו: חתירה נחושה ובלתי מתפשרת להשגת האמת, והבנה עמוקה של מלוא הכובד של האחריות הכרוכה בכך.

פרופ' שרה יפת ז"ל 1934–2024

פרופ׳ נועם מזרחי, ראש החוג למקרא, האוניברסיטה העברית

י"ז באדר ב תשפ"ד (27 במרץ 2024)

פרופ' שרה יפת ז"ל (1934–2024)

החוג למקרא מרכין ראש עם פטירתה של מורתנו ועמיתתנו, פרופ' שרה יפת, כשהיא מוקפת בבני משפחתה.

פרופ' יפת הייתה מעמודי התווך של חקר המקרא ופרשנותו. מאז עבודת הדוקטור שלה (שראתה אור בספר 'אמונות ודעות בספר דברי הימים', תשל"ז) פרסמה סדרת מחקרים פורצי דרך אשר שינו מן היסוד את תפיסת המחקר לגבי היבטיה השונים של ספרות שיבת ציון שנכתבה בראשית ימי הבית השני. שיאם בפירושים מקיפים לספר עזרא ונחמיה (בסדרת 'מקרא לישראל', תשע"ט) ולספר דברי הימים (התפרסם במקור באנגלית בסדרת Old Testament Library, 1993; נוסח מעודכן ומעובד בעברית בסדרת 'מקרא לישראל' נמצא כעת בדפוס). בד בבד פיתחה תחום מחקר נוסף: פרשנות הפשט של המקרא בימי הביניים, ובמיוחד יצירתו הפרשנית הנועזת של רבי שמואל בן מאיר (רשב"ם), נכדו של רש"י. גם בתחום זה פרסמה מחקרים רבים, לרבות מהדורות מדעיות לפירושי רשב"ם לספרי קהלת, איוב ושיר השירים.

מערכת מסתור תת-קרקעית מימי מרד בר כוכבא נחשפת בחוקוק

The hiding comlex. Photograph: Emil Aladjem, Israel Antiquities Authority

בחוקוק שליד הכנרת התגלו מקלטים תת-קרקעיים שהוכנו כנראה לקראת פרוץ המרד היהודי כנגד השלטון הרומי בהנהגת בר כוכבא, בשנת 132 לספירה. תושבי היישוב הסבו את בורות המים שנחצבו עוד בימי בית שני למערכות מסתור, ביטלו מקווה טהרה, ובמקומו - חצבו מערכת מסתור מסועפת, שאפשרה התניידות בטוחה מתחת לבתים, בתוך מחילות מפותלות, צרות ונמוכות במיוחד. במערכת תת-קרקעית זו, אשר הינה הגדולה והמרשימה שהתגלתה בגליל, כשמונה חללי מסתור, ומחילותיה נפתלות בעלות זוויות של תשעים מעלות (על מנת להקשות על האויב הרומאי החמוש בציוד כבד, במרדף אחר הנמלטים). בחפירות התגלו מאות שברי כלי חרס וזכוכית, טבעת שעוטרה בגמה (אבן חן שהוצמדה לטבעת אך לא נמצאה) של אישה או נערה שנראה שנשמטה מידה, וממצאים נוספים שמספקים הצצה לרגעים הדרמטיים מהמאה ה-2 לספירה.

הסתרה במגילת אסתר

ד״ר שלמה בכר, אוניברסיטת חיפה

מגילת אסתר מסתירה פרטים רבים הנדרשים להבנת העלילה. בראש וראשונה הסתרת אלוהים ושמו. היא מסתירה גם את הקשר בין מרדכי ואסתר למלך שאול, בכך שהיא מביאה מתוך שושלת היוחסין שלהם שמות אישים המקושרים לשאול אך תוך התעלמות מכוונת לשם שאול. יש בה הסתרות רבות נוספות, כגון ציון מועד תענית אסתר שהוא ערב פסח,1 מבלי להזכיר את החג.

על פורים ועל מגילת אסתר: מאמרים בבלוג

סבינה סעד, ונהפוך הוא

לקט הגות, ספרות ושירה על פורים ועל מגילת אסתר

ד״ר אורית אבינרי, מי את אסתר? שייכת? זרה?
פרופ' רחל אליאור: פורים - מסכות, תחפושות, רדיפות והמרות
ד"ר שלמה בכר, קונספירציה! מסר חתרני במגילת אסתר
שולה ברנע, השתוללות לפורים

פרופ׳ גלעד ברעלי, מרדכי המן ועמלק
פרופ׳ יונתן גרוסמן, אסתר - מגילת סתרים
פרופ' יהושע גתי, מגילת אסתר - המניפסט הציוני הגדול
עדינה הכהן-זבלוקי, סיפורו של אלאדין וסיפורם של מרדכי ואסתר
פרופ' יאיר זקוביץ ופרופ' אביגדור שנאן, תפילת אסתר בתרגום השבעים למגילת אסתר
הרצל ובלפור חקק, המאבק על הזהות היהודית: מה מסתתר במגילת אסתר
פרופ' עמנואל טוב, מגילות אסתר אחרות (ביוונית)
ליקה טוב, איורי המגילה

יצחק מאיר, תחפושת של פלדה על עוצמה מחלידה: עוד מבט על פורים
יצחק מאיר, מרדכי ואסתר, אימיגרנטים יהודים בשושן הבירה: פנטזיה פרשנית לפורים
יצחק מאיר, המן היה זריז וידע לעוץ למלך מה שהמלך אהב לשמוע - פנטזיה פרשנית לחג הפורים
יצחק מאיר, גוססת אף על פי שהיא תוססת למראה: על פורים

ד"ר לאה מזור, מה בין 'שושן הבירה' לשושן כבירה? 

נהרדעה, ימי פורים ושאול המלך
סבינה סעד, זכרונות מחג הפורים - כתובים על ניירות אריזה של הדרים
פרופ' שלום צבר, פורים, חינוך, וילדים בחברה היהודית בימי הביניים
זאב קינן, מגילת מרדכי ומגילת בעז
פרופ׳ יעל שמש, פרנואיד ונרקיסיסט על ספת הפסיכיאטר: על ספרו של עזגד גולד, מגילת אחשוורוש

הָעֵת והָאֵת או: הזמן והקבר

משה שניצר, משורר

בְּבוֹא הָאֵת

לֹא הַמַּרְאָה תְּקַמֵּט פָּנֶיךָ

 פֶּשַׁע הַזְּמַן חָרַשׁ תְּלָמֶיךָ 

הָעֵת חוֹמֶסֶת עֲלוּמִים 

הָאֵת תַּחְפֹּר הַקְּבָרִים

 כְּצֵל עוֹבֵר כָּלִים חַיִּים

 עוֹד חֶסֶד אֶחָד וְנֹאהַב, 

אַחַר עִם אֲבוֹתַי אֶשְׁכַּב.

מטבע ועליו השם "אלעזר הכהן" בכתב עברי קדום, התגלה במדבר יהודה

מטבע אלעזר הכהן. צילום אמיל אלג'ם רשות העתיקות

מטבע ברונזה שמתוארך לשנת 132 לספירה, היא השנה הראשונה של מרד בר כוכבא, התגלה בשמורת הטבע מצוק ההעתקים. בצידו האחד של המטבע מוטבע עץ התמר, ומשני צידי גזע העץ מופיע הכיתוב "אלעזר הכהן" ובצידו השני של המטבע מופיע אשכול ענבים וסביבו הכיתוב "שנה אחת לגאלת ישראל". כל הכיתובים הם בכתב עברי קדום. בנוסף לו התגלו שלושה מטבעות נוספים מימי המרד, הנושאים את השם "שמעון".

מטבע אלעזר הכהן. צילום אמיל אלג'ם רשות העתיקות

תיבת אבן מימי בית שני נחשפה בעיר דוד ומוצגת עתה במוזיאון ישראל

תיבת אבן בעלת תשעה תאים התגלתה בחפירות רשות העתיקות בעיר דוד, בשרידי מבנה שניצב לצד הרחוב המדורג ושימש כנראה כחנות. 

התיבה כפי שמוצגת באגף הארכיאולוגיה של מוזיאון ישראל.
צילום: זוהר שמש, מוזיאון ישראל, ירושלים

התיבה מרובעת, גודלה 30X30 ס"מ, והיא עשויה מאבן גיר רך (קירטון) שעובד במפסלת. היא מחולקת לתשעה תאים רבועים, דומים בגודלם ובנפחם. דפנותיה  מושחרים, ונראה שהיא נשרפה במהלך אירועי המרד הגדול אשר הוביל לחורבן ירושלים. 

הלחם במקרא - הבטים תרבותיים חברתיים, נפשיים ואמוניים

  ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

הלחם כראי העולם; הוראת המילה; מצבי נפש; לחם ואחווה; לחם ומגדר; לחם ומעמד; לחם במסע הגדול אל ארץ הלחם; לחם מוסר ואמונה.

1. הלחם כראי העולם

הלחם היה מזונו העיקרי של האדם בתקופת המקרא. ההתעסקות היומיומית בהכנתו והתלות הקיומית בו עשו אותו לרכיב מהותי של החיים. במרוצת הזמן נתלו במגוון אופני הכנתו וצריכתו משמעויות עמוקות שחרגו בהרבה מסיפוק הצורך הביולוגי במזון. מי אפה את הלחם? באיזו צורה הכינו אותו? מה היו הרכבו ואיכותו? מתי אכלו אותו ומתי נמנעו מאכילתו? היכן אכלו אותו? מי הוכל ומי הודר מאכילת הלחם המשותפת? התשובות לכל השאלות הללו מראות שבישראל של תקופת המקרא רווחה תרבות לחם, ושהיא הייתה מאפיין יסוד בזהותו האתנית והאמונית של העם. באמצעות שליטה על הגוף וצרכיו: עינויו מזה (באמצעות צומות למשל) ועינוגו מזה (באמצעות איכות וכמות של הלחם) הביע האדם מישראל את נאמנותו לאלוהיו, לחוקי מועדיו ולזיכרונות מעברו. הלחם הפך לצומת של גבולות: לסמן המבחין בין ישראל לבין האחר, בין העשיר לבין העני, בין קודש לבין חול, בין האלוהי לבין האנושי, בין מלחמה לבין שלום, ובין השמחה לבין היגון. הלחם היה עשוי להיות גורם שמקרב בני אדם – יחידים, קבוצות ועמים – ולהפך, גורם שמבדל ומסכסך ביניהם. הלחם, כפי שיבואר להלן, נעשה לאספקלריה שבה משתקפים סדרי עולם כולו על היבטיהם האישיים, הפסיכולוגיים, החברתיים, הכלכליים, הלאומיים, ההיסטוריים, המוסריים והאמוניים.

השבת הארורה זדים מעזה באו עלינו

שולה ברנע, משוררת ולשונאית

7/10/23 השבת הארורה

זֵדִים מֵעַזָּה בָּאוּ עָלֵינוּ פֶּתַע

תָּקְפוּ וּבָזְזוּ רְכוּשֵׁנוּ, אָנְסוּ בְּנוֹתֵינוּ,

נִתְּצוּ בָּתֵּינוּ לְלֹא רַחֵם, אַף שְׂרָפוּם,

וְנִזְעַק לָאֵל כִּי יוֹשִׁיעֵנוּ

לְמַעַן יָנָס אוֹתָם לִגְבוּלָם,

התגלה קמע חותם אשורי מתקופת בית ראשון

החרפושית. צילום: אנסטסיאה שפירו רשות העתיקות

קמע חרפושית המתוארך לתקופת הבית הראשון התגלה בשמורת טבע נחל תבור שבגליל התחתון, למרגלות תל רכש, אחד התלים החשובים בצפון הארץ. האתר המזוהה במחקר עם העיר "אנחרת"(יהושע יט ,19) שבתחומי נחלת שבט יששכר. על החרפושית, העשויה מאבן חצי יקרה בשם קרניאול, מתואר גריפון (חיה מיתולוגית) או סוס מכונף בזמן דהרה. חרפושיות דומות תוארכו למאה ה-8 לפנה"ס. 

על ספרם של מירה בלברג וחיים וייס, קרובים נעשו רחוקים: זיקנה וזקנים בספרות חז״ל

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

הוצאת מאגנס

מירה בלברג, חיים וייס, קרובים נעשו רחוקים: זיקנה וזקנים בספרות חז״ל, מאגנס, ירושלים תשפ״ג 2023, 259 עמודים. כריכה רכה.

גוף הספר מורכב מחמישה פרקים הנושאים שמות פיוטיים רבי חן:

א. כשני מעיינות: נזילות, מיניות והגוף המזדקן

עיסוק בהזדקנות הגוף, בפרט בהיבטים של מגדר ומיניות.

ב. קעקע להן כתרנגולין: הורים מזדקנים וילדיהם

בחינת הזיקנה בהקשרה המשפחתי, ובעיקר את ביטויה ביחסים בין בנים להוריהם המזדקנים.

ג. איני זקן: זיקנה נעדרת ונוכחת בבית המדרש

בחינת היחסים בין גיל כרונולוגי ובין מעמד חברתי ואינטלקטואלי בבית מדרשם של חכמים.

ד. גלו את עיני: זיקנה ומבט

עיסוק ביחסים בין חכמים מבוגרים וצעירים בבית המדרש ומתמקד בתמה של מבטים והתבוננות העולה מסיפורים המתארים מפגשים בין זקנים וצעירים.

מאחר שהפרק עוסק ב׳מבט׳ של הזקן ועל הזקן, כמו מאליהן צפות בתודעה השורות המופלאות הפותחות את השיר ׳סליחות׳ של לאה גולדברג:

בָּאתָ אֵלַי אֶת עֵינַי לִפְקֹחַ

וְגוּפְךָ לִי מַבָּט וְחַלּוֹן וּרְאִי

מבט - מהחוץ פנימה

חלון - מהפנים החוצה

ראי - מבט רפלקסיבי, מהפנים החוצה ובחזרה פנימה.

איכה נפלה אלינו הארזים שלהבת?

שולה ברנע, משוררת ולשונאית

ארזים בלבנון

אזובי הקיר 

אֵיכָה נָפְלָה עָלֵינוּ הָאֲרָזִים שַׁלְהֶבֶת?

פֶּתַע נִהְיֵנוּ כַּאֲזוֹבֵי הַקִּיר

לְלֹא תֹּאַר אוֹ שֵׁם,

נַעֲרֹג לִהְיוֹת שׁוּב אֲרָזִים,

כְּלַפִּיד הַבּוֹעֵר לִפְנֵי הַמַּחֲנֶה-

לֹא נֶחְדַּל וְלֹא נִשְׁקֹט.

עַד עֲטַרְתֵּנוּ תָּשׁוּב לְְרָאשֵׁינוּ

האם נספר לילדים על השואה? על ספרה של יעקבה סצ׳רדוטי, מה נספר לטף? עיון בספרות שואה לגיל הרך

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

הוצאת מאגנס

יעקבה סצ׳רדוטי, מה נספר לטף? עיון בספרות שואה לגיל הרך, הוצאת מאגנס, ירושלים תשפ״ג 2023, 251 עמודים

הספר יצא בסדרה ׳עיונים ומחקר בספרות ילדים׳, שמוקדשת לספרי מחקר עיוניים הבוחנים את השדה של ספרות הילדים העברית והכללית כחלק ממסורת המחקר הספרותי.

המחברת היא פרופ׳ יעקבה סצ׳רדוטי, חוקרת ספרות וספרות ילדים במרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט. הספר הוא המשך לשיעוריה של המחברת, ולספרה ״וניגון הגורל: השואה בקומיקס 1958-1942״, עולם חדש 2018.

אדם נכנס לחנות ספרים ועל המדף הוא רואה ספר הנושא את הכותרת ״מה נספר לטף?״ הכתובה באדום על רקע צהבהב-כחלחל ואיור של צעצועי עץ: חייל מחייך וסוס נדנדה. המחשבה הטבעית במקרה כזה היא שהספר עוסק בסיפורים נחמדים לגיל הרך. השואה כלל איננה נזכרת על הכריכה החיצונית של הספר, ומי היה מעלה על דעתו שמדובר בספר מחקר העוסק בספרות ילדים על השואה? הכיוון הזה מתברר לראשונה רק מעמוד השער של הספר שבו מודפסת באותיות קטנות מתחת לכותרת ״מה נספר לטף?״ כותרת משנה המבארת את טיב הספר ״עיון בספרות שואה לגיל הרך״. 

ספרות שואה לגיל הרך? שואל את עצמו האדם המצוי. האם אפשר או רצוי להביא לילדים רכים בשנים סיפורים על התופת הנאצית וזוועותיה? סיפורים על שכול, עינויים, רציחות ומאבקי הישרדות בעולם אכזר?

מפתחות להקניית קריאה מושכלת של סיפור מקראי

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

 

מוקדש לזכרו המבורך של ד"ר שמעון בר-אפרת,
מורי לתנ"ך בתיכון ליד האוניברסיטה*

כל מורה טוב לתנ"ך רוצה להקנות לתלמידיו בבית הספר את התובנה שיש זיקה עמוקה בין דרכי עיצובו של סיפור מקראי לבין מסריו הרעיוניים. אך כיצד יעשה זאת? אילו עקרונות ירצה להקנות לתלמידיו כדי שאלה יפתחו רגישות לדרכי עיצובו של הסיפור המקראי? איזו רגישות תרצו אתם להקנות לתלמידיכם כדי שהם יוכלו בבוא היום לפענח בכוחות עצמם סיפורים מקראיים, גם כאלה שלא למדו או ילמדו בשיעוריכם (unseen)? הנה צרור מפתחות (תכניים, לשוניים וצורניים-מבניים) הפותח דלתות לעולמו של הסיפור מקראי. לגבי כל אחד מהם בנפרד ולגבי כולם כמכלול יש לשאול תמיד מהי תרומתו/תרומתם לחשיפת צפונותיו של הסיפור המסוים, מסריו ועמדותיו הערכיות. ברור שאין כל צורך להקנות לתלמידים את כל הצרור (שזו הרמה המחקרית האקדמית). לפעמים די במפתחות בודדים, ואפילו מפתח בודד עשוי להתגלות לפעמים כמפתח קסם הפותח צוהר לעולמות שלמים של משמעות. במתן המפתח(ות) יש להתחשב, כמו תמיד, בגילם של התלמידים, בכישוריהם, ברמתם ובידיעותיהם. 'ישמע חכם ויוסף לקח, ונבון תחבולות יקנה. להבין משל ומליצה, דברי חכמים וחידותם' (משלי א 5-6).

בין מנהיגות בית ספרית לבין מנהיגות מקראית – מנהיגות משה – המאומץ שהפך למאמץ

ד״ר גלי דינור, מרצה בכירה ומדריכה פדגוגית למקרא, מכללת לוינסקי לחינוך

"המבחן האמיתי של מנהיג הוא בהשאירו בנפשם של המונהגים

את השכנוע והרצון להמשיך" (וולטר ליפמאן)

 מבוא

"אוי לו לעולם שאבד מנהיגו" (בבא-בתרא, צא). דברי חז"ל משקפים את טבעה של החברה האנושית הנזקקת למנהיג. מקדמא-דנא עלו השאלות: מדוע זקוקה חברה למנהיג? מהן תכונות המנהיג הראוי?

מבצע ההצלה של יוסק'ה - סיפור מאת אוריאל בן עמי

אוריאל בן עמי, סופר משורר ומרצה לתנ"ך וידיעת הארץ.

מלמד במיזם "גיבורי המקרא – דמויות מהפכניות בתנ"ך" – בחט"ב יורם טהרלב בכפר סבא.

עם חברים לכתה ח'. טיולי טרקטורים בשדות נהלל. 1969. 

התמונה מהספר "רוחות הכפר". הזכויות לצילום לאוריאל  בן עמי

מבצע ההצלה של יוסק'ה 

הייתי בכתה ח' וקיבלתי את הבלתי מספיק הראשון שלי. ועוד בטבע. זה קרה לי עם יוסק'ה המורה שהיה חביב עלי מאד וגם אני, נדמה לי, הייתי לפחות קצת חביב עליו.

ובכל זאת. יוסק'ה היה איש טבע בחסד וצלם בחסד לא פחות של פרחים ופרפרים מרהיבים וגם של דבורים עם צוף. אבל יוסק'ה היה נחמד מידי ולא השתלט עלינו. לא הפרעתי לו בשיעורים, אבל הדיבורים שלי עם איריס ואורית ואודי ואביטל שישבו לידי, הפריעו לו. וככה יצא שלא רבנו. ביום שישי היה לנו יום לימודים קצר שהסתיים בשעה 12.00. השיעור האחרון, ב-11.15 היה טבע. הגענו להבנה והסכמה.

