יום ראשון, 19 באפריל 2015

בית הכנסת עדס נחנך היום בירושלים

משמרי רשות העתיקות במהלך העבודות בבית הכנסת.
 צילום:רם שואף, באדיבות רשות העתיקות
היום, יום א' 19.5.2015, נחנך מחדש בטקס חגיגי בית הכנסת עדס בשכונת נחלאות בירושלים, אחרי שחודש לאחרונה בעבודה של רשות העתיקות, במימון פרויקט ציוני דרך באגף מורשת והנצחה של משרד ראש הממשלה ועיריית ירושלים. בית הכנסת עדס של העדה החלבית, הוא מהמפוארים בבתי הכנסת בירושלים
בית הכנסת עדס לאחר השימור. 
צילום: באדיבות רשות העתיקות 

מנחם הרן, האסופה המקראית - חלק ד, תוכן העניינים

מנחם הרן, האסופה המקראית - חלק ד. תהליכי הגיבוש עד סוף ימי בית שני ושינויי
מוסד ביאליק
הצורה עד מוצאי ימי הביניים, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים תשע"ד

חלק ד של המפעל המונומנטלי של פרופ' מנחם הרן, האסופה המקראית, רואה אור בימים אלה. כרך זה עומד כיחידה בפני עצמה. הוא דן אמנם באופן כללי בקאנוניזציה של המקרא בהתגלמותה ההיסטורית, אך הדגש הוא על ספר עזרא-ונחמיה. 
מבחינה קאנוית וגם לפי המסורה נחשבים עזרא ונחמיה לספר אחד, והמחבר גם רואה אותם כצירוף אחד, אם כי בפועל הם נחלקים לשנים. ספר עזרא ונחמיה נמנה בין כ"ד ספרי המקרא מן המניין שהגיעו למעמד הקאנוני והוא מן הספרים המאורחים ביותר שהגיעו למעמד זה. 
הכרך מכיל ארבעה פרקים:

מנחם הרן, האסופה המקראית - חלק ד, ההקדמה

מנחם הרן, האסופה המקראית - חלק ד. תהליכי הגיבוש עד סוף ימי בית שני ושינויי 
מוסד ביאליק
הצורה עד מוצאי ימי הביניים, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים תשע"ד

הקדמה
מבחינה קאנונית וגם לפי המסורה נחשבים עזרא ונחמיה כספר אחד, אף-על-פי שבפועל הוא נחלק לשניים: עזרא ונחמיה (ממש כך נחשב גם תרי-עשר, למשל, כספר אחד, אבל נחלק לשנים-עשר ספרים נפרדים). עזרא-ונחמיה הוא ודאי מן הספרים המאוחרים ביותר שהגיעו לקאנוניזציה, כלומר, למעמד קאנוני, שהוא יותר מסתם קדושה. ספרים קדושים מצויים בכל הדתות, אבל ספר קאנוני הוא ספר שחיי יום-יום של היחיד ושל הציבור נגזרים לפי הכתוב בו. ספר כזה (או קבוצה של ספרים כאלה) מונחים ביסוד הדגם 'דת של ספר', שמבחינה היסטורית הופיע לראשונה ביהדות וממנה עבר לכל הדתות המונותיאיסטיות. מספרם של הספרים הקאנוניים, היינו ספרי מקרא מן המניין, הוא כ"ד וספר עזרא-ונחמיה (שכאמור, נחשב כאחד) הוא אחד מהם.

יום שבת, 18 באפריל 2015

הָיָה אוֹ לֹא הָיָה: שיר תנ״כי

איה הוכשטט כהן
ציור: יורם לילך

וּמַה קָדְרוּ שָׁמַיִךְ? מָה כָּלְתָה נַפְשֵׁךְ אֶל דּוֹד?
בַּבֹּקֶר אֶת פָּנָיו יָלִיט בַּאֲפֵלָה תְּמוֹלִית.
גַּם שֶׁלֶג הַלְּבָנוֹן  – עוֹרֵב, עַד שָׁב דּוֹדֵךְ מִנְּדֹד 
וּבֹסֶר לְבָבֵךְ  – דָּם אַרְגָּמָן, הַשׁוּלָמִית.

יִפְעַת מִלּוּא יָרֵחַ עַד תֹּם יֶרַח הֵן תִכְלֶה
מָחָר יָשׁוּב וִיגַלֶּה מְאוֹר לֵילוֹ, תִּפְאֶרֶת
יְפֵה עֵינַיִם, מֵרְבָבָה דָּגוּל וְנַעֲלֶה
נוֹתֵן עֵינוֹ בַּעֲרוּגוֹת הַבֹּשֶׂם שֶׁל אַחֶרֶת.

אַהֲבָתוֹ זְמַנִּית, כָּלָה, מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבְּכִי 
הָיָה אוֹ לֹא הָיָה, שִׁירֵךְ לָךְ נֶאֱמָן נִצְחִי.

יום שישי, 17 באפריל 2015

ואת כתובת תל דן באינטרנט כבר ראיתם? ואת מגילות מדבר יהודה? הכל בפרוייקט התרבות של גוגל

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

ברכת כהנים
רוצים לצפות בכתובת תל דן, מתקופת בית ראשון, שמזכירה את ׳ביתדויד׳  בלי לצאת מהכורסה? רוצים לצפות בלוחית הכסף עם ברכת הכהנים? לבקר בהיכל הספר ובחלקים נוספים של מוזיאון ישראל תוך קבלת מידע מועיל?  לבקר במוזיאונים נוספים בעולם ולצפות באוצרותיהם הארכאולוגיים והאומנותיים? הכירו את פרוייקט התרבות של גוגל!
גוגל, בשיתוף פעולה עם מאות מוזיאונים, ארכיונים ומוסדות תרבות בעולם, בנתה כלים טכנולוגיים שמאפשרים לכל לסייר בהם באופן וירטואלי, לצפות בחלק ממוצגיהם ולקבל עליהם מידע עשיר ומועיל בצורת טקסטים מבארים, סרטונים, מפות והדרכות קוליות.
בפרוייקט התרבות של גוגל ניתן למצוא צילומים של יצירות אמנות, כתבי יד, אתרים מפורסמים מכל רחבי הגלובוס (יש סיור וירטואלי בבית הלבן ובארמון ורסאי) וסיורים באתרי מורשת עתיקים ומודרניים דוגמת אנדרטת השלום בהירושימה או פומפיי. חלק מהיצירות זמין בפורמט gigapixel המאפשר לשנות את הרזולוציה של התמונה, להתקרב אליה ולחקור אותה בפרטי פרטים.

יום חמישי, 16 באפריל 2015

אנדרטה ליהודי ברית המועצות שנספו במלחמת העולם השנייה, מוסקבה

פרופ׳ רחל אליאור, האוניברסיטה העברית

צילומים מהאנדרטה ליהודי ברית המועצות שנספו במלחמת העולם השנייה ממוזיאון המלחמה הפטריוטית במוסקבה (כך הם קוראים למלחמת העולם השנייה). בהמשך נופלים העומדים היהודים אל קברם. המוזיאון נפתח לציבור בשנת 1995.


יום רביעי, 15 באפריל 2015

תפילת יזכור לחללי השואה

יד ושם, ירושלים
יזכור אלוהים את נשמות אחינו בני ישראל, חללי השואה וגבוריה, נשמות שש מאות רבבות אלפי ישראל שהומתו ושנהרגו ושנחנקו ושנקברו חיים ואת קהילות הקודש שנחרבו על קדושת השם. יזכור אלוהים את עקדתם עם עקדת שאר קדושי ישראל וגבוריו מימי עולם ויצרור בצרור החיים את נשמתם. הנאהבים והנעימים בחייהם ובמותם לא נפרדו. ינוחו בשלום על משכבותם ונאמר אמן.

שירת גן העדן השרוף


לאה ויואל גילינסקי
עיוני מקרא בפואימה 'נוף בעשן: פרקי ברגן-בלזן' של איתמר יעוז-קֶסְט

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית
לזכרם הברוך של סבתי וסבי, לאה ויואל גילינסקי,
שנספו עם ששת המיליונים ולא זכיתי להכירם.
 (ראו בסוף המאמר)

א. במסע אל השיר
סימון דה בובואר אמרה על סרטו של קלוד לנצמן, 'שואה': '...לעולם לא הייתי מעלה על דעתי קשר כה הדוק בין האימה לבין היופי [...] היופי מאיר את הזוועה בעוצמה ובמקוריות כה רבה, עד שניתן בהחלט לראות בסרט זה יצירה גדולה, יצירת מופת'. [1]
מאחר שדרכו של היופי להנות את נמעניו האם עונג כזה לא יהיה עוול מוסרי כלפי קורבנות השואה? האם הזוועה והעיצוב האומנותי-אסתטי רשאים ללכת יחדיו? כלום ניתן לתת ייצוג אומנותי להתרחשות שהיא כל כך בלתי נתפסת בתודעה וכל כך רחוקה מההתנסות האנושית הנורמלית?

עד שאהיה

יצחק מאיר
תערוכת היוצרת שרה מלצר

המלחמה הסתיימה במאי 1945. עברו שבעים שנה. אנחנו היום, אחרוני דור הקריעה. אחרינו יהיו הדורות כולם דורות של אנדרטה. רק אנדרטה. אנדרטה בלי שארית של קריעה.  בלי עדי קריעה. מי יאמין לה? אי אפשר. לא צאצאי הממיתים, לא צאצאי המומתים.
היא תזכור האנדרטה מה שיאמרו לה לזכור. את הקריעה, לא תזכור. אפילו אילו הייתה יכולה, לא יהיה איש בעולם שידע מה היא הקריעה הזאת ואפילו אילו רצה, לא היה יודע מה לומר לה לאנדרטה שאינה זוכרת אלא מה שמורים לה לזכור. ואני מקבל את זה. ואני יודע את זה. ועוד יום אני קורע. ועוד יום. עד שאהיה.

יום שלישי, 14 באפריל 2015

רשומות לקראת יום הזכרון לשואה ולגבורה

בפתח עיניים

פרופ׳ עדנה אפק, אשת חינוךמרצה וחוקרת ספרות ,לשון ותרבות

שעות עברו והוא לא עבר. כמעט התעלפה בצעיף הסמיך. המשפחה הזאת; היו חייבים למות לה. כולם , ער ואונן. קט-ל-נית, אישה קט-ל-נית, היו הקטנים מתקלסים בה.
עיניים, מבט
קט-ל-נית, קט-ל-נית. ובלהה , פילגש זאת של יעקב , שהיתה עולה בגלוי על יצועו של ראובן ליגלגה לה בגלוי כאשר שאבו את המים.

יום שישי, 10 באפריל 2015

טורניר גו פסח 2015: Let my people GO



ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

גו (GO) הוא משחק לוח סיני בן אלפי שנה. מפתח את ההגיון, התפיסה המרחבית, היצירתיות, יכולת התכנון, החשיבה האסטרטגית וכושר החשיבה. זה משחק הלוח היחיד שבו המחשב אינו מסוגל (עדיין?) לנצח את השחקן האנושי (מרמה בינונית ומעלה של משחק). בהבדל משחמט למשל. במזרח הרחוק יש אוניברסיטאות שבהן יש אפילו תואר אקדמי בגו... כיום משחקים גו מיליוני אנשים בכל רחבי העולם, ונערכים בו טורנירים בינלאומיים נושאי פרסים. בארץ המשחק התחיל לתפוס תאוצה לפני למלעלה מעשור, בעיקר בזכות סדרת האנימציה היִקָארוּ נוֹ גוֹ  ששודרה בטלוויזיה, בזכות שחקנים שבאו מעולם אומנויות הלחימה וכמובן בזכות האינטרנט ששובר גבולות פיזיים-פוליטיים בין עמים. בשנת 1996 הוקמה אגודת הגו הישראלית..
בארץ הסתיים זה עתה טורניר גו 2015. הוא נקבע לפסח כנאמר Let my people GO... הטורניר התקיים במשך יומיים בבית תרבות קוריאה בירושלים. המשחק כלל חמישה סיבובים. בני הזוג למשחק נקבעו בשיטת מקמאהון (כולם משחקים בכל סיבוב והדירוג הסופי נקבע לפי מספר הנצחונות). המנצח ייצג את ישראל בתחרות הבינלאומית בקוריאה: Korean Prime Minister Cup 
 מצ״ב הסרטון שהפיק המרכז לתרבות קוריאה על התחרות הזאת. 
חדי העין יבחינו בוודאי בילד בן 7 בין המתמודדים... ׳הסבתא המלווה׳ שלו לטורניר הייתה כותבת שורות אלה.

How to Ask When One Does Not Know How

Yitzchak Mayer

The sons, they ask, the daughters too,
yet all the answers we provide
do not ring true, do not ring true,
like clouds they pass on by.

יום חמישי, 9 באפריל 2015

איך שואל שאיננו יודע לשאול

   יצחק מאיר, משורר, סופר והוגה דעות
הגדת ראשי הציפורים (1300 בערך)
הבנים שואלים, הבנות שואלות
וכל התשובות שאנחנו עונים
אינן מועילות, אינן מועילות,
כלות כמו העננים.

יום רביעי, 8 באפריל 2015

סולם

רות נצר, פסיכולוגית, סופרת וציירת
רות נצר, סולם

אֲנִי זוֹכֶרֶת אֵיךְ 
  שָׁכַבְתִּי עַל גַּבִּי
      עַל אֲדָמָה
         פְּרוּשַׂת גַּפַּיִם

רָקִיעַ מֵעָלַי
הָאֶבֶן הָרֹאשָׁה
לִמְרַאֲשׁוֹתַי -

סֻלָּם צִמַּח מִטַּבּוּרִי 
         אֶל הַשָּׁמַיִם

יום שלישי, 7 באפריל 2015

רות נצר, נפש הקולנוע: ארכיטיפים ומיתוסים בסרטים

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית
על: רות נצר, נפש הקולנוע: ארכיטיפים ומיתוסים בסרטים, הוצאת רסלינג, תל אביב 2014

הוצאת רסלינג
מחברת הספר, רות נצר, היא פסיכולוגית קלינית ואנליטיקאית יונגיאנית. משוררת, ציירת וחוקרת ספרות וקולנוע. פירסמה עד כה חמשה ספרי עיון, תשעה ספרי שירה ואוטוביוגרפיה משפחתית. זכתה בפרסים ספרותיים רבים. זהו ספרה השני שעוסק בקולנוע. קדם לו, ׳הקולנוע מטפל בנו׳ (רסלינג 2013). 

סוד קיסמו של הקולנוע, טוענת רות נצר, הוא שהוא מאפשר מימוש של פנטזיות, משאלות, פחדים ואופציות חיים בלתי מודעות. יכולותיו בוראות מציאות המתקיימת בתפר שבין ממשות חיצונית לממשות פנימית-נפשית. שם עולה על פני השטח המיתוס הקדמון, שבמבנה הנרטיבי שלו שייך לעידן הטרום-מדעי. 
העולם הפוסט-מודרני שולל את המיתוס כמטא-נרטיב ומעדיף את אי הוודאות על פני המוחלט. הוא יוצר מיתוס חדש של כאוס, העדר ודאות והעדר אלהים, ומבלי משים הוא הופך בכך לגלגול טכנולוגי-וירטואלי של מיתוס הכאוס הראשוני. 

יום שני, 6 באפריל 2015

האדם החושב ושערי הגהנום: יצירותיו של אוגוסט רודן באוניברסיטת סטנפורד

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

בקמפוס של אוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה  מצוי מוזיאון קנטור לאמנות ויזואלית, הכולל את אוסף עשיר ביותר - כמאתיים עבודות - של עבודות מתכת של  הפסל הצרפתי אוגוסט רודן (1917-1840). העבודה שאולי היא המפורסמת ביותר היא  הפסל הענק של 'האדם החושב'  (Le Penseur). המוזיאון מוקף בגן פסלים הפתוח לכל ויש בו עשרים יצירות מתקופת הברונזה של האמן, ביניהן: ׳שערי הגיהנום׳, שהיא יצירה פיסולית ענקית, שבעה מטרים גובהה, שרודן יצר אותה בהשראת חיבורו של דנטה הנושא אותו שם. רודן עמל עליה 37 שנים ומת לפני שסיימה.

יום ראשון, 5 באפריל 2015

שיר אהבה אביבי

רבקה תפארת חקק

הַגִּידָה לִי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי
אביב בגלבוע תשע״ה
צילום: יוסף עוזר
הֵיכָן הוּא קַו האֹשֶׁר
קַו הָרָקִיעַ
הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָּאָרֶץ
עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ.

עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם
וְנָסוּ הַצְּלָלִים
נֹאהַב אַהֲבָתֵנוּ
לְלֹא מִלִּים.

יום שישי, 3 באפריל 2015

ארבע בנות: חכמת לב, מורדת, תמה, ושאינה יכולה לשאול - נשים וההגדה של פסח

פרופ׳ עדנה אפק, אשת חינוךמרצה וחוקרת ספרות ,לשון ותרבות
סבינה סעד, משה בתיבה מוקף נשים
נשים מכינות לפסח ואת הפסח : מנקות, מכבסות, תולות, מבשלות ומנקות. עבדות של אביב. "אישה עבריה" כתב יל"ג [1] במאה ה-19"מי יידע חייך / בחושך באת ובחושך תלכי / ... / אך חיי העברית עבדות ניצחת, /  מחנותה לא תצא אנה ואנה, / תהרי, תלדי, תניקי, תגמולי / תאפי ותבשלי ובלא עת תיבולי". 
מצב הנשים השתפר מאז, אך דווקא לקראת חג החירות זוכות או נוטלות עליהן נשים עבדות. ומה שבאמת אותי מקומם הוא שמההגדה נפקד מקומן.

יום חמישי, 2 באפריל 2015

ציפורה (ציפי) יבין, המלכה שרי: קורותיה של מלכת ישראל

ציפורה (ציפי) יבין, המלכה שרי: קורותיה של מלכת ישראל, תל אביב 2014
הוצאת רסלינג
עד כה העמידו המחקר והפרשנות לדורותיהם את דמותו של אברם/אברהם במרכזם של סיפורי האבות בספר בראשית: הניסיונות השונים שהוא עבר, ההבטחה האלוהית שניתנה לו שוב ושוב, נדודיו במרחבי "הקשת הפורייה", הקמת המזבחות לאורכה ולרוחבה של הארץ, מלחמותיו עם מלכי האזור, ייעודו ודבקותו בצו האלוהי והמבחן שעבר בפרשת העקידה. ספרה של ציפי יבין מחלץ מתוך הכתוב המקראי את דמותה של שׂרי/שׂרה כדמות שוות מעמד לזו של אברם וכמנהיגה לעמה הקדום ישראל. 

יום רביעי, 1 באפריל 2015

השפעות מצריות בכנען - ממצאים ארכאולוגיים ממערה באזור קיבוץ להב

שנים רבות אחרי "יציאת מצרים", התרבות המצרית עדיין השפיעה על חיי היום יום של תושבי הארץ - כך עולה מממצאי חפירה של רשות העתיקות באזור קיבוץ להב בדרום. במערה נתגלו, בין השאר, חותמות, טבעות חותם, פסלונים (צלמיות) וקמעות בדמות אלים, המקודשים בתרבות המצרית. האוסף מעיד על קיומו של מרכז פקידותי-מצרי באזור.
אוסף ממצאים שנתגלו בחפירה, בעלי מאפיינים מצרים. 
צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות
"בני ישראל יצאו ממצרים, אך נראה שגם שנים לאחר המעבר לארץ, מצרים לא עזבה את בני ישראל וצאצאיהם", כך אומר הארכיאולוג אמיר גנור מרשות העתיקות, אשר ניהל בשנה האחרונה חפירה במערה באזור קיבוץ להב בדרום.

יום שלישי, 31 במרץ 2015

מְבֻקָּש הַנָּבִיא אֵלִיָּהוּ

משׁה  שׁפריר
 4 חמשירים לחג פסח תשע"ה, 
שהאחרון שבהם כאילו נחבא, כמו האפיקומן 
אליהו עולה בסערה השמימה

מְבֻקָּשׁ הַנָּבִיא אֵלִיָּהוּ
(לְחוֹלֵל נִפְלָאוֹת כֹּה הִרְבָּה הוּא)
- עַד הַיּוֹם מְצַפִּים
אָנוּ פֹּה לְנִסִּים...
אֲבָל הוּא...עִקְבוֹתָיו לֹא נוֹדָעוּ.

הוּא לָחַם בְּאַחְאָב וְאיזֶבֶל,
בִּנְבִיאֵי אֱמוּנוֹת רַבּוֹת-הֶבֶל.
וּכְשֶׁאֵשׁ מִשָּׁמַיִם
שָׂרְפָה פָּר וְגַם מַיִם
- הוּא הוֹכִיחַ דְּבָרוֹ בְּשׂוּם-שֶׂכֶל.