יום רביעי, 26 בנובמבר 2014

אוֹר שֶׁל שָׁלוֹם

בית הכנסת המרכזי, כוכב יאיר
מוטיב בדלת הכניסה
אֲבִיבָה גּוֹלָן

 וְהָלְכוּ גוֹיִם לְאוֹרֵךְ וּמְלָכִים לְנֹגַהּ זַרְחֵךְ (יש׳ ס 3) 

חֶמְדַּת אַרְצִי מוֹלַדְתִּי
הֲיִי אוֹר שֶׁל שָׁלוֹם.
שְׁלַל מַחְרוֹזוֹת שִׁירֵי הַלֵּל
לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

עִם כִּנּוֹרוֹת וַחֲלִילִים
וּפָמַלְיָה שֶׁל מַלְאָכִים,
שְׂאִי בִּרְכַּת אַחֲוַת אַחִים
תְּפִלַּת רַבִּים פּוֹתַחַת שְׁעָרִים.

יעקב

רות נצר  
רות נצר, יעקב
בְּלֵיל יַבּוֹק, הָאֵל נִהְיָה לְאִישׁ, 
נֶאֱבַק בְּיַעֲקֹב, חִפֵּשׂ אֶת קִרְבָתוֹ, 
נָגַע בּוֹ בַּמָּקוֹם 
הָאִינְטִימִי בְּיוֹתֵר -
בִּירֵכוֹ. 

יום שלישי, 25 בנובמבר 2014

שמשון

יוסי בובה, משורר

שֶׁמֶשׁ-יִשְׂרָאֵל
מובס
מוּטָל
בְּבֵית הַמַּרְזֵחַ
סָמוּק מֵרֵיחַ יַיִן, 
פְּשׂוּט אֵיבָרִים כְּאַרְיֵה
שָׂרוּעַ עַל חֲבֵרָיו,
מוּבָס עֵת מַלְאַך בְּרִיאָתוֹ
הָפַכוֹ שִׁכּוֹר מִכֹּחַ.

יום ראשון, 23 בנובמבר 2014

החינוך הציוני והסִפֵּר המקראי בראי תכנית הלימודים הממלכתית בתנ"ך, תשי"ד-תשט"ו

צבי פרידלנדר, האוניברסיטה העברית (רביבים יב)

מבוא: סֵפֶר התנ"ך כסִפֵּר לאומי
צבי פרידלנדר
מאז ומתמיד, התנ"ך היווה אבן יסוד בזהותו של עם ישראל. על אף הנוכחות הרציפה של ספר התנ"ך בתרבות היהודית, בכל דור ודור השתנתה הצורה בה נעשתה הפנייה אל המקרא. חז"ל, למשל, קראו את התנ"ך בעולם שאין בו מקדש, כחלק מן ההסבה הדרמטית של עבודת האל מתחום הכוהנים לתחום חייו של הפרט. פרשני ימי הביניים הפכו והפכו בתורה כמנהיגים שביקשו לתת לקהילות ישראל תשובות לשאלות הקשות שהציבו החיים הקהילתיים בגולה. ההשכלה היהודית פנתה אל התנ"ך כחלק מן הניסיון לשנות את החברה המסורתית ואת ערכיה. בעבודה זו אבקש לדון ברגע אחד בתולדות היחס של עם ישראל לתנ"ך, בפנייתה של הציונות אל המקרא, ולבחון כיצד פנייה זו משתקפת בתכנית הלימודים הממלכתית הראשונה בתנ"ך. כמבוא לניתוח תכנית הלימודים, אתחיל בהכרחיות שבנוכחותו של הסִפֵּר התנ"כי בתודעה הלאומית של התנועה הציונית.

יום שבת, 22 בנובמבר 2014

מפתחות לקריאה מושכלת של סיפור מקראי

חשיבותו של מפתח
ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

מוקדש לזכרו המבורך של ד"ר שמעון בר-אפרת,
מורי לתנ"ך בתיכון ליד האוניברסיטה

כל מורה טוב לתנ"ך רוצה להקנות לתלמידיו בבית הספר את התובנה שיש זיקה עמוקה בין דרכי עיצובו של סיפור מקראי לבין מסריו הרעיוניים. אך כיצד יעשה זאת? אילו עקרונות ירצה להקנות לתלמידיו כדי שאלה יפתחו רגישות לדרכי עיצובו של הסיפור המקראי? איזו רגישות תרצו אתם להקנות לתלמידיכם כדי שהם יוכלו בבוא היום לפענח בכוחות עצמם סיפורים מקראיים, גם כאלה שלא למדו או ילמדו בשיעוריכם (unseen)? הנה צרור מפתחות (תכניים, לשוניים וצורניים-מבניים) הפותח דלתות לעולמו של הסיפור מקראי. לגבי כל אחד מהם בנפרד ולגבי כולם כמכלול יש לשאול תמיד מהי תרומתו/תרומתם לחשיפת צפונותיו של הסיפור המסוים, מסריו ועמדותיו הערכיות. ברור שאין כל צורך להקנות לתלמידים את כל הצרור (שזו הרמה המחקרית האקדמית). לפעמים די במפתחות בודדים, ואפילו מפתח בודד עשוי להתגלות לפעמים כמפתח קסם הפותח צוהר לעולמות שלמים של משמעות. במתן המפתח(ות) יש להתחשב, כמו תמיד, בגילם של התלמידים, בכישוריהם, ברמתם ובידיעותיהם. 'ישמע חכם ויוסף לקח, ונבון תחבולות יקנה. להבין משל ומליצה, דברי חכמים וחידותם' (משלי א 5-6).

יום שישי, 21 בנובמבר 2014

יצחק

יוסף עוזר
יצחק, רבקה ויעקב, ג'יימס טיסו

יצחק
רָעָב בִּי וּמַטְעַמִּים לֹא אֹכַל
מִלִּים לִי וְאֵינֶנִּי שָׁר
עֵינַיִם לִי וְלֹא בָּהֶן אַבִּיט
מִשַּׁשְׁתִּי בִּשְׁתֵּי יָדַי עָבַר וְעָתִיד
גַּם רֵיחַ הֵרַחְתִּי וְאֵינֶנִּי תַּתְרָן
לִבְנִי קָרָאתִי: בּוֹא! תֵּן אַחַת נְשִׁיקָה!

יום חמישי, 20 בנובמבר 2014

אם תרצו זאת אחווה: וינייטה לפרשת תולדות התשע"ה

יצחק מאיר, סופר, משורר והוגה דעות

פשטו של פסוק אינו פשוט תמיד. המקרא משופע פסוקים המקרינים שבעים "פשטים" המאירים דעתו של 
 שְׁנֵ֤י גוֹיִם֙ בְּבִטְנֵ֔ךְ
כל המעיין בהם על פי עיונו. פסוקים כגון "בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ. וְהָאָ֗רֶץ הָיְתָ֥ה תֹ֙הוּ֙ וָבֹ֔הוּ וְחֹ֖שֶׁךְ עַל־פְּנֵי֣ תְה֑וֹם וְר֣וּחַ אֱלֹהִ֔ים מְרַחֶ֖פֶת עַל־פְּנֵ֥י הַמָּֽיִם. וַיֹּ֥אמֶר אֱלֹהִ֖ים יְהִ֣י א֑וֹר וַֽיְהִי־אֽוֹר" (בראשית א',א'-ג') הם ממין זה. כל האמור סביר ומובן מתוכו. הסיפור רהוט. היקום נברא. אלוקים בראו. בטרם תהיה הארץ סדורה ימים ויבשות, רמות וגאיות, יערות ומדבריות, הייתה משולה כהוויה פטורה מכל משטר. פטור זה נכנס לשפה בתיבות "תוהו ובוהו". רוח אלוקים ריחפה לאורכו של הווה מתמיד על פני המים, אין אמנם יודע איזה, אבל מים מכל מקום, עד לרגע האמירה היוצרת האחת, בה ברא הבורא את האור. פשוט. 

יום שלישי, 18 בנובמבר 2014

עקוד: מתוך ארבעת שירי העקידה

בלפור חקק

אַבְרָהָם הִשְׁכִּים עִם שַׁחַר
קָשַׁר כְּתֹנֶת זָהָב לִבְנוֹ
וְלֹא אָמַר דָּבָר
לְשָׂרָה.

לידת יעקב ועשו אצל הושע

תאומים
בספר הושע נשמע הד לסיפור בריחת יעקב-ישראל לארם והעבודה שעבד את לבן כדי לקבל את יד רחל: "ויברח יעקב שדה ארם ויעבד ישראל באישה..." (הושע יב, יג). בין השאר מזכיר גם הושע את סיפור לידת יעקב ועשו. הנביא מדבר קשות אל עם ישראל ומשווה את התנהגותו הקלוקלת לזו של אבי האומה, יעקב, שעליו הוא אומר כי "בבטן עקב את אחיו..." (יב, ד), היינו: רימה אותו. (למשמעות זו של השורש עק"ב ראו למשל גם במלכים-ב י, יט).

יום שני, 17 בנובמבר 2014

"ארץ כנען לגבולותיה"


ד"ר נילי ואזנה, האוניברסיטה העברית

הבטחת הארץ היא נושא מרכזי בסיפורי ספר בראשית, הציר שעליו סובב הקשר בין האל מזה ובין האבות מזה. כבר בהתגלות הראשונה לאברהם, אבי האומה, מתברר מעמדה המיוחד של הארץ עבורו ועבור זרעו: "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך … לזרעך אתן את הארץ הזאת" (בראשית יב, א-ז). ה' חוזר ומבטיח את הארץ עשר פעמים בספר בראשית. בחלק מלשונות ההבטחה מהדהדים מינוחים משפטיים המבטיחים את הענקת הקרקע ומאשרים את תקפותה החוקית של ההבטחה על ידי פעולה סמלית של ראיית הארץ (שם, יג, יד-טו), הליכה לאורכה ולרוחבה (שם יג, יז [והשוו גם דברי התרגום הארמי המיוחס ליונתן לפסוק זה, שעל פיו צריך אברהם לקנות חזקה בארץ על ידי הליכה בה]), או שכיבה עליה (בר' כח, יג), אולם בכל אלה אין כדי להבהיר לאבות או לקורא מה הוא בדיוק היקף הארץ המובטחת.

רבקה המקראית בשירה העברית

חלומותיה
ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

דמותן של האמהות שרה, רחל ולאה העסיקה מאד את הספרות העברית. פחות מכך, דמותה של רבקה. אולי בגלל שרבקה לא היתה בקונפליקט עם אשה אחרת אולי מסיבות אחרות. שירי רבקה החלו להכתב החל מהמחצית השניה של המאה העשרים עם התעוררות המודעות הפמיניסטית למקרא. השירים נכנסו לפערים שבסיפורת המקראית ומילאו אותם מדמיונם היוצר של המשוררים, תובנותיהם והשקפת עולמם. פגישתה של רבקה הצעירה עם העבד, עם יצחק, הריונה הקשה, לידת התאומים, יחסה אליהם, 'עיוורונו' של בעלה ומותה, הפכו ליסודות שמגנטו אליהם את המשוררים ועוררו את נפשם לתגובות מקוריות ורבות השראה לסיטואציות שהמקרא מזמן.

יום ראשון, 16 בנובמבר 2014

מעשו בן יצחק לאדום, רומי והנצרות

פרופ׳ אביגדור שנאן, האוניברסיטה העברית
גלואצ'ינו אסרטו, הבכורה עבור נזיד עדשים

המילים "ואלה תולדות יצחק" (בראשית כה, יט) פותחות תקופה חדשה בקורות האבות: הופעתם על במת ההיסטוריה של יעקב (הוא ישראל) ושל עשו (הוא שעיר ואדום). מעתה ילוו שני האחים, העמים  שיצאו מהם (כולל עמלק, נכדו של עשו!), שמותיהם ומה שהם מסמלים את האירועים שעם ישראל יטול בהם חלק, עד לימינו.

מִיכַל בַּת-שָׁאוּל

מִיכַל בַּת-שָׁאוּל שֶׁאֶת דָּוִד כֹּה אָהֲבָה,
וְהִצְהִירָה עַל-כָּךְ קֳבָל עַם וְעֵדָה;
מִיכַל שֶׁדָּוִד שִׁלֵּם בַּעֲבוּרָהּ מָאתַיִם עָרְלָה,                               
הָיְתָה לְאִשּׁתּוֹ רַק כְּמַחֲצִית מִלֵּיל-הַחֲתֻנָּה,
בַּאֲשֶׁר הִיא הִבְרִיחָה אוֹתוֹ מֵרוֹצְחִים בְּעַד הַחַלּוֹן,
(כְּמוֹ בָּרוֹמָנִים הַמְּקֻבָּלִים שֶׁל הַמֵּאָה שֶׁעָבְרָה).
מִיכַל הַנְּשׂוּאָה, שֶׁאָבִיהָ הִשִׂיא אוֹתָהּ שׁוּב
לְאִישׁ זָר לָהּ, לְפַלְטִי, כִּנְקָמָה עַל ּפְּעֻלָּתָהּ,
הִיא מֵעוֹלָם לֹא וִתְּרָה עַל דָּוִד אֲהוִבָהּ;                                                                  
וְלַמְרוֹת שֶׁהָיְתָה נְשׂוּאָה לִשׁנַיִם בְּעַל-כָּרְחָהּ,
- הִיא מֵעוֹלָם לֹא יָלְדָה בֵּן, אוֹ בַּת מִשֶּׁלָּהּ.

יום שישי, 14 בנובמבר 2014

מגזרת החמור הטוב: מתוך ארבעת שירי העקידה

בלפור חקק

מגזרת החמור הטוב
אִשְׁתִּי גּוֹזֶרֶת לְעֵינַי בְּעֶדְנָה רַבָּה
מִגְזֶרֶת נְיָר שֶׁל חֲמוֹר
וְהַחֲמוֹר שֶׁהִיא גּוֹזֶרֶת בִּקְפִידָה
הוּא חֲמוֹר עִם אוֹר עַל רֹאשׁוֹ
שֶׁהוּא זֶה הַנּוֹשֵׂא אֶת יִצְחָק
אֶל הַמּוֹרִיָה, אֶל הָעֲקֵדָה.

יִצְחָק וְהַזְּרָדִים קְשׁוּרִים
עֲצֵי מַעֲרָכָה וּמַעֲמָסָה
מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ
אֶל גַּב הַחֲמוֹר.
כְּמוֹ הָיָה הַחֲמוֹר נוֹשֵׂא מַשָּׂא
כְּמוֹ הָיָה הַחֲמוֹר
מִזְבֵּחַ קָדוֹשׁ נוֹשֵׂא שִׁירָה.

יום חמישי, 13 בנובמבר 2014

וינייטה לפרשת חיי שרה התשע"ה: חיים לאין שיעור

 יצחק מאיר, משורר, סופר, הוגה דעות ומחנך
בריאת האדם, מיכאלאנג׳לו
האינטואיציה היא האמן היצירתי הגדול ביותר של השפה. היא משלה באדם המדבר ובראה בעבורו את המציאות שהתנאתה במראות הצובאות של לשונות העולם השונות והמגוונות והמציאה לה שבעים פנים. אדם, באשר הוא שם ובאשר הוא אדם, זוכר. זאת המציאות. באה השפה במקום אחד ונתנה שם remember למציאות הזאת. משמע, היא סברה שהעבר נעשה אברים אברים, MEMBERS מפוזרים ומפורקים באסם התודעה, ובא הזיכרון ואוסף את השברים ומצרף אותם לשלמות כמקדם. כך, סברה אותה שפה, אומרים 'לזכור'. באה לה שפה אחרת למקום אחר ואמרה כי לזכור הוא sous-venir, לבא - 'venir'  מן התת,sous  תודעה, יחד Souvenir,, ו"אני זוכר הוא",  'Je 'me souviens , כאילו הנשכחות זורמות להן מתחת להכרה הגלויה ואדם יכול להציף אותן מעלה וחוצה.. כך, סברה אותה שפה, אומרים 'לזכור'. העברית, במרחב המזרח תיכוני, הייתה קרובה לתרבויות שהסבירו את הזיכרון כהטבעת העבר לתוך טבלאות של דונג, ועל כן אמרה ש'לזכור' אינו אלא תיבה בה נתחלפה הד' של 'דקר' לז' של 'זכר' מפני שכך, במעשה חריטה בדקר בלוחיות מטאפוריות אומרים 'לזכור'. וכהנה עוד ועוד. לא ישבו בעלי לשון בפתחי מנהרות קדומות לאור מדורות בוערות ודנו באסיפות זקניהם איך אומרים 'לזכור'. החוכמה שהילכה חופשי בעולם בחרה אינטואיטיבית את המציאות של זיכרון על פי דרכה, ולשון אל לשון אמרה כי זיכרון זה, שהוא מתנת אל אחת, כל השמות שניתנו לו שמותיו הם. כיוצא בזה אירע לה לכל אומה ולכל לשון שהעניקה למציאות הכלל אנושית מגוונים המפרשים אותה ונמצאים מרחיבים את גבולותיה. הרוצה להאריך - יאריך, והרוצה לראות בנאמר עד הנה רק דוגמית, יעמוד ויגיע לעיקר. 

יום רביעי, 12 בנובמבר 2014

קניית נחלות בארץ ישראל

מערת המכפלה, שנת 1903
פרופ' יאיר זקוביץ, האוניברסיטה העברית

פרשת "חיי שרה" מרחיבה בתיאור קניית אחוזת קבר על ידי אברהם בחברון, מערת המכפלה, שבה הוא קובר את שרה אשתו ושבה יקברו אף הוא וכן שאר אבות האומה ואימותיה, להוציא רחל שנקברה בנפרד בבית לחם. לסיפור קנייתה של מערת המכפלה כמה מקבילות במקרא, שגם בהן רוכשות דמויות מרכזיות בתולדות עם ישראל מקומות מרכזיים בארץ ובתודעה ההיסטורית: שכם (בראשית לג, יח-כ), גורן ארוונה שבירושלים שבו יבנה המקדש (שמואל-ב, כד, כא-כד; דברי הימים-א כא, כב-כה) ושומרון (מלכים-א טז, כד).

יום שלישי, 11 בנובמבר 2014

Computer-assisted Tools for Textual Criticism. Appendix 1: Electronic editions on the Internet 2014

Prof. E. Tov, The Hebrew University 

Appendix 1: Electronic editions on the Internet (2014)
All the freely available electronic editions on the Internet are inferior to the commercial computer programs. Usually the nature of the Scripture text is unclear, but most likely they use the text of the BHS or codex Leningrad. In some sites either the program or the Scripture text needs to be downloaded first. Some sites offer the Scripture text in Hebrew, Greek, Latin or Syriac, with others offer several versions at the same time. Thanks are due to Niek Arentsen for the spadework.
The following listing of websites is arranged around the availability of the search possibilities. The logic of the search possibilities, exemplified for Hebrew, works in the same way for the other languages.

Computer-assisted Tools for Textual Criticism


Prof. E. Tov, The Hebrew University[i]
Prof. E. Tov
Since the last quarter of the 20th century, the study of textual criticism has been aided greatly by computer-assisted tools and research. Such tools consist of flexible, interactive databases and programs that aid the researcher in obtaining and analyzing data, while computer-assisted research presents in print non-flexible[ii] results of investigations that were compiled with the aid of machine-readable data. The latter type of research will not be referred to in this chapter. It is probably true to say that involvement in textual criticism is virtually impossible in the 21st century without the aid of electronic tools. An ever-increasing number of Bible computer modules and databases are becoming available and the possibilities for using them profitably within existing programs are expanding. This increasing availability enables several types of data retrieval, and allows scholars to access data and formulate conclusions that would not have been possible with the conventional research methods. The present chapter briefly describes the available data, but it should be remembered that due to ongoing developments some statements may be in need of updating.

יום שני, 10 בנובמבר 2014

Electronic Tools for the Textual Criticism of the Hebrew Bible - 2013

Prof. E. Tov, The Hebrew University

Electronic Tools for the Textual Criticism of the Hebrew Bible - 2013
Following an Introduction
I. Source Texts of the Hebrew Bible
MT, Codex Leningrad B19A/Biblica Hebraica Stuttgartensia
1. Accordance [10.2]* (OakTree Software) (BHS-W4 and HMT-W4 [codex L])
http://www.oaksoft.com/
                2. BibleWorks for Windows [9]*
http://www.bibleworks.com/
                3. Jewish Classics Library* (Davka Company)
http://www.davka.com/

יום שישי, 7 בנובמבר 2014

גירוש הגר: שולה לויטל מתעצבנת

גוסטב דורה, גירוש הגר
 פינת את הפרשה המעצבנת של שולה לויטל

הפרשה חושפת בפנינו את ההורות הפגומה, האימפוטנטית של אבי האומה שלנו: אברהם. לאן נעלמו: אחוות הדוד הטוב שהצעתָ  ללוט; צווי הפיוס שהִצעתָ לידידך האל, הקנא, כשהתרסתָ כלפיו: "האף תספה צדיק עם רשע?!; כבר ב"קטע" של השְאָלת רעייתך הזיוונית "בעבור ייטב לי בעבורך" נרמזנו, שבטן שׂבעה מזרעי דגניים חשובה לך יותר מאשר איזה זרע ילחלח את בטן רעייתך; אם הגעתם, שרה ואתה להחלטה שזו הדרך היחידה לשרוד ועדיף לה לילה בערשו של פרעה על פני גוויעה ברעב: מי אני ש"ארד" עליך, אף פעם לא רעבתי: "אל תדוני... עד ש..."; אבל לשלח את ישמעאל למדבר עם פחות מליטר מים?! לפחות היית נותן להם נאקה לאחר המלטה כדי שילקקו טיפת חיים מפטמותיה, יישנו צמודים אליה בלילות החורב/ף ואולי גם כלב שיגן עליהם מִטורפים?!

צעקת האם: מתוך ארבעת שירי העקדה

בלפור חקק

צעקת האם
בלפור חקק
וַיֵּלְכוּ שָׂרָה וְאַבְרָהָם יַחְדָּו
אֲנוּסִים עַל פִּי הַדִּבּוּר הַנֶּחְנָק
מִן הַבֹּקֶר הַשְׁכֵּם הָלְכוּ
יַחַד אֶל הָהָר בַּמֶּרְחָק
עִם בְּנָם עִם יְחִידָם
עִם יִצְחָק.

סיפור העקידה, חיים גורי ויהודה עמיחי

עקידת יצחק, מנשה קדישמן
פרופ' רות קרטון-בלום, האוניברסיטה העברית


סיפור עקידת יצחק נתפס מאז ומתמיד כנקודת ציון מרכזית באמונה היהודית, והוא זכה לפרשנויות והתייחסויות רבות מספור במהלך כל הדורות, ביצירה היהודית לסוגיה השונים (ובמידה ברובה גם בספרות העולם בכלל). וכשם שרב מאוד מספר ההתייחסות אל פרשת העקידה, כך נמצא גם מגוון עצום בצורותיהן: כל דור פירש את העקידה על פי מאורעות זמנו, וכל פרשן, דרשן או יוצר התייחס אל העקידה על פי הבנתו, צרכיו, והמסר שאותו ביקש להעביר אל נמעניו. פערים בעלילה, כפי שזו מופיעה בתורה (בראשית כב), מולאו בדרכים שונות, עד שלעיתים גרמה הפרשנות הזו ל"כתיבה מחדש" של הסיפור כולו, ולא פעם הוא הואר באור שונה לחלוטין מן המקור, אור אחר ומפתיע. מדובר בתופעה מדהימה בהיקפה, אשר, כמדומני אן לה אח ורע, ואין לך עוד סיפור מקראי שזכה להתייחסות כה רחבה ומגוונת לאורך ההיסטוריה כולה.