יוסק'ה נכנס לכיתה ללמד ואני לוחץ לו יד, יוצא והולך הביתה, בלי שאנחנו מפריעים אחד לשני. המשכתי לחבב אותו מאד, אלא שנוצרה עוד בעיה. יוסק'ה גם לימד מתימטיקה ואיבדתי אותו בסוף כתה ז'. רק לקראת כתה י"א נאלצתי להשלים שלוש שנות מתימטיקה בחופש הגדול, כדי לשמור על מקומי בתיכון.

אובדן בנים ובנות במערכות ישראל וביטויו בשבעה שירים ישראליים מתקופות שונות

ד״ר ניצה דורי, המכללה האקדמית הדתית לחינוך "שאנן" בחיפה

טכס בהיכל הזיכרון

תקציר

העיסוק באובדן ובשְכול מאיים ומפחיד, אף שהוא חלק ממעגל החיים; המפגש עם ה"אין", עם המוות, מלווה בתחושות של חוסר אונים ושל אפסות האדם ותחושות קשות נוספות. כיוון שההתמודדות עם השְכול מלווה את החברה הישראלית מקדמת דנא, אין תמהּ בעובדה שמשוררים ישראלים מצאו בשירה דרך לבטא את הכאב שמחולל אובדן ילד/ילדה/חייל בעקבות נפילתם במערכות ישראל – מלחמות ופיגועים. מאמר זה יבחן שבעה שירים שחיברו משוררים ישראלים, ובהם נתנו ביטוי לכאב המייסר הזה: מגש הכסף ואליפלט מאת נתן אלתרמן, אחי הצעיר יהודה מאת אהוד מנור, ילדי איננו ילד עוד מאת יוסי גמזו, פרח מאת צרויה להב, אצלנו בגן מאת יפתח קרזנר ובית המקדש לילדים מאת תלמה אליגון רוז; ויעמוד על ההבדלים בין חוויות השכול והאֵבל כפי שהן מתוארות בשירים אלו, שנכתבו בתקופות שונות ובעקבות אירועים שונים.

מילות מפתח: שְכול, אובדן, מוות, ילדים, שירים, מערכות ישראל, מגש הכסף.

מטבע כסף מהתקופה הפרסית התגלה בהרי יהודה

מטבע הכסף.  צילום אמיל אלדג'ם רשות העתיקות

עדות לתחילת השימוש במטבעות, התגלתה לאחרונה בחפירת רשות העתיקות בהרי יהודה. בחפירה נחשף מטבע  עשוי כסף, המתוארך לתקופה הפרסית (המאה השישית/חמישית  לפנה"ס). החפירה חשפה גם מבנה מימי בית ראשון, שבו התגלתה משקולת שקל, המשמשת עדות נוספת לסחר באזור.

 המטבע שבור בצורה מכוונת וצד אחד שלו טבוע בטביעה מרובעת. ניכר כי הטביעה עליו שקועה, בעוד שבתקופות מאוחרות יותר טכניקות הטביעה השתכללו ומציגות דמויות הבולטות מן המטבע. את המטבע גילה סמיון גנדלר, מ"מ מנהל מחוז יהודה ברשות העתיקות.

חיילים גילו בשטח כינוס בעוטף כלי קדום גדול ששימש לשחיקת תבואה

המכתש. צילוםן: שרה טל רשות העתיקות

חיילי המילואים לא מפסיקים להפתיע: אחרי נר השמן הביזנטי שמצאו בעוטף לוחמי גדוד 404 של חטיבת האש, עכשיו הגיע תורם של חיילי אוגדה 143, שגילו מכתש - כלי שחיקה שלם וגדול-מימדים. החיילים, שאחד מהם משמש בשגרה כארכיאולוג ברשות העתיקות, מסרו את הממצא לאוצרות המדינה על מנת שיישמר.

