יום ראשון, 5 ביולי 2015

הלכת אתי במדבר

אביחי קמחי, משורר

אָז אָשִׁיר אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לָךְ
כִּי גָאֹה גָּאָה וְדָהַר לִבִּי
כְּסוּס וְרֹכְבוֹ בַּיָם
הָיִית לִי לִישׁוּעָה




יום שישי, 3 ביולי 2015

מנפלאות הסיפור המקראי

ד״ר שלמה בכר, אוניברסיטת חיפה (בגמלאות)

את המקאמה הזאת באינקלוסיו נפתח 

שהוא מסימני ההיכר של הסיפור בתנ"ך.
לרוצה במקרא את המסר לחשוף
לא די בִקריאה מראש ועד סוף.
כי צריך גם מאחרית לָרֵאשית לחֲזור
וקודקוד עם תחתית ביחד לשזור.

בקשרים נסתרים הסיפור מעוצב
ורק אפס קצהו גלוי על פניו.
מילותיו מועטות וניתנו במשורה
הוא נראה רדוד ופשוט לכאורה.
אך פשטות התמונה מסתירה כמסך
את עמקות היצירה הטמונה בתנ"ך. 
        

על בלעם, בלק הקללות והברכות

וַיִּשָּׂא בִלְעָם אֶת־עֵינָיו וַיַּרְא אֶת־יִשְׂרָאֵל שֹׁכֵן לִשְׁבָטָיו וַתְּהִי עָלָיו רוּחַ אֱלֹהִים. וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר: נְאֻם בִּלְעָם בְּנוֹ בְעֹר וּנְאֻם הַגֶּבֶר שְׁתֻם הָעָיִן נְאֻם שֹׁמֵעַ אִמְרֵי־אֵל אֲשֶׁר מַחֲזֵה שַׁדַּי יֶחֱזֶה נֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם. מַה־טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל. (במדבר כד 5-2)
רמברנדט, בלעם והאתון

מבחר רשומות
ברכה יחידאית: וינייטה לפרשת בלק 
בלעם כנביא ה'

ברכה יחידאית: וינייטה לפרשת בלק

יצחק מאיר, הוגה דעות, סופר ומשורר
Balaam and the angel, painting from Gustav Jaeger, 1836
השפה העברית עלתה במאה ה12 או במחצית המאה ה-11 לפני הספירה על דוברת הלשון העברית ויצאה לחצות את אוקיינוס הזמן עד לימינו. הדוברה מנתה כ-8000 מילים מילוניות, מ'בראשית' עד 'ויעל'. היום מונים כ-80.000 מילים מילוניות השגורות בפי דובר העברית העדכנית. במרוצת למעלה משלושת אלפים שנה עמסה הדוברה הפלאית הצנועה הזאת פי עשר ממטענה הקדמון, ולא רק שלא שקעה תהומה תחת כובדו של המשא הזה, אלא להיפך, היא החיתה עצמה. דוברות השפות הקלאסיות האחרות אינן שטות עוד אלא באקוואריומים של חוקרי הלשון. או טבעו על מטענן או פרקו אותו על רציפים זרים שם באו עמים ונטלו מה שנטלו ודוברת בראשית של אותה שפה, אינה משייטת עוד בימים. היו מלבדן עוד, כפי שמעידה תעבורה שוקקת של התכתבויות שהיו לתעודות, של מילים על לוחות חרס, על מצבות קדומות, על מגילות שנגנזו ונתגלו וספרים שנקראו אך לא נכנסו לקנון, וגם אלה עשו מסע עד ימינו בזכות קהיליות חוקרים שחשפו ופענחו ושיבצו כל שמצאו לתוך משבצות זמנן, אבל הדוברה שעמסה את תיבות המקרא, שייטה בתוך עמה לדורותיו, וחנתה בבתי הכנסיות, בבתי המדרש, בספרי החוכמה והשיר ומטענה הסגולי היה למטען חמדה.

יום חמישי, 2 ביולי 2015

מפתחות להקניית קריאה מושכלת של סיפור מקראי

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

מוקדש לזכרו המבורך של ד"ר שמעון בר-אפרת,
מורי לתנ"ך בתיכון ליד האוניברסיטה

כל מורה טוב לתנ"ך רוצה להקנות לתלמידיו בבית הספר את התובנה שיש זיקה
עמוקה בין דרכי עיצובו של סיפור מקראי לבין מסריו הרעיוניים. אך כיצד יעשה זאת? אילו עקרונות ירצה להקנות לתלמידיו כדי שאלה יפתחו רגישות לדרכי עיצובו של הסיפור המקראי? איזו רגישות תרצו אתם להקנות לתלמידיכם כדי שהם יוכלו בבוא היום לפענח בכוחות עצמם סיפורים מקראיים, גם כאלה שלא למדו או ילמדו בשיעוריכם (unseen)? הנה צרור מפתחות (תכניים, לשוניים וצורניים-מבניים) הפותח דלתות לעולמו של הסיפור מקראי. לגבי כל אחד מהם בנפרד ולגבי כולם כמכלול יש לשאול תמיד מהי תרומתו/תרומתם לחשיפת צפונותיו של הסיפור המסוים, מסריו ועמדותיו הערכיות. ברור שאין כל צורך להקנות לתלמידים את כל הצרור (שזו הרמה המחקרית האקדמית). לפעמים די במפתחות בודדים, ואפילו מפתח בודד עשוי להתגלות לפעמים כמפתח קסם הפותח צוהר לעולמות שלמים של משמעות. במתן המפתח(ות) יש להתחשב, כמו תמיד, בגילם של התלמידים, בכישוריהם, ברמתם ובידיעותיהם. 'ישמע חכם ויוסף לקח, ונבון תחבולות יקנה. להבין משל ומליצה, דברי חכמים וחידותם' (משלי א 5-6).

יום רביעי, 1 ביולי 2015

מקווה טהרה בן 2000 שנה נתגלה בשכונת עין כרם בירושלים

בבית פרטי בשכונת עין כרם הציורית בירושלים, נחשף מתחת לסלון הבית מקווה טהרה עתיק בן 2000 שנה. קיומו מחזק את הסברה כי בשטח עין כרם של היום, היה יישוב יהודי בימי בית שני.
מקוה הטהרה. צילום: אסף פרץ, באדיבות רשות העתיקות

מנוחה נכונה

פרופ׳ אביבית לוי, מכללת שנקר

וּבְעֵינֵי רוּחִי לֹא יִהְיוּ
סֻלָּם וּמַלְאָכִים
וּמַרְאוֹת שָׁמַיִם מְדַבְּרִים אֵלַי,
וּשְׁתֵּי יָדַי לֹא יַסְפִּיקוּ עוֹד
כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ
לַעֲלוֹת וְלַרֶדֶת,

יום שני, 29 ביוני 2015

אליהו, מה אתך?

פרופ׳ עדנה אפק, אשת חינוךמרצה וחוקרת ספרות ,לשון ותרבות


האדמה בכתה.
אליהו הורג את נביאי הבעל
צילום: תמר הירדני
ארבע מאות וחמישים
בשם האלהים?

מי חזק ממי?
שלך 
או זה שלי?
מזבח.
אילם.
ואילמת אדמה.
ארבע מאות וחמישים הבלים.
מתנה לאלהים.
אליהו, מה אתך?

פרשנותו של יוספוס לספר שמואל: ספר חדש של מיכאל אביעוז

פרופ׳ מיכאל אביעוז, אוניברסיטת בר-אילן

Michael Avioz, Josephus' Interpretation of the Books of Samuel (The Library of Second Temple Studies; London and New York: Bloomsbury, 2015)
Bloomsbury
יוסף בן מתתיהו הכוהן הוא אחת הדמויות המרתקות ביותר בתקופת בית שני. הוא חי בין השנים 37 – 100 לספירה לערך, דהיינו כשלושים שנה לפני חורבן בית שני וכשלושים שנה לאחריו. הוא נולד בירושלים להורים מיוחסים: אביו היה נצר לאחת מכ"ד משמרות הכהונה ואילו אמו נמנתה על בית חשמונאי. בהיותו בן שש-עשרה, ירד למדבר יהודה וחי במשך שלוש שנים בין הכתות השונות (פרושים, איסיים וצדוקים) על מנת לגבש לעצמו את זהותו. הוא מונה לתפקיד מפקד הגליל בימי המרד ברומאים, בין השנים 66–67 לספירה.

יום שבת, 27 ביוני 2015

שלטונם של תודחליה ב' ושופילוליומה א': תרומת הטקסטים החיתיים לשחזור תקופת עמארנה

שמי בעז סתוי. את תאריי למדתי באוניברסיטת ת"א בחוג לארכאולוגיה ולתרבויות המזרח הקדום. בתואר השני התמחיתי בתרבות החיתית בהדרכתו של פרופ' איתמר זינגר ז"ל, ולאחר מכן כתבתי את עבודת הדוקטורט שלי בהדרכתם של פרופ' נדב נאמן (ת"א) ופרופ' ג'רד מילר (מינכן). כיום אני אוחז בשני כובעים: אני מרצה בחוג למקרא במכללת אורנים שם אני מלמד קורסים שונים העוסקים בין היתר בקשר בין מקרא, ארכיאולוגיה ומזרח קדום. כמו כן אני מורה לתנ"ך ומחנך של כיתת נעל"ה בכפר הנוער מוסינזון שבהוד השרון. 

ברשימה זו ברצוני להציג בפניכם בקצרה את ספרי שיצא כעת לאור בסדרה THeth (Texte der Hethiter, הטקסטים של החיתים) מטעם אוניברסיטת היידלברג. הספר—שהוא תקציר מעודכן של הדוקטורט שלי שאושר ב-2012 –נקרא "The reign of Tudhaliya II and Šuppiluliuma I. The contribution of the Hittite documentation to a reconstruction of the Amarna Age" ("שלטונם של תודחליה ב' ושופילוליומה א'. תרומת הטקסטים החיתיים לשחזור תקופת עמארנה)".

לימודים בינתחומיים בתחומי הרוח והחברה בחטיבה העליונה: דגמים ורעיונות לחשיבה

משה אילן, מנהל האגף לתכניות לימודים במשרד החינוך (עד 2001)

1. מבוא
המסמך שלפנינו הוא הצעה לדיון באפשרות של מיפוי דרכים להוראה בינתחומית בחטיבה העליונה של בית הספר התיכון. הוא נועד לשמש אתגר לחשיבה, להשגות, למציאת דרכים נוספות ואחרות, או אף ליישום ולניסוי.
ההוראה הדיסציפלינרית במערכת החינוך העל-יסודי היא בבואה של המקובל בעולם האקדמי. המאפיין את העולם האקדמי הוא הפיצול והספציפיקציה. ההתמחות בנושאים ובתחומי דעת נעשית יותר ויותר צרה ויותר ויותר ממוקדת ומקצועית. אם כי לצד זה מוצאים קבוצות לימוד ומחקר בינתחומיות באוניברסיטאות רבות בארץ ובעולם מתוך הכרה בחשיבותן לפיתוח הידע האנושי. 

יום שישי, 26 ביוני 2015

אשבעל הנזכר בכתובת השנייה מחפירות חורבת קיאפה הוא ישבעם מפקד הגיבורים אשר לדוד

ראיון עם פרופ׳ משה גרסיאל, אוניברסיטת בר אילן
הכתובת: אשבעל בן בדע
צילום: טל רוגובסקי 
שאלה: פרופ׳ משה גרסיאל, ידוע לי שאתה עוסק עתה בכתיבת פירוש חדש רחב ואינטר-דיסציפלינרי לספר שמואל באנגלית. כמי שעסק ועוסק רבות בחקר תקופת הממלכה המאוחדת ובספרות הנוגעת לכך, מה דעתך על ממצאי הכתובות מתקופה זו בחפירות הארכאולוגיות האחרונות?
תשובה: אכן כמי שמתעניין בתקופה זו, סבורני שהדיון בדבר קיומה של הממלכה המאוחדת כמתואר בספרי שמואל ומלכים עלה מדרגה עם הממצאים האחרונים שנתגלו בחפירות בארץ-ישראל ובסוריה. כמה מממצאים אלה תואמים קצת מתיאורי המקרא ותומכים בהשקפת החוקרים המייחסים למקרא ערך כמקור היסטורי לצורך כתיבת ההיסטוריה של תקופת המקרא. כיום ברור למדיי שהתפיסה המינימליסטית הרואה בספרות המקראית מקור מאוחר מאוד שאיננו משקף כלל את ההיסטוריה של עם ישראל איננה תקפה יותר. לאחרונה עסקו בכך גם פרופ' יוסף גרפינקל ופרופ' גרשון גליל שצוטטו בהרחבה בבלוג המקיף שלך. באופן כללי אני מסכים עמם בהערכתם הכוללת, עם כי בנקודות מסויימות קיימים הבדלים בתפיסותינו.
שאלה: מהי חשיבותה של הכתובת הראשונה שנמצאה בחפירה זו?

יום חמישי, 25 ביוני 2015

שם זוחלים הנחשים: וינייטה לפרשת חוקת

יצחק מאיר, משורר הוגה וסופר

המדבר הוא במה לדרמה רבת פרקים שאינה נחה כמעט רגע מן ההתמודדויות בין העם לבין אלוהיו ומשה עבדו, וגם לא מן ההתמודדויות בין משה עצמו לבין אדונו.
מרחבי עולם החול השומם

בדרמה הזאת העם המונה כשלושה מליון איש - על פי עדות הכתוב המייחס את המספר שישים רבא לגברים צעירים ואינו מונה לא את עולי הימים ולא את הישישים וכמובן לא את  הנשים בכל גיל- הוא פרסונה אחת. "וַיְדַבֵּ֣ר הָעָ֗ם בֵּֽאלֹהִים֘ וּבְמֹשֶׁה֒ לָמָ֤ה הֶֽעֱלִיתֻ֙נוּ֙ מִמִּצְרַ֔יִם לָמ֨וּת בַּמִּדְבָּ֑ר" (במדבר כ"א,ה'), 'וַיְדַבֵּ֣ר' לשון יחיד, 'הֶֽעֱלִיתֻ֙נוּ֙' לשון רבים. מי דבר ב"וַיְדַבֵּ֣ר"?. נשיא יציג בשם כל העם, גוף הנשיאים המאוחד כולו, או שמא הקהל דיבר, מקצתו, רובו, כולו? הייתכן? העם הוא פיזור אנושי רב ממדים החונה במרחב חולי וסלעי, חרוש נחלי אכזב וזרוע גבעות עולם והמאהיל בדרום אינו רואה אוהלי אחיו הצפון, ואיך מדברים יחדיו ונקראים 'עם' ואיך שומעים במרחקים אליו הקול אינו יכול להגיע  ואיך כתוב, "... יִשְׁמַ֤ע הָעָם֙ בְּדַבְּרִ֣י עִמָּ֔ךְ..." (שמות י"ט,ט')? דבר זה חוזר פעמים הרבה, כגון, "וַיְהִ֤י הָעָם֙ כְּמִתְאֹ֣נְנִ֔ים רַ֖ע בְּאָזְנֵ֣י ה' וַיִּשְׁמַ֤ע ה' וַיִּ֣חַר אַפּ֔ו..." (שם י"א,א'), את מי שמע ה', את "וַיְהִ֤י הָעָם֙" היחיד? במי חרה אפו, ב"מִתְאֹ֣נְנִ֔ים", הרבים כולם? 

שְׁאֵלוֹת לְאֵשֶׁת לוֹט

משׁה שׁפריר
                    
לָמָּה אֵשֶׁת לוֹט, שֶׁהָיְתָה אוּלַי אִשָּׁה רְגִישָׁה,
לָמָּה הִיא הִבִּיטָה אֲחוֹרָה וּלְצַו-אֱלוֹהַּ הִתְכַּחֲשָׁה?
הַאִם הִיא לֹא חָשְׁבָה שֶׁהַקַּבָּ"ה בְּשֶׁל-כָּךְ גַּם יַעֲנִישָׁהּ,
- שֶׁהֲרֵי הוּא יוֹדֵעַ-כֹּל, רוֹאֶה כָּל-מַה שֶּׁקּוֹרֶה בַּיָּם וּבַיַּבָּשָׁה.

יום רביעי, 24 ביוני 2015

ספר בראשית כמצע מקודש לשיח בין מחבר נעלם לקוראים משתאים

פרופ׳ רחל אליאור, האוניברסיטה העברית
סבינה סעד, גן עדן
ספר בראשית נמנה עם קומץ הספרים שעליהם אפשר לומר בוודאות ששינו את פני העולם, העשירו את התודעה האנושית הן באשר לעולם הנגלה, על סבכיו ומעמקיו האנושיים, ורבדיו ההיסטוריים והסיפוריים, הן באשר לעולם הנסתר, על ממדיו האלוהיים, המחזוריים והנצחיים. ספר בראשית נמנה עם הספרים הבודדים שיצרו דיאלוג הולך ונמשך, בן אלפי שנים, עם דורות רבים של קוראים, שראו בו חיבור מעורר השראה ומבקש ביאור ופירוש, הן בלשונו המקורית, לשון הקודש, הן בתרגומים לרוב שפות תבל. הספר זכה למעמד שאין דומה לו בעולם המערבי משעה שהפך למסד מקודש לשלוש הדתות המונותאיסטיות, המיוסדות על ספר. בשל עובדות אלה היווה ספר בראשית מקור השראה לאמנות הסיפור והמיתוס, בכתב ובעל פה, למוזיקה ולשירה, באומר ובצליל, ולאמנות החזותית על שלל גווניה, מהעת העתיקה ועד ימינו.

יום שלישי, 23 ביוני 2015

אידאל השיוויון בין בני האדם על פי בראשית א

ד“ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

התנ“ך נפתח בתיאור בריאת העולם בשבעה ימים שמסביר את טיבו,
תבניתו ותכליתו של העולם. בעולם שורר סדר היררכי והאדם נמצא בפיסגתו. הוא היחיד שעליו שנאמר שהוא נברא בצלם אלהים: ’ויברא אלהים את האדם בצלמו, בצלם אלהים ברא אותו זכר ונקבה ברא אותם‘ (בראשית א 27); הוא היחיד שאלהים לא רק מברך אותו אלא גם מדבר אליו ישירות: ’ויברך אותם אלהים ויאמר להם אלוהים‘ (פס‘ 28);הוא היחיד מכל יצורי היבשה  שנתברך בברכת הפריון ומילוי הארץ, ברכה שלא ניתנה לחיות היבשה; וגם תזונה עדיפה ניתנה לו. הצמחיה נבראה כשהיא ממויינת לעשב מזה ולעץ מזה. תזונת האדם נועדה להיות משניהם גם יחד: מן העשב הפשוט ומפרי העץ שהוא משובח יותר. לבעלי החיים, לעומת זאת, ניתן רק ’ירק ירק עשב לאוכלה‘. 

יום שני, 22 ביוני 2015

אָסוֹצְיַצְיוֹת בְּלָבָן: הֶחְבֵּרֵי הַמִּלָּה "לָבָן"

 משׁה שַׁפריר  

אֱלֹהִים הִבְדִּיל בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן לַבְּרִיאָה   
אדם וצילו
בֵּין הָאוֹר הַלָּבָן שֶׁצָּבַע אֶת הַיּוֹם
לְבֵין הַחֹשֶׁךְ שֶהָיָה עַל-פְּנֵי הַתְּהוֹם,
שֶׁהוּא קָרָא לוֹ לַיְלָה, בְּהֱיוֹתוֹ מְאֹד שָׁחוֹר,
אֲבָל "וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב (אַךְ וְרַק) הָאוֹר".
אַךְ אֵין לִשְׁכֹּחַ כִּי הַצֶּבַע שֶׁל הָאוֹר הַלָּבָן
הוּא אֶנֶרְגִיַּת-קְרִינָה אֶלֶקְטְרוֹ-מַגְנֶטִית,
הָאוֹסֶפֶת בְּתוֹכָהּ אֶת אֳרְכֵי-הַגַּל
שֶׁל כְּלָל הַצְּבָעִים שֶׁבָּעוֹלָם,
הַנִּרְאִים לִבְנֵי-הָאָדָם.

Emanuel Tov, Textual Criticism of the Hebrew Bible, Qumran, Septuagint Collected Essays, Volume 3

Textual Criticism of the Hebrew Bible,       
Brill
Qumran, Septuagint
Collected Essays, Volume 3
Emanuel Tov, Hebrew University, Jerusalem

Thirty-three revised and updated essays on the textual criticism of the Hebrew Bible, Qumran and the Septuagint, originally published between 2008 and 2014 are presented in this volume, the third volume of the author’s collected writings. All three areas have developed much in modern research, and the author, the past editor-in-chief of the international Dead Sea Scrolls publication project, is a major speaker in all of them. The scrolls are of central importance in the modern textual research and this aspect is well
represented in this volume. Among the studies included in this volume are central studies on coincidence, consistency, the Torah, the nature of the MT and SP, the diffusion of manuscripts, and the LXX of Genesis.
  

Emanuel Tov, The Text-Critical Use of the Septuagint in Biblical Research: Third Edition, Completely Revised and Enlarged

Emanuel Tov, The Text-Critical Use of the Septuagint in Biblical Research (Third Edition, Completely Revised and Enlarged); Winona Lake, IN: Eisenbrauns, 2015).
Eisenbrauns
This handbook on the Septuagint (LXX) provides a practical guide for the student and scholar alike in the perusal of that translation in the text-critical analysis of the Hebrew Bible. It does not serve as another theoretical Introduction to the LXX, but it provides all the practical background information needed for the integration of the LXX in biblical studies. The LXX remains the most significant source of information for the study of ancient Scripture together with the Masoretic Text and several Qumran scrolls, but this translation is written in Greek and many technical details need to be taken into consideration in the perusal of this tool. Therefore, a practical handbook such as the present one is needed for the integration of the Greek translation in the study of the Hebrew Bible.

יום ראשון, 21 ביוני 2015

בזכות האנדרגוגיה

ד"ר צביה רחימי שפרן, מחנכת וחוקרת חינוך

ד״ר צביה רחימי שפרן
שנים רבות עוסקים במערכת החינוך בפדגוגיה, כלומר ביסודות העיוניים, הפילוסופיים, והפסיכולוגיים של החינוך. כל סטודנט להוראה חייב ללמוד את תורת החינוך כתשתית עיונית בתהליך הכשרתו להוראה.תורת החינוך מכוונת אל האדם המבוגר, הלומד, טרום כניסתו למעגל ההוראה או תוך כדי התנסותו בהוראה, על הממדים הרבים, הקשורים בילדים – תלמידים. אולם, למרבה האירוניה, המתכשרים להוראה אינם נחשפים, או נחשפים מעט מאד, אל התורה המכוונת אליו, הלומד המבוגר. זאת האנדרגוגיה. האנדרגוגיה היא האומנות והמדע המסייעים למבוגר ללמוד (Knowles, 1970, 1998). מזירוב רואה באנדרגוגיה מאמץ ארגוני המסייע למבוגרים ללמוד בדרך שמגבירה את יכולתם לתפקד כלומדים בעלי מכוונות עצמית.

יום שישי, 19 ביוני 2015

אותיות ומטמוניות: וינייטה לפרשת קורח התשע"ה

יצחק מאיר, הוגה דעות, משורר וסופר
השלמת האותיות האחרונות בספר התורה
ארכיון מצפה הילה
סוף דבר, כל החיים על הפלנטה ארץ, לומדים, אם יש בהם דעת, אם אין. הציפור לעוף, האיל לרדוף, הארי לטרוף, הדגה לשוב אל הנחלים שהלכו לים והאדם לנוס אל החוכמה הצבורה המשמרת אותו מפני רוחות השמים ומפולות בוץ וסלע על הארץ, ומפני עדרי המפלצות ומפני ענני היתושים ומפני אחיו. גם הצומח, הארז והאזוב, הפרח והחוח, מתאים עצמו למקום אליו נשאה הרוח את זרעיו, גם הוא לומד, ולמות - ביבשה, באוויר או במים, זה לא לדעת ללמוד, ולשרוד - זה תרגום של לזכור להלכה, ורק האדם הוא הלומד היודע לזכור למעשה, כי רק לו יש אותיות, רק לו יש מילים, רק הוא יצור הדקדוק של עבר והווה ועתיד, של 'כן' ושל 'לא', ובייחוד של 'אולי'. 
הוא לא תמיד סומך על האותיות. תכופות הוא כופר בסיפור שהוא עדות. פעמים הרבה הוא מבקש מדברי הימים להניח ראיות שתישמרנה לדורות, 'ראיות' מלשון ממצאים שאפשר לראות אותם, היום ומחר, שניתן למשש אותן בידיים בהווה ובכל עתיד, שממשותן מבטיחה יותר ממה שהאות או המילה אוצרים בתוכן במופשט.

שָׁאוּל

ד"ר דן אלבו, משורר, היסטוריון וחוקר תרבות
ד"ר דן אלבו

הוֹ מַלְכִּי, אֵיךְ נִתַּז דָּמְךָ עַל-אַדְמַת הַגִּלְבֹּעַ 
וְרֵיחוֹ עָלָה בְּאַפִּי בִּבְלִילָה עִם רֵיחַ שְׁרָצִים, שַׁרְשׁוּרִים וְצְפַרְדְּעִים.
נוֹשֵׂא כֵּלֶיךָ יִלֵּל בִּזְעָקָה מָרָה 'אֵלִי אֵלִי, מַה לְךָ אֵלִי.. ' וְנָפַל עַל-חַרְבּוֹ
לְאֵידֶךָ הִתְלוֹצֵץ הַשָּׂטָן בְּקוֹלוֹ הַמְּחֻסְפָּס: 'הוֹ,
מַה יָפֶה יוֹתֵר מִגְּוִיָּה שֶׁעֵינֵיהָ הַפְּקוּחוֹת נוֹצְצוֹת בַּשֶּׁמֶשׁ!'