יום חמישי, 5 במרץ 2015

תפילת אסתר בתרגום השבעים למגילת אסתר

פרופ' יאיר זקוביץ ופרופ' אביגדור שנאן, האוניברסיטה העברית

שורה של פרטים הקשו על קבלתה של מגילת אסתר בקרב ציבור יהודי נורמטיבי:
הסתרת האלהים, אי גילוי צער על הניתוק מן הארץ והעדר ביטוי לכמיהה לשוב אליה. המספר אינו מגלה מבוכה נוכח נישואי אסתר לגוי, ואף אינו מתחבט בשאלה אילו מאכלות (בלתי כשרים) אכלה אסתר בבית המלך ומה הגישו בסעודת המלך לכל תושבי שושן, והיהודים ביניהם.

יום רביעי, 4 במרץ 2015

מגילות אסתר אחרות (ביוונית)

פרופ' עמנואל טוב, האוניברסיטה העברית
וכלים מכלים שונים


כשלימדתי את מגילת אסתר לפני שנים אחדות שאלתי את התלמידים מה משך אותם למגילת אסתר. שמעתי תשובות כגון “ספר יפה”, “סיפור מרתק”, “ספר שבמרכזו עומדת אשה”. אף אחד לא אמר “ספר מקומם”, מפני שלא באים ללמוד נושא מרגיז. אולי הספר באמת לא קומם אף אחד מבין התלמידים, אבל במשך הדורות הספר הקצר הצליח להרגיז לא-מעט אנשים, במיוחד לא-יהודים, והוא גרם ללא-מעט התבטאויות אנטי-שמיות.

יום שלישי, 3 במרץ 2015

ספר בראשית כמצע מקודש לשיח בין מחבר נעלם לקוראים משתאים

פרופ׳ רחל אליאור, האוניברסיטה העברית
סבינה סעד, גן עדן
ספר בראשית נמנה עם קומץ הספרים שעליהם אפשר לומר בוודאות ששינו את פני העולם, העשירו את התודעה האנושית הן באשר לעולם הנגלה, על סבכיו ומעמקיו האנושיים, ורבדיו ההיסטוריים והסיפוריים, הן באשר לעולם הנסתר, על ממדיו האלוהיים, המחזוריים והנצחיים. ספר בראשית נמנה עם הספרים הבודדים שיצרו דיאלוג הולך ונמשך, בן אלפי שנים, עם דורות רבים של קוראים, שראו בו חיבור מעורר השראה ומבקש ביאור ופירוש, הן בלשונו המקורית, לשון הקודש, הן בתרגומים לרוב שפות תבל. הספר זכה למעמד שאין דומה לו בעולם המערבי משעה שהפך למסד מקודש לשלוש הדתות המונותאיסטיות, המיוסדות על ספר. בשל עובדות אלה היווה ספר בראשית מקור השראה לאמנות הסיפור והמיתוס, בכתב ובעל פה, למוזיקה ולשירה, באומר ובצליל, ולאמנות החזותית על שלל גווניה, מהעת העתיקה ועד ימינו.

יום שני, 2 במרץ 2015

מגילת אסתר - והַס סיפור חלוקת פרָסי פָּרס

הרצל חקק, משורר
ליצן החצר 
ויהי בימי אחשורוש, הוא הזוכה בתכנית הריאליטי – 'אני אחשוורוש'/  קם המלך הזוכה, והנה הוא חש בראש/ וחשב לעצמו: אני המולך מהודו עד כוש/ וזה יהיה יפה לחלק פרסים לתעודה ולעדות/ והכול בנוסח הסדרה 'הישרדות'...

פורים - מסכות, תחפושות, רדיפות והמרות

פרופ' רחל אליאור, האוניברסיטה העברית
יודאיקה רפאל
האומן 8, בית שמש


פורים  - מסכות, תחפושות, רדיפות והמרות  - בין אסונות לשמחות – מה עוד מסתתר מאחרי קריאת המגילה במרחבי ההיסטוריה?

"Does anyone seriously believe that myth and literary fiction do not refer to the real world, tell truths about it, and provide useful knowledge of it?" Hayden White

חג פורים הוא החג הנחוג במחצית החודש השנים עשר, חודש אדר, לפי הלוח המקראי, כזיכרון ליום שבו ניצלו היהודים מיד אויביהם שזממו להשמידם כמתואר במגילת אסתר. י"ד באדר הפך ליום שבו זוכרות קהילות ישראל מדי שנה זיכרון כפול: את איום הכיליון שעמד לפתחן של קהילות יהודיות בגולה, בשל נבדלותן  של קהילות מיעוט, שעוררו לא פעם תחושת איום וחשד בחתרנות בקהילת הרוב שבתחומה התגוררו,  בשל זרות אורחות חייהם, ואת  יום חג המציין את נס הצלתן של קהילות יהודיות מהאשמות שנאשמו על לא עוול בכפן, ואת ישועתן מסכנת השמדה וכיליון שריחפה עליהן בשל האשמות שווא אלה לאורך ההיסטוריה.

יום שבת, 28 בפברואר 2015

חמשירי המגילה

מילים: משה שפריר    ציור: סבינה סעד

עַל מֵאָה וְעֶשְׂרִים וְעוֹד שֶׁבַע                                                                                          
מְדִינוֹת הוּא מָלַךְ דֶּרֶךְ קֶבַע,
אַךְ עַל וַשְׁתִּי אִשְׁתּוֹ
בְּחַדְרֵי הַרְמוֹנוֹ
לֹא שָׁלַט הוּא כְּדֶרֶךְ-הַטֶּבַע.

יום שישי, 27 בפברואר 2015

מגילת אסתר בקומיקס

נויה שגיב: ניהול הפרוייקט, פיתוח וכתיבה
1. מגילת אסתר באמצעות איורי קומיקס 
2. הצעות להוראה:
הקהילה היהודית בפרס,
היפוכים במגילה,
ניתוח דמויות מרכזיות,
מצווֹת ומנהגי החג.

http://mikrayesodi.cet.ac.il/ester_book.aspx




ואלה מסעֵי - שיר

בלפור חקק, משורר

ואלה מסעֵי
מדבר יהודה

וַיִסְּעוּ מֵהַר הָעֲבָרִים וַיִסְּעוּ וַיַּחֲנוּ
וַיִסְּעוּ וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר וּבָעֲרָבוֹת
וַיִסְּעוּ אֶרֶץ הָעִבְרִים אַדְמַת הַתִּקְווֹת.
וְכָל מָקוֹם לָקְחוּ עִמָּם בְּמַסְּעֵיהֵם
אֶת הַמְּגִלּוֹת הָעִבְרִיּוֹת
וְאֶת גַּעְגּוּעֵיהֶם.

יום רביעי, 25 בפברואר 2015

תחפושות של פלדה על עוצמה מחלידה: עוד מבט על פורים

יצחק מאיר, הוגה דעות, משורר וסופר
Giovanni Andrea Sirani - Esther before Ahasuerus
לא הייתה בעולם של המאה החמישית שלפני הספירה ממלכה אדירה כממלכת פרס ומדי. כל המדינות הממוסדות, ממדינות הים התיכון שבמערב, בואכה מדינות הבלקן ועד לשלל מדינות עמק נהר האינדו שמקורותיו ברמת טיבט על גבולות אפגניסטן, נפל, וסין של היום, שועבדו ועבדו כבר את כורש הגדול שנפטר לבית עולמו בשנת 530 לפני הספירה, ארבעים ושש שנה לפני שאחשוורוש  המלך של המגילה עלה על כסא מלכותו שלו בשנת 486 לפני הספירה ומשל מֵהֹ֣דּוּ וְעַד־כּ֔וּשׁ על אותן שֶׁ֛בַע וְעֶשְׂרִ֥ים וּמֵאָ֖ה מְדִינָֽה שקודמו הגדול הכניע לפניו (אסתר א',א'). בעיני כל מתבונן בימים ההם, הייתה הממלכה הזאת משולה כעולם כולו. למושל עצמו לא היה בכך ספק כלל. הוא היה מלך העולם. הצהרת כורש, התשתית היורידית לזיכיון ההיסטורי שהעניק אותו קיסר, הציוני בן אומות העולם הראשון בדברי הימים, ליהודים לבנות את בית המקדש בירושלים ולעלות שם בגופם אם ירצו, נפתחת בחתימה "כֹּה־אָמַ֞ר כּ֣וֹרֶשׁ׀ מֶ֣לֶךְ פָּרַ֗ס כָּל־מַמְלְכ֤וֹת הָאָ֙רֶץ֙ נָ֣תַן לִ֗י ה' אֱלֹהֵ֣י הַשָּׁמַ֔יִם..." (דברי הימים ב' , ל"ו , כ"ג). חזקיה המלך, המצוטט גם על ידי ישעיה הנביא, פונה בתפילתו אל ה' אלוהים בתיבות, " .... אַתָּה־ה֤וּא הָֽאֱלֹהִים֙ לְבַדְּךָ֔ לְכֹ֖ל מַמְלְכ֣וֹת הָאָ֑רֶץ אַתָּ֣ה עָשִׂ֔יתָ אֶת־הַשָּׁמַ֖יִם וְאֶת־הָאָֽרֶץ" (מלכים ב', י"ט,ט"ו). עושה השמים בכבודו ובעצמו, לא מחכיר, נותן, את ארצות העולם  כולו לגדול בני התמותה. הוא נותר למלוך למעלה וכורש למשול למטה, וככזה הוא חותם על מסמכי השלטון, ובעיני בריות תבל כולה ובעיניו, הוא כאֱלֹהֵ֣י הַשָּׁמַ֔יִם על הארץ , ואחשוורוש יורש. 

פרופ׳ שמואל אחיטוב, חתן פרס ישראל למקרא לשנת תשע"ה! ברכות!



Prof. Shmuel Ahituv 

פרופ׳ גרשון גליל, אוניברסיטת חיפה
חתן פרס ישראל לחקר המקרא בשנת 2015 הוא פרופ' שמואל אחיטוב, מאוניברסיטת בן גוריון בנגב. ברכות לבביות.
איש אשכולות רב פעלים, וחוקר מעולה של ההיסטוריה של עם ישראל בתקופת המקרא, המקרא, האפיגרפיה העברית, והגיאוגרפיה ההיסטורית של ארץ ישראל בתקופת המקרא. הוא נמנה עם הזרם המרכזי בחקר המקרא, הסבור שהתיאור המקראי משקף מציאות היסטורית. פרופ' אחיטוב שימש אחד מעורכי האנציקלופדיה המקראית ועתה הוא משמש בין השאר גם כעורך הסדרה "מקרא לישראל". פרופ' אחיטוב נבחר לפרס בדיוק במלאת לו 80 שנה. מתנה יפה. הוא נבחר פה אחד בידי וועדת השופטים בהרכב הבא: פרופ' אד גרינשטיין (אוניברסיטת בר אילן) - יו"ר, פרופ' גרשון ברין, אוניברסיטת תל אביב, פרופ' גרשון גליל, אוניברסיטת חיפה, ופרופ' שרה יפת, האוניברסיטה העברית בירושלים.

יום שלישי, 24 בפברואר 2015

פורים, חינוך, וילדים בחברה היהודית בימי הביניים

פרופ' שלום צבר, האוניברסיטה העברית

מקורות חזותיים מן העבר היהודי שופכים לעתים אור על חיי היומיום ואווירת התקופה באופן שאף טקסט לא מצליח לעשות, או כמאמר הפתגם העממי "תמונה שווה אלף מלים". סוגייה זו באה לידי ביטוי מאלף במיניאטורה מלבבת לפורים המופיעה בכתב יד מפואר של מחזור אשר נוצר בדרום גרמניה, בסביבות 1320, ושמור היום אחר כבוד בספריית האוניברסיטה של לייפציג שבמדינת סקסוניה בגרמניה (בעבר נקראה העיר ליפסיא, ולפיכך מכונה המחזור בפי החוקרים בשם "מחזור ליפסיא"). המחזור הכבד וגדל מימדים, שבו הטקסט נכתב בידי סופר סת"ם מומחה באותיות של קידוש לבנה, לא נועד לשימוש פרטי אלא שימש את בעל הקורא לפני הציבור באחד מבתי הכנסת של גרמניה למן היווצרו ועד המאה הט"ז לפחות. מאז לא ברור מה עלה בגורלו ולא ידוע בדיוק איך ומתי הגיע לספרייה האוניברסיטאית בלייפציג.

יום שני, 23 בפברואר 2015

תנ"ך גוטנברג - הספר הראשון בדפוס


בול לכבוד תנ"ך גוטנברג
ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

היום לפני 560 שנה הוא התאריך הרשמי של הופעת הספר הראשון במערב שהודפס במכונת דפוס, הלא הוא ’תנ“ך גוטנברג‘. 23 בפברואר שנת 1455. יוהאנס גוטנברג נחשב לאבי מהפכת הדפוס. גולת הכותרת של מפעלו, הדפסת התנ“ך, נעשתה בעיר הולדתו, מיינץ שבגרמניה. לספר שני כרכים: הברית הישנה (הוולגטה) והברית החדשה. משערים שגוטנברג הדפיס 180 עותקים של התנ“ך. חלקם הודפסו על קלף וחלקם על נייר. לטקסט המודפס הוספו עיטורים צבעוניים שצויירו ביד כדי שהספרים המודפסים יידמו לכתבי יד מסורתיים. בגלל העיטורים כל עותק של תנ“ך גוטנברג הוא עותק ייחודי. כיום ידוע על 48 עותקים ששרדו, לא כולם שלמים. עותק שלם של הספר מוצג במוזיאון גוטנברג שבמיינץ.

יום ראשון, 22 בפברואר 2015

עומדות על הסף: שייכות וזרות במגילת רות ואסתר

אורית אבנרי, עומדות על הסף: שייכות וזרות במגילת רות ואסתר, יהדויות, מכון שלום הרטמן, ירושלים תשע״ה. 203 עמודים
מכון שלום הרמן

מה היה מתרחש לו היו יכולות רות ואסתר לצאת ממגילותיהן ולהיפגש בין פרס לבית לחם? מה הן היו מספרות זו לזו על הגברים בעולמן ועל האתגרים הניצבים בפניהן? מה הייתה יכולה כל אחת לקחת מהמפגש המרתק זו לארמון בשושן הבירה וזו לביתה בבית לחם?
אבנרי מנתחת באופן קולח ועוצמתי את הקשרים הספרותיים והרעיוניים בין שתי המגילות, ומציעה קריאה כפולה בכל אחת מהן, בעזרת פרשנות ספרותית-פמיניסטית. הניתוח הכפול מגלה כי מצד אחד מגוללות המגילות סיפור על קבלת הנשים לתוך החברה הגברית הסגורה, ומצד שני – סיפור על דחיית ה"אחר" והשונה על ידי ההגמוניה השלטת.

והנה מילות הסיכום של הספר:

Liminal Women: Belonging and Otherness in the Books of Ruth and Esther

Dr. Orit Avnery, Liminal Women: Belonging and Otherness in the Books of Ruth and Esther (Hebrew),  Shalom Hartman Institute, Jerusalem 2015. 203 pages.



 Abstract

The book "liminal women" explores the literary intersection of the books of Ruth and Esther, predominantly analyzing the nature of the protagonists, Ruth and Esther.  The imaginary meeting of these two unique and fascinating characters, who fluctuate between vulnerable fragility and determined inner strength, seems potentially invaluable and full of possibilities for renewed discourse on each of the works.  What would happen if Ruth and Esther could step out of their books, rooted in diverse surroundings and placed in different eras, and meet on a road between Persia and Bethlehem?  Would the two women share the challenges they underwent, their relationships with the men of their world, their experiences as foreign women in an unfamiliar environment?  Would they speak of the inner strength required to take action within their realities; of their feelings of accomplishment, of exclusion, at the end of the road; of their place in the stories of the Jewish people?  What would Ruth and Esther find in each other's eyes?  How much difference and which similarities?  What could each learn about herself from her reflection in the other's eyes? And what would they take back, to the Persian palace; to the house in Bethlehem?  

Dr. Orit Avnery

יום שישי, 20 בפברואר 2015

שלג במקרא

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית
מגדל דוד בשלג תשע״ה. צילום: אבי מזור


על פי אמונת המקרא אלהים שומר באוצרותיו את השלג, הברד, המים והרוח ובעת הצורך פותחם ומוריד מהם לארץ (דב' כח 12 ועוד). במענה ה' לאיוב מן הסערה הוא מתקיף את איוב בסדרה ארוכה של שאלות רטוריות שנועדו להצביע על חולשת בינתו של בן אנוש. בולטות ביניהן השאלות אודות מקור המשקעים: שלג, ברד, שטף, מטר, אגלי טל, קרח וכפור שמים: ‏הֲ֭בָאתָ אֶל־אֹצְר֣וֹת שָׁ֑לֶג וְאֹצְר֖וֹת בָּרָ֣ד תִּרְאֶֽה? (איוב לח 22), מִֽי־פִלַּ֣ג לַשֶּׁ֣טֶף תְּעָלָ֑ה וְ֝דֶ֗רֶךְ לַחֲזִ֥יז קֹלֽוֹת? (פס' 25), הֲיֵשׁ־לַמָּטָ֥ר אָ֑ב א֥וֹ מִי־ה֝וֹלִ֗יד אֶגְלֵי־טָֽל? מִבֶּ֣טֶן מִ֭י יָצָ֣א הַקָּ֑רַח וּכְפֹ֥ר שָׁ֝מַיִם מִ֣י יְלָדֽוֹ (פס' 29-28). זרם השאלות נועד להוכיח לאיוב שמהות המים והשליטה בהם הן בתחומו המובהק של האלהים, ושלו בלבד. בשאלות מופיעים מושגים מתחום הלידה: מִי־ה֝וֹלִ֗יד? מִבֶּ֣טֶן מִ֭י יָצָ֣א? מִ֣י יְלָדֽוֹ (שם) שמאותתים שהמים, על כל צורות הצבירה שלהם, נתפסים כאורגניזם חי. תופעות הטבע הקיצוניות והמנוגדות: האש והשלג, הן עדות לגדולתו של בורא עולם, כנאמר בהמנון: אֵ֣שׁ וּ֭בָרָד שֶׁ֣לֶג וְקִיט֑וֹר ר֥וּחַ סְ֝עָרָ֗ה עֹשָׂ֥ה דְבָרֽוֹ (תהלים קמח 8).

שלג בירושלים 20.2.2015

ירושלים מתעוררת ליום של שלג. צילום: יואב מזור

טחנת הרוח של מונטיפיורי במשכנות שאננים.
צילום: אבי מזור




ימי פורים ושאול המלך


שמואל מקלל את שאול, האנס הולבין
הפסוק ’זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתך ממצרים וכו‘’ (דברים כה, יז-יט), מתקשר אל ימי הפורים. על המן נאמר מפורשות במגילה שהוא היה בנו של ‘המדתא האגגי‘ (ג, א), ואילו אגג מוכר כמלך עמלק שעמו נלחם ישראל בימי שאול (שמואל-א טו, ט). קריאת פרשת ’זכור‘ בשבת שלפני הפורים באה להזכיר את איבתו של עמלק כלפי עם ישראל, שבאה לידי ביטוי הן בשעת יציאת מצרים, הן בימי שאול והן בימי מרדכי ואסתר בשושן הבירה.

יום רביעי, 18 בפברואר 2015

בפיך ובלבבך: וינייטה לפרשת תרומה

יצחק מאיר, הוגה דעות, משורר וסופר
ציור: סבינה סעד
הנוסע בדרכים ואינו משגיח בשלטי 'עצור', כי מה לו ולמתומן פח אדום שתלו אותו על עמוד, מתחייב בנפשו, לא רק מפני שהוא מסכן את הבריות אלא מפני שבעולמו פח הוא מכל מקום פח ואדום הוא מכל מקום אדום, ומתומן הוא מכל מקום מתומן, ואין הם מבשרים אלא את עצמם בין תלו אותם בצומת בין הניחו אותם על  איזה גג, או, לשון אחרת, מפני שלדידו  אי אפשר שתהיה להם שפה. חטא הוא. רידוד העולם לבריאה אילמת, בה אין העץ הנראה באופק יכול להודיע להלך ההולך צמא בערבות השרב כי עץ משמעו צל, ומים, ואולי באר, ואולי שואבות, ואולי פרי, ובוודאי חיים מימים ארוכים והאמת שלו מצטמצמת לעובדה היחידה שהוא עץ, נוטל מן הבורא  את חוכמת הרזים שהעניקה לכל חפץ בעולם את הכוח להיות סמל, ולאדם את התבונה לתרגם הפשטה להגשמה. עוון. המהלך בדרך זרועה חפצים שאפילו שם אין להם, כי גם שם אינו אלא סמל, הולך כסומא שקללתו היא שהוא מביט בכל ואינו רואה דבר, וההוגה מחשבות שאינן מיתרגמות לעלילות חלום בלילה ובחינת מעשים ביום- קללתו היא שרוחות רודפות אותו ומניסות אותו אל מבוכי השיגעון שם הוא מחפש להן מילים ואיננו מוצא. אמת צריכה לסמל שאיננו האמת אלא  מבשרה, וסמל צריך לאמת שתשמר אותו מהתחזות כאמת ומהיות שקר. מה מופלא הוא העולם בו מתקיים שיח מתמיד בין צבעים לסכנות והבטחות, בין הציפור לבין אביבים וסתיו, בין עננים לבין בשורות, בין פי הבור הפתוח לבין ההלך הנזהר מן העקרבים והנחשים ושברי האבנים הממיתים בתחתיתו האפלה, בין הקול לבין פישרו, בין השתיקה לבין מה שהיא הורה, בין האידיאה לבין המילה.

יום שלישי, 17 בפברואר 2015

אוצר מטבעות זהב נחשף בים קיסריה כתוצאה מסערת החורף

המטבעות בקרקעית הים. 
צילום: קובי שרביט, רשות העתיקות
אוצר מטבעות הזהב הגדול ביותר בארץ נחשף בקרקעית הים בנמל העתיק שבגן לאומי קיסריה. מטבעות הזהב מהתקופה הפאטימית (המאה- 11 לספירה) התגלו ע"י קבוצת צוללים אשר דיווחו על המציאה לרשות העתיקות. בחפירה של היחידה לארכיאולוגיה ימית של הרשות נחשפו כ-2,000 מטבעות בני כ-1,000 שנה. יעקב שרביט, מנהל היחידה לארכיאולוגיה ימית ברשות העתיקות: "סערות החורף חושפות אוצרות מהים".

כ-2000 מטבעות נתגלו בים. 
צילום: קובי שרביט, רשות העתיקות 

לקרוא את ש"י עגנון

פרופ' רחל אליאור ממליצה על לקרוא את ש"י עגנון, מאת אריאל הירשפלד, הוצאת אחוזת בית, תל-אביב תשע"א 2011
אני מבקשת להמליץ על ספרו הנפלא של אריאל הירשפלד "לקרוא את ש"י עגנון",
הוצאת אחוזת בית
שבו זוכה הקורא הנפעם להיות עד למפגש מעורר השתאות בין סופר גאון לקורא מחונן, המבורך בקשב דק מן הדק לקולו המתחמק, הרומז והמתחפש של המספר רב הפנים, שהיה בן בית בכול הספרייה העברית לדורותיה, ושזר מתוכה את סיפוריו. הירשפלד, שעליו אפשר לומר את דברי מננדר "היודעים לקרוא ייטיבו כפליים לראות", מחונן בעין בוחנת המטיבה לנתח את הפלא שבמעשה הכתיבה העגנוני, ומבורך בסגולה המאפשרת לו לבאר את מורכבותו ומשמעותו של משזר היצירה המפעים של גדול הסופרים העבריים, בכתיבה שובת-לב ביופיה, בעמקותה, בתמצותה ובדיוקה.