סא"ל במיל' יאיר עמיצור, מפקד העורף האזרחי באוגדה 143, ורס"ן במיל' אלישיב בוחבוט המשמש כרב ב' של האוגדה, הם שגילו את הכלי העשוי מבזלת, שמשקלו יותר מ-10 ק"ג. "במסגרת סיורי השטח השגרתיים בגזרת העוטף, צדה את עיננו ערימת אדמה בצד הדרך, שבלט מתוכה גוש בזלת עגול", מספר אלישיב. "שלפנו את הגוש החוצה והתברר כי מדובר בכלי גדול וכבד למדי. יאיר, שבימים כתיקונם עובד כארכיאולוג ברשות העתיקות, זיהה מיד כי מדובר במכתש - כלי שחיקה עתיק".

תקווה נכזבת או: שני אנשים יושבים על הצוק בסוף העולם

דניאל לוזון, סטודנט לרפואה, הדסה עין כרם

דניאל לוזון

תִּקְוָה נִכְזֶבֶת


שְׁנֵי אֲנָשִׁים יוֹשְׁבִים עַל הַצּוּק בְּסוֹף הָעוֹלָם.

שׁוֹתִים קָפֶה בֶּעָנָן שֶׁל עָשָׁן וְאָבָק, מִמְּדוּרוֹת שֶׁל שַׁמְפַּנְיָה הַבּוֹעֲרוֹת בַּמֶּרְחָק.

מֵאֲחוֹרֵיהֶם רָמָה בּוֹעֶרֶת, לִפְנֵיהֶם הָעֵמֶק בָּכָה.

מַבִּיטִים עַל מִפְלֶצֶת שֶׁל פְּלָדָה וְשֶׁל מָוֶת, מִפְלֶצֶת שֶׁאָכְלָתָם וְהֵגֵנָּה עֲלֵיהֶם בְּקֵבָתָהּ.

בְּבֶטֶן הַחַיָּה מִתְעַכְּלִים בְּשַׁלְוָה, חַבְרֵי אֱמֶת הַמְסַפְּרִים אֶת דִּמְמַת הָאֵימָה.

דַּרְקוֹן יוֹרֵק אֵשׁ שֶׁעָלָה בְּלֶהֲבוֹת, שַׁלְהֲבוֹת מְרַקְּדוֹת מְחוֹלְלוֹת עַל הַחֲלָלִים.

מנהיגה ללא גבולות - הנרייטה סאלד

פרופ׳ רחל אליאור, האוניברסיטה העברית

הוצאת עם עובד

אני ממליצה בחום על ספרה המרתק של פרופ׳ דבורה הכהן על הנרייטה סאלד: "מנהיגה ללא גבולות: הנרייטה סאלד, ביוגרפיה״, הוצאת עם עובד, תל אביב תשע"ט. הספר הוא שכיית חמדה לאוהבי היסטוריה יהודית בכלל והיסטוריה של נשים יהודיות, בפרט. הספר מרתק, עשיר וגדוש במידע על חיי יהודים ויהודיות בארצות הברית, באירופה ובארץ ישראל במחצית השנייה של המאה התשע-עשרה ובמחצית הראשונה של המאה העשרים, ומאיר באור חדש את  דמותה של הנרייטה סאלד, אישה דגולה, מופלאה בחכמתה ונדיבותה, נחישותה ואומץ ליבה.

אל-אהל יעל

ד"ר דן אלבו, משורר, היסטוריון וחוקר תרבות

 

יעל וסיסרא
Artemisia Gentileschi 

אל-אהל יעל

בְּאוֹתָם יְמֵי דִּכּוּי תַּחַת עֻלּוֹ שֶׁל יָבִין מֶלֶךְ כְּנַעַן

דְּבוֹרָה הַנְּבִיאָה צִוְּתָה עַל בָּרָק בֶּן אֲבִינֹעַם מִשֵּׁבֶט נַפְתָּלִי

לַעֲמֹד בְּרֹאשׁ נֵס הַמֶּרֶד נֶגֶד יָבִין הַמֶּלֶךְ שֶׁיָּשַׁב בְּחָצוֹר

וּלְאַחַר שֶׁהוּצַף נַחַל קִישׁוֹן בְּמַהֲלַךְ הַקְּרָב

וּפָרָשֵׁי הַכְּנַעֲנִים וּמֵרַכְּבוֹתֵיהֶם

שָׁקְעוּ בַּבֹּץ וְנִגְפוּ בְּשֶׁטֶף הַמַּיִם

וּלְאַחַר שֶׁנָּפַל "כָּל מַחֲנֵה סִיסְרָא לְפִי חֶרֶב

וְלֹא נִשְׁאַר עַד אֶחָד"

מדוע בושש דודי מהגיע? ההלך לרעות בשושנים?

 שולה ברנע, משוררת ולשונאית

אייל

אָנָה פָּנָה דּוֹדִי,

מַדּוּעַ כֹּה בּוֹשֵׁשׁ מֵהַגִּיעַ,

הֶהָלַךְ לִרְעוֹת בַּשּׁוֹשַׁנִּים

האִם הָלַךְ לִרְעוֹת בִּשְׂדוֹת זָרִים?

שִׁבְעָה (בְּאוֹקְטוֹבֶּר) - שיר מאת עופר דובר

עופר דובר, מחנך ומורה לתנ״ך

שִׁבְעָה (בְּאוֹקְטוֹבֶּר)

כְּשֶׁתִּגְדַּל,

תִּלְמַד מִסֵּפֶר מָה שֶׁרָאִיתִי

וּתְקַלֵּל אֶת כַּמּוּת

הָעַמּוּדִים.

וּבְכָל שָׁנָה תַּגִּיעַ

עִם חֻלְצָה לְבָנָה לַטֶּקֶס

וְאוּלַי,

אִשָּׁה כְּפוּפַת גֵּו

תָּבוֹא לְהָעִיד עִם

בֻּבָּה, סְתוּרַת שֵׂעָר

וְתֹאמַר:

"זֶה מָה שֶׁנִּשְׁאַר

זֶה מָה שֶׁנִּשְׁאַר..."

סליק כלי נשק מהתקופה הרומית נחשף במדבר יהודה

בששה בספטמבר 2023 כשאיש מאתנו עוד לא יכול היה לנחש איזה אסון יפול עלינו בשבת השחורה חודש אחר כך, פרסמה רשות העתיקות את הגילוי של מציאת ארבע חרבות רומיות וראש כידון בגומחה נסתרת במערה בשמורת הטבע עין גדי. ההשערה היא שזה היה ׳סליק׳ שבו הסתירו המורדים היהודיים נשק בעת מלחמת בר כוכבא ברומאים. בעקבות הגילוי מכונה המערה ׳מערת החרבות׳.

האם הגילוי הזה השפיע על השם שניתן למלחמה הנוכחית של ישראל בעזה, ׳חרבות ברזל׳? 

רשמים ממסיבת העתונאים שבה נחשף הממצא לראשונה לציבור ראו כאן. 

המסע המופלא של חנוכה מן הימים ההם לזמן הזה

יצחק מאיר, הוגה דעות, משורר וסופר

סבינה סעד

מאז כ"ה בכסלו, שנת 164 למניינם חוגגים יהודים באשר הם שם את חג החנוכה על הניסים שעשה ה' לאבותינו בימים ההם. ניסים, לשון רבים, ולא נס לשון יחיד. אבל זה למעלה מ 2180 שנה בהם עיצבה ההלכה את החג ושמרה שיישמר במתכונתו, בבתים פנימה, על אדני החלונות חוצה, בשמונה ימי התפילות להלל בבתי הכנסת, בארבע קצוות הארץ באחדות מעוררת השתאות, דואה לה  מעל הדינים והמנהגים השאלה החרישית שהתלמוד נתן לה קול, "מאי חנוכה" (שבת דף כ"א עמוד ב'), מה הוא הנס האחד, אף על פי שמברכים על הניסים, רבים, שישראל עושים לו חג של הודיה והלל.  חכמי התלמוד  אומרים נס פך השמן." שכשנכנסו יוונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל, וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום, בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול, ולא היה בו אלא להדליק יום אחד, נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים. לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה". אזכור החשמונאים הוא אגבי, "וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום".  ניצחונם אינו מנוי כנס, אלא כציון של תחנה היסטורית בה הפך האחד  ש'היה בו להדליק יום אחד', 'ונעשה בו נס', אחד אין שני, והנציחו אותו לדורות.