יום שני, 8 בפברואר 2016

אל המדבר

יוסף כהן -אלרן, משורר סופר ומבקר


וַתֹּאמֶר לְאַבְרָהָם גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת וְאֶת־בְּנָהּ (בר׳ כא 10)

אל המדבר
צילום: אבי מזור
רוּחַ מִדְבָּר דּוֹחֶקֶת
אָהֳלֵנוּ אַפְלוּלִי
אַךְ אָמָתִי צוֹחֶקֶת
עִם בְּנָהּ שֶׁלְּךָ מוּלִי

יום ראשון, 7 בפברואר 2016

מנהרות במזרח הקדום

הוצאת מאגנס
חפירת מנהרות היא אמצעי צבאי שהיה ידוע במזרח הקדום. מי חפר? לאיזה עומק?
איך התגוננו בפני מנהרות? על כך מומלץ לקרוא בספרו של פרופ‘ ישראל אפעל, כעיר נצורה: המצור וגילוייו במזרח הקדום, הוצאת מאגנס, ירושלים תשנ“ז, עמ‘ 77-72. הנה קטעים קצרים מתוך הספר:
חפירת מנהרות כדי להתגבר על מחסום לתנועה (חומות) היתה ידועה מהמזרח הקדום. עדויות ארכאולוגיות לשימוש בחתירה כאמצעי לכיבוש עיר, מצויות החל במאה התשיעית לפנה“ס. חתירה מתחת לחומות ערים נצורות מוזכרת אצל הרודוטוס בהקשר לכיבוש ערים בידי צבא פרס בימי דוריוש הראשון.

יום שבת, 6 בפברואר 2016

המילה ׳מנהרות׳ במקרא

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

המילה ‘מנהרה’ מופיעה במקרא פעם אחת בלבד ובלשון רבים, ‘מנהרות’. בספר שופטים מסופר שהמדיינים (שבטים שנדדו במדבריות סיני, צפון ערב ובמדבר הסורי) הציקו לבני ישראל עת ארוכה (שבע שנים). הם פשטו על היבולים והעדרים ולא השאירו מחיה לבני ישראל. מִפְּנֵי מִדְיָן עָשׂוּ לָהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַמִּנְהָרוֹת אֲשֶׁר בֶּהָרִים וְאֶת הַמְּעָרוֹת וְאֶת הַמְּצָדוֹת (שופטים ו 2). היו אלה מקומות מפלט ומסתור מפני המדיינים. ממש כמו בימי שאול, כאשר הפלשתים יצאו למלחמה בישראל: וְאִישׁ יִשְׂרָאֵל רָאוּ כִּי צַר־לוֹ כִּי נִגַּשׂ הָעָם וַיִּתְחַבְּאוּ הָעָם בַּמְּעָרוֹת וּבַחֲוָחִים וּבַסְּלָעִים וּבַצְּרִחִים וּבַבֹּרוֹת (שמ”א יג 6). 

יום שישי, 5 בפברואר 2016

קבלת עידכונים שוטפים על רשומות חדשות בבלוג

בעמודה הימנית של הבלוג מופיע הסמל שתמונתו מצ״ב.

אפשר להפעיל את האופציה הזאת על ידי הכנסת האימייל למקום המתאים בעמודה הימנית של הבלוג, ואז מקבלים באופן אוטומטי עידכונים על כל מה שחדש ומתחדש בבלוג.
בהצלחה

יום רביעי, 3 בפברואר 2016

שימושי וורדל (Wordle) בהוראת המקרא

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית


מבוא
המקרא הוא הנכס התרבותי המשותף לעם ישראל לדורותיו. הוא מקור הסמכות וההשראה לתרבותו, הוא ׳ספר הספרים הנצחי׳ שהוריש עם ישראל לעולם כולו. דא עקא הוראתו הבית-ספרית נתקלת בקשיים מרובים מבחינת הלשון, הסגנון, האמונות, הדעות, הערכים והרקע ההיסטורי-תרבותי השונה. מסיבה זו מורי התנ״ך מחפשים כל העת דרכים חדשות ויצירתיות לרענון ולמינוף הוראתם. 
המגמה כיום היא לעודד מורים לשלב כלים דיגיטליים בהוראת התנ״ך. הרשת מציעה שפע כלים כאלה שניצול נבון של יכולותיהם פותח פתח לאפשרויות לימוד חדשניות. כמו תמיד בחינוך, ההצלחה בהטמעת הכלים הדיגיטליים בהוראה השוטפת תלויה במזג ההוראתי של כל מורה ובהתאמתו למאפיינים הייחודיים של כיתתו. (כל מה שייאמר להלן על מוֹרֶה יפה גם למוֹרָה). 
בדברים להלן אציג כלי דיגיטלי צנוע - וורדל (=Wordle) שמו - שהוא אפליקציית ג'אווה, שמייצרת ענני מילים מטקסטים, כולל טקסטים עבריים עם ניקוד וטעמים, ואצביע על אפשרויות יישומה בהוראה. המורים מוזמנים לחשוב אם וכיצד לשלבן בהוראתם ואף להוסיף עליהן עוד כהנה וכהנה, כיד הדמיון הפדגוגי הטובה עליהם. מיותר לציין, שהטמעת וורדל בהוראה אינה באה במקום שיטות ההוראה הרגילות, שהן דרך המלך, אלא בנוסף להן לצורך גיוון, יצירת סקרנות ועניין. היא ׳עוד כלי׳ בארגז הכלים הפדגוגי של המורה. 
הגיוון בשיטות ההוראה הוא, בין השאר, התחשבות בסגנונות הלמידה השונים של התלמידים. הדרך החזותית, לחשיפת רעיונות ותופעות ספרותיות המתחבאות בטקסטים רבי מלל, תדבר במיוחד לתלמידים הנענים במיוחד לערוץ הוויזואלי. 

יום שלישי, 2 בפברואר 2016

חרפושית המציגה את פרעה תחותמס ג׳ נמצאה בקרני חיטין

החרפושית המצרית שהתגלתה בקרני חיטין. 
צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות
בקרני חיטין שבגליל התחתון נמצא חותם, שזוהה ע"י ד"ר דפנה בן תור, אוצרת לתרבות מצרים הקדומה במוזיאון ישראל, כחרפושית -  קמיע מתקופת הממלכה החדשה במצרים. לדברי בן תור, "החרפושית מציגה את המלך פרעה תחותמס ג' ישוב על כס מלכותו, ולפניו כרטוש - צורה עגלגלה המכילה סמלים שמייצגים את שמו בכתב חרטומים. תחותמס שלט במשך שנים רבות לאורך המאה ה-15 לפני הספירה, ובימיו הקימה מצרים מערך מנהלי-שלטוני בכנען. שם, הוא ערך מסעות כיבוש רבים, שהמפורסם ביותר בהם היה קרב מגידו בעמק יזרעאל -נצחון המתועד בתבליטי ענק על קירות מקדש כרנך במצרים". החרפושיות", מספרת בן תור, "גולפו בצורת חיפושית זבל -יצור בעל משמעות קוסמולוגית במצרים העתיקה. בארץ נמצאו חרפושיות רבות בחפירות ארכיאולוגיות, ויחד עם ממצאים נוספים ממקור מצרי, הם מהווים עדות להשפעה התרבותית, הכלכלית והפוליטית של מצרים בארץ כנען בתקופת הברונזה המאוחרת". 

יום שבת, 30 בינואר 2016

על כלניות ונטעי נעמנים

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

מרבדים מרהיבים של כלניות מכסים עתה שדות רבים בארץ מהצפון ועד הנגב. הכלנית, הצומחת בר בארץ, היא צמח ממשפחת הנוריתיים. בתלמוד (בבלי, פסחים, דף לה ע“א) נזכרת ה"כלוניתא" (כלנית? פרג?). שמה המדעי של הכלנית הוא Anemone coronaria
ונהוג לזהותה עם ה“נעמנים“ שנזכרים בנבואת ישעיהו. הנביא מוכיח את ישראל על שכחת ה‘ ומנבא על העונש הצפוי לו: "על כן תטעי נטעי נעמנים / וזמורת זר תזרענו" (ישעיה יז 10). ראב“ע פירש ”נעמנים“ "כמשמעו בלשון קדר, והוא צמח שיצמח מהרה". הצמח ייתפשט בכרמים העזובים בעת שהארץ תינטש. בערבית נקרא הצמח שקאא'ק א-נעמאן = פצעי נעמן, כאילו צמחו הכלניות מדמו של האל נעמן (תמוז, אדוניס). הלכסיקוגרפים הסוריים רשמו כי הצמח הקרוי ביוונית אמנמונה קרוי בסורית כלוניתא = הכלה הקטנה. 'כלנית' היא הצורה העברית של 'כלוניתא'. השם ניתן לצמח משום צורתו הנאה.

יום שישי, 29 בינואר 2016

שילוב מחקר המקרא בהוראת התנ"ך. הדגמה מתיאור מסע סנחריב ליהודה

תמיר סגל, האוניברסיטה העברית

מבוא
חקר המקרא[1] עבר טלטלות רבות במאות השנים האחרונות ובהן גדל
תמיר סגל
והתפתח. כך גם הוראת התנ"ך עברה טלטלות, למן ימיה הראשונים של הציונות, אז תפס המקרא מעמד חשוב ביותר בקרב המחנכים העבריים ובקרב החברה הציונית בכללה ועד ימינו, ימים בהם נעשה ניסיון מצד מחנכים ואנשי רוח לשמר את לימוד התנ"ך וליצור 'פעפוע אקטיבי' של התנ"ך לחייהם של הנערים המתבגרים. 
הכיצד יש לעשות כן? הכיצד נוכל לגרום לבני הנוער ללמוד את התנ"ך ולהוקירו? האם בשיטות של לימוד אסוציאטיבי שנועד לקרב את המקרא לחייהם של התלמידים על ידי תשלום מחיר כבד של ויתור על הבנה מדויקת של הטקסט? נדמה לי כי יש לבחון דווקא כיצד מחקר המקרא יכול להשתלב ולחבב את התנ"ך על התלמידים.

יום רביעי, 27 בינואר 2016

כתובות קבורה בארמית וביוונית והברכה העברית ׳שלום׳ נחשפו בציפורי

הכתובת ביוונית
צילום: מיקי פלג, באדיבות רשות העתיקות
שלוש כתובות קבורה בנות כ-1700 שנה, שנכתבו בארמית וביוונית, נחשפו לאחרונה במושב ציפורי שבצפון. בשתי כתובות הקבורה בארמית נזכרים שמותיהם של מי שמכונים "רבנים", ששמותיהם טרם פוענחו, ואשר נקברו בבית הקברות המערבי של ציפורי. 
חשיפת הכתובות בציפורי
צילום: מיקי פלג, באדיבות רשות העתיקות
לדברי ד"ר מוטי אביעם ממכון כינרת לארכיאולוגיה גלילית, "חשיבות כתובות הקבורה היא בכך שהן משקפות את חיי היום יום של יהודי ציפורי, ואת עולמם התרבותי לפני 1700 שנה. במחקר מתלבטים באשר למשמעותו של המונח "רבי" בתקופה בה שהה רבי יהודה הנשיא בציפורי יחד עם ה"תנאים" ולאחריו ה"אמוראים" – אותן חבורות גדולות של חכמים בבתי המדרש של העיר. 

יוסף ואחיו וגם אלומה היתה שם

אביב עקרוני, משוררמתרגםמבקר ספרות, עורך ומחנך

חנה קרומר, חלום חלמתי
יוֹסֵף וְאֶחָיו
וְגַם אֲלֻמָּה הָיְתָה שָׁם 
וּכְתֹנֶת פַּסִּים 
שֶׁל בֶּן הַזְּקֻנִּים, 
שְׂנוּא אֶחָיו 
שֶׁאוֹתוֹ אָבִיו אָהַב. וְהַבּוֹר... 
אֲבָל בְּמִצְרַיִם 
יָדוֹ שֶׁל הָאָב הַסּוּמָא 
שֶׁזָּכָה בַּבְּכוֹרָה בְּמִרְמָה 
הָיְתָה מֻנַּחַת 
עַל רֹאשׁ אֶפְרַיִם. 

יום ראשון, 24 בינואר 2016

שלג במקרא

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית


מגדל דוד בשלג תשע״ה. צילום: אבי מזור
השלג אינו תופעה מטאורולוגית שכיחה בחורף הארצישראלי, ולכן ׳יום שלג׳ עשוי להיות נקודת ציון כרונולוגית (כמו ׳הרעש׳ בעמוס א 1). על אחד מגיבוריו המופלאים של דוד, בניהו בן יהוידע, הילכה אגדה שהרג ארי שהחליק ונפל לבור ביום שלג. בניהו גבר עליו אף שהיה המיתחם צר (בור) והארי בוודאי מסוכן מאד מפאת ייאושו: וּבְנָיָהוּ בֶן־יְהוֹיָדָע בֶּן־אִישׁ־חַי [חַיִל] רַב־פְּעָלִים מִקַּבְצְאֵל הוּא הִכָּה אֵת שְׁנֵי אֲרִאֵל מוֹאָב וְהוּא יָרַד וְהִכָּה אֶת־הָאֲרִיַּה [הָ][אֲרִי] בְּתוֹךְ הַבֹּאר בְּיוֹם הַשָּׁלֶג (שמ״ב כג 20 והשוו דה״א יא 22).

יום שישי, 22 בינואר 2016

המלך

יוסף עוזר, משורר
בַּמִּלָּה אוֹר
נְקֻדָּה עַל הָאוֹת ו'
רוֹחֶצֶת עַל הַגַּג
כְּמוֹ בַּת שֶׁבַע. 

יום חמישי, 21 בינואר 2016

בדרך לאור עמודי האור הזורח - וינייטה לפרשת בשלח

 יצחק מאיר
ענן ואור
 אדם אומר לנפשו כי הדרך אינה קיימת אלא כדי לחבר תחנה ממנה יוצאים לתחנה בה חונים, עד שהוא הולך ומגלה כי הדרך עצמה גם היא תחנה. כמוה כגשר שאינו בטל בפני שתי הגדות אותן הוא מחבר ומפני הנהר עליו הוא עובר. אם הוא תלוי - ובאה הרוח ומרעידה אותו - העובר חי את הרגעים של חרדה שאין הוא חי על הגדות היצוקות. אם הוא בנוי - ובאים המים הלוחכים ומאיימים לפורר יסודותיו - אדם עובר ויודע שאם הגדה היא קבע - כל גשר הוא ארעי, והוא הולך בהרהורים שאינם נקווים בו על היבשה.  הגשר הוא דבר שכולו גשר אף על פי שלא נוצר אלא להיות מעבר.

יום שלישי, 19 בינואר 2016

על הוראת הכרתת עמי כנען

הרב יובל שרלו, ראש ישיבת ההסדר אורות שאול, פתח תקוה

הקדמה מאת ד״ר לאה מזור
רַק מֵעָרֵי הָעַמִּים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לֹא תְחַיֶּה כָּל־נְשָׁמָה. כִּי־הַחֲרֵם תַּחֲרִימֵם הַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי הַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא־יְלַמְּדוּ אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת כְּכֹל תּוֹעֲבֹתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ לֵאלֹהֵיהֶם וַחֲטָאתֶם לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם (דברים כ, טז-יח).  וַיַּכֶּה יְהוֹשֻׁעַ אֶת־כָּל־הָאָרֶץ […] לֹא הִשְׁאִיר שָׂרִיד וְאֵת כָּל־הַנְּשָׁמָה הֶחֱרִים כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל (יהושע י 40). 
פניתי לרב יובל שרלו  ושאלתיו כיצד לדעתו נכון ללמד דברים אלה בימינו אלה, ולהלן תשובתו. דבריו כאן מבוססים חלקית על עמדתו בתחום מוסר המלחמה, אותה פירסם כאן.
******
קיימת התנגשות חזיתית בין עקרונות המלחמה, מטרותיה וכלליה בתקופת המקרא ובין עקרונות המלחמה המטרות והכללים בעולם שבו אנו חיים עתה. אחת הסתירות המובהקות היא העובדה שלכאורה אין אנו מוצאים "מלחמה אסורה" במקרא, או למצער דברים שהם אסורים לעשות בעת מלחמה. לא זו בלבד, אלא שאנו מוצאים בין מטרות המלחמה מטרות הנוגעות להשמדה טוטאלית, לגרוש, ולמלחמת חורמה. לעומת זאת, בעולם בו אנו חיים היום התנהגויות אלה מוגדרות כפשעי מלחמה וכפשעים נגד האנושות, וברמה העקרונית הם מחוץ לתחום המחשבה לחלוטין.

החרמת הכנענים, הלכה למעשה

פרופ' מרדכי כוגן, האוניברסיטה העברית

המאה ה-8 לפנה״ס, מוזיאון הכט, חיפה
בנאומו לדור שני של יוצאי מצרים, החונה על הירדן מול יריחו ערב הכניסה לארץ, שם משה לעצמו למטרה ללמדם את עיקרי הברית שניתנה לישראל במעמד הר סיני, "למען תחיון וטוב לכם והארכתם ימים בארץ אשר תירשון" (דברים ה, ל). אבן יסוד לברית זאת היא המצווה לשמור אמונים לה' אלהי ישראל, ולו בלבד; מצוה זו היתה כרוכה בקיום מערכת התנהגות ונימוסים השונה במהותה מן המקובלות אצל העמים. משום כך בני ישראל הוזהרו מפני קיום מגע עם שכניהם לעתיד בארץ כנען, שמא ידבק בהם מן הנוהג האלילי. ניתוק זה כלל איסור נישואים עם תושבי הארץ, ואף נדרש שכל המקומות שבהם עבדו הכנענים את אלוהיהם יהרסו (שם, ז, ג-ה). זאת ועוד, ישראל נצטווה גם: החרם תחרים אותם, לא תכרות להם ברית ולא תחונם" (ז, ב), או כפי שהדבר מנוסח בחוק שבספר דברים: "מערי העמים האלה...לא תחיה כל נשמה, כי החרם תחרימם" (כ, טז-יז).

יום שני, 18 בינואר 2016

העובר במקרא ובחוקי המזרח הקדום

פרופ' ראובן ירון, האוניברסיטה העברית

שיחתנו הקצרה לא תעסוק בסוגיות יסוד, כגון מעמדו של העובר,
הוצאת מאגנס
וההגנה עליו מרגע ההריון ועד להיפרדותו מגוף האם (הלידה). דרך טיפולנו בנושא מוכתבת לנו על ידי הטקסטים המשפטיים, שתשומת לבם ממוקדת בעיקר בהגנה על האינטרסים של בעל האישה ההרה, ובקביעה של סנקציות על פגיעה בעובר ובאם.
פגיעות כאלה נידונות בחמישה אוספי משפט מזרחיים קדומים. כמו כן, עוסק בעניין זה ספר הברית, שמות כא 22-23. שני הפסוקים האלה יעמדו במרכז שיחתנו הבוקר. וזו לשונם: 
וכי ינצו אנשים ונגפו אשה הרה ויצאו ילדיה:
[א] ולא יהיה אסון: ענוש יענש כאשר ישית עליו בעל האשה ונתן בפלִלים.
[ב] ואם אסון יהיה: ונתתה נפש תחת נפש.

יום ראשון, 17 בינואר 2016

מִי יֵדַע אֶת מי?

פרופ׳ עדנה אפק, אשת חינוךמרצה וחוקרת ספרות ,לשון ותרבות

שָׁמַעְתִּי אֶת רֵיחַ בְּגָדֶיךָ.
רֵיחַ הַשָּׂדֶה.
עוֹרִי זָכָר.
יָדַעְתִּי שֶׁתֵּדַע
שֶׁאֲנִי-
שׁוֹמַעַת תָּמִיד אֶת רֵיחֲך 
וְיוֹדַעַת
שֶׁאַתָּה-
וַאֲנִי
מִן הַשָּׂדֶה.

יום שישי, 15 בינואר 2016

הלכת אתי במדבר

אביחי קמחי, משורר

אָז אָשִׁיר אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לָךְ
כִּי גָאֹה גָּאָה וְדָהַר לִבִּי
כְּסוּס וְרֹכְבוֹ בַּיָם
הָיִית לִי לִישׁוּעָה




יום חמישי, 14 בינואר 2016

לאה גולדברג מדברת עם קהלת, או: חכמת הציפור המזמרת

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית
חיבור זה מציע עיון בשירי סוף הדרך של לאה גולדברג לאור ספר קהלת. [1] לאה גולדברג ושירתה מעוררות כיום עניין רב. [2] במאמר תוצע הדעה ששלושת השירים במחזור שירי סוף הדרך הם שלושה חלקים של שיר אחד שבו מתואר מפגש דמיוני בין המשוררת לבין קהלת. המשוררת מתגלה בשיר בדמותה של ציפור מזמרת הפונה לקהלת המופיע בדמותו של הזקן היושב לנוח בצד הדרך. הציפור מלמדת את "קהלת" שבכל הדורות יש מוצא מן הפסימיזם ושהדרך אל עצמך עוברת דרך האלוהי.

יום רביעי, 13 בינואר 2016

הקרבת קורבנות - בישראל ובעמים

פרופ' מרדכי כוגן, האוניברסיטה העברית
Rodolfo Amoedo - O sacrifício de Abel
הקרבת קורבנות לאלוהים נתפסת במקרא כפעולה אנושית טבעית וכמעט מובנת מאליה. כבר בדור השני לבריאת העולם מסופר על קין והבל המביאים מנחה לה‘, כל אחד מפרי עמלו (בראשית ד, ג-ד). גם על נוח מסופר, שביציאתו מן התיבה בנה מזבח והעלה עליו עולות ’מכל הבהמה הטהורה ומכל העוף הטהור‘ (שם ח, כ). אבות האומה נהגו לבנות מזבחות במקומות רבים בארץ כנען (אברהם [בראשית יב, ז-ח; יג, יח], יצחק [כו, כה]; יעקב [לג, כ; לה, ה]) - כל זה בטרם ניתנה תורה לישראל. 
מן המקרא עולה, שהקרבת קורבנות איננה ייחודית לעם ישראל. ואכן, המחקר האנתרופולוגי מלמדנו שקורבנות כמחווה כלפי האלים וכדרך התקשרות עימהם מקובלים היו אצל רבים מעמי העולם. הסברים שונים הוצעו לנימוסים אלה, וביניהם: (א) הקורבן משמש כמזונם של האלים והאדם נדרש להקריב קורבנות כדי לקיימם; (ב) הקורבן הוא מתנה לאל, ביטוי תודה של האדם על עזרה שזכה לה; (ג) הקורבן מתלווה לבקשה או לתפילה, כמעין שידול של האלים להיטיב עם האדם; (ד) הקורבן נאכל בסעודה משותפת עם האלים, אשר במהלכה נוצרים קשר אינטימי והתחברות עם יסוד העולם. 

יום שלישי, 12 בינואר 2016

ידעתי לילותיך

יוסף כהן -אלרן, משורר

כִּי־רָאָה יְהוָה בְּעָנְיִי כִּי עַתָּה יֶאֱהָבַנִי אִישִׁי  (בראשית כט 32)

יָדַעְתִּי לֵילוֹתֶיךָ
אַנְחוֹתֶיךָ חֲנוּקוֹת
קָרָאתִי מַאֲוַיֶּיךָ
דִּמְעוֹתֶיךָ הַיְּבֵשׁוֹת

יום שבת, 9 בינואר 2016

איש בסבלו נפתל עם מזימות שטן

אביב עקרוני, משוררמתרגםמבקר ספרות, עורך ומחנך

Léon Joseph Florentin Bonnat, Job 

הָיָה אוֹ לֹא הָיָה, 
לֹא זוֹ הַשְּׁאֵלָה. 
אָדָם בְּסִבְלוֹ נִפְתָּל 
עִם מְזִמַּת שָׂטָן. 
הַחֶרֶשׂ בְּיָדוֹ, 
הַשְּׁחִין מִכַּף רַגְלוֹ 
עַד קָדְקֳדוֹ, 
וְהוּא גּוֹרֵד, גּוֹרֵד, 
גּורֵד גּוּפוֹ, 
יוֹשֵׁב בְּתוֹךְ הָאֵפֶר, 
מַחֲזִיק בְּתֻמָּתוֹ. 

יום שני, 4 בינואר 2016

המורה אשר - ראיון עם המורה לתנ"ך אשר גניס

אשר גניס
ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

שלום לך, אשר, אתה מורה ותיק ומוערך מאד. תאר לנו את דרכך המקצועית בהוראת התנ“ך.
את דרכי המקצועית התחלתי בחטיבת הביניים "זלמן ארן" בראשון לציון בה עבדתי כעשרים ושלוש שנים כמורה לתנ"ך, מחנך כיתה, רכז שכבה, רכז חינוך חברתי וסגן מנהל. כבר בתחילת הדרך הרגשתי צורך לפרוץ את מעגל החטיבה ולהתפתח מבחינה מקצועית גם במקומות אחרים. מהר מאוד מצאתי את עצמי מלמד גם בתיכון והמעבר למכללה היה רק עניין של זמן. את דרכי במכללת לוינסקי לחינוך התחלתי כמדריך פדגוגי להוראת המקרא ובהמשך כמרצה דיסציפלינארי, כדיקן הסטודנטים וכראש יחידת המעורבות החברתית בקהילה. לימים נתבקשתי ללמד גם במכללת סמינר הקיבוצים, לשמש מדריך מחוזי למקרא מטעם הפיקוח על הוראת המקרא, לבדוק ספרי לימוד ולכל הבקשות נעניתי ברצון.

יום שבת, 2 בינואר 2016

קֹדֶשׁ גּוּפָהּ

יוסף כהן -אלרן, משורר
ניחוח רימונים
הִנֵּה גּוּפִי מָשַׁחְתִּי 
נִיחוֹחַ רִמּוֹנִים
מַלְכִּי קָרָא וּבָאתִי
לְלֵיל שֶׁל אוֹהֲבִים

יום חמישי, 31 בדצמבר 2015

Repetition and Reiteration According to Ramban

Malkah ShenvaldBeit Mikra vol. 60 (2015), No. 2, An abstract

The Bialik Institute
The phenomenon of repetition in the Bible is discussed from various perspectives in the classic commentaries. Ramban adopted fundamental axioms of his predecessors and formulated an organized and updated doctrine. This article examines four methodological axioms, which exemplify the basics of Ramban’s approach to repetition. 

The Throne Vision in the Book of Daniel 7, 9-10 as a Case Study Towards Anthropomorphism in Second Temple Literature

Rivka RavivBeit Mikra vol. 60 (2015), No. 2, An abstract


The Bialik Institute
The prophetic vision of the throne in Daniel (7, 9-10) is probably the most daring description of God found in the bible, containing unparalleled anthropomorphic revelations within the bible.  The biblical passage depicts God sitting on His throne in judgment, surrounded by tens of thousands of angels, with the color of His clothing as well as the hair on His head also described. 

Is Laban the "Wandering Aramean"? A Biblical Foundation for a Homiletic Identification

Adiel CohenBeit Mikra vol. 60 (2015), No. 2, An abstract

The Bialik Institute
The words "arami oved avi" ("a wandering Aramean was my father") (Deuteronomy 26:5) have traditionally been interpreted in reference to one of two separate characters.  According to the literal interpretation both "arami" and "avi" are understood as referring to Jacob  – "My father [Jacob] was a wandering Aramean". In contrast, according to the homiletic interpretation,   the Aramean is Laban who sought to destroy Jacob – "An Aramean [Laban] sought to destroy my father [Jacob]".  

יום שלישי, 29 בדצמבר 2015

Stability and Surprise in the Book of Ruth’s Exposition

Jonathan GrossmanBeit Mikra vol. 60 (2015), No. 2, An abstract
The Bialik Institute
'Expositions are typically short and to the point; even "dynamic expositions" do not usually advance the plot, to the extent that stability is considered a central criterion for the definition of “exposition”' (Sternberg). Nonetheless, the book of Ruth’s exposition contains various elements of surprise. After discussing theoretical methods of employing the element of surprise in a narrative, this article traces the tension embedded within the book of Ruth’s exposition’s design: a jarring fusion of banal description and intensive employment of surprise. This ambivalence touches upon conventions in tension with the narrative content, but it also serves the author’s broader theological perception of reward and punishment.

Measure for Measure as Principle in Biblical Law: Language, Context and the History of Tradition

 Manfred  Oeming, Beit Mikra vol. 60 (2015), No. 2, An abstract


The Bialik Institute
The adequate understanding of the formula “eye for eye, tooth for tooth" etc. (Ex. 21:24-25) is a matter under debate. The article first provides an overview of the ten most important interpretations of the talio formula (in singular) in  the current scientific research and shows why each interpretation is problematic. Then the author tries to demonstrate that the character and meaning of the formula changes in different contexts in the Bible. The differences are so deep, that it is better not to speak of one formula but to differentiate between five talio formulas.