יום חמישי, 1 באוגוסט 2013

עקבות דוד המלך בעמק האלה

ראיון עם פרופ' יוסף (יוסי) גרפינקל.
מראיינת ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

לאחרונה הוצפו אתרי החדשות במדיה הכתובה, ברדיו, בטלוויזיה ובאינטרנט בידיעה שנתגלה ארמון דוד המלך, או ארמון שבו ביקר דוד המלך או ארמון מתקופתו של דוד המלך. הקישור בין ארמון לבין דוד המלך ובינם לבין עדויות ארכיאולוגיות מצית את הדמיון, את הסקרנות, את הביקורת מצד אנשי האסכולה התל-אביבית, ואת השאלה הגדולה אודות האמינות ההסטורית של המקרא. לברור עניינים אלה הזמנתי כאן לראיון את פרופ‘ יוסף (יוסי) גרפינקל, שעמד בראש המשלחת שחפרה באתר שבע שנים יחד עם סער גנור ומייקל היזל, ואף פירסם אתם את הספר, עקבות דוד המלך בעמק האלה: תגליות מפתיעות בארכיאולוגיה המקראית, שראה אור בשנה שעברה (הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד, תל אביב 2012). 
פרופ' גרפינקל
פרופ‘ גרפינקל, מכהן בקתדרה על שם יגאל ידין לארכיאולוגיה של ארץ ישראל ומלמד וחוקר במסגרת המדור המקראי במכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. 
פרופ‘ גרפינקל, איזו מהכותרות שניתנו במדיה הכתובה, המשודרת והדיגיטלית לממצאיך היא המדוייקת ביותר לדעתך, אם בכלל: שנתגלה ארמון דוד המלך, או ארמון שבו ביקר דוד המלך או ארמון מתקופתו של דוד המלך?
**מהו ארמון? מדובר במבנה יוצא דופן בשלושה היבטים: גודלו, מיקומו ועובי הקירות. שטח המבנה היה כ 1000 מ"ר, והוא גדול באופן משמעותי מכל מבנה אחר שהתגלה באתר החפירות. המבנה ממוקם במרכז האתר, בנקודה הגבוהה ביותר. הוא שולט על כל העיר, וממנו ניתן להשקיף עד אשדוד במערב ולהרי ירושלים וחברון במזרח. עובי הקירות גדול פי 2 עד 3 מבתי המגורים בעיר, ומכאן שהיו לו שתיים או שלוש קומות. המבנה הגדול והגבוה שעמד בראש האתר סימל את מרכז השליטה בעיר וברדיום של קילומטרים רבים סביבה.     

מהי חורבת קיאפה וכיצד נולד הרעיון לחפור בה?
**האתר ידוע מאז ביקורו של החוקר הצרפתי ויקטור גרן בסביבות שנת 1850. למרות היותו מוכר מזה 160 שנה הוא לא משך את תשומת לב החוקרים עד שסער גנור, תלמידי, הבחין בחומות העצומות והזמין אותי לבקר באתר. כך נולד הרעיון לנהל במקום חפירת בדיקה (בשנת 2007) ואחר כך עונות חפירות ממוסדות במשך שש שנים.  
  
במה עסקו תושבי המקום לפרנסתם? 
** בעיקר מחקלאות. נמצאו עצמות בעלי חיים שכללו עז, כבש ובקר. נמצאו חרצני זיתים וענבים. אני מניח שגידלו גם דגניים (חיטה ושעורה) וקטניות (עדשים, חומוס ופול). ייתכן שחלק מהתושבים היו מעורבים במינהל וצבא הממלכה.
הוצאת ידיעות אחרונות

האם תוכל להסביר בכמה משפטים מהי חשיבות הממצאים מהחפירות באתר? 
** המאה העשירית לפנה"ס מהווה אתגר מיוחד למחקר הארכיאולוגי וההיסטורי, כי אין כמעט מקורות כתובים מחוץ למקרא אודות פרק זמן זה, וגם התמונה הארכיאולוגית באתר כמו ירושלים אינה ברורה. כך צמחו להן גישות שונות, שנהוג לכנותן "מינימליסטיות" שטענו כי כל מסורות במקרא אודות ימי דוד ושלמה הן אגדות בלבד. חורבת קיאפה היא עיר מבוצרת המתוארכת בשיטת פחמן 14 לסוף המאה ה-11 ותחילת המאה ה-10 לפנה"ס. התאריך המדויק יותר הוא אף 1020-980 לפנה"ס. העיר נהרסה בחורבן ועל רצפות המבנים נתגלו אלפים רבים של ממצאים: כלי חרס, כלי אבן, כלי מתכת, חפצי אמנות וכתובות.
המיקום ביהודה, אופי התכנון העירוני ושאר הממצאים, מעידים שמדובר באתר שאינו פלשתי, אינו כנעני ואינו שייך לממלכת ישראל הצפונית. זהו אתר האופייני בתרבותו לאתרים שיופיעו בממלכת יהודה באמצע המאה העשירית לפנה"ס, ובמאות התשיעית והשמינית לפנה"ס.     

אתה טוען שהאתר היה מיושב על ידי אנשים מיהודה בסוף המאה ה-11 והמאה ה-10 לפנה“ס. מבקריך טוענים שקיימות אפשרויות אחרות: שהאוכלוסיה שישבה באתר הייתה של פלשתים או של כנענים או אפילו של אנשי ממלכת ישראל. מה תשיב להם? 
**שש נקודות מצביעות על האופי היהודאי של האתר:
1. תכנון עירוני של מבנים צמודים לחומת סוגרים, מוכר ביהודה בלבד: תל נצבה, בית שמש, חורבת קיאפה, תל בית מרסים ובאר שבע. כל האתרים הללו ממוקמים ביהודה ולא בפלשת או בממלכת ישראל הצפונית.
2. אלפי עצמות בעלי החיים שנתגלו באתר כוללים עז, כבש ובקר, אך לא חזיר. עצמות חזירים מופיעות בפלשת בכמות משמעותית (עד 20%) ומעט נמצאו באתרים כנעניים, כמו לכיש.
3. רק בממלכת יהודה התפתח המנהג להטביע סימן מזהה על ידיות קנקנים. כך מכירים רצף של סוגי טביעות: למלך וורדה (ימי בית ראשון), אריה, מוצא, יהוד (תקופה פרסית) וירשלם (תקופה הלניסטית). בחורבת קיאפה נתגלה השלב הראשון של מסורת זאת, בצורת טביעות בוהן על ידיות של קנקנים גדולים.
4. בכתובת שנתגלתה באתר מופיעה המילה "תעש" שהיא מילה האופיינית לשפה העברית.
5. המיקום השולט על עמק האלה חשוב רק ליהודה ולא לאחת מהקבוצות האחרות שהוזכרו.
6. הפולחן באתר אינו כולל צלמיות המוכרות באתרים פלשתיים, כנעניים, או בממלכת ישראל.

בשלושים-ארבעים השנים האחרונות ניכרת במחקר המקרא, הארכיאולוגיה וההסטוריה הגישה המכונה “מינימליסטית” או “ניהיליסטית” שמטילה ספק באמינות ההיסטורית של המקרא או אף שוללת אותה לחלוטין. באיזה אופן הממצאים מחורבת קיאפה מערערים אותה? 
**לחורבת קיאפה המאפיינים הבאים:
1. עיר מבוצרת באופן יוצא דופן.
2. נהרסה באופן פתאומי.
3. כמות גדולה של כלי נשק נמצאו בשכבת החורבן. 
אלו מעידים על אגרסיביות ומתח בטחוני באזור עמק האלה בסוף המאה ה-11 לפני הספירה. והנה, בדיוק באותו מיקום ובאותו פרק זמן המסורת המקראית מספרת על קרבות רבים בעמק זה, באפס דמים ובפס דמים. קבלת תמונה זהה בממצא הארכיאולוגי ובמסורת המקראית אינו מיקרי בעיני, ומעיד שמשוקעים במקרא זיכרונות היסטוריים. אין להסיק באופן גורף שכל מסורת מקראית אכן אמינה מבחינה היסטורית, אלא יש לחקור ולבדוק כל מסורת בנפרד.  

פרופ‘ גרפינקל, התחלת את דרכך המדעית בחקר שלהי התקופה הפרהיסטורית. איך הגעת לחקר תקופת המקרא?
** חפרתי כסטודנט באתרים מקראיים רבים: עם רות עמירן בערד, עם יגאל ידין בבית שאן, עם אמנון בן-תור בתל קסיס, עם יגאל שילה בעיר דוד, עם רודולף כהן בקדש ברנע, ושנים רבות עם טרודה דותן בתל מיקנה/עקרון. כל השנים אני מלמד במדור של הארכיאולוגיה המקראית את תקופות הברונזה והברזל. המעבר ממחקר שלהי הפרהיסטוריה לתקופת הברזל היה קל וחלק 

האם נכון בימינו להמשיך ולדבר על “ארכיאולוגיה מקראית”? 
**לדעתי זהו מותג קליט וברור למאות מיליונים (מיליארדים) של אנשים בכל העולם. מדוע להחליפו במונח שיהיה ברור רק לכמה אנשי מקצוע? גם הפיזיקה והביולוגיה של היום שונים לחלוטין ממה שהיה נהוג בתחומים אלו לפני מאה שנה, ובכל זאת אין איש מצפה שיחליפו את שמם. הארכיאולוגיה המקראית צריכה לשפר את שיטות המחקר, צורת הניתוח, שילוב מדעי עזר, היחס למקורות היסטוריים, וכדומה, אך לא צריכה לשנות את שמה.   

האם הממצאים בחורבת קיאפה שופכים אור על הופעת אמונת הייחוד בישראל והפולחן האנאיקוני? 
** הדברים מסובכים מאוד. מבחינה איקונית לא נתגלו בחורבת קיאפה צלמיות כמוכר באתרים כנעניים, אתרים פלשתיים, או אתרים של ממלכת ישראל. אבל מדוע אחרי 300 שנה (במאה השביעית לפנה"ס) נמצאו בירושלים ובאתרים אחרים ביהודה, אלפי צלמיות של נשים חשופות חזה, בסגנון של צלמיות פריון?

במקום נמצאו חדרי פולחן. במה הם שונים ממקדשים והאם אפשר ללמוד על קיומם מהמקרא?
** מקדש הוא מבנה נפרד משאר בתי העיר, ונתפס בעולם העתיק כבית האל. לאוכלוסייה לא הייתה גישה לתוך המקדש. לעומת זאת בחורבת קיאפה נתגלו חדרי פולחן הממוקמים בתוך בתים פרטיים, כששאר חדרי הבית שימשו למגורים רגילים. גם המסורת המקראית מתארת את הפולחן של תקופת השופטים וראשית תקופת המלוכה באופן דומה: מיכהו בהר אפריים, שמואל בשילה, ארון האלוהים בקרית יערים וארון האלוהים בתחילת שהותו בירושליםבכל המקרים הללו ניתן לראות מגורים של אנשים יחד עם פעילות פולחנית באותו הבית.

האם יש זיקה בין דגם המקדש שנחשף באתר לבין מה שמכונה במקראארון האלהים‘?
** כיום מקובל במחקר הארכיאולוגי לכנות ממצא של קופסה קטנה בצורת בית בשם "דגם מקדש". ממצא מעניין זה מעורר שאלות שונות, כגון: מה היה תפקודם של חפצים אלו, ומה היה שמם הקדום. על פי ממצאים מאשקלון הכנענית, ומתל קסילה הפלשתי, ברור שהיו אלו קופסאות לשמירת צלמי אלים. גם החפץ המכונה במקרא "ארון אלוהים" נועד לשמור בתוכו חפצים מקודשים (לוחות הברית) שייחוסם הגיע עד משה והר סיני
לדעתי, בנוסף לחפץ המתואר כארון אלוהים במקדש שלמה בירושלים היו במקומות שונים ובתקופות שונות קופסאות ששימשו לשמירת סמלי אלים. שני חפצים כאלו מצאנו בחפירות חורבת קיאפה. אחד מחרס והשני מאבן. ייתכן שלחפצים כאלו מתכוון הביטוי "תבנית היכל" בתהילים קמד, פסוק יב.      

האם יש בממצאים כדי לתרום לפרשנות תיאורי המקדש וארמון שלמה שבמקרא
** דגם המבנה מאבן כולל מרכיבים ארכיטקטוניים של פתחים נסוגים וקורות גג המאורגנות בשלשות תחת הגג. במאמר העומד להופיע בשנה הקרובה אנו מציעים להבין כמה מונחי בניה בתיאור ארמון שלמה , מונחים טכניים שפרשנותם קשה, על סמך דגם המבנה מאבן. כך, הביטוי "שקופים שלושה טורים" מתאר בעצם פתחים שלהם שלוש מסגרות סביב הפתח. הביטוי "הצלעות אשר על העמודים, ארבעים וחמישה חמישה-עשר הטור" מתאר 45 קורות גג המאורגנות ב 15 קבוצות שבכל אחת מהן שלוש קורות.  

בימים אלה הסתיימה החפירה באתר. מהן תוכניות המחקר לגבי אלפי הממצאים שנתגלו בו
** כבר עתה, רק שבוע אחד מתום החפירה, אנו שוקדים על עיבוד הממצאים. יש לנו תוכנית עבודה לפרסם תחילה את תצפיות השטח (ארכיטקטורה וסטרטיגרפיה) של שטחי החפירה השונים, ולאחר מכן את הממצאים. דוח מדעי לעונות 2008-2009 כבר יצא, ותוכנית העבודה כוללת שישה ספרים נוספים. אני מקווה שנצליח לפרסם את הספרים הללו בקצב של ספר בשנה.  

מה יהיה גורלו של השטח שנחפר?
מצד אחד ישנן תוכניות שרשות הטבע והגנים תפתח במקום גן לאומי. מצד שני ישנן תוכניות לבנות על כל הגבעות מסביב שכונות מגורים, דבר שיהרוס כליל את הקשר של האתר לנוף, ויבריח מבקרים. כולי תקווה כי מדינת ישראל תשכיל לפתח ולשמור על אתר ייחודי זה. חורבת קיאפה היא המקום היחידי בעולם בו ניתן לראות מרכז שלטון של ממלכת דוד המלך, העומד עד היום עם חומות, שערים, מבני מגורים ומבני ציבור.      

הנושאים רבים ומרתקים. תודה רבה לך!

* ראו גם: חורבת קיאפה ועמק האלה יוכרזו כגן לאומי


תגובה 1:

  1. מאמר קצר המעורר את הדמיון!מתי פרסם פרופ' גרשון גליל את מאמרו ע לפענוח הכתובת הפרוטו כנענית שנמצאה בחרבת קיפא? מי דעת גרפינקל על הקריאה המדהימה של פרופ' גליל?מתי תפורסם ההצעה לפענוח הכתובת השניה שנמצאה בקיפא?

    השבמחק