יום שבת, 21 באפריל 2018

שמשון - בין גיבור-על לגיבור כושל - מבט יונגיאני


רות נצר, פסיכולוגית, סופרת, ציירת וחוקרת ספרות וקולנוע

Painting by C.E.Brock depicting Samson ripping apart a lion

"כל שבועיים אני הולך / להסתפר. / כוחי סר ממני... כל שבועיים אני הולך /
 להסתפר / וחוזר חלילה. בלי להזכיר את מה שקורה לי עם דלילה." [ 1 ] 

יום חמישי, 19 באפריל 2018

קיצור תולדות יהוה כהתרסה נגד שמרנות מחקרית


ד״ר יגאל בן-נון, חוקר ויוצר

יגאל בן נון, Error טעות מספר 1״. טכניקה מעורבת על נייר
עבודה מאוגוסט 1991 במלחמת המפרץ הראשונ

ד״ר יגאל בן נון - על מחקרו

יום העצמאות - 70 למדינת ישראל


יום רביעי, 18 באפריל 2018

לילה בארץ הצפירות השתיים


יצחק מאיר, הוגה דעות משורר וסופר

סבינה סעד, הדגל הבוכה

אין משפחת השכול.
יש משפחות משפחות, 
ולכל משפחה התכנסות עמוקה משלה.

יום שני, 16 באפריל 2018

איש על דגלו: מסע אישי בעקבות המורשת ההיסטורית של דגל ישראל מאת דני בירן

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית


הוצאת סטימצקי



על הספר דני בירן, איש על דגלו: מסע אישי בעקבות המורשת ההיסטורית של דגל ישראל, הוצאת סטימצקי, 2017, 384 עמודים

נחשף לציבור השביל החכם שבגליל, שביל הסנהדרין


ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

נר עם מנורת שמונת הקנים. צילום: יניב ברמן, רשות העתיקות
מנורת שמונת קנים, מטבע של סולימן המפואר, תעשיית זכוכית, חיבור למורשת הסנהדרין, ערכי טבע ונוף.

כשאני שומע את ציקצוק חריקת אבני החצץ בפיהם של אומרי הקדיש בהלוויות ובאזכרות, ליבי נחמץ.


דודו אלהרר



יום שבת, 14 באפריל 2018

ויקם דור יהיר ובור


פרופ׳ עדנה אפק, משוררת סופרת וחוקרת

ויקם דור יהיר ובור

יום רביעי, 11 באפריל 2018

ממושקה


שמעון בארי, משורר וסופר


הִיא בּוֹכָה... וּשְׁעוֹן הַחוֹל מַזְרִים גַּרְגְּרִים

ממושקה

יום שלישי, 10 באפריל 2018

שלטונם של תודחליה ב' ושופילוליומה א': תרומת הטקסטים החיתיים לשחזור תקופת עמארנה

ד״ר בעז סתוי, מכללת אורנים*



ברשימה זו ברצוני להציג בפניכם בקצרה את ספרי שיצא לאור בסדרה THeth (Texte der Hethiter, הטקסטים של החיתים) מטעם אוניברסיטת היידלברג. הספר—שהוא תקציר מעודכן של הדוקטורט שלי שאושר ב-2012 –נקרא "The reign of Tudhaliya II and Šuppiluliuma I. The contribution of the Hittite documentation to a reconstruction of the Amarna Age" ("שלטונם של תודחליה ב' ושופילוליומה א'. תרומת הטקסטים החיתיים לשחזור תקופת עמארנה)".

מכתב 'אמונה פצועה' של אלי ויזל

ד"ר יואל רפל, מיסד ארכיון אלי ויזל, אוניברסיטת בוסטון, ואוצר התערוכה ׳מורשתו של אלי ויזל׳ באוניברסיטה העברית

אלי ויזל

השואה כהר סיני של חושך? 

ביום השואה עברה צפירה במיתרי בטני


 שמעון בארי, משורר וסופר

סבינה סעד: מזרח

בשעה עשר עברה הצפירה

אנחנו ששת המיליונים מבקשים סליחה מכם


דורית שירה ז׳אן, משוררת


ציור: סבינה סעד

ששה מיליון

אֲנַחְנוּ שֵׁשֶׁת הַמִּילְיוֹנִים,
טְבוּחֵי עַמְּכֶם,
מְבַקְּשִׁים בָּזֶה מִכֶּם
סְלִיחָה וּמְחִילָה,

יום ראשון, 8 באפריל 2018

תיקון העוול ההיסטורי: על השיר "אליעם" של צביקה ניר

דר' רחלי אברהם-איתן, משוררת וחוקרת ספרות*

הוצאת הקיבוץ המאוחד


תיקון העוול ההיסטורי
על השיר "אליעם" מתוך: "אוטהון" של צביקה ניר (הקיבוץ המאוחד 2017)


דפי הספר "אוטהון" נוטפים "דבש", הורמונים זכריים ואירוטיקה בלשון נועזת, בעיקר בשירים על אנה, נערת הליווי. גם הרומן "אמת" (הקיבוץ המאוחד, 2016) נוטף סצינות סקסואליות נועזות באמצעות דמותה של האדריכלית.

יום חמישי, 5 באפריל 2018

משרד החינוך: תלמידי בית הספר היסודי הממלכתי ילמדו תנ״ך ללא חוברות עזר

פרופ' יהושע גתי


הדברים הבאים הם בעקבות כתבה בהארץ (2.4.18) 

הכתבה המתפרסת על שני עמודים מכריזה על מפנה בלימוד התנ"ך בבית הספר היסודי הכללי. הקץ לחוברות העזר ואף לספרי הלימוד, שהפכו לתנ"ך גופו וגאלו את המורות ממצוקת ההכנה המייגעת.  ההנחיה היא שמעתה לימוד התנ"ך בבית הספר היסודי, כמו בבית הספר העל-יסודי יעשה דרך הטקסט המקראי בלבד. חרף החידוש מבקש אני לטעון שטרם הגיעה העת לצהול. אני גורס ששחרור הטקסט המקראי מחרצובות החוברות מתובל בנעימה פופוליסטית וביומרנות שעלולה להכשיל את הלימוד. מורים רבים כבר מצביעים על בעיות טקטיות בהוראה המוצעת. ואני מבקש לעסוק באסטרטגית קריאת הטקסט ופרשנותו, שלדעתי לא תשיג תוצאות של ממש בשיטת לימוד הטקסט גופו ותו לא.  כדי להבהיר את עמדתי אגע בקצרה בסוגיה ההרמנויטית, "מדע הפרשנות" בישומה למקרא.

יום שישי, 30 במרץ 2018

מצוות של אמצעי ומצווה של עיקר: וינייטת הזיכרון וחשבון הנפש


יצחק מאיר, הוגה דעות, סופר ומשורר

להפוך את הזכרון להווה נמשך
הזיכרון הוא דינאמי כי הוא תלוי בזוכר

יום שישי, 23 במרץ 2018

בסוד ארכיטקטורת הזיכרון: וינייטת כל ימי חייך


יצחק מאיר, סופר משורר והוגה דעות


יציאת מצרים וקידוש החירות

יום רביעי, 21 במרץ 2018

יש אררט מתחת למים


יצחק מאיר, הוגה דעות, משורר וסופר

יֵשׁ אֲרָרָט מִתַּחַת לַמַּיִם.

יום שלישי, 20 במרץ 2018

נוסעת בזמן


פרופ׳ עדנה אפק, משוררת

נוסעת בזמן מכאן לשם

יום חמישי, 15 במרץ 2018

מגילת 4Q274 ו-לוח ממגילת 4Q418 חוכמת רז נהיה (ד) מקומראן נחשפות עתה לראשונה לציבור




שימור המגילות במעבדות רשות העתיקות בירושלים. צילום: שי הלוי, רשות העתיקות


היום נחשפות לראשונה לציבור שתיים ממגילות מדבר יהודה.  

יום שלישי, 13 במרץ 2018

"ארמי אובד אבי" מיהו הארמי ומיהו האב ב"מקרא ביכורים"?

פרופ’ אביגדור שנאן, האוניברסיטה העברית



בדברים כו, א-יא מתואר בפירוט טקס הבאת הביכורים אל המקדש: על כל חקלאי לקחת "מראשית פרי האדמה", להניחו בטנא ולהביא אותו "אל המקום אשר יבחר ה' אלוהיך לשכן שמו שם". את הטנא עליו להניח לפני המזבח ולומר קטע קצר המכונה במסורת בשם "מקרא ביכורים" (משנה סוטה ז, ג), קטע הידוע ומוכר גם מציטוט ארבעת פסוקיו הראשונים (פסוקים ה-ח) בהגדה של פסח. בקטע זה מספר מביא הביכורים בקיצור ובדילוגין את תולדות עם ישראל החל מן הירידה למצרים, המשך ביציאה ממנה והכניסה לארץ ישראל, וכלה בהצהרה "ועתה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה אשר נתתה לי, ה'". 

יום שני, 12 במרץ 2018

פסח וליל הסדר של עין חרוד

סמדר כרמי-גיברמן, מוסיקאית: נגנית פסנתר ועוגב, מורה ומרצה, מנצחת מקהלה

סמדר כרמי-גיברמן מנגנת בליל הסדר בעין-חרוד כבר למעלה מ-60 שנה!

ליל הסדר בקיבוץ עין חרוד הוא גולת הכותרת של כל החגים, עם מסורת ארוכת שנים, שהתגבשה לאיטה במשך למעלה מתשעים שנותיה בעמק.

ארבעת הבנים של ההגדה: אני עצמי אני אחר

יצחק מאיר, משורר סופר והוגה דעות

לפעמים אני חכם
ולפעמים סכל,
לפעמים אני נלחם,
ולפעמים נמחל.

יום ראשון, 11 במרץ 2018

הבזקים מחיי היהודים בצפון אמריקה בתקופה הקולוניאלית ובראשית הרפובליקה עם דגש על חג הפסח


הדה רכניץ, מרצה וחוקרת בנושאים אמריקאיים



במהלך מלחמת האזרחים היו חג הפסח והמצות
מרכיב חשוב בהווייתם של החיילים היהודיים משני צידי המתרס

יום רביעי, 7 במרץ 2018

קולן של נשים מקראיות מהדהד ביצירות ישראליות עכשוויות


ציור: יורם לילך, אקריליק על בד 50 & 70 ס"

המשורר, משה שפריר, כתב כך:
התנ"ך הוא, ללא-ספק, קָנוֹן פַּטְרִיאַרְכָלִי,
המִתייחס לנשים, בּרוב המִקרים, כּאל גורם נחוּת,
אך יש בו גם גוון וצִביון תֵּיאַטְרָלִי,

יום שלישי, 6 במרץ 2018

תנ״ך וספרות - לימוד בשני קולות


אשרה דואק, מורה למדעים בבית הספר הפתוח בחיפה
פרופ׳ עדנה אפק, משוררת ואשת חינוך


הגדה ייחודית לפסח: הגדת בוסידן

מה נשתנה, הגדת בוסידן

יום ראשון, 4 במרץ 2018

בספור על בת יפתח לא היה איל, רק מאכלת מתהפכת


שלומית כהן-אסיף, משוררת ומספרת*


אַבָּא יִפְתָּח דָּהַר עַל סוּס בֶּהָרִים
בַּת יִפְתָּח

בת יפתח בהגות ובשירה: מקבץ

שופטים יא 40-34
1879, שמן על קנבס
וַיָּבֹא יִפְתָּח הַמִּצְפָּה אֶל־בֵּיתוֹ וְהִנֵּה בִתּוֹ יֹצֵאת לִקְרָאתוֹ בְתֻפִּים וּבִמְחֹלוֹת וְרַק הִיא יְחִידָה אֵין־לוֹ מִמֶּנּוּ בֵּן אוֹ־בַת… וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנַיִם חֳדָשִׁים וַתָּשָׁב אֶל־אָבִיהָ וַיַּעַשׂ לָהּ אֶת־נִדְרוֹ אֲשֶׁר נָדָר וְהִיא לֹא־יָדְעָה אִישׁ וַתְּהִי־חֹק בְּיִשְׂרָאֵל. מִיָּמִים יָמִימָה תֵּלַכְנָה בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל לְתַנּוֹת לְבַת־יִפְתָּח הַגִּלְעָדִי אַרְבַּעַת יָמִים בַּשָּׁנָה. 

פרופ׳ יואל אליצור, מכללת הרצוג, האוניברסיטה העברית

על בת יפתח אינני מעז לחשוב ברמת הפשט של הסיפור. הוא כל כך רחוק מאתנו, וכל כך מפחיד...
מצד שני אני חושב הרבה פעמים שהייתי משלם הרבה כדי לצפות בארוע הזכרון השנתי "מימים ימימה תלכנה בנות ישראל לתנות לבת יפתח ארבעת ימים בשנה" – חג עממי שבו אני מדמיין לעצמי את הבנות יושבות חבורות חבורות לבושות לבן תחת עצי החורש לעת ערב ובידיהן כלי נגינה והן שרות ומנגנות ("לתנות" – חיקוי ליללת התנים?) רפרטואר מיוחד של שירים עצובים. בספר שופטים שני פסטיבלים עממיים, שניהם של בנות, שניהם באים עם הביטוי הנדיר "מימים ימימה", ובשניהם היה משהו מיסתורי ומרתק, מנותק מחוקי החגים שבתורה, שניהם מלמדים על הווי החיים הפנימי של אבותינו בתקופות הקדומות של שבת העם על אדמתו.

תגובות בהגות ובשירה



בת יפתח במסורת המקראית ובספרות החיצונית

פרופ׳ רחל אליאור, האוניברסיטה העברית

יום רביעי, 28 בפברואר 2018

מגילת מרדכי ומגילת בעז


זאב קינן, בוגר החוג למקרא של האוניברסיטה העברית, עובד בניהול מערכות השקיה ועוסק בעריכה ובהגהה



Decorated Esther scroll, on vellum, scrolled on a silver handle. Baghdad, Iraq, mid-19th century- Sassoon Family. The scroll opens with three introductory columns. First column contains the blessings said before and after the reading of the scroll and: “Cursed be Haman, Blessed be Mordecai…”. Second column, is the inscription “Scroll of Esther the Queen and Mordecai the Jew”. Third column, is the inscription “There was a Jew in Susa the capital whose name was Mordecai”, and, in the middle of the column – “Son of Jair, son of Shimei, son of Kish”. Fair use, www.kedem-auctions.com 

מגילת מרדכי על שום מה?

ברצוני לטעון שבמגילת אסתר יש קול אחד בולט ובוטה, והוא הקול ההייררכי, הכוחני, הגברי, המבקש לשמר ולהדגיש את הסדר החברתי הקיים, לפיו גברים הם הקובעים את מהלך העניינים, הם השולטים, ועל פיהם יישק דבר. הנשים במגילה משמשות ככלי בלבד בעולם הגברים, ופעילותן היא בתוך המעטפת המותרת והמוכּרת של התפקידים המקובלים של נשים בחברה המסורתית. 

על פורים ועל מגילת אסתר: מאמרים בבלוג


סבינה סעד, ונהפוך הוא

לקט מאמרים על פורים ועל מגילת אסתר

זכרונות מחג הפורים - כתובים על ניירות אריזה של הדרים

סבינה סעד, אמנית רב-תחומית



יום שלישי, 27 בפברואר 2018

מגילת אסתר -- המניפסט הציוני הגדול

פרופ' יהושע גתי, אוניברסיטת קייפ טאון, המכללה האקדמאית בית ברל ואוניברסיטת תל אביב

מגילת אסתר היא סיפור חריג, שהעסיק את דעתם של פרשנים ישנים וחדשים. "מגילת אסתר לא נאמרה ברוח הקודש", גזרו חכמים והקשו על הכללתה בקנון המקראי.

הבעיה היא שאלוהים איננו מוזכר במגילה. היהודים ניצלו אבל אלוהים לא נזכר. האם לא אלוהים הוא שהביא לישועה הגדולה? האם אלוהים מנוטרל ממעשה ההצלה? זוהי הנחה שקשה מאד לקבלה לאור אופייה של הספרות המקראית הרואה בתשועה האלוהית (או להפך בעונש) עניין של סיבה ומסובב, שהיא הציר להתנהלות האלוהית ולמעורבותו האקטיבית בגורל עם ישראל. אלוהים הוא המנווט את ההיסטוריה. בבואה למבוכה מתגלמת גם בהחלטת אנשי המגילות הגנוזות שלא לכלול את מגילת אסתר בספרייתם מסוף בית שני.

אסתר: מגילת סתרים, ד"ר יונתן גרוסמן

הוצאת קורן - ספרי מגיד
בכל סיפור, ובכלל זאת בסיפורי המקרא, יש רבדים נסתרים שדורשים ניתוח שיציף אותם מעל פני הקרקע. לרוב, הניתוח הספרותי ממשיך את מגמת הסיפור הגלוי, מחזק אותו ומסב את תשומת הלב לרטוריקה שבה המחבר/המספר השתמש על מנת לטמון את מסריו.
בספר אסתר: מגילת סתרים (ירושלים, הוצאת מגיד, תשע"ג) טוען גרוסמן, שבמגילת אסתר יש מודל ספרותי ייחודי, על פיו הקריאה הנסתרת שפורצת מבעד לאמצעים ספרותיים שונים עומדת בסתירה לקריאה הגלויה. כך הדבר ביחס לגלות, ביחס לכבוד, ביחס לשלטון, ביחס לנשים, ביחס להשגחה ועוד.





נשות חיל וסופר-גיבורים: סיפורים מהתנ"ך בקומיקס

מר אסף גמזו
ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

ראיון עם מר אסף גמזו אוצר המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס, על התערוכה ״נשות חיל וסופר-גיבורים: סיפורים מהתנ״ך בקומיקס״.


יום שני, 26 בפברואר 2018

פורים, חינוך, וילדים בחברה היהודית בימי הביניים

פרופ' שלום צבר, האוניברסיטה העברית


מקורות חזותיים מן העבר היהודי שופכים לעתים אור על חיי היומיום ואווירת התקופה באופן שאף טקסט לא מצליח לעשות, או כמאמר הפתגם העממי "תמונה שווה אלף מלים". סוגייה זו באה לידי ביטוי מאלף במיניאטורה מלבבת לפורים המופיעה בכתב יד מפואר של מחזור אשר נוצר בדרום גרמניה, בסביבות 1320, ושמור היום אחר כבוד בספריית האוניברסיטה של לייפציג שבמדינת סקסוניה בגרמניה (בעבר נקראה העיר ליפסיא, ולפיכך מכונה המחזור בפי החוקרים בשם "מחזור ליפסיא"). המחזור הכבד וגדל מימדים, שבו הטקסט נכתב בידי סופר סת"ם מומחה באותיות של קידוש לבנה, לא נועד לשימוש פרטי אלא שימש את בעל הקורא לפני הציבור באחד מבתי הכנסת של גרמניה למן היווצרו ועד המאה הט"ז לפחות. מאז לא ברור מה עלה בגורלו ולא ידוע בדיוק איך ומתי הגיע לספרייה האוניברסיטאית בלייפציג.

איורי המגילה

ליקה טוב, אומנית רב-תחומית

צבעי שמן על קלף. אוסף פרטי: אברהם רוזנברג. באישור האומנית.

סנטה קלאוס בעמק יזרעאל?




צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות

נמצאה טבעת ברונזה מימי הביניים ועליה דמות אדם שלידו מקל

תחפושות של פלדה על עוצמה מחלידה: עוד מבט על פורים

יצחק מאיר, הוגה דעות, משורר וסופר

Giovanni Andrea Sirani - Esther before Ahasuerus

ימי פורים ושאול המלך


הפסוק ’זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתך ממצרים וכו‘’ (דברים כה, יז-יט), מתקשר אל ימי הפורים. על המן נאמר מפורשות במגילה שהוא היה בנו של ‘המדתא האגגי‘ (ג, א), ואילו אגג מוכר כמלך עמלק שעמו נלחם ישראל בימי שאול (שמואל-א טו, ט). קריאת פרשת ’זכור‘ בשבת שלפני הפורים באה להזכיר את איבתו של עמלק כלפי עם ישראל, שבאה לידי ביטוי הן בשעת יציאת מצרים, הן בימי שאול והן בימי מרדכי ואסתר בשושן הבירה.

יום ראשון, 25 בפברואר 2018

המן היה זריז וידע לעוץ למלך מה שהמלך אהב לשמוע - פנטזיה פרשנית לחג הפורים

יצחק מאיר, הוגה דעות, סופר ומשורר

תפילת אסתר בתרגום השבעים למגילת אסתר

פרופ' יאיר זקוביץ ופרופ' אביגדור שנאן, האוניברסיטה העברית


אסתר ואחשורוש
שורה של פרטים הקשו על קבלתה של מגילת אסתר בקרב ציבור יהודי נורמטיבי: הסתרת האלהים, אי גילוי צער על הניתוק מן הארץ והעדר ביטוי לכמיהה לשוב אליה. המספר אינו מגלה מבוכה נוכח נישואי אסתר לגוי, ואף אינו מתחבט בשאלה אילו מאכלות (בלתי כשרים) אכלה אסתר בבית המלך ומה הגישו בסעודת המלך לכל תושבי שושן, והיהודים ביניהם.

והיה באחרית הימים: שיר – And it shall come to pass in the end of days


אלחנן בלומנפלד, משורר


עת מלחמה ועת שלום
"וְכִתְתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים"

יום שבת, 24 בפברואר 2018

מגילת אסתר - והַס סיפור חלוקת פרָסי פָּרס

הרצל חקק, משורר
ליצן החצר 
ויהי בימי אחשורוש, הוא הזוכה בתכנית הריאליטי – 'אני אחשוורוש'/  קם המלך הזוכה, והנה הוא חש בראש/ וחשב לעצמו: אני המולך מהודו עד כוש/ וזה יהיה יפה לחלק פרסים לתעודה ולעדות/ והכול בנוסח הסדרה 'הישרדות'...

יום שישי, 23 בפברואר 2018

תנ"ך גוטנברג - הספר הראשון בדפוס במערב

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית


תנ״ך גוטנברג
היום לפני 563 שנה הוא התאריך הרשמי של הופעת הספר הראשון במערב שהודפס במכונת דפוס, הלא הוא ’תנ“ך גוטנברג‘. 23 בפברואר שנת 1455. יוהאנס גוטנברג נחשב לאבי מהפכת הדפוס. גולת הכותרת של מפעלו, הדפסת התנ“ך, נעשתה בעיר הולדתו, מיינץ שבגרמניה. לספר שני כרכים: הברית הישנה (הוולגטה) והברית החדשה. משערים שגוטנברג הדפיס 180 עותקים של התנ“ך. חלקם הודפסו על קלף וחלקם על נייר. לטקסט המודפס הוספו עיטורים צבעוניים שצויירו ביד כדי שהספרים המודפסים יידמו לכתבי יד מסורתיים. בגלל העיטורים כל עותק של תנ“ך גוטנברג הוא עותק ייחודי. כיום ידוע על 48 עותקים ששרדו, לא כולם שלמים. עותק שלם של הספר מוצג במוזיאון גוטנברג שבמיינץ.