יום שלישי, 11 ביוני 2013

משחקו של המלאך

אבי מזור ממליץ על קרלוס רואיס סאפון, משחקו של המלאך, תרגום מספרדית: מרינה גרוסלרנר,
אבי מזור
כנרת, אור יהודה תש"ע 2010

מרטין, שנולד וחי במערכת עיתון קטן בברצלונה, מקבל הצעה לכתוב טור בעיתון במקום ידיעה שנפלה. למרבה ההפתעה, הטור שלו הופך ללהיט והוא הופך לסופר מצליח. לכאורה פתיח מעולה לסיפור מוצלח. לא במקרה הזה. מרטין מנודה על ידי חבריו העיתונאים, מפוטר מעבודתו ונזרק מביתו -  מערכת העיתון - וזו רק ההתחלה של המסע.
מרטין - כעת סופר של ספרי זוועה זולים - מצליח ביותר, ומקבל הצעה לכתוב דת עבור מפיק מסתורי, שמחזר אחריו במכתבים מעוטרים במלאך.
בעודו שוקל את ההצעה, מקבל מרטין מרופאו בשורה מרה - הוא חולה אנוש ונוטה למות. כדי להוסיף מכה למכות הניחתות עליו, אהובתו נישאת לחברו הטוב והוא מתמכר לסמים והזיות.
מרטין, שתוהה איך כותבים דת ולמה בכלל צריך את זה, מגלה שכל מי שעומד בדרכו
הוצאת כנרת זמורה ביתן
של קורלי המפיק מסולק באכזריות רבה. הוא מתחיל להבין שהוא בצרה קשה וצריך למצוא את הדרך הנכונה להחלץ ממנה.
מי הוא קורלי ומה בעצם הוא רוצה ממרטין? מרטין מתחיל לחשוד במניעיו של קורלי ומתחיל לחקור את עברו שלו ואת זה של קורלי. המחקר לוקח אותו למקומות רחוקים ואפלים יותר ממה ששיער.
הסיפור מתרחש בברצלונה של תחילת המאה, והעיר משמשת גם כתפאורה וגם כבבואה לנפשו המיוסרת של הסופר. דרך תיאורי אווירה של רחובות, מבנים ואתרי מפתח בעיר, נשאב הקורא לעולמו של מרטין ולכל הטוב והרע שעובר עליו.
למה צריך דת חדשה? למה צריך דת בכלל? למה אנשים הולכים אחרי סיפורים מופשטים במקום טיעונים הגיוניים? מי מרוויח מהנעת המונים? למה אנשים נותנים ליחידים לפרש בשבילם את סיפורי העם כרצונם ולהפוך אותם לאמת מעוותת? האם אימוץ אמונה ודת תלוי בגיל צעיר ובמצב כלכלי ירוד או שפשוט אדם צעיר, שעוד זוכר את סיפורי הילדות, נוטה יותר להאמין לבעלי סמכות חלקי לשון שמנופפים בדגלים צבעוניים?  
ספר חובה לאוהבי ברצלונה וגם לאוהבי קונספירציות דתיות וקונספירציות בכלל.

תגובה 1: