יום רביעי, 21 בספטמבר 2011

(6) תפיסת בראשית זהה לתפיסת איש המדע המודרני

הרב אביה הכהן

שאלת ההתאמה בין התאוריות המדעיות והכתוב בתורה כמעט ולא העסיקה אותי מעולם.
דיבורים על כך שהתורה/התלמוד הקדימו את המדע המודרני חשודים כאפולוגטיקה סרת טעם. בכל אופן יש משהו מדליק ומדהים בדברי נתן אביעזר ויורשה לי לכתוב מספר מילים על פרק א בספר בראשית. 
ננסה לצייר מפגש דמיוני על שפת ים סוער בין האדם הקדמון לאיש המדע המודרני. יש להניח שהאדם הקדמון היה רץ בבהלה לחפש קורבן על מנת להשקיט את הים הרוגז או את אל הים. איש המדע המודרני היה מחבק את האדם הקדמון בחום ומנסה להסביר לו שהים אינו יצור אנושי וכוחות הטבע הם הגורמים לסערה, ולאחר מכן היה מנסה להסביר על מנגנוני הגרביטציה והרוחות וכו' וכו'. האדם הקדמון לא  יכול היה להאמין שאפשר שהים אינו אלא חומר המונע מכוחות הטבע, והוויכוח היה ממשיך וממשיך. בויכוח הזה אין כל ספק שתפיסת העולם העומדת ביסוד פרק א בספר בראשית, זהה לתפיסת איש המדע המודרני והקדימה את תפיסת הרמב"ם במורה במלחמתו במותכלמין. פרק א מתאר את המגע שבין הקב"ה והעולם כמגע של אמירה בלבד בבחינת 'כי הוא אמר ויהי', ותו לא! [כידוע תיאורי בריאה אחרים שבמקרא  - בראשית פרק ב המתאר אלוהות המהלכת בגן, ואל הבורא מן האדמה אדם, ועוד תיאורים רבים בספרי נביאים וכתובים – שונים מן התיאור של בראשית פרק א. אומנם גם בפרק א נאמר 'ויעש', אך נראה שהשימוש הרב בפועל 'אמר' הוא בבחינת 'בא ללמד על הכלל כולו' וכל עשיה לא הייתה אלא על ידי אמירה בלבד]. 
אפשר לדמות את היחס של העולם לאלוהיו על פי פרק א, כיחס שבין שעון לשען שעשה אותו. השען בנה מנגנונים שהשעון יפעל ואין השען מפעיל את השעון בכל רגע ורגע. 
פרק א מציג בצורה גולמית גם את תורת האבולוציה: ’ויאמר אלהים תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע עץ פרי עושה פרי למינו אשר זרעו בו על הארץ ויהי כן: ותוצא הארץ עשב מזריע זרע למינהו ועץ עושה פרי אשר זרעו בו למינהו וירא אלהים כי טוב... ויאמר אלהים ישרצו המים שרץ נפש חיה... אשר שרצו המים למינהם ואת כל עוף כנף למינהו וירא אלהים כי טוב... ויאמר אלהים תוצא הארץ נפש חיה למינה...‘. משמע הכתובים הוא שישנה אבולוציה ודבר נברא מדבר. והנה באים הפסוקים הראשונים של פרק א ואומרים שביסוד הכול עומד אור גדול שהוא יסוד העולם וחיותו, והרי הדברים פלא ממש! 
חשוב להדגיש: ישנן טעויות בפרק א! במבט פשוט תפיסת מים העליונים ומים התחתונים שבפרק א, אין לה כל אחיזה במציאות של היקום, מלבד מראה הכחול של השמים. נראה שיש בתיאור בפרק א התמודדות עם עלילת 'אנומה אליש' הבבלית המתארת כיצד חתכו את אלת התהום תיהמת לשתיים, כשאת חלקה השאירו על פני הארץ ואת חלקה העלו לשמים. דומה שעלילה זו מסבירה את גלי הים ברוגז של תיהמת על המלח שהשליכו לבטנה של תיהמת (ולכן הים מלוח...). נגד כל זה אומר ספר בראשית שהים אינו אלא חומר, שאינו רוגז ואינו מחייך. וגם אם ספר בראשית 'טעה', בתיאורי המים העליונים והמים התחתונים, הרי שבנקודות רבות ומפליאות הקדים הפרק את המדע המודרני!

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה