יום שני, 30 במרץ 2015

פסח

יוסף עוזר, משורר

Acacia saligna

כְּשֶׁמִּתְמַלֵּא עֵץ הַשִּׁיטָה מוּל בֵּיתִי שִׂמְחָה רַבָּה שֶׁל פְּרִיחָה
וּמֵכִין בְּחֹדֶשׁ נִיסָן בְּדִיּוּק אַלְפֵי כַּדּוּרִים צְהֻבִּים מֵאָבִיב,
לִכְבוֹד לֵיל הַסֵּדֶר,
אֲנִי זוֹכֵר אֶת חַלּוֹנוֹת הָרַאֲוָה, בִּמְכִירַת כָּל סוֹף עוֹנָה, מְשַׁטִּים: 99.90,
בְּשִׁיטַת הַהוֹנָאָה שֶׁתָּמִיד מְנִיבָה פֵּרוֹת תַּרְמִית.

יום ראשון, 29 במרץ 2015

תל אביב - עיר הבירה? הבירה כמשקה הלאומי של מצרים העתיקה

עדויות להתיישבות מצרית מלפני כ- 5000 שנה נחשפות בימים אלה במרכז תל אביב
בחפירות של רשות העתיקות בפרויקט בנייה של חברת רובינשטיין התגלו שברי כלי חרס  קדומים ששימשו להכנת בירה. דייגו ברקן,  מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות: "תל אביב עיר ללא הפסקה כבר אלפי שנים".
שבר מאחד האגנים אשר שימשו את המצרים הקדמונים להכנת בירה. 
צילום: יולי שוורץ, באדיבות רשות העתיקות
עדויות לנוכחות של אוכלוסייה מצרית קדומה מלפני יותר מ-5000 שנה נחשפות בימים אלה ברחוב המסגר שבמרכז תל אביב, בסמוך לגשר מעריב, בחפירות הצלה ארכיאולוגיות שעורכת רשות העתיקות לפני הקמת בניני משרדים ביוזמת חברת רובינשטיין.

יום שבת, 28 במרץ 2015

אבי הורביץ, לקסיקון של העברית המקראית המאוחרת

ד״ר נועם מזרחי, אוניברסיטת תל-אביב

הופיע ספר חדש בתחום המחקר הבלשני-היסטורי של לשון המקרא מאת פרופ׳ אבי הורביץ

Brill
Avi Hurvitz, in collaboration with Leeor Gottlieb, Aaron Hornkohl and Emmauel Mastéy, A Concise Lexicon of Late Biblical Hebrew: Linguistic Innovations in the Writings of the Second Temple Period (Vetus Testamentum Supplementum 160; Leiden/Boston: Brill, 2014)

הספר מציג שיטה סדורה להפרדה בין שתי שכבות כרונולוגיות בתוך לשון המקרא: העברית המקראית הקלסית (או התקנית) של ימי הבית הראשון מכאן, והעברית המקראית המאוחרת האופיינית לימי הבית השני מכאן. המתודולוגיה מודגמת בשמונים ערכים השאובים מתחומים שונים של הלקסיקון והפרזיאולוגיה. למשל, שמות החודשים הבבליים ששימשו בצד השיטה העתיקה למנות את החודשים לפי מספרם (לדוגמה: "ניסן" כנגד "החודש הראשון"), מונחים מנהליים שנשאלו מן הארמית הממלכתית (כגון "איגרת" לציון מכתב, במקום "ספר" בלשון העתיקה), מטבעות לשון ליטורגיים (כגון "ברוך אתה ה'", עם פנייה ישירה לנוכח, במקום "ברוך ה'", כמקובל בלשון הקלסית), מבנים תחביריים ("כגון "עד ל..." במקום "עד" בלבד, כנהוג בשכבת הלשון הקדומה), ועוד. הן השיטה הן הדוגמאות בעלות ערך לא רק למחקר הבלשני-היסטורי של הלשון העברית, אלא יש להן השלכות גם לחקר המקרא ומגילות מדבר יהודה.

אבוקת החירות בשערי האנושות

יצחק מאיר, הוגה דעות סופר ומשורר
סבינה סעד, מעמד הר סיני

סיפור יציאת מצרים הוא סיפור של מאבק איתנים  בין פרעה, בן אל השמש שנודע כאל שברא את עצמו, לבין משה, אהרון ומרים, שלוחם של אלוהי העברים, בורא שמים וארץ ויוצר האדם בדמותו. המאבק הזה לא היה מיתולוגי. הוא  לא ניטש על השליטה בעולם.  הוא ניטש על רעיון. על האידיאה המכשירה או הבולמת את קבלת העיקר כי כל בני האדם הם צאצאי האדם הראשון שנברא בצלם אלוהים שהעניק להם את החירות כזכות יסוד ואת הבחירה החופשית בין טוב לבין רע המשולה כבחירה בין החיים לבין המוות, והטיל עליהם, ועליהם בלבד, את האחריות לנגזר מבחירתם.

יום שישי, 27 במרץ 2015

שמואל ורגון, בארצות המקרא: מחקרים בנבואה, בהיסטוריה ובהיסטוריוגרפיה נבואית

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

שמואל ורגון, בארצות המקרא: מחקרים בנבואה, בהיסטוריה ובהיסטוריוגרפיה נבואית, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן,  רמת-גן תשע״ה, 450 עמודים
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
ספרו החדש של פרופ׳ (אמריטוס) שמואל ורגון, בארצות המקרא: מחקרים בנבואה, בהיסטוריה ובהיסטוריוגרפיה נבואית, הוא אסופה של מבחר מאמריו, שראו אור לראשונה החל משנות השבעים של המאה העשרים. ששה מהמאמרים ראו אור גם באנגלית, בדרך כלל בנוסח שונה. שבעה מהמאמרים פורסמו במקורם ב׳בית מקרא׳. המאמרים מובאים בספר בנוסח מעובד, מתוקן ומעודכן, והם מקובצים בשלושה מדורים: עיונים בספר ישעיה, עיונים בשאר ספרי המקרא והיסטוריה והיסטוריוגרפיה.

יום חמישי, 26 במרץ 2015

על נהרות בבל: תעודות בכתב היתדות מראשית גלות בבל

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

וואין הורוביץ, יהושע גרינברג ופיטר זילברג בשיתוף לורי פירס וקורנליה וונץ, על נהרות בבל: תעודות בכתב היתדות מראשית גלות בבל, נספח: קתלין אברהם, הוצאת מוזאון ארצות המקרא ירושלים והחברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, ירושלים 2015
הוצאת מוזיאון ארצות המקרא
והחברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה 
587 לפנה"ס היתה שנה קשה בתולדות ישראל בתקופת המקרא. באותה שנה החריב נבוכדנצר השני מלך בבל את ירושלים והמקדש וקטע את שושלת בית דוד שמלכה ביהודה ברציפות במשך מאות בשנים. הוא שחט את בני צדקיהו לעיניו ואחר כך עיוור אותו והגלה אותו עם רבים מאנשי יהודה, בבלה. לגלות צדקיהו קדמה גלות יהויכין שהתרחשה עשור קודם לכן. מה היה גורל הגולים בבבל?

יום רביעי, 25 במרץ 2015

אוד מוצל אהבה

אורי-צבי תור, סופר ומשורר
אורי צבי תור בערב השקת ספרו

לָקַחַת מֵעִם מִזְבְּחֵךְ אוּד עָשֵׁן,
לַעֲשׂוֹתו עֵגֶל זָהָב לִמְחוֹל הַכִּסּוּפִים
וְהַחֲרָדוֹת. 

לָקַחַת מֵעִם מִטָּתֵנוּ 
אוּד מֻצַּל אַהֲבָה
לְהַנִּיחוֹ עַל לְשׁוֹנִי,
לְטַהֵר.

יום שני, 23 במרץ 2015

דורבנים בשירות הארכיאולוגיה: נר חרס בן 1400 שנה נחשף על ידי דורבן בעמק חפר

בשבוע שעבר, במהלך סיור פיקוח שגרתי של מפקחי היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות ואנשי רשות הטבע והגנים בחורבת סיב - אתר עתיקות גדול ומרשים מהתקופה הרומית- ביזנטית באזור עמק חפר, נתגלה נר חרס תמים (שלם) מלפני כ- 1400 שנה, כשהוא מונח בראשה של ערימת עפר בקצה מחילת דורבן.
הדרבן הינו מכרסם גדול החי בטבע, משקלו כ15 ק"ג ועל גבו ובצדדיו קוצים ארוכים וגמישים בצבעי שחור לבן. הוא חי בטבע בזוג, ומתגורר במאורות ומחילות שאורכן מגיע ל-15 מטרים ויותר. לדברי עירא הורוביץ מהיחידה למניעת שוד ברשות העתיקות, "הדרבן הינו ארכיאולוג מצטיין, מין "חפרן בלתי נלאה". המחילה נחפרת בהדרגה, לפעמים בעומק שני מטרים מתחת לפני השטח, עד להיווצרות חדר שהייה לו ולבני משפחתו במעבה האדמה. מעצם היותה של הארץ רוויה באתרי עתיקות, לא פעם קורה שהדורבן בונה את ביתו בין שרידי העבר החבויים באדמה. את העפר הוא מסלק במיומנות אל פני השטח, ויחד אתו שלל ממצאים ארכאולוגים הנקרים בדרכו".

אמא באה מן היאור

"אִיסִיס הַאֵם הַנְבוֹנָה בּוֹאִי הַבִיאִינִי נא אֶל הַמַיִם הַקְרִירִים
אֵל חֲנוּן וְרַחוּם חְנוּם צַנֵן  נָפְשִׁי הַדוֹאֵבֶת
סוֹאבֵּק קוֹרְקוֹדִיל אָב יְאוֹר
הַבא לִי זָרְעוֹ שֶׁל אוֹסִירִיס הַנַד עַל פְּנֵי הַמַיִם "

יום שישי, 20 במרץ 2015

ליקוי חמה במקרא?

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית
ליקוי חמה מלא
היום, 20 במרץ 2015, יתקיים ליקוי חמה. יהיה זה ליקוי החמה האחרון בעשור הנוכחי שיתאפשר לראותו מישראל. שיא הליקוי בישראל יהיה בשעה 12:00. הליקוי מתרחש כשהירח עובר בין השמש לבין כדור הארץ ומטיל את צלו על הארץ.
בתרבויות המזרח הקדום לא הכירו, כמובן, את ההסברים הפיזיקליים לליקויי המאורות בכלל ולליקוי החמה בפרט. הם ראו בליקויי המאורות אות מבשר רעות. הם נהגו לשבור כלי חרס ולעורר רעש כדי לגרש שדים ומזיקים. החל מהמאה ה-8 לפנה"ס התבצע בבבל רישום מדויק של כל ליקויי החמה והלבנה. במאות ה-7-8 לפנה"ס נשלחו אשפים להגן על המלך האשורי. המלך היה יורד למחתרת ותחתיו הושיבו על כסאו אדם שנידון למוות, כדי שהוא יספוג את הנזק. בתום הליקוי היה המלך חוזר לכסאו והמחליף היה מוצא להורג. בשנת 763 לפנה"ס התרחש ליקוי חמה (15 ביוני) שצויין ברשימת האפונימים של ממלכת אשור. הרישום מאפשר ליצור כרונולגיה של העולם העתיק. 

יום חמישי, 19 במרץ 2015

Emanuel Tov, Textual Criticism of the Hebrew Bible, Qumran, Septuagint Collected Essays, Volume 3

Textual Criticism of the Hebrew Bible,       
Brill
Qumran, Septuagint
Collected Essays, Volume 3
Emanuel Tov, Hebrew University, Jerusalem

Thirty-three revised and updated essays on the textual criticism of the Hebrew Bible, Qumran and the Septuagint, originally published between 2008 and 2014 are presented in this volume, the third volume of the author’s collected writings. All three areas have developed much in modern research, and the author, the past editor-in-chief of the international Dead Sea Scrolls publication project, is a major speaker in all of them. The scrolls are of central importance in the modern textual research and this aspect is well
represented in this volume. Among the studies included in this volume are central studies on coincidence, consistency, the Torah, the nature of the MT and SP, the diffusion of manuscripts, and the LXX of Genesis.
  

929 - חוג בית הנשיא

יום רביעי, 18 במרץ 2015

כור העוני הגואל יציאת מצרים, הבחירה השנייה מכוח הראשונה

יצחק מאיר, הוגה דעות, סופר ומשורר
ויטראז׳, סבינה סעד
שבעים אומות  ושבעים לשון הם בגדר של מטפורה מספרית לעמים הרבה, רב יתר משבעים, ולשונות כמעט עד אין ספור."יַֽעַבְד֣וּךָ עַמִּ֗ים", מברך יצחק את בנו יעקב (בראשית כ"ד,כ"ט), ועמים, אומר המדרש, "אלו שבעים אומות" (מדרש רבא,פרשה ס"ו). בין עיבל לבין גריזים מצטווה משה להקים מצבה, "וְכָתַבְתָּ֣ עַל־הָאֲבָנִ֗ים אֶֽת־כָּל־דִּבְרֵ֛י הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּ֖את בַּאֵ֥ר הֵיטֵֽב" (דברים כ"ז, ח'), וחז"ל יודעים לפרש, "...וכתבו עליהם את כל דברי התורה בשבעים לשון" (סוטה ל"ו,א'). בין שבעים, שהוא הרבה כל כך, בחר ה' באומה אחת בלבד, ועל זאת בקטנה שבאומות,ואומר לבני בחירתו מפורשות בתורתו, "לֹ֣א מֵֽרֻבְּכֶ֞ם מִכָּל־הָֽעַמִּ֗ים חָשַׁ֧ק ה' בָּכֶ֖ם וַיִּבְחַ֣ר בָּכֶ֑ם כִּֽי־אַתֶּ֥ם הַמְעַ֖ט מִכָּל־הָעַמִּֽים" (דברים ז',ז'). שתי בחירות היו, ראשונה הייתה הבחירה שבחר ה' באברהם, שאהבו, "וְאַתָּה֙ יִשְׂרָאֵ֣ל עַבְדִּ֔י יַעֲקֹ֖ב אֲשֶׁ֣ר בְּחַרְתִּ֑יךָ זֶ֖רַע אַבְרָהָ֥ם אֹהֲבִֽי" (ישעיה מ"א,ח'). באותה שעה אברהם לא היה אלא ראש משפחה קטנה, אפילו לא שבט, בוודאי לא עם, ולא אומה, מְעַ֖ט פרטי לחלוטין, מְעַ֖ט אישי, לא מְעַ֖ט לאומי. הוא היה אוהב ה', "אַבְרָהָ֥ם אֹהֲבִֽי", ואף על פי שהדברים אינם כתובים - הם משתמעים, באהבתו את ה' קנה את בחירתו, ואהבה זאת משמעה שהיה דבק בדרכיו של ה', מה הוא רחום וחנון אף הוא  היה כן. מה הוא גומל חסדים אף הוא כן. מה הוא ארך אפים אף הוא כן, מה הוא קדוש, אף הוא קידש עצמו בשמירה על מצוות  ובפרישה מעבודה זרה. (על פי פסיקתא זוטרתא דברים,פרשת ראה). הוא נבחר כי היה ראוי להיבחר.

יום שלישי, 17 במרץ 2015

כי לעולם חסדו

דוד ברבי

סבינה סעד
שׁוּרָה מֵהַחֵצִי הַשֵּׁנִי.
מְעַט מִשְׁתַּתְּפִים.
הַשְּׁאָר מִתְגּוֹדְדִים,
בְּזוּגוֹת וּבִשְׁלָשׁוֹת.
מִפְגַּשׁ בְּנֵי דּוֹדִים,
מַאֲכָלִים מָסָרְתִּיִּים
כְּבָר עֻכְּלוּ.
עֲדַיִן יֵשׁ מִי שֶׁחוֹשֵׁב שֶׁיֵּשׁ אֱלֹהִים,
מַמְשִׁיךְ לָשִׁיר לוֹ שִׁירֵי הַלֵּל
הַלְלוּיָה.

יום שני, 16 במרץ 2015

ובכל זאת, יציאת מצרים


מבין המשפטים הראשונים שמצווה משה לשים לפני העם, מייד לאחר עשרת הדברות,
Wilhelm Kotarbińsk בני ישראל על ים סוף
בולט במיוחד משפט העבד הנרצע. נאמר בו שהעבד המסרב לצאת לחופשי, המנמק את סירובו באהבתו לאדוניו ולאשתו ולילדיו, יש להגישו אל הדלת או אל המזוזה ולרצוע את אוזנו במרצע, ולעשותו עבד לעולם. למקרא המשפט הזה מתעוררת השאלה על מה ולמה חייב האיש לעבור טקס כה משפיל ולשאת את אות ההשפלה לעולם. לטעמי, במקומה של השאלה נמצאת גם התשובה. החוק הזה יש בו אמירה משמעותית. האדם המסרב לצאת לחופשי, ואפילו מתוך נימוק נעלה ובגלל ערך עליון כמו האהבה – מן הדין שיהיה מושפל לנצח. על אחת כמה וכמה אילו היה נימוקו חומרי, היינו אילו סרב לצאת לחופשי מפני שהעבדות מבטיחה לו קורת גג ומזון. מסתבר אפוא שהאמירה שמאחורי החוק הזה היא, שהחירות היא ערך ראשון במעלה, העולה אפילו על ערך האהבה. תפיסה כזאת מלמדת שמערכת החוקים והמשפטים היא בראש וראשונה מערכת של אמונה בערכו של החופש. הדת שניתנת לבני ישראל היא מעל לכל דת של חירות וגאולה, והעבדות היא המצב המנוגד, שממנו יש לצאת כדי לקבל את הדת הזאת. 

יום ראשון, 15 במרץ 2015

המספרים הסודיים של התנ"ך ותעלומת יציאת מצרים - ראיון עם פרופ' קנוהל

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

* ראיון עם פרופ' ישראל קנוהל שערכתי ב-2012 עם הופעת ספרו 'השם'. 

פרופ' ישראל קנוהל
פרופ‘ ישראל קנוהל, הופעת ספרך החדש, ’השם - המספרים הסודיים של התנ"ך ותעלומת יציאת מצרים‘ (הוצאת דביר 2012), היא הזדמנות נעימה לשוחח אתך על מחקריך. 
הופעת ’השם‘ עוררה התעניינות עצומה בציבור וכל כלי התקשורת, כמדומני, סיקרו אותה. קולך נשמע בראיונות ברדיו, בטלוויזיה ובעתונות הכתובה, ומוסף העתון הנפוץ במדינה אף הקדיש לה כתבה נרחבת במיוחד. איך אתה מסביר את ההתעניינות הסוחפת הזאת? 
הספר יצא ערב הפסח ויש בו תיאוריה חדשנית לגבי יציאת מצרים. נדמה לי שזו הייתה הסיבה להתענינות התקשורתית.

מדוע הענקת לספרך את השם המצמרר, ’השם‘?
הרעיון היה של המו"ל ולא שלי.

יום שישי, 13 במרץ 2015

"ארמי אובד אבי" מיהו הארמי ומיהו האב ב"מקרא ביכורים"?


פרופ’ אביגדור שנאן, האוניברסיטה העברית 

בדברים כו, א-יא מתואר בפירוט טקס הבאת הביכורים אל המקדש: על כל חקלאי לקחת "מראשית פרי האדמה", להניחו בטנא ולהביא אותו "אל המקום אשר יבחר ה' אלוהיך לשכן שמו שם". את הטנא עליו להניח לפני המזבח ולומר קטע קצר המכונה במסורת בשם "מקרא ביכורים" (משנה סוטה ז, ג), קטע הידוע ומוכר גם מציטוט ארבעת פסוקיו הראשונים (פסוקים ה-ח) בהגדה של פסח. בקטע זה מספר מביא הביכורים בקיצור ובדילוגין את תולדות עם ישראל החל מן הירידה למצרים, המשך ביציאה ממנה והכניסה לארץ ישראל, וכלה בהצהרה "ועתה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה אשר נתתה לי, ה'". 
ראשית תולדות עם ישראל, עד לריבויו הגדול במצרים, מתוארת במילים אלה: "ארמי אובד אבי וירד מצרימה, ויגור שם במתי מעט, ויהי שם לגוי גדול עצום ורב" (פסוק ה). את הצירוף "ארמי אובד אבי" ניתן להבין עקרונית בשתי דרכים שונות. לפי האחת נושא הצירוף הוא "אבי" ועליו נאמר שהוא "ארמי אובד". לפי זה פירושן של שלוש המילים הוא: "אבי, הארמי האובד, ירד מצרימה". לפי הבנה אחרת נושא המשפט הוא "ארמי" ועליו נאמר שהוא "אובד (את) אבי". בשני המקרים היורד למצרים הוא "אבי", אך השאלה היא אם "ארמי אובד" הוא תיאורו של האב שירד מצריימה, או שמא דמות כלשהי שעשתה מה שעשתה לאב וגרמה לו לרדת למצרים. בשאלה זו כרוכה למעשה שאלת משמעותה של התיבה "אובד": האם היא מתארת את שם העצם "ארמי" או שמא היא פועל יוצא כלשהו?

יום חמישי, 12 במרץ 2015

הגדי מן ההגדה נכנס לשיר השירים...

בלפור חקק

‎שיר השירים נשזר בסיפור הגדי, מבט חדש
בפולקלור רוֹוח בתרבויות השונות המוטיב של הגְדי, של הגדיים,
חד גדיא בעיצוב של זאב רבן
תרפ"ו 1926
ומתברר שילדים אוהבים סיפורים ושירים על גדיים. גם בהַגדה של פּסח מופיע הפיוט "חַד גדיא", וכולנו מבינים את המשמעות הסמלית: הגדי הוא עם ישראל, שניצל בכל הדורות על ידי ההשגחה העליונה. האֵל הוא שמשגיח על ברואיו ועל עולמו, ואינו נותן למלאך המוות לשלוט בבריאה. ייתכן גם שהשיר הותאם לחג הפּסח עקב זיקת החג לקורבּנות בית המקדש, שם הוקרבו גם גדיים ובהֵמות מן הצֹאן.
לישׂראלי כיום יש קושי בקריאה שוטפת של השיר, עקב היותו כתוּב בארמית. בדיקה היסטורית מגלה שהשיר הוכנס להגדת פראג ב-1590 ומאז הופץ והתפשט בכל העולם היהודי וברוב הנוסחים של עדוֹת ישראל. 
המאבק בין החיות השונות ובין הגורמים השונים היה קרוב ללִבּם של יהודים בגלויות השונות: הם חזו במאבקים בין עמים ובין אימפּריות, וחיכו להופעתו הגואלת של האל שישׂים קץ למלאך המשחית והממית ויגאלֵם.

יום שלישי, 10 במרץ 2015

תמרים

פרופ׳ עדנה אפק, אשת חינוך, מרצה וחוקרת ספרות, לשון ותרבות

מניחה את הגרעין
בסירת התמר
בשר הפרי יגן על בנה.

מתיקות ריחו מכה בארמון

התרד בת פרעה לקטפו?







יום שני, 9 במרץ 2015

מטמון נדיר של מטבעות וחפצי כסף וברונזה מלפני 2300 שנה התגלה במערת נטיפים בצפון הארץ

מטבעות של אלכסנדר מוקדון, טבעות, צמידים,  עגילים ומשקולת אבן קטנה. 
צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות

חודש אחרי מציאת אוצר זהב ע"י צוללים בחוף הים בקיסריה, הגיע אל רשות העתיקות דיווח נוסף על מציאת מטמון נדיר של מטבעות וחפצי כסף וברונזה בני 2,300 שנה, במערה בצפון הארץ. אנשי רשות העתיקות מעריכים כי מדובר באחת מהתגליות החשובות שנתגלו בצפון הארץ בשנים האחרונות.
אנשי רשות העתיקות ומועדון המערנות הישראלי, בעת חיפוש הממצאים במערה.
צילום: שמואל מגל, באדיבות רשות העתיקות

יום ראשון, 8 במרץ 2015

אנדרטא ופסיספס למרים הנביאה בהגדה של פסח

יצחק מאיר, סופר משורר והוגה דעות
מרים, כנסיית הדורמיציון על הר ציון בירושלים
הפרשנות המדרשית דומה כמין כיכר בה בונות האסוציאציות ששבו בדרכים היוצאות ממנה והבאות אליה אנדרטאות ממה שאספו במשוט שלהן במרחקים. משל לדבר, אסוציאציה אחת שקראה בתהלים (פרק ס"ח,פסוק ד') את התיבות "אֱלֹהִ֤ים מ֮וֹשִׁ֤יב יְחִידִ֨ים בַּ֗יְתָה מוֹצִ֣יא אֲ֭סִירִים בַּכּוֹשָׁר֑וֹת..." ולא הבינה במה מדובר. לא הרחיקה אלא כדי שני פסוקים מן החידה שלפניה ומצאה כתוב "אֱֽלֹהִ֗ים בְּ֭צֵאתְךָ לִפְנֵ֣י עַמֶּ֑ךָ בְּצַעְדְּךָ֖ בִֽישִׁימ֣וֹן סֶֽלָה, אֶ֤רֶץ רָעָ֨שָׁה אַף־שָׁמַ֣יִם נָטְפוּ֘ מִפְּנֵ֪י אֱלֹ֫הִ֥ים זֶ֥ה סִינַ֑י, מִפְּנֵ֥י אֱ֝לֹהִ֗ים אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל" (שם, ח'-ט'), ואמרה לליבה, אין זה כי אם ביציאת מצרים דיבר הכתוב, בה הלך אלוהים לפני עמו במדבר, בישימון, בעמוד ענן להנחותם הדרך ובעמוד אש להאיר להם, עד שהוליכם להר סיני, והיה כמו טולטלה הארץ על הריה וגבעותיה בשעה שניתנה תורה בסערת רקיעים, והברק חרט 'חירות' בלוחות, ועשרת הדברים רעמו ועודם רועמים בעולם מאז, ועל כן, אמרה האסוציאציה, פתרון החידה הוא כי אלוהים מחזיר את עמו ישראל לארץ כנען המובטחת, ל"אשר אראך", לארץ שהיא בית מאז, ומוציא אותם, "אֲ֭סִירִים", חבושים, ממצרים, בַּכּוֹשָׁר֑וֹת המסתוריות.

יום שבת, 7 במרץ 2015

נשים נשים נשים - אנתולוגיה קטנה

מתפרסמות כאן  יצירות על נשים מקראיות ויצירות על נשים שהן בהשראה מקראית.
נשים, נשים, נשים
מה מקומן החברתי של הנשים? מה יחסן לגברים בחייהן (אבות, בעלים, בנים, בני משפחה גבריים אחרים)? איך הן רואות את עצמן ואיך אחרים רואים אותן?
משוררים והוגים זורים אור מקורי,  נוקב ומעורר מחשבה על משמעות החיבורים על נשים מקראיות קמאיות לאנשי הכאן ועכשיו. לפעמים הם מוחים על האלמת קולן במקרא אך תמיד מוצאים בחיבורים עליהן מקור השראה לקולם שלהם. האנתולוגיה הזאת היא פתח לעיון בדמותן של נשים מקראיות בספרות הישראלית העכשווית.