יום חמישי, 8 בדצמבר 2016

קולן של נשים מקראיות המהדהד ביצירות ישראליות עכשוויות


ציור: יורם לילך, אקריליק על בד 50 & 70 ס"

המשורר, משה שפריר, כתב כך:
התנ"ך הוא, ללא-ספק, קָנוֹן פַּטְרִיאַרְכָלִי,
המִתייחס לנשים, בּרוב המִקרים, כּאל גורם נחוּת,
אך יש בו גם גוון וצִביון תֵּיאַטְרָלִי,
כי יש בו דְרָמות וטרָגֶדיות לא-מעטות,
שבהן נוטלות חלק נכבד נשים רַבּות ושונות.
כך מופיעות בּוֹ נשים יָפוֹת ומְפַתּוֹת,
כמו דְלִילָה (ואולי גם חַוָּה ואֶסְתֵּר);

יום שלישי, 6 בדצמבר 2016

מנורת הזהב של המשכן‮ - ‬עץ של אור

ד“ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

פרשת ’תרומה‘ עוסקת בהוראות שקיבל משה באשר לבניין המשכן וכליו, והיא פותחת במצווה לקחת מבני ישראל לשם כך תרומה של חומרים יקרי-ערך (זהב, כסף, נחושת, תכלת, ארגמן ועוד). נאמר למשה שעל המשכן וכליו להיות תואמים ל’תבניתשההראה לו בהר סיני (שמות כה פסוקים ח-ט, מ; כו, ל; כז, ח). יש הסבורים ש‘תבנית‘ זו היתה דגם של המשכן, שההראה למשה כדי לסייע לו להבין את ההוראות המורכבות של הביצוע, ויש הסבורים שהתבנית היתה תמונת מושבו השמיימי של האל, אשר המשכן אמור היה להיות העתק שלו. התפיסה השנייה מוצאת סיוע בחומר מקביל מן המזרח הקדום. על פי המסורת המסופוטמית נבנו המקדשים על פי תבנית שנמסרה לבנאים על ידי האלים. כך, למשל, מסופר שהאל ננגירסו הראה בחלום לגודא מלך לגש את דמות המקדש שעליו לבנות ואף מסר לו בכתב את תבניתו. על פי גישה זו, המשמעות הסמלית של המשכן טמונה בכך שהוא נתפס כהעתק של מקדש שמיימי.

יום שני, 5 בדצמבר 2016

מכתב 'אמונה פצועה' של אלי ויזל

ד"ר יואל רפל, מיסד ארכיון אלי ויזל, אוניברסיטת בוסטון, ואוצר התערוכה ׳מורשתו של אלי ויזל׳ באוניברסיטה העברית

אלי ויזל
יותר מכל מזוהה אלי ויזל עם נושא זיכרון השואה שהיה מוקד פעילותו במשך שבעים השנים מאז תום מלחמת העולם השנייה. חותמה של השואה היה מכריע גם בעיצוב אמונתו הדתית של ויזל. מכתב אחד, נדיר בייחודו שמסר אלי ויזל בידיו הנאמנות של הד"ר יואל רפל, יש בו להאיר את עולמו הרוחני של ניצול השואה, שהשבוע מקיימת האוניברסיטה העברית אירוע לזכרו - ׳אלי ויזל: האיש ויצירתו׳ (6.12.2016). 

"היו בנו שהשואה נראתה להם כהר סיני חדש - הר סיני של חושך, אשר מי יודע איזו בשורה סתומה הוא מגלה... אסכולה זו של מחשבה ואני שייך אליה, מייחסת לשואה מימד מיסטי שלמעלה מכוח הלשון והדמיון"(ויזל,קיום יהודי, 64). מבחינתו של אלי ויזל השואה היא  'הר סיני' חדש,ראשיתו המחודשת של הסיפור היהודי. על פי תפישתו כל יהודי חייב לראות את עצמו כאילו היה שם, בחושך הגדול של הלילה. יהודי אינו יכול להיות יהודי אם אינו כולל את השואה בתודעתו ההיסטורית.הנער אלי ויזל נכנס תמים ומאמין אל מערבולת עולם החושך. עבורו הצדק האלוהי הוא מוחלט, ההשגחה האלוהית קיימת בכל עת, החסד האלוהי שולט בארץ והכמיהה לגאולה אלוהית היא המטביעה את חותמה על חייו של כל אדם.

יום שישי, 2 בדצמבר 2016

כורי הבארות לדורות: וינייטת באר מים חיים

יצחק מאיר, הוגה דעות, סופר ומשורר

בְּאֵ֖ר מַ֥יִם חַיִּֽים
נטיית הלב הראשונה שלי בקוראי כי לבאר  שלישת שחפר יצחק בשבתו באדמות ערוץ גרר קרא שם "שִׂטְנָֽה", הייתה פשטני לעילא. הוא קרא לה 'שִׂטְנָֽה' כי הבין כי הבאר הזאת תכלא מימיה תמיד, אבל את השטנה תפיק ותפיק  עוד, בלי לאות, אין עוצר. שטנה איננה רק איבה. היא לא שנאה הנקווית בליבו של אדם העלולה אמנם לגאות עד שהיא עוברת על גדותיה וניגרת להזיק, ולפגוע, עד אפילו להמית, אבל עיקר פגיעתה היא בשונא עצמו המורעל על ידה בתוכו. שטנה היא היזק הלכה-למעשה שעילתו שנאה.  בספר עזרא פרק ד' פסוק ו', נאמר "וּבְמַלְכוּת֙ אֲחַשְׁוֵר֔וֹשׁ, בִּתְחִלַּ֖ת מַלְכוּת֑וֹ, כָּתְב֣וּ שִׂטְנָ֔ה עַל יֹשְׁבֵ֥י יְהוּדָ֖ה וִירוּשָׁלִָֽם", העידו עדויות מרשיעות על היהודים ו"השחירו פניהם של ישראל בימיו כפני הקדרה" ( מסכת מגילה י"א, א') כדי להניא את המלך מתמיכה ברעיון הקמת המקדש בירושלים בה שלט. השנאה הכבושה  'הכתיבה' "שִׂטְנָֽה", והשונאים כתבו. "וַיִּתְיַצֵּ֞ב מַלְאַ֧ךְ ה' בַּדֶּ֖רֶךְ לשָׂטָ֣ן ל֑וֹ" (במדבר כ"ב,כ"ב) הוא 'מעשה שטן' הבא לסכל את היענותו של בלעם לתחנוני בלק בן ציפור, לא בהדחה משנאה, אלא בפעולת מניעה, בהתערבות אלימה בדרך. השטן, הוא 'מלאך'  פעיל, המשוטט בארץ ללקוט ראיות מגובות או בדויות להביאן לפני דינו של דיין עולם כדי שיוציא לחובה דינם של ישרי דרך. נטיית הלב הראשונה שלי הייתה לייחס ליצחק אבינו בגרר כוח נבואה על מה שעתידה אותה באר להפיק עד לקץ שעבוד מלכויות, על שהיא עתידה להיגרר מן הנחל ההוא לכל הנחלים ההולכים אל הים בהם הלכו ישראל בנדודים בעולם. "שִׂטְנָֽה" מאיבה, בכל דור, "שִׂטְנָֽה" בעלילות דם, "שִׂטְנָֽה" מעוינות המתעדת כביכול עדויות שקר על אגודות סתר של זקני ציון המושכים בחוטי העולם והיורדים לתוך נכסי המדינות בהם הם זרים נסבלים בוגדנים.  זה נראה היה לי דרש שדברי הימים מוכיחים  שכולו פשט. אבל אחר עיון נוסף, לא הלכתי אחר נטיית לבי הראשונה. על פי הכתוב בנרטיב 'הבארי' הזה כולו, לא האמין יצחק בבאר דטרמיניסטית כל כך.

יום חמישי, 1 בדצמבר 2016

תורת המלאכים בתרגומים הארמיים לתורה

ד״ר יעקב אזואלוס, תורת המלאכים בתרגומים הארמיים לתורה, הוצאת רסלינג, תשע״ז 2016

הוצאת רסלינג
מחקר התרגומים הארמיים הקדיש תשומת לב רבה למספר סוגיות מרכזיות של אמונות ודעות כגון דמות האל ותאריו, תורת הגמול, חשיבות התפילה, העולם הבא, מעלתם של אבות האומה ועוד. התרגומים ששימשו כבני לוויה לטקסטים המקראיים, הן בעת קריאת התורה בבתי הכנסת והן בשעה שנלמדו בבתי המדרש, מאפשרים הצצה לעולמם הרוחני של באי בית הכנסת בתקופתם ועל הדרך בה הונחלו דעות אלו לשומעיהם. 
ספר זה דן במכלול שלם ומקיף בתורת המלאכים בתרגומי התורה. נושא שלא זכה לדיון ממוקד ולעבודה מסכמת, אם כי הוא נדון פעמים הרבה, כבדרך אגב, תוך כדי עיון בעולמם הרוחני של התרגומים, במחקרים הדנים בתרגומי המקרא ובספרות חז"ל, אך לא נדון באופן שיטתי, עצמאי ומפורט אלא המקטעים שונים ובתרגומים מסוימים. 

חיפוש מתקדם באתר של מקראות גדולות הכתר



לאחרונה הועלתה גרסא חדשה לאתר 'מקראות גדולות הכתר' המאפשרת חיפוש מתקדם בתנ"ך באמצעות האינטרנט. החיפוש יכול להעשות גם במחשב שולחני או נייד וגם בטלפון חכם.
גרסא זו היא שלב נוסף בחזונו של פרופ' מנחם כהן - ראש מפעל 'מקראות גדולות הכתר', לשילוב בין המהדורה המקוונת למהדורה המודפסת ולחיזוק 'למידת החקר' בלימוד התנ"ך, 
אפשרות חיפוש זו, שבעתיד הקרוב תורחב גם לחיפוש במפרשים, בתרגום ובמסורה, היא מהפכה בתחום לימוד התנ"ך. מורים ומרצים יוכלו לתכנן מערכי שיעור הכוללים משימות חקר שיבוצעו ע"י התלמידים והסטודנטים בכיתה, באמצעות טלפון חכם.
חשוב לציין כי לא כל האפשרויות הקיימות בתוכנת הכתר קיימות גם באתר. האפשרויות העיקריות שקיימות בתוכנה ולא באתר הן: חיפוש טעמי המקרא, שמירת צורות, ופתיחה במקביל של מספר מסכים.
להלן פרוט של אפשרויות החיפוש באתר:
ניתן לחפש רצף מילים, למשל: "אלה תולדת", יש אפשרות להשתמש בשאילתה באופציה "או", למשל אם לא בטוחים אם המלה "תולדת" נכתבת בכתיב חסר או מלא (תולדות). כך

יום רביעי, 30 בנובמבר 2016

מלכּנו הראשון בלילוֹ האחרון

בלפור חקק, משורר
המשורר מקריא את שירו כאן
ויליאם בלייק, בעלת האוב
יָצָאתִי בְּעִקְבוֹת מַלְכִּי אֶל מַעְיַן 
עֵין דּוֹר, לְחַפֵּשׂ אַחַר עִקְבוֹתָיו בַּמַּיִם
אַחַר סִימָנֵי הַחֶרֶב וְהַחֲנִית
לְבַקֵּשׁ מִשָּׁם אֶת הַיִּדְעוֹנִית
שֶׁאֵלֶּיהָ יָצָא מִן הָרַחְצָה
שֶׁקִּבְּלָה מִמֶנּוּ רָבִיד עַל גְּרוֹנָהּ 
וְצָמִיד זָהֹב
כְּמַתְנַת אוֹב.

בלפור חקק קורא את שירו: מלכנו הראשון בלילו האחרון

מילות השיר כאן.

י"ג עיקרים ללמידה מוצלחת

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

קשה לזכור? המחשבות נודדות? דוחים ודוחים? נמאס לשנן? 'אין זמן'?
מה עושים?
הנה כמה טיפים מנצחים ללימוד יעיל ומוצלח. להדפיס ולשמור. 
א. גישה חיובית. למידה מתוך גישה חיובית, אמונה בעצמכם, ואמונה שהחומר חשוב ומרתק, מסייעת לקליטתו טוב יותר ומהר יותר.
ב. משמעות. כשהתכנים מסקרנים, כשמוצאים בהם גירוי ואתגר אינטלקטואלי ומשמעות רוחנית ורגשית, מפנימים אותם בקלות.
ג. 'דע את עצמך'. לכל אדם יש סגנון למידה אישי. מומלץ להשתמש בשיטות שזיהיתם בעבר כאפקטיביות ביותר עבורכם. למשל, האם אתם לומדים בצורה אפקטיבית יותר לבד או בחברותא. ואם בחברותא - הקפידו לבחור רק את האנשים שאתם נהנים ללמוד אתם.

יום שני, 28 בנובמבר 2016

הֶחְרִיבוּ אֶת מִגְדַּל בָּבֶל. קָרְסָה, נָפְלָה תַּחְתֶּיהָ

יוסף באו*, איש המילים והאומנות הפלסטית (תרגום מפולנית: יואל נץ)


הֶחְרִיבוּ אֶת מִגְדַּל בָּבֶל. קָרְסָה, נָפְלָה תַּחְתֶּיהָ
מַקוּלַטוּרָה שֶׁל מִלִּים, שְׁטָרוֹת לְלֹא כִּסּוּי.
מַהֲלֻמוֹת הַמַּכּוֹשִׁים נִפְּצוּ, הָרְסוּ
דַלְתֵי קֻפּוֹת מְשֻׁרְיָנוֹת חִדְלֵי מַטְבֵּעַ.
נִשְׁלַף אוֹצָר חָבוּי
מִתּוֹךְ שִׁידַת זָהָב
שֶׁל אַרְסֶנַל סוֹדִי,
בּוֹ כִּידוֹנִים שְׁבוּרִים,
מְחֻשָּׁלִים בְּסִסְמָאוֹת שֶׁל חֲלוּדָה,
מַדֵי יִצּוּג בְּזוּיִים בְּיָהֳרָה שֶׁל חֹפֶשׁ,
צִבְעֵי זִיּוּף; הֵדָם
שֶׁל דְּמוּיֵי פְּקֻדּוֹת שֶׁלּוֹהֲטוֹת בִּכְדִי.

יום שישי, 25 בנובמבר 2016

אין שיעור לפיוס: וינייטה לפרשת חיי שרה

יצחק מאיר, הוגה דעות משורר וסופר

Amsterdam, Museumplein
אברהם מת בשיבה טובה זקן ושבע כי "וַיִּקְבְּר֨וּ אֹת֜וֹ יִצְחָ֤ק וְיִשְׁמָעֵאל֙ בָּנָ֔יו אֶל־מְעָרַ֖ת הַמַּכְפֵּלָ֑ה" (בראשית כ"ה,ט'). יצחק נאסף אל עמיו זקן ושבע ימים כי  "וַיִּקְבְּר֣וּ אֹת֔וֹ עֵשָׂ֥ו וְיַעֲקֹ֖ב בָּנָֽיו" (בראשית ל"ה, כ"ם). דוד מת בשיבה טובה ושבע ימים כי "וַיִּמְלֹ֛ךְ שְׁלֹמֹ֥ה בְנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו" (דברי הימים א', כ"ט,כ"ח). דומה כי מה שקורה אחרי מותו של האדם משביע את ימי חייו. אי אפשר ש'שובע הימים' המקראי יימדד על פי מספר ימי חייו של האדם. הוא אינו 'שובע' מרוב ימים. הנה  כי כן, אברהם היה בן 175 במותו ודוד בן 70 ושניהם נאמר בהם שמתו 'שבעי ימים'. כמו שהשובע מהנה אחר עינוי הרזון,  כן  התכנסו ימיו  של 'שבע הימים' לקורת רוח, לרצון, להשלמה. 

יום חמישי, 24 בנובמבר 2016

עושים את המוות: ארגונים חברתיים המקדמים תפיסות והסדרים חלופיים בנושא מוות בישראל

ד״ר זהר גזית, האוניברסיטה העברית

זהר גזית, עושים את המוות: ארגונים חברתיים המקדמים תפיסות והסדרים חלופיים בנושא מוות בישראל, הוצאת רסלינג, 2016, 220 עמודים
הוצאת רסלינג
המוות אינו רק אירוע ביולוגי נתון, אלא גם זירה של מלחמת תרבות על המשמעויות הנקשרות בו ועל האופן שבו יש לארגן אותו. עקב השאיפה למזער את ההפרעה הנגרמת בגינו של המוות לסדר החברתי, גורמי הכוח והשליטה מפתחים מודלים תרבותיים שנועדו לעצב את אופני העיסוק הלגיטימיים בנושא. ציות להם משמר את ההבניה ואת המיסוד של מה שמכונה בספרות המחקר "מוות טוב". מנגד, יש ארגונים חברתיים המאתגרים תפיסות והסדרים הגמוניים. שלושה מהם, הפועלים בחברה הישראלית כיום, עומדים במוקד ספר זה: "בשביל החיים" הפועל לשינוי ההדרה החברתית של משפחות שבהן אירעה התאבדות, לצד העלאת העיסוק באובדנות על סדר היום הציבורי; "ליל"ך" אשר תומך באי הארכת חייהם של חולים סופניים שזהו רצונם, ומאתגר את סמכותם הבלעדית של גורמי הרפואה לנהל את קץ החיים; ו"מנוחה נכונה" אשר מקדם קבורות אזרחיות, בסבסוד המדינה, ובכך מערער על המונופול של חברות קדישא בתפעול בתי הקברות ליהודים ובעריכת טקסים.  

יום רביעי, 23 בנובמבר 2016

פך חרס, פגיונות, ראש גרזן וראשי חיצים מתקופת הברונזה התיכונה נחשפו בעיר יהוד

פך (כד קטן) חרס מתקופת הברונזה התיכונה (לפני כ-3800 שנה) נחשף בחפירה ארכיאולוגית של רשות העתיקות בהשתתפות תלמידי מגמת ארץ-ישראל וארכיאולוגיה, שנערכה לאחרונה בעיר יהוד. 

הפך שנמצא שבור, במהלך תהליך הרפאות במעבדות רשות העתיקות בירושלים. 
צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות

יום ראשון, 20 בנובמבר 2016

פירוש קהלת לר' שמואל אבן תיבון: פרק שני

 ר' שמואל בן יהודה אבן תיבון, פירוש לקהלת ("ספר נפש האדם"), ההדיר והוסיף מבוא והערות יעקב (ג'יימס) רובינסון, הוצאת האיגוד העולמי למדעי היהדות וקרן הרב דוד משה ועמליה רוזן, תשע״ו 2016, 610 עמודים.


הטקסט להלן הוא עמודים 13-6 מהספר. 
על מבנה הספר בכללותו ראו ר' שמואל בן יהודה אבן תיבון, פירוש לקהלת - תוכן העניינים*.

פירושו של אבן תיבון לספר קהלת, שנכתב ככל הנראה בשנים 1213–1221, הוא ספר מקיף ובו פתיחה, פירוש ההולך פסוק אחר פסוק, וכמה מאמרים מוסגרים המעלים לדיון סוגיות פרשניות ופילוסופיות שונות. נספח אל הפירוש תרגום לעברית של 'שלושה מאמרים' מאת אבן רשד ובנו עבד אללה. הפירוש על כל חלקיו נועד לפרוש לפני הקורא את תפיסתו הכוללת של אבן תיבון, תפיסה שלפיה שלמה מתנצח בספר קהלת עם ספקנים קדמונים שהכחישו את האפשרות של הישארות הנפש. אבן תיבון מגייס את כל הכוחות הפרשניים, הספרותיים והפילוסופיים שלו כדי להגן על תפיסתו זו. לצורך זה הוא מפתח שיטה פרשנית מיימונית ייחודית, ונעזר בשיטות מדרשיות קלסיות, בתורת הדקדוק, ברטוריקה ובתורת ההיגיון. 


יום שבת, 19 בנובמבר 2016

שינתו האחרונה

יוסף כהן -אלרן, משורר

ציור: נורית שושני
כָּךְ נָס הוּא מִן הַקְּרָב
פֶּתַח בֵּיתִי הִגִּיעַ
פָּרַשׂ אֶת זְרוֹעוֹתָיו
בִּקֵּשׁ כִּי לוֹ אוֹשִׁיעַ
יָדַעְתִּי מִי הַבָּא
יָצַקְתִּי לוֹ חָלָב
שָׁתָה וְגַם רָוַח
הִצַּעְתִּי לוֹ מִשְׁכָּב
כְּשֶׁנִּטְרַף שֵׁנָה
אֲשֶׁר מָתְקָה עָלָיו
חִכִּיתִי לַבָּאִים

יום שישי, 18 בנובמבר 2016

אשרי המחכה ואוי למתמהמה - וינייטה לפרשת וירא

יצחק מאיר, הוגה דעות, סופר ומשורר
האלוהים לא יכול היה לשאת עוד את חטאת סדום ועמורה. גם לאברהם, שניסה לחלץ את הערים מחורבן בטענה שאין השמים רשאים להיפרע מעיר שלא כילתה את אחרוני צדיקיה, ואכן הציל מפי שופט כל הארץ התחייבות  " לֹ֣א אַשְׁחִ֔ית בַּעֲב֖וּר הָעֲשָׂרָֽה" (בראשית י"ח,ל"ב)-נעשה ברור מכל, כי אחרי שלא נמצאו אפילו עשרה, נחתם גורלה של סדום. הוא נסוג מדוכן הסנגור העיקש שלא היסס לתבוע צדק מאלוהי הצדק,  ושב למקומו כאומר בליבו, גם לשמים הסובלניים ביותר עם חטאת הארץ יש גבול של  "עד כאן", מעבר לו הם חדלים להיות שמים, ואין מנוס, עליהם להחליט, או  יקום שכולו סדום, או יקום שיש בו שמים. הם החליטו.

יום חמישי, 17 בנובמבר 2016

ארז שטה והדס ועץ שמן, ברוש תדהר ותאשור יחדו (ישעיה מא) - מקור לשמות מקומות בנגב

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

הארז גדל באזורנו על ההרים הגבוהים, ומשגשג על מים רבים באקלים הקר של הלבנון.
ברוש תדהר ותאשור על מפת הנגב

המקרא משקף התפעמות מאַרְזֵי הַלְּבָנוֹן הָרָמִים וְהַנִּשָּׂאִים (יש׳ ב 13) ומתאר צמחיה רעננה וחסונה כַּאֲרָזִים עֲלֵי־מָיִם (במ׳ כד 6). האין זה מפתיע ש׳ארז׳ נבחר כשם לקיבוץ בשער הנגב? בלבו של אזור יבש וחם? דרומה ממנו ממנו נטוע מושב ברוש, שאף הוא קרוי על שם עץ שהיה נפוץ בתקופת המקרא בלבנון ונזכר עם הארז.  והנה ליד ברוש הוקם מושב תאשור, ששמו נושא שם של עץ שגדל במורדות הרי הלבנון והבשן. כיצד אירע ששמות ישובים בנגב הצחיח נושאים שמות של עצים מבית גידול שונה לחלוטין, הופכי ממש? שורשי המפתח לתעלומה מצויים בדברי הנביא המנחם שהבטיח לשבי ציון שדרכם ציונה דרך המדבר הנורא תהיה מרוצפת פלאות. המדבר היבש ישפע לפתע מקורות מים: נהרות, מעיינות, אגמים ומוצאי מים, וארץ הציה תכוסה בשבעה סוגי צומח: אֶרֶז שִׁטָּה וַהֲדַס וְעֵץ שָׁמֶן, בְּרוֹשׁ תִּדְהָר וּתְאַשּׁוּר יַחְדָּו (ביש׳ מא 20-